טריגליצרידים = גליצרול + חומצות שומן (רוויות שמקורן בעיקר במוצרים מהחי, קוקוס ודקלים וחומצות שומן חד ורב בלתי רוויות מהצומח). כלומר לא משנה מה נאכל הגוף מייצר טריגליצרידים…
תהליך טבעי שקורה בגוף כדי להיות מוכן לימים בלי אוכל. הטריגליצרידים נאגרים בתאי שומן ובכבד ובעת הצורך הגוף מפרק את הטריגליצרידים ובכך מיוצרת אנרגיה.
כלומר גוף האדם "חושב" גם על מצבי דחק, דבר שהיה נפוץ יחסית בתקופות קדומות והיום בעיקר במדינות עולם שלישי…
היום בעולם המערבי, צריכת המזון השתנתה, הפכה לפחות טבעית וסימניה מתבטאים בהמון מחלות מטבוליות, השמנה, סוכרת וגם מחלות כלי דם ולב. אנשים חיים בתנאים טובים והכל מגיע אליהם לצלחת ללא מאמץ. וכל אלה שלא דואגים לתזונה מגוונת, פעילות גופנית וניהול רגשי (מתחים, חרדות, דכאונות)… סובלים מאותן בעיות באיזה שהוא שלב בחייהם.
רמות תקינות של טריגליצרידים הן עד 150 מ"ג/ דצ"ל.
150-200 נחשב לגבולי גבוה.
200-500 נחשב לגבוה
מעל 500 נחשב לגבוה מאוד.
עודף טריגליצרידים, אם כן, מושפע אך ורק על ידי אורח חיים מתוח, תזונה לא מבוקרת/ מאוזנת וחוסר בתנועה. כלומר תלוי אך ורק בנו. ועדיין תעשיית התרופות משגשגת גם בנושא זה וסטטינים ותרופות אחרות נרשמות גם ללא אותו שינוי מתבקש.
מחקר חדש שפורסם בג'ורנל הרפואי Nature Immunology בדצמבר 2019 מסביר את המכניזם שרמות טריגליצרידים גבוהים בדם, גורמים לפגיעה בכלי הדם ובאיברים חשובים כמו הכליות.
החוקרים ראו שחלבון מסוים Apolipoprotein C3 שמיוצר על ידי הכבד ונמצא גם בטריגליצרידים מפעיל חלבון אחר שנקרא NLRP3 שהוא חלק ממערכת החיסון המולדת שלנו. מערכת זו מתאפיינת בכך שרכיביה השונים פועלים באופן בלתי-ספציפי, כלומר כל תא או מולקולה השייכים אליה פועלים כנגד מגוון רחב של פתוגנים, רק על בסיס ההבחנה בין "עצמי" ל-"זר". כלומר נוצר תהליך דלקתי בעקבות הרמות הגבוהות של השומנים, כאילו אובחן פתוגן מזהם.
Our work has involved studying a special group of lipids, the triglycerides. We've been able to show that when these naturally occurring fats are present at elevated concentrations they can alter our defence cells in such a way that the body reacts as if responding to a bacterial infection
ולאורך זמן פוגע בכלי דם ובכליות.
This leads to inflammation, which, if it becomes chronic, can damage the kidneys or cause atherosclerosis — the narrowing of arteries due to a buildup of deposits on the inner arterial wall. And atherosclerosis is one of the main causes of heart attacks and strokes

עשיתם בדיקות דם ומצאתם טריגליצרידים גבוהים?
זה הזמן לשינוי:
- תזונה – עשירה בפירות וירקות עם קליפה כמה שניתן (פירות יער, רימונים, שום, בצל, מצליבים, פירות הדר, גמבות עגבניות, אבוקדו ועוד), דגנים מלאים, קטניות, פישתן, זרעי צ'יה, אגוזים, שקדים ושאר גרעינים, שמכילים הרבה סיבים תזונתיים, נוגדי חמצון, חומצות שומן חיוניות ופיטוסטרולים.
הפחתה/ המנעות מבשר, מרגרינה, חמאה ושאר שמנים מעובדים.
המנעות מפחמימות פשוטות וסוכר מעובד.
באופן כללי להמנע ממזונות מעובדים.
להעדיף בישול, אידוי, צלייה ואפייה. - פעילות גופנית.
פירות יער עשירים באנתוציאנינים וברברין (פטל שחור, אוכמניות, ארוניה, תותים)
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/26250597
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/26310319
ועכשיו קצת מחקרים על רכיבים ממזון והשפעתם על רמות טריגליצרידים
רימונים (זרעים, מיץ)
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/15533261
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/24593225
אשכוליות אדומות
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/16506849
זרעי ענבים
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/18720348
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/26458107
מנגו
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/11558577
קיווי
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/15370099
סלרי עלים
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/26101753
כרוב אדום
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/27436527
שום
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/30668411
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/19555517
כוסמת
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/18217700
אפונה
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/16856319
שיטקי
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/27798348
אגוזים (בכלל ובמיוחד מלך)
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/31773150
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/26561616
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/19256553
ספירולינה
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/26433766
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/23754631
כורכום
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/30668411
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/23013352
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/321568
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/9046034
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/25282128
קצח
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/26875640
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/25347965
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/30668411
זרעי צ'יה
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/17356263
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/18492301
פשתן
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/12672712
ג'ינג'ר
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/26475844
עלי זית
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/18380465
רוזמרין
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/25929334
הל
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/27888503
חילבה
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/11868855
תה ירוק
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/27806972
היביסקוס
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/26982618
חומץ תפוחים
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/26064976
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/21561165
ניאצין (בי 3)
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/10979113/
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/22990043/
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/12873710/
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC3858911/
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC4523006/
רזברטרול
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/20974729
סיבי קונג'אק
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/7872224
פרוביוטיקה
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/26117402
פעילות גופנית (ריצה, תאי צ'י, אופניים)
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/26178328
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/27487809
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/28569115
https://www.nature.com/articles/s41590-019-0548-1
כדי להתעדכן ראשונים מוזמנים להזין דוא"ל למטה