ניתוח בריאטרי – אנזימי מעי ולבלב – מדע מעוות פארמה

ה"גאונות" של מדע הפארמה לא מפסיקה להפתיע!!!

אני בדרך כלל לא נכנס למחקרים כאלה, אבל אני פה ושם נהנה לקרוא על מנגנונים, כלומר איך דברים עובדים.
אצל אדם בריא מזון נבלע ומגיע לקיבה דרך הוושט, שם מתחיל עיכול ראשוני. העיסה עוברת לתריסריון, שם חל עיכול נוסף של עמילן שלא פורק כמו שצריך בפה ושל שומנים, על ידי אנזימים המופרשים מהלבלב.
לפי התוכן של המזון (ריכוז שומן, סוכר וחלבון) במעי הדק, מופרש פפטיד דמוי גלוקגון-1 (GLP-1) שאחד מתפקידיו הוא תיאום הפרשת האינסולין ועצירת שחרור עודף של הסוכר מהכבד. כלומר הוא חלק בלתי נפרד מאיזון הסוכר בדם.
במצב הפוך של צום (סוכר נמוך) מופרש הורמון אחר, גלוקגון שגורם לכבד לשחרר סוכר מהמאגרים שלו.
תפקיד נוסף של ה-GLP1 הוא מתן תחושת שובע, כדי שלא נאכל ונאכל ונאכל.. עד כה גאוני!
אצל חולי סוכרת ואצל אנשים עם השמנת יתר המנגנון הזה נפגע ואז מציעים להם תרופות סינתטיות המכילות את אותו הפפטיד. ובמקרה של השמנת יתר ישנה המלצה גם של ניתוח בריאטרי.

אלה הסוגים הנפוצים כיום של ניתוחים בריאטריים:
מעקף קיבה

מיני מעקף קיבה

שרוול

אז אחד הניתוחים הנפוצים הוא מעקף קיבה. כאשר הרעיון מאחוריו הוא שאדם כזה יאכל כמויות קטנות כי האוכל לא מתעכל, במיוחד מזונות שמנים ומתוקים וזה יוצר תחושת אי נעימות בבטן וכך יהיה יותר גם קל להפסיק עם התזונה הגרועה הזו. חשיבה מאוד "יצירתית"!
עכשיו חוקרים רוצים גם להבין מדוע יש ירידה יתרה של אותו הפפטיד אצל סוכרתיים ושמנים.. והם גם מצאו את ה"אשם"..

המחקר פורסם בג'ורנל הרפואי BMJ journal Gut בנובמבר 2019.
ה"אשם" הוא אנזים שנקרא HMG-CoA synthase והוא בכלל לא מבין למה מאשימים אותו, כי תפקידו ליצור תהליך קטוגנוזיס (יצור גופי קטון) למטרה של ייצור אנרגיה משומן. אחרת המוח והגוף יקרסו. כי כאשר יש תנגודת לאינסולין הסוכר לא מגיע לתא ואין יצור אנרגיה ולכן הוא מגיע. להציל את הגוף!
אז החוקרים הסבירו לו שבגללו מופרש פחות GLP1 ושבגללו מנגנון השובע נפגע. (לא בגלל התזונה הגרועה ואורח החיים).
הרעיון הזה עלה בראשם של החוקרים כי הם לא הבינו מדוע אנשים שעושים מעקף קיבה, תוך יומיים הגוף מצליח לאזן את רמות ה-GLP1 מנמוך לתקין. אחרי יומיים בלבד ועוד הרבה לפני שהרזו. הגאונים הבינו שבגלל שהמזון עובר ללא עיכול אנזימתי ומלחי מרה בתריסריון, המנגנון של הגוף ליצור את אותו אנזים נפגע, כי אין יותר צורך בו, הוא לא יודע לעבוד עם שומנים שאינם קטנים ולכן הוא לא נקרא לעזרה (על ידי הגוף). ואז האנזים שאחראי על שובע מתאזן.

הבנתם את הראש?
בואו נייצר תרופה שתחסום את האנזים הזה

.Instead of injecting copies of GLP-1, it might be possible to pharmacologically block the enzyme mHMGCS in the intestine

כי הוא לא חשוב נכון? ובמצבים של צורך קיומי כמו ייצור אנרגיה משומן על ידי אותו אנזים, לא יהיו השלכות.. נכון? או אם חלילה יחלה בסרטן ותזונה קטוגנית יכולה להוות חלק מתהליך הריפוי. איך הגוף יגיב?

תקשיב טוב דרור… אתה חושב יותר מדי רחוק עד אז הם יחשבו על תרופה אחרת!!!

מוח מעוות פארמה!

מאמר חדש מיוני 2020 שפורסם בג'ורנל הרפואי Diabetes שופך עוד אור על אותו ניתוח שכולו קיצור דרך (תרתי משמע).
במחקרים רבים הובלט הניתוח הבריאטרי כשיטה כמעט קסומה לירידה במשקל ולהיפוך סוכרת מסוג 2. שאלה אחת שנותרה ברובה ללא מענה היא כיצד השפעת הניתוח שונה מההשפעות של תזונה קפדנית דלה בקלוריות. שאלה זו נבדקה על ידי חוקרים מאוניברסיטת לונד בשבדיה…
לפני הניתוח הבריאטרי, המטופל צריך לרדת במשקל על מנת להפחית את גודל הכבד ואת כמות השומן סביב האיברים הפנימיים. במטרה להפחית את הסיכון לסיבוכים.
בדרך כלל המטופל עוסק בתזונה קפדנית של שישה שבועות של פחות מ- 1000 קלוריות ביום בכדי להשיג ירידה במשקל. מחקרים קודמים חקרו את ההשפעה המשולבת של הדיאטה והניתוח. מה שנראה, בנוסף לירידה במשקל, הוא שיפור בשליטה ברמת הסוכר בדם, שנחשבה כתוצאה של עלייה בהורמונים GLP-1 ו- GIP ומשפרת את שחרור האינסולין. כבונוס, אנשים עם סוכרת מסוג 2 "התאוששו" ימים ספורים לאחר ההליך.
מה רצו לראות החוקרים?

האם התזונה היא שגרמה להתאוששות ואיזון הסוכר או הניתוח?

ומה לדעתכם הם גילו?
יותר מ- 90 אחוז מכל מה שהתרחש התרחש כתוצאה מהתזונה. מעט מאוד השתנה לאחר הניתוח
יותר מ-90 אחוז מכל מה שהתרחש, התרחש כתוצאה מהדיאטה. מעט מאוד השתנה לאחר הניתוח. הניתוח עצמו גרם לשינויים קלים מאוד.
https://www.lunduniversity.lu.se/article/strict-diet-explains-metabolic-effect-gastric-bypass-surgery

*** תוספת ספטמבר 22
על פי מחקר שפורסם בספטמבר 22 בג'ורנל Neurology, כתב העת הרפואי של האקדמיה האמריקאית לנוירולוגיה מצא כי לאנשים שעברו ניתוח בריאטרי יש סיכון מוגבר לאפילפסיה.
החוקרים בחנו רישומי בריאות מאונטריו, קנדה, כדי לזהות אנשים שעברו ניתוח בריאטרי במהלך תקופה של שש שנים. לאחר אי הכללה של אנשים עם היסטוריה של התקפי אפילפסיה, הפרעות פסיכיאטריות או שימוש לרעה בסמים או אלכוהול, הם כללו במחקר 16,958 אנשים שעברו ניתוח בריאטרי. הם הושוו ל-622,514 אנשים עם השמנת יתר שלא עברו ניתוח בריאטרי. המשתתפים היו במעקב במשך שלוש שנים לפחות.
בסך הכל 73 אנשים (0.4%) מאלה שעברו ניתוח בריאטרי פיתחו אפילפסיה, לעומת 1,260 אנשים (0.2%) מאלה שלא עברו את הניתוח. לאחר התאמה לגורמים אחרים שעלולים להשפיע על הסיכון לאפילפסיה, כגון סוכרת ולחץ דם גבוה, החוקרים מצאו כי שיעורי האפילפסיה המשוערים היו 50 לכל 100,000 שנות אדם בקרב אנשים שעברו ניתוח בריאטרי ו-34 לכל 100,000 שנות אדם בקרב אלו שלא עברו ניתוח בריאטרי.
*** שנות אדם מייצגות הן את מספר האנשים במחקר והן את משך הזמן שכל אדם מבלה במחקר.
כלומר לאנשים שעברו ניתוח בריאטרי היה סיכון מוגבר של 45% לפתח אפילפסיה בהשוואה לאנשים שלא עברו ניתוח בריאטרי.
אנשים שעברו שבץ מוחי לאחר הניתוח הבריאטרי שלהם היו בסיכון גבוה פי 14 לפתח אפילפסיה מאשר אלה שלא עברו שבץ.
https://www.aan.com/PressRoom/Home/PressRelease/5018

תת תזונה עשויה להיות גורם הסיכון הגדול ביותר. היווצרות דלקת כרונית ושינוי בתגובה החיסונית, בין היתר גם עקב שינויים לרעה במיקרוביום, עשויים לשחק תפקיד נוסף בפתוגנזה

• סיבוכים נוירולוגיים נוספים לאחר ניתוח זה כוללים אנצפלופתיה, הפרעות התנהגותיות, שיתוק עצבי גולגולת, אטקסיה, פלקסופתיה, מיאלופתיה, פולינורופתיה, מונונוירופתיה (תסמונת התעלה הקרפלית), נוירופתיה ומיופתיה. במיוחד, אנצפלופתיה של Wernicke, הנגרמת על ידי מחסור בוויטמין B1.
  https://jamanetwork.com/journals/jamaneurology/fullarticle/786290
• ניתוח בריאטרי יכול לגרום גם למחסור בברזל, ויטמין B12, חומצה פולית, סידן וויטמין D. כמו כן לתת ספיגה של חלבונים ולמצב של עודף חיידקים במעיים, מצב שעלול להחמיר את תת התזונה ולגרום להתייבשות. הטיפול לעודף חיידקים הוא אנטיביוטיקה. וזה כבר גורם סיכון להרבה מחלות [1][2][3].
• ניתוח בריאטרי גם מעלה סיכון לשברים
  ניתוח שרוול נפוץ למתבגרים שמנים ומבוגרים צעירים נמצא בעל השפעות מזיקות על העצמות, על פי מחקר שפורסם ביוני 23 בג'ורנל Radiology.
  עלפי החוקרים זהו המחקר הראשון בקרב מתבגרים ומבוגרים צעירים שבדק את ההשפעות ארוכות הטווח של ניתוח שרוול לקיבה, על חוזק העצם ושומן מח העצם.
  החוקרים מסבירים שכריתת קיבה בשרוול מסירה כ-75-80% מהקיבה כדי להגביל את צריכת המזון ולגרום לירידה במשקל. זה גורם לקיבה עגולה בדרך כלל שמקבלת צורה של צינור או שרוול. המספר המשוער של ניתוחי כריתת קיבה בשרוול שבוצעו מדי שנה גדל מלמעלה מ-28,000 ניתוחים בשנת 2011 ליותר מ-122,000 בשנת 2020, על פי האגודה האמריקאית לניתוחים מטבוליים ובריאטרים. כריתת קיבה בשרוול עקפה את מעקף הקיבה כפעולת ההרזיה העיקרית.
  במחקר בחנו 54 משתתפים בגילאי 13-24 שנרשמו בין השנים 2015-2020. הם כולם סבלו מהשמנה בינונית עד חמורה. BMI גבוה מ-35.
  25 מהם עברו ניתוח שרוול ו-29 היו קבוצת הביקורת. 41 משתתפי המחקר היו נשים. הקבוצה הכירורגית כללה משתתפים עם לפחות תחלואה נלווית אחת הקשורה להשמנה או BMI שגבוה מ-40.
  קבוצת הביקורת סבלה מהשמנה אך לא תכננה לעבור כריתת קיבה בשרוול אלא קיבלה ייעוץ תזונתי ופעילות גופנית.
  לפני הניתוח ו-24 חודשים לאחריו המשתתפים עברו בדיקה גופנית, בדיקות דם ו-CT כמותי של עמוד השדרה המותני, כדי לכמת את צפיפות המינרלים הנפחית של העצם ולבצע ניתוח אלמנטים סופיים, טכניקה שיכולה להעריך את חוזק העצם.
  החוקרים מציינים ש CT כמותי היא טכניקה מדויקת ביותר לזיהוי שינויים בצפיפות המינרלים הנפחית של העצם לאחר ירידה קיצונית במשקל.
  החולים עברו גם ספקטרוסקופיה של פרוטון MR כדי לכמת את שומן מח העצם של עמוד השדרה המותני, שכן מחקרים הראו ששומן מח עצם מגיב לשינויים בתזונה ועשוי לשמש כסמן ביולוגי לאיכות העצם.
  שנתיים לאחר הניתוח, ה-BMI במתבגרים ובצעירים ירד (-11.9, בממוצע), בעוד שהייתה עלייה קלה ב-BMI בקבוצת הביקורת (+1.5, בממוצע). בהשוואה לביקורות, למטופלי כריתת קיבה בשרוול הייתה עלייה משמעותית בשומן מח העצם וירידה בהערכות צפיפות העצם וחוזק בעמוד השדרה המותני. החוקרים מצאו כי חוזק העצם היה נמוך יותר שנתיים לאחר ניתוח הרזיה, בעוד ששומן מח העצם, סמן להיחלשות העצם, גדל, מה שמצביע על כך שלניתוח הרזיה יש השפעות שליליות על בריאות העצם.
  החוקרים מציינים ששנות ההתבגרות הן זמן קריטי לבניית מסת עצם, ולגירעונות בצבירת עצם בשנים אלו עשויה להיות השפעה ארוכת טווח על בריאות העצם והסיכון לשברים באוכלוסייה צעירה זו בשלב מאוחר יותר בחיים.
  https://www.rsna.org/news/2023/june/weight-loss-surgery-weakens-bones
  מחקר נוסף מינואר 22 שמראה את הקשר
  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/34563701/
• מחקר שפורסם בספטמבר 24 בכתב העת Journal of Clinical Investigation זיהה את הסיבה לאחת מתופעות הלוואי המרכזיות של אנשים שעברו ניתוח בריאטרי – היפוגליקמיה לאחר ארוחה אחד הסיבוכים העיקריים שמשפיע על עד 30% מהמטופלים.
  התופעה הזו של היפוגלקמיה מתישה את המנותחים ברמה כזו שהם מרכזים את האוכל שלהם בארוחה אחת בלבד ביום, כי הם יודעים שהם הולכים להיות חולים מאוד. רבים אינם מסוגלים לעבוד, לנהוג ואיכות החיים ירודה ביותר (זיעה קרה מוגברת, ראייה מטושטשת, תחושת רעב, כאבי ראש, חולשה, דפיקות לב, נימול סביב הפה, עצבנות, חרדה, בלבול, סחרחורות או חוסר שיווי משקל).
  החוקרים זיהו שסוג זה של היפוגליקמיה קשור לחוסר ויסות של רמות הסרוטונין בדם, שבנוסף לתפקידו בוויסות מצב רוח, הוא מסוגל גם לעורר את הפרשת אינסולין בלבלב ו-GLP-1 (אותו הורמון על בסיסו יצרו את הזריקות לסוכרת והשמנה). הם למעשה ראו שאצל אנשים עם היפוגליקמיה פוסט-בריאטרית, רמות הסרוטונין נמוכות בזמן צום. עם זאת, לאחר ארוחה הם עולים משמעותית, בניגוד למטופלים ללא תסמינים או לאנשים שלא עברו ניתוח בריאטרי, אצלם רמות הסרוטונין דווקא יורדות לאחר ארוחה.
  החוקרים מסבירים שבמקר הנוכחי הם ניתחו 189 מטבוליטים בדם של שלוש קבוצות של אנשים: 13 חולים עם היפוגליקמיה פוסט-בריאטרית; 10 שעברו ניתוח אך ללא תסמינים; ו-8 אנשים שלא עברו ניתוח ולא סבלו מהיפוגליקמיה.
  דגימות דם נלקחו בזמן שהמשתתפים צמו, 30 דקות לאחר נטילת שייק המורכב מחלבונים, פחמימות ושומנים, ושעתיים לאחר שתייתו (הזמן שבו חולים עם היפוגליקמיה לאחר ארוחה מראים בדרך כלל את התסמינים). וההניתוח הראה שינויים בעיקר בדפוס הסרוטונין. עבור מטבוליטים רבים, החוקרים הבחינו בהבדלים משמעותיים בין הקבוצה שפיתחה היפוגליקמיה לבין אלה שהיו א-סימפטומטיים. עם זאת, ההבדל בדפוס הסרוטונין היה הדבר שהכי משך את תשומת ליבם. לאנשים עם היפוגליקמיה פוסט-בריאטרית היו רמות סרוטונין בצום נמוכות מאוד. ובאופן מוזר, בתגובה לארוחה, חלה עלייה של פי 5 ברמות ההורמון הזה.
  בנוסף הם מצאו שאנשים אלה הראו ירידה ברמות של עשר חומצות אמינו, כולל טריפטופן וסמנים ביולוגיים הקשורים לסוכרת. כמו כן הם הבחינו גם בעלייה ברמות הקטונים, חומצות המרה וכמה מטבוליטים הקשורים למעגל קרבס (חלק מתהליך ייצור האנרגיה בתאים).
  במחקר זה נתנו לעכברים סרוטונין והראו שהצליח לגרום להיפוגליקמיה על ידי הגברת ההפרשה האנדוגנית של אינסולין ו-GLP-1. מה שהצביע על כך שהעלייה בסרוטונין לאחר הארוחה אצל אנשים שעברו ניתוח בריאטרי, עשויה לתרום לעלייה בהפרשת האינסולין, וכתוצאה מכך, להתפתחות היפוגליקמיה ותסמיניה הנלווים.
  בהמשך הניסוי הם בחנו אנטגוניסטים לסרוטונין כאסטרטגיית טיפול והיא אכן מנעה את אותה היפוגליקמיה.
  *** אין מה לעשות. גם חוקרים אלה שבויים במתן תרופות לטיפול שכשל במקום להבין שהדרך הזו לא מובילה לריפוי אלא לארון תרופות כי ללא סרוטונין או סרוטונין מוגבל ייתכנו השלכות על בריאות הנפש, על השינה, על מערכת החיסון, על מערכת העיכול ועל בריאות כלי הדם ***.
  https://medicalxpress.com/news/2024-12-uncovers-key-bariatric-surgery-complication.

אז לפני שרצים לניתוח ולפני שמגיעים למצב שמצריך ניתוח היכנסו.

כדי להתעדכן ראשונים מוזמנים להזין דוא"ל למטה