בשר אדום ומעובד והקשר למחלות מהן מתים בטרם עת

הדיון על אכילת בשר, כן או לא וכמה ככל הנראה לא יסתיים אף פעם.
מה שהיה בהיסטוריה גם אם נכון, לא מלמד על מה נכון לגבי היום.
התנאים השתנו – אנחנו כבר לא צדים, כלומר לא מוציאים אנרגיה כדי להשיג את הבשר, אין מחסור של עונות. כמו כן נוספה בעיה גדולה והוא התירבות של התעשיה, השימוש, בתרופות (הורמונים, אנטיביוטיקה) והתעשיה המזהמת כל חלקה טובה שהופכת לחלק בלתי נפרד מהתזונה של החיות אם במודע ואם לאו. והכימיקלים האלה (הדברה, PCBS, POPS, דיוקסין, מתכות כבדות) יש להם נטיה להצטבר דווקא ברקמות השומן הן של בני האדם והן של החיות^{[1][2][3][4][5][6][7]}.
אני לא חושב שמחקרים שעוסקים באכילת מזון מהחי עוסקים גם בפן של הרעלים אבל אין ספק שהרעלים הללו נקשרו למחלות לב וכלי דם, מחלות מטבוליות, מחלות הורמונליות וסרטן. ואכן אם בוחנים את המחקרים הפרוספקטיביים מוצאים שבשר, במיוחד אדום ומעובד, אך לא רק, מעלים את הסיכון למחלות אלה.

1. מחקר שפורסם במרץ 2019 בג'ורנל הרפואי Nutrient, מצא שככל שמורידים בכמות הבשר האדום והמעובד ליום (מבחינת גרמים) זה מוריד סיכון נוסף למוות, כלומר יש קשר ישיר בין הכמות לרמות הסיכון באופן ישר וישיר.
2. מחקר נוסף מסוג מטה אנליזה, שפורסם באפריל 19 בג'ורנל Circulation קבע באופן חד משמעי שהחלפת בשר אדום בחלבון איכותי מהצומח (סויה, עדשים, ושאר קטניות ואגוזים) מוריד עוד יותר את הסיכון למחלות לב וכלי דם.
3. מחקר מיוני 2019 בג'ורנל BMJ שמראה שעל כל תוספת של 50% בבשר אדום, השכיחות למוות עולה ב-10% נוספים. כלומר ככל שאוכלים יותר מתים יותר וככל שאוכלים פחות מתים פחות.
4. אם מישהו חושב שבמקום בשר אדום יהיה בסדר לאכול בשר לבן (עופות), אז הנה מחקר נוסף שפורסם ביוני 2019 בג'ורנל The American Journal of Clinical Nutrition שאומר שאין הבדל אמיתי בינהם בקשר למחלות לב ולמוות.
5. מחקר שפורסם במאי 17 בג'ורנל American Journal of Epidemiology קובע שצריכה גבוהה יותר של בשר אדום ועופות קשורה לסיכון מוגבר באופן משמעותי לפתח סוכרת, אשר מיוחסת חלקית ל תכולת הברזל הגבוהה יותר שלהם בבשרים האלה. הממצאים הללו מגיעים ממחקר הבריאות הסיני של סינגפור, שגייס 63,257 מבוגרים בגילאי 45-74 שנים בין 1993-1998, ולאחר מכן עקב אחריהם במשך כ-11 שנים בממוצע. המחקר מצא קשר חיובי בין צריכת בשר אדום ועופות, לבין הסיכון לפתח סוכרת. באופן ספציפי, בהשוואה לאלו בצריכת הרבעון הנמוך ביותר, לאלו בצריכת הרבעון הגבוהה ביותר של בשר ועוף הייתה עלייה של 23% ו-15% בסיכון לסוכרת.
6. *** תוספת אפריל 21 – בריאות הלב
   מחקר תצפיתי בקרב כמעט 20,000 אנשים בחן צריכה גדולה של בשר אדום בקשר לתפקוד לב גרוע יותר. המחקר הוצג באפריל 21 בקונגרס מדעי מקוון ESC Prevention Cardiology של האגודה האירופית לקרדיולוגיה (ESC).
   מחקרים קודמים הראו קשר בין צריכה גדולה יותר של בשר אדום לבין סיכון מוגבר להתקפי לב או למות ממחלות לב.
   לראשונה בחנו את הקשר בין צריכת בשר לבין מדדי הדמיה לבריאות הלב. זה עשוי לעזור לנו להבין את המנגנונים העומדים בבסיס הקשרים שנצפו בעבר עם מחלות לב וכלי דם.
   נותחו שלושה סוגים של מדדי לב: הערכות תהודה מגנטית לב וכלי דם (CMR) על תפקוד הלב המשמשות בתרגול קליני כגון נפח החדרים ומדדים לתפקוד השאיבה של החדרים; רדיומיקס CMR חדשני ששימש למחקר להפקת מידע מפורט מתמונות לב כגון צורה ומרקם (מה שמעיד על בריאותו של שריר הלב); גמישות כלי הדם (עורקים נמתחים בריאים יותר.
   הניתוח הותאם לגורמים אחרים העשויים להשפיע על הקשר, כולל גיל, מין, מחסור, השכלה, עישון, אלכוהול, פעילות גופנית, לחץ דם גבוה, כולסטרול גבוה, סוכרת ומדד מסת הגוף (BMI) כמדד להשמנה.
   החוקרים מצאו כי צריכה גדולה יותר של בשר אדום ומעובד קשורה למדדי הדמיה גרועים יותר של בריאות הלב, בכל המדדים שנחקרו. באופן ספציפי, לאנשים עם צריכת בשר גבוהה יותר היו חדרים קטנים יותר, תפקוד לב ירוד ועורקים נוקשים יותר – כולם סמנים לבריאות לב וכלי דם גרועים יותר.
   לשם השוואה, החוקרים בדקו גם את הקשר בין אמצעי הדמיית לב לצריכת דגים שמנים, אשר נקשר בעבר לבריאות לב טובה יותר. הם מצאו שככל שצריכת הדגים השומניים עלתה, תפקוד הלב השתפר והעורקים היו נמתחים יותר.
   החוקרים מציעים שמדובר בשינוי לרעה של פרופיל שומנים שמוביל לבעיות בכלי הדם והלב וסוכרת בין היתר גם בגלל שינוי הרכב המיקרוביום שמייצר מטבוליטים שעשויים להשפיע על בעיות אלה.
   https://www.escardio.org/The-ESC/Press-Office/Press-releases/study-strengthens-links-between-red-meat-and-heart-disease
7. *** תוספת אוקטובר 23 – סוכרת סוג 2
   אנשים שאוכלים רק שתי מנות בשר אדום בשבוע עלולים להיות בעלי סיכון מוגבר לפתח סוכרת מסוג 2 בהשוואה לאנשים שאוכלים פחות מנות, והסיכון עולה עם צריכה גדולה יותר, כך עולה ממחקר שפורסם באוקטובר 23 בכתב העת The American Journal of Clinical Nutrition שהובילו חוקרים מבית הספר לבריאות הציבור Harvard T.H. הם גם מצאו כי החלפת בשר אדום במקורות חלבון בריאים מהצומח, כגון אגוזים וקטניות הייתה קשורה להפחתת הסיכון לסוכרת מסוג 2.
   החוקרים מציינים שבעוד שמחקרים קודמים כבר מצאו קשר בין צריכת בשר אדום לסיכון לסוכרת מסוג 2, מחקר זה, שניתח מספר רב של מקרי סוכרת מסוג 2 בקרב משתתפים במעקב במשך תקופה ממושכת של שנים, מוסיף רמה גבוהה יותר של ודאות לגבי הקשר.
   החוקרים ניתחו נתוני בריאות מ-216,695 משתתפים מ-2 מחקרי בריאות האחיות (Nurses’ Health Study) ומחקר The Health Professionals Follow-Up Study (HPFS). התזונה הוערכה באמצעות שאלוני תדירות מזון כל שנתיים עד ארבע שנים, למשך עד 36 שנים. במהלך תקופה זו, יותר מ-22,000 משתתפים פיתחו סוכרת מסוג 2.
   החוקרים מצאו שצריכת בשר אדום, כולל בשר אדום מעובד ולא מעובד, הייתה קשורה מאוד לסיכון מוגבר לסוכרת מסוג 2. למשתתפים שאכלו הכי הרבה בשר אדום היה סיכון גבוה ב-62% לפתח סוכרת סוג 2 בהשוואה לאלו שאכלו הכי פחות. כל מנה יומית נוספת של בשר אדום מעובד הייתה קשורה בסיכון גבוה ב-46% לפתח סוכרת מסוג 2 וכל מנה יומית נוספת של בשר אדום לא מעובד הייתה קשורה בסיכון גבוה ב-24%.
   החוקרים העריכו גם את ההשפעות הפוטנציאליות של החלפת מנה יומית אחת של בשר אדום במקור חלבון אחר. הם מצאו כי החלפת מנת אגוזים וקטניות קשורה לסיכון נמוך ב-30% לסוכרת מסוג 2, והחלפת מנת מוצרי חלב הייתה קשורה בסיכון נמוך ב-22%, כלומר אפילו חלב עדיף על בשר למרות שגם מוצרי חלב בעייתיים.
8. *** תוספת נובמבר 23 – סוכרת סוג 2 (חומצות אמינו)
   במחקר שפורסם בנובמבר 23 בכתב העת BMC Public Health, החוקרים בחנו את נתוני הצריכה התזונתית של משתתפים איראניים ב-RaNCD Cohort Study, הנכללים במחקרים הפרוספקטיביים אפידמיולוגיים של IrAN (PERSIAN) Cohort.
   הם בחנו מידע מאנשים בין הגילאים 35-65 בשלבים שונים, והדגישו את האנשים שפיתחו סוכרת מסוג 2 לאחר תקופת מעקב של 6 שנים.
   הם אספו את המידע התזונתי משאלון תדירות המזון האיראני, ניתחו את תדירות הצריכה וגודל המנות של 125 מזונות שונים. הם לקחו בחשבון גם גורמים נוספים כמו גיל, מין, הרגלי עישון ופעילות גופנית.
   במודל הראשוני, נצפו סיכויים גבוהים יותר לסוכרת אצל אנשים עם צריכת הרבעון הגבוהה ביותר של חומצות אמינו מסועפות (BCAA), גופריתיות, אלקליות וחומצות חיוניות בהשוואה לאלו ברבעון הנמוך ביותר.
   באופן ספציפי, הסיכון עלה פי 1.81-1.87 אצל אנשים אלו. עם זאת, התוצאות השתנו בין קבוצות חומצות אמינו שונות בעת התאמה למבלבלים שונים.
   עבור אנשים ברבעון הגבוה ביותר, הסיכוי לפתח סוכרת היה גבוה פי 2.70 עבור חומצות אמינו מסועפות, פי 2.68 עבור חומצות אמינו אלקליות (למשל ליזין, ארגינין, היסטזין), פי 2.98 עבור חומצות אמינו גופרתיות (למשל מתיונין, ציסטאין, הומוציסטאין וטאורין), פי 2.45 עבור חומצות אמינו אלכוהוליות (למשל טירוזין, סרין ותראונין), ופי 2.66 עבור חומצות אמינו חיוניות בהשוואה לאלו ברבעון הנמוך ביותר.
9. *** תוספת אוגוסט 24
   מחקר שפורסם באוגוסט 24 בכתב העת Nature Metabolism מצא שצריכה גבוהה יותר של Iron heme, מהסוג שנמצא בבשר אדום ומוצרים אחרים מהחי – בניגוד לברזל שנמצא בעיקר במזונות צמחיים – הייתה קשורה לסיכון גבוה יותר לפתח סוכרת מסוג 2. בעוד שהקשר בין Iron heme ל-T2D דווח בעבר (סעיף 7 למעלה), ממצאי המחקר הנוכחי מבססים ומסבירים בצורה ברורה יותר את הקשר. החוקרים מציינים ש"בהשוואה למחקרים קודמים שהסתמכו אך ורק על נתונים אפידמיולוגיים, כעת הם שילבו שכבות מרובות של מידע, כולל נתונים אפידמיולוגיים, סמנים ביולוגיים מטבוליים קונבנציונליים ומטבולומיקה מתקדמת, מה שאיפשר להשיג הבנה מקיפה יותר של הקשר בין צריכת Iron heme וסיכון T2D, כמו גם מסלולים מטבוליים פוטנציאליים העומדים בבסיס הקשר הזה."
   החוקרים העריכו את הקשר בין Iron heme ל-T2D באמצעות דיווחים תזונתיים של 36 שנים מ-206,615 מבוגרים שנרשמו למחקרי בריאות האחיות I ו-II ולמחקר אנשי מקצועות הבריאות. הם בחנו צריכת צורות שונות של ברזל – , heme, non-heme, ממזון ותוספי מזון ואת מצב ה-T2D שלהם, תוך שליטה בגורמי בריאות ואורח חיים אחרים.
   החוקרים גם ניתחו את המנגנונים הביולוגיים העומדים בבסיס הקשר של ברזל heme ל-T2D בקרב תת-קבוצות קטנות יותר של המשתתפים. הם בדקו את הסמנים הביולוגיים המטבוליים בפלזמה של 37,544 משתתפים, כולל אלה הקשורים לרמות אינסולין, סוכר בדם, שומנים בדם, דלקת ושני סמנים ביולוגיים של חילוף החומרים של ברזל. לאחר מכן הם בדקו את הפרופילים המטבולומיים של 9,024 משתתפים – רמות פלזמה של מטבוליטים שמקורם בתהליכים גופניים כמו פירוק מזון או כימיקלים.
   המחקר מצא קשר מובהק בין צריכת ברזל heme גבוהה יותר וסיכון T2D. למשתתפים בקבוצת הצריכה הגבוהה ביותר היה סיכון גבוה ב-26% לפתח T2D בהשוואה לאלו בקבוצת הצריכה הנמוכה ביותר. בנוסף, החוקרים מצאו כי ברזל heme היווה יותר ממחצית מהסיכון ל-T2D הקשור לבשר אדום לא מעובד וחלק מתון מהסיכון למספר דפוסי תזונה הקשורים ל-T2D.
   המחקר מצא גם שצריכה גבוהה יותר של ברזל heme הייתה קשורה לסמנים ביולוגיים מטבוליים בדם הקשורים ל-T2D כגון C-peptide, טריגליצרידים, C-reactive protein, לפטין וסמנים של עומס ברזל, כמו גם רמות נמוכות יותר של סמנים ביולוגיים מועילים כמו HDL ואדיפונקטין (הורמון המשפיע על מטבוליזם של סוכר).
   החוקרים מסכמים שממצאי המחקר נושאים השלכות חשובות על הנחיות תזונתיות ואסטרטגיות בריאות הציבור להפחתת שיעורי הסוכרת. כמו כן, הממצאים מעלים חששות לגבי הוספת heme לחלופות בשר מהצומח כדי לשפר את הטעם והמראה הבשרני שלהם. מוצרים אלה צוברים פופולריות, אך השפעות בריאותיות מחייבות בדיקה נוספת.
   https://medicalxpress.com/news/2024-08-significant-link-heme-iron-red.html
10. *** תוספת אוגוסט 24
    צריכת בשר, במיוחד צריכה של בשר מעובד ובשר אדום לא מעובד, קשורה לסיכון גבוה יותר לסוכרת מסוג 2, כך מצא ניתוח של נתונים מ-1.97 מיליון משתתפים, שפורסם באוגוסט 24 בכתב העת The Lancet Diabetes and Endocrinology בהובלת חוקרים מאוניברסיטת Cambridge.
    החוקרים מציינים שייצור הבשר העולמי גדל במהירות בעשורים האחרונים וצריכת הבשר עולה על הנחיות התזונה במדינות רבות. כמו כן מחקרים קודמים כבר הצביעו על כך שצריכה גבוהה יותר של בשר מעובד ובשר אדום לא מעובד קשורה לסיכון מוגבר לסוכרת מסוג 2. כמו כן עופות כמו הודו או ברווז נחשבים לרוב לחלופה לבשר מעובד או בשר אדום לא מעובד, אך פחות מחקרים בדקו את הקשר בין צריכתם לסוכרת מסוג 2.
    במחקר הנוכחי הצוות השתמש בפרויקט InterConnect – גישה המאפשרת לחוקרים לנתח נתוני משתתפים בודדים ממחקרים מגוונים, במקום להיות מוגבל לתוצאות שפורסמו. זה אפשר לכלול עד 31 מחקרים בניתוח זה, מתוכם 18 לא פורסמו בעבר על הקשר בין צריכת בשר לסוכרת מסוג 2. כלומר המחברים הרחיבו במידה ניכרת את בסיס הראיות והפחיתו את פוטנציאל ההטיה מההדרה של מחקר קיים.
    כמו כן מציינים החוקרים שהשימוש בנתונים מותאמים עוזר להסביר ביתר קלות גורמים שונים, כגון אורח חיים והתנהגויות בריאות, שעשויים להשפיע על הקשר בין צריכת בשר לסוכרת.
    החוקרים מצאו: צריכה של 50 גרם בשר מעובד ביום (שווה ערך ל-2 פרוסות בשר חזיר), קשורה לסיכון גבוה ב-15% לפתח סוכרת מסוג 2 בעשר השנים הבאות; צריכה של 100 גרם בשר אדום לא מעובד ביום (שווה ערך לסטייק קטן), הייתה קשורה לסיכון גבוה ב-10% לסוכרת מסוג 2; צריכה של 100 גרם עופות ביום הייתה קשורה לסיכון גבוה ב-8%, אך כאשר נערכו ניתוחים נוספים לבדיקת הממצאים תחת תרחישים שונים, הקשר לצריכת עופות נחלש, בעוד שהקשרים לסוכרת מסוג 2 לכל אחד מעובדים בשר ובשר לא מעובד נמשכו.
    https://www.mrc-epid.cam.ac.uk/blog/2024/08/21/red-processed-meat-type-2-diabetes-risk-interconnect/

מי שלא יודע אפילו ארגון הבריאות העולמי הוציא הודעה ב-2015 שצריכת בשר אדום היא probably carcinogenic to to humans (Group 2A), ובשר מעובד carcinogenic to humans (Group 1)

מאמרים נוספים קשורים:

• תזונת פליאו והקשר לטרשת עורקים.
• בשר אדום וגם עוף – עוד מחקר חדש שמראה קשר עם סוגי סרטן שונים.
• סוכר (Neu5Gc) הנמצא במזון מהחי (במיוחד יונקים) נקשר לסרטן.
• בשר מבושל/ מטוגן/ צלוי מעלה שכיחות לאסתמה אצל ילדים.
• תעשיית המזון מהחי – מה מגיע לצלחת.
• מחקר בחן את הקשר בין מזונות מעובדים ומזונות מהחי למוות מכל סיבה שהיא
• בשר אדום ומעובד והקשר למחלות מהן מתים בטרם עת.
• חלבון מהחי – כבד שומני.
• תזונה פרו דלקתית ומה הסיכון שבה.
• סוגי השומן המשפיעים ביותר על רמת הסיכון לשבץ – זה לא הכמה, אלא האיזה.
• מיקרוביום – כולין/ TMAO – חומרת שבץ.
• הקשר שבין בשר למיקרוביום ולטרשת נפוצה.

ומצד שני:
תזונה מבוססת צומח – הגורם המשפיע ביותר במניעת מוות בטרם עת.

מוזמנים להזין דוא"ל למטה כדי להתעדכן ראשונים