חומרים אורגניים מופלרים (PFAs)

—

by

superfoodvegan
in , , , , , , ,

חומרים אורגניים מופלרים (PFAs) – פוליפלואורואלקילים. הם מחלקה של כ-9,000 תרכובות המשמשות להפיכת מוצרים עמידים בפני מים, כתמים או חום. הכימיקלים נמצאים בשימוש בעשרות תעשיות ונמצאים באלפי מוצרי צריכה יומיומיים המפורטים מטה.
https://www.euractiv.com/section/air-pollution/news/toxic-forever-chemicals-contaminate-indoor-air-at-worrying-levels-study-finds/
*** על פי המכון הלאומי למדעי בריאות הסביבה של ארה"ב, קיימות כבר כ-15,000, שכן תרכובות חדשות מתגלות כל הזמן

היכן ניתן למצוא PFAS?

  • החומרים האלה, כמו הפלסטיק מתחילים לייצר בעיה עולמית שכן הם לא מתפרקים בכלל ונוטים להצטבר בכל מקום וגם בגוף האדם. וגם במי השתיה שלנו אם בבקבוקים ואם במי הברז כחלק מתמהיל המים.
    • חוקרים מאוניברסיטת אריזונה מצאו שהחומרים האלה מצטברים במקומות בהם מים נמצאים במגע עם אוויר וזה גורם למים להיות לכודים דבר שמאט את הירידה של ה-PFA's למי התהום. מה שאומר שרוב החומר עדין באדמה והוא כמו פצצה מתקתקת.
      את הממצאים הם פרסמו בינואר 2020 בג'ורנל הרפואי water resources research.
    • *** תוספת אפריל 23 – מה שוות בכלל הבדיקות שכן נעשות?
      כאשר קבוצות ללא מטרות רווח כמו (NRDC) בודקות במקום הרגולטורים האמונים על בריאות הציבור (EPA) אז מוצאים שכמעט מחצית מה"כימיקלים לנצח" (PFAS) המצויים בדגימות מי שתייה אינם מנוטרים בכלל, יתר על כן, מחצית מהדגימות המזוהמות של המחקר עלו על תקני מי השתייה של EPA.
      הממצאים הללו חמורים בהרבה ממה שאנחנו חושבים כי על פי הערכות יש לפחות 14,000 כימיקלים כאלה והקבוצה הזו בחרה 70 מתוכם.
      מדיניות המנסה לנהל רק קומץ של PFAS, כמו PFOA ו-PFOS שכבר הוצאו מהשוק במידה רבה, אינן משקפות את רמות הזיהום בחיים האמיתיים.
      המחקר פורסם באפריל 23 בג'ורנל Science of The Total Environment
    • *** תוספת אפריל 24 מחקר בינלאומי בהובלת אוניברסיטת UNSW, שפורסם באפריל 24 בכתב העת Nature Geoscience, העריך את רמות זיהום ה-PFAS במי פני השטח והתהום ברחבי העולם. צוות המחקר ריכז מדידות PFAS ממקורות ברחבי העולם, כולל דוחות ממשלתיים, מאגרי מידע וספרות שעברה ביקורת עמיתים. בסך הכל, הם אספו יותר מ-45,000 נקודות נתונים, שנמשכו בערך 20 שנה. המחקר מצא שחלק גדול ממי המקור העולמי שלנו חורגים ממגבלות השתייה הבטוחה של PFAS. הדוח מציג הבדלים גדולים בין מדינות ברמות המותרות. וציין שבהרבה מאוד מהמדידות הריכוז נמצא גבוה מההמלצות עד עשרות אחוזים יותר. החוקרים מסבירים שייתכנו כל מיני סיבות מדוע קיימים הבדלים בין הרגולטורים. אבל מה שחשוב להבין הוא שניטור החומרים הוא מוגבל, כי כבר ידועים 14,000 כימיקלים שונים מהמשפחה הזו והניטור לא כולל את כולם ואפילו לא קרוב לכך. "זה אומר שאנחנו כנראה מזלזלים בנטל הסביבתי שמציב PFAS"
  • חוקרים מאוניברסיטת רוד איילנד והמכון Green Science Policy Institute בדקו אוויר פנימי ב-20 אתרים. את הממצאים שלהם פרסמו באוגוסט 21 בג'ורנל Environmental Science & Technology
    החוקרים גילו את "הכימיקלים הנצחיים" (PFAS) ב-17 מיקומים. נמצאו רמות גבוהות במיוחד בכמה כיתות גנים, חדרי האספקה ​​של חנות בגדים, משרדים, מספר כיתות אוניברסיטאיות, מעבדות אוניברסיטאיות ומעלית.
    המומחים ראו בעבר כי מזון ומים הם שני המסלולים העיקריים שבהם בני אדם נחשפים ל-PFAS, אך מחברי המחקר מציינים כי בני אדם רבים מבלים כ-90% מהזמן שלהם בתוך הבית. והממצאים מצביעים על כך שנשימת הכימיקלים מייצגת כשליש ממסלולי החשיפה.
    המחקר הזה מצא למשל שגננות ככל הנראה נחשפו ליותר PFAS על ידי נשימתם מאשר על ידי בליעת התרכובות.
    כמו כן בלט במחקר הזה סוג PFAS הרשום כ-6:2 FTOH, ומשמש למשל בשעוות רצפה, הגנה כנגד כתמים ובאריזות מזון. בעבר טענו כי הוא נחשב בטוח, אך בחודש מאי 21 התגלו מסמכים כי שני יצרני PFAS גדולים ביצעו מחקרים מוסתרים שהראו כי התרכובות רעילות מאוד במינונים נמוכים בחיות מעבדה ונשארות בגופם של בעלי חיים הרבה יותר זמן ממה שהיה ידוע בעבר. וזה הוסתר במשך שנים.
    וזה למעשה מצביע על מספר מחדלים:
    • הסתרה של ראיות מדעיות על רעילות החומר והמשך השימוש בו.
    • ה-FDA מסתמך בלבד על המידע הנשלח מהחברות/ יצרניות ולא בוחן את הדברים בעצמו.
    • המחקר החדש מצא גם רמות גבוהות של חומר נוסף המכונה 8: 2 FTOH, סוג של תרכובת שיצרני ה-PFAS הגדולים בארה"ב טענו שהפסיקו את הייצור מכיוון שהיא כה מסוכנת. נוכחותו מצביעה על כך שלא כל החברות הורידו אותו, או שהוא נמצא במוצרים המיוצרים במדינות שבהן הכימיקל לא הופסק.
      https://www.theguardian.com/environment/2021/may/12/chemical-giants-hid-dangers-pfas-forever-chemicals-food-packaging-dupont
  • ***תוספת דצמבר 21 – מהים לאוויר ולאטמוספירה
    כאשר גלי האוקיינוס ​​נשברים, חלקיקים מיקרוסקופיים משתחררים לאוויר.
    מי ים, כוללים בתוכם חומרים פרפלואורו-אלקיל (PFAS).
    ניסויי מעבדה קודמים של צוות החוקרים, בו שה, יאנה ג'והנסון, איאן קאזינס, מתיו סלטר ועמיתיו הראו שכאשר בועות המכילות PFAA מתפוצצות על פני המים המלוחים, התרכובות הללו נפלטים כתרסיסים – חלקיקים קטנים במיוחד הנישאים באוויר. הממצאים שלהם הצביעו על כך שתרסיס ריסוס ים יכול להיות דרך מהותית להובלת מזהמים אלה למרחקים ארוכים. אז, כשלב הבא, הצוות רצה לערוך תצפיות בשטח כדי לגלות אם זה המקרה בעולם האמיתי.
    את ממצאי המחקר פרסמו בדצמבר 21 בג'ורנל Environmental Science & Technology. בשני מיקומי חוף בנורבגיה, החוקרים אספו למעלה מ-100 דגימות אוויר בין השנים 2018 ל-2020. הם ניתחו את החלקיקים המיקרוסקופיים בדגימות עבור 11 PFAAs, כולל החומרים המסרטנים האפשריים פרפלואורו-אוקטנואית וחומצה פרפלואורו-אוקטן סולפונית, כמו גם יוני נתרן, שהם אינדיקטור של אירוסולים של ריסוס ים. החוקרים זיהו את המזהמים בכל דגימות האוויר שנאספו. כאשר הצוות השווה את הרמות של PFAAs בודדים ליוני נתרן, רבים מהם היו קשורים מאוד, במיוחד חומצה פרפלואורו-אוקטנואית, שלדבריהם מעידה על כך שהתרכובות הללו עוזבות את האוקיינוס ​​עם ריסוס ים ועלולות להישפף פנימה. לבסוף, באמצעות מדידות השטח, החוקרים העריכו כי שמונה מה-PFAAs, עשויים להיות מ 284-756 טון פלסטיק שמשוחררים ברחבי העולם מהאוקיינוסים לאוויר מדי שנה, כמות גבוהה יותר מאשר בהערכות קודמות. בהתבסס על מדידות השטח שלהם, החוקרים מסיקים כי ריסוס ים הוא מקור מהותי לסוג זה של PFASs לקהילות החוף. הם מוסיפים כי מכיוון שריסוס ים יכול לעבור מרחקים רבים פנימה, זה עשוי להיות גם נתיב להעברת PFAS, ואולי לחזור, לאזורים יבשתיים מהאוקיינוס.

מוצרי צריכה יומיומיים נוספים:

  1. מוצרים עמידים בפני מים, כתמים או חום.
  2. בתעשיית המזון המהיר (הקרטונים בהם שמים את הצ'יפס וכן בציפויי טפלון של כלי בישול שלא יהיו דביקים, אריזות מזון, מגשי פיצה וכו').
    עטיפות של חמאה [1].
  3. מגיני כתמים, שטיחים ונעליים. יצרני הטקסטיל משתמשים בהם לייצור ביגוד נושם ועמיד למים (כמו בד הגורטקס).
  4. מוצרי קוסמטיקה שברשתות הפארם.
    במחקר שפורסם ביוני 21 בכתב העת Environmental Science & Technology Letters חוקרים מאוניברסיט נוטר-דאם בדקו יותר מ -200 מוצרי קוסמטיקה הכוללים קונסילרים, מייק-אפ, מוצרי עיניים וגבות ומוצרי שפתיים שונים. על פי המחקר, 56% מהיסודות ומוצרי העיניים, 48% ממוצרי השפתיים ו -47% מהמסקרות שנבדקו נמצאו כמכילים רמות גבוהות של פלואור, המהווה אינדיקטור לשימוש ב- PFAS במוצר.
    תוצאות אלו נוגעות במיוחד כאשר לוקחים בחשבון את הסיכון לחשיפה לצרכן בשילוב עם גודל והיקף של תעשייה של מיליארדי דולרים המספקת מוצרים אלה למיליוני צרכנים מדי יום. קיים הסיכון האינדיבידואלי – אלו מוצרים שמורחים סביב העיניים והפה עם פוטנציאל ספיגה דרך העור או בצינור הדמעות, כמו גם שאיפה או בליעה אפשריים.
    PFAS הוא חומר כימי שאינו מתכלה וכאשר הוא מגיע לזרם הדם, הוא נשאר שם ומצטבר. קיים גם סיכון נוסף לזיהום סביבתי הקשור בייצור וסילוק מוצרים אלה, אשר עלול להשפיע על הרבה יותר אנשים.
    עוד מציינים החוקרים שמכיוון שהתרכובות הכימיות הללו אינן מתכלות באופן טבעי – מה שאומר בסופו של דבר הם מזהמים מי תהום במשך עשרות שנים לאחר שחרורם לסביבה.
    מחקרים מקשרים את PFAS לסרטן כליה, סרטן האשכים, יתר לחץ דם, מחלת בלוטת התריס, משקל לידה נמוך ורעילות חיסונית אצל ילדים.
    מה שמדאיג יותר את החוקרים הוא ש -29 מוצרים עם ריכוזי PFAS גבוהים נמצאו מכילים בין 4-13 שונים ורק אחד מהפריטים הללו שנבדקו רשם PFAS כמרכיב בתווית המוצר.
    • *** תוספת נובמבר 24
      ניתוח של חוקרים מאוניברסיטת Brown מצא קשר בין השימוש במוצרי טיפוח אישי ( לק, איפור וצבע שיער) לבין ריכוזי PFAS בהריוניות ומניקות. ממצאי המחקר פורסמו בנובמבר 24 בכתב העת Environment International. המחקר מצא רמות גבוהות ומטרידות בפלזמת הדם של ההריוניות ובחלב האם של המניקות.
      במחקר הנוכחי החוקרים ניתחו נתונים ממחקר MIREC, אשר רשם 2,001 נשים בהריון מ-10 ערים ברחבי קנדה בין השנים 2008-2011. החוקרים העריכו את התרומה של השימוש במוצרי טיפוח אישי על ריכוזי PFAS בפלזמה טרום לידתית (שבוע שישי עד 13 שבועות להריון) וחלב אם (שבועיים עד 10 שבועות לאחר הלידה). המשתתפות דיווחו על תדירות השימוש בשמונה קטגוריות מוצרים במהלך שליש ההריון הראשון והשלישי, יום עד יומיים לאחר הלידה ושבועיים עד 10 שבועות לאחר הלידה.
      אצל נשים בהריון בשליש הראשון, החוקרים מצאו ששימוש גבוה יותר במוצרי טיפוח, תכשירי ריח, איפור, צבעי שיער ותרסיסים או ג'לים לשיער היה קשור לריכוז גבוה יותר של PFAS בפלזמה. תוצאות דומות נצפו עבור שימוש במוצרי טיפוח אישי בשליש השלישי וריכוזי PFAS בחלב אם בשבועיים עד 10 שבועות לאחר הלידה.
      החוקרים הציגו לדוגמה משתתפות שהתאפרו מדי יום בשליש הראשון והשלישי היו ריכוזי PFAS בפלזמה וחלב אם גבוהים ב-14% וב-17%, בהתאמה, בהשוואה לנשים שלא התאפרו כל יום. בנוסף, החוקרים מצאו שלנשים שמשתמשות בצבע שיער קבוע יום עד יומיים לאחר הלידה היו רמות PFAS גבוהות יותר ב- 16-18% בהשוואה לאלה שלא השתמשו בהםבכלל בריכוזי חלב אם.
      מבחינת החוקרים זה מקור שניתן לשינוי. כלומר "אנשים שמודאגים לגבי רמת החשיפה שלהם לכימיקלים הללו במהלך ההריון או בזמן הנקה עשויים להפיק תועלת מצמצום במוצרי טיפוח אישי בזמנים אלה".
      המידע הזה חשוב להבנה והפנמה מכיוון שמחקרים מראים שחשיפה ל-PFAS במהלך ההריון עלולה לתרום לתוצאות לידה שליליות כמו ירידה במשקל לידה, לידה מוקדמת, כמה הפרעות נוירו-התפתחותיות וירידה בתגובת החיסון בילדים.
      עוד החוקרים מציינים כי המחקר בדק רק ארבעה סוגים של PFAS מבין אלפים המשמשים בתעשייה ובמסחר. לפיכך, ככל הנראה המחקר המעיט במידת החשיפה לכל PFAS ממוצרים אלה במהלך ההריון.
      https://www.brown.edu/news/2024-11-11/personal-care-pfas
  5. בציפויים של חוטי חשמל.
  6. בצבעים, בחומרי פוליש ובדבקים, שעווה לפרקטים ומשטחים נוספים.
  7. כלי בישול נון-סטיק.
  8. קצף כיבוי אש.
    מחקר שפורסם באפריל 21 בג'ורנל International Journal of Environmental Research and Public Health, השווה את הרמות של תשעה כימיקלים מסוג PFAS בדם של כבאים מתנדבים לעומת רמות באוכלוסייה הכללית.
    זהו המחקר הראשון המעריך את חשיפת הכבאים המתנדבים ל- PFAS, שהם כימיקלים המצטברים בגופי האדם ובסביבה ונמצאים בפריטים יומיומיים כמו אלקטרוניקה ושטיחים. PFAS נקשר למספר מצבים בריאותיים המשפיעים על הכבאים, כולל מחלות לב וכלי דם. ראיות הולכות וגדלות קשרו אותם לסרטן. הגורם העיקרי למוות בשירותי הכבאות הוא התקפי לב. הם גם לוקים ומתים מסוגים רבים של סרטן לעתים קרובות יותר מאנשים אחרים. יותר מ -95% מאוכלוסיית ארה"ב מכילה כימיקלים אלה במידה מסוימת בגופם, אך הכבאים הגבירו את החשיפה ל- PFAS באמצעות ציוד המגן שלהם וקצף כיבוי האש וחומרי הבעירה שהם נתקלים בהם ומשחררים חלקיקים, אותם ניתן לשאוף או להתיישב על הציוד והעור.
    המחקר סקר 135 חברים בכוחות כיבוי אש בהתנדבות בניו ג'רזי על אורח חייהם וגורמי הסיכון לסרטן והשווה עקבות של תשעה כימיקלים מסוג PFAS בדם לעומת הרמות שנרשמו באוכלוסייה הכללית בבריאות והתזונה הלאומית של המרכז לבקרת מחלות ומניעתן (סקר בחינות העוקב אחר מצב הבריאות של מדגם מייצג ארצי של 5,000 איש מדי שנה). למרות שיש יותר מ -4,000 כימיקלים של PFAS, המחקר בדק את תשעת הכימיקלים ש- CDC עקב אחריהם הכי הרבה זמן ונראים לרוב בקרב האוכלוסייה הכללית.
    החוקרים מצאו כי רמות שניים מהכימיקלים שנחקרו – חומצה פרפלואודודקאנואית (PFDoA) וחומצה פרפלואורודקנואית (PFDA) – היו גבוהות יותר בקרב כבאים מתנדבים, כאשר רמות גבוהות של PFDoA נמצאו אצל 80 אחוז מכבאי האש ומעט בקרב הציבור הרחב.
    רמות כימיות גבוהות יותר היו קשורות גם למספר שנות הכיבוי. וחשוב להבין שהחומרים האלה הם בלתי מתכלים ולכן הכינוי שלהם הוא "forever chemicals".
    החוקרים סיכמו: "הסיכון מספר אחד של כבאי הוא ההגנה מפני האש. הכימיקלים המשמשים בקצף כיבוי אש ובגדי המגן משתמשים בכבאים יצאו לפני 40 שנה כשאנשים חשבו שהם בטוחים, והם עובדים היטב על מה שהם נועדו להגן. אבל יש צורך לעצב קצף יעיל ובגדי מגן שאינם משתמשים בכימיקלים אלה".
  9. הם נמצאים גם בחוט דנטלי[1].
  10. התרסיסים והמטליות נגד ערפול שאנשים רבים משתמשים בהם כדי למנוע התעבות על משקפי הראייה שלהם כאשר הם לובשים מסכה או מגן פנים עשויים להכיל רמות גבוהות של PFAS, כך עולה ממחקר שפורסם בינואר 21 בג'ורנל Environmental Science & Technology בראשות אוניברסיטת דיוק.
    החוקרים בדקו ארבעה תרסיסים נגד ערפול וחמש מטליות נגד ערפול בדירוג הגבוה ביותר שנמכרו באמזון. הם מצאו שכל תשעת המוצרים הכילו פלואורטלומרים אלכוהולי (FTOHs) ופלואורטלומרים אתתוקסילטים (FTEOs), שני סוגים של PFAS שנמצאו ברובם מתחת לרדאר המדעי עד כה.
    החוקרים ציינו שהבדיקות מראות שהתרסיסים מכילים עד 20.7 מיליגרם של PFAS למיליליטר תמיסה, שזה ריכוז די גבוה. מכיוון ש-FTOHs ו-FTEOs זכו למחקר קטן יחסית, מדענים עדיין לא יודעים אילו סיכונים בריאותיים הם עלולים להוות, אך מחקרים מראים שברגע ש-FTOHs נשאפו או נספגו דרך העור, הם עלולים להתפרק בגוף ל-PFOA או חומרים אחרים של PFAS ארוכי חיים הידועים כרעילים. בנוסף, ה-FTEOs המשמשים בכל ארבע תערובות הריסוס שנותחו במחקר החדש הפגינו רעילות משמעותית של שינוי תאים והפיכה לתאי שומן בבדיקות מעבדה.
    החוקרים מוסיפים שריסוס אחד מהבקבוקים האלה היה חושף את האדם לרמות הגבוהות בכמה סדרי גודל ממה שהיית מקבל משתייה של ליטר מים, שמכיל PFAS בגבול הבריאות הנוכחי של EPA לצריכה בטוחה, שהוא 70 ננוגרם לליטר.
    זה מאוד הטריד את פרופסור הת'ר סטייפלטון , שיזמה את המחקר לאחר שבדקה את תווית המרכיבים על בקבוק ספריי נגד ערפול שרכשה עבור בתה בת ה-9. היא גם הביעה דאגה גדולה לצוות הרפואי שמשתמש בספריי כדי שיוכל לעזור למטופלים כאשר הוא עם מסכה על הפנים והמשקפיים עולים באדים, מה שאולי מונע הדבקה מהוירוס, אבל חושף אותם לסיכון אחר.
    ומגיע להם לדעת מה יש במוצרים שהם משתמשים בהם.
    סטייפלטו התפלאה וציינה שלמרבה האירוניה, המוצר פורסם כבטוח ולא רעיל וההנחיה שבו היא שיש לרסס על המשקפיים ולהשתמש באצבעות כדי לשפשף את זה מסביב.
    סטייפלטו גם אמרה שבאף אחד משמונה המוצרים האחרים שנבדקו לא היה רשום את המרכיבים שלהם, מה שהופך את זה כמעט בלתי אפשרי לדעת אם הם מכילים כימיקלים מזיקים עד שהם נותחו באמצעות ספקטרומטריית מסה ברזולוציה גבוהה במעבדת המחקר שלה.
    https://nicholas.duke.edu/news/high-levels-pfas-found-anti-fogging-sprays-and-cloths
  11. אכילת דגי מים מתוקים אחד שווה לחודש של שתיית מים מבחינת רמות של "כימיקלים נצחיים".
  12. כימיקלים נצחיים (PFAS) במאכלי ים.
  13. נייר טואלט –
    מי שפכים יכולים לספק רמזים על מצב המחלות של הקהילה, ואפילו על תרופות מרשם ושימוש בסמים אסורים. אבל התבוננות בביוב מספקת גם מידע על תרכובות של כימיקלים מזיקים, כגון חומרים פר-ופוליפלואורואלקיל (PFAS), המשתחררים לסביבה.
    חוקרים מקבוצת ACS מתחומי הכימיה והביולוגיה מדווחים על מקור בלתי צפוי של חומרים אלה במערכות שפכים – נייר טואלט. את הממצאים פרסמו במרץ 23 בג'ורנל Environmental Science & Technology Letters.
    מסתבר שחלק מיצרני הנייר מוסיפים PFAS בעת המרת העץ לעיסה, שעלול להישאר מאחור ולזהם את מוצר הנייר הסופי. בנוסף, ניתן לייצר נייר טואלט ממוחזר עם סיבים המגיעים מחומרים המכילים PFAS. לכן צוות החוקרים רצו להעריך את הקלט הפוטנציאלי הזה למערכות שפכים, ולבדוק נייר טואלט וביוב עבור תרכובות אלה.
    החוקרים אספו גלילי נייר טואלט הנמכרים בכל יבשת אמריקה, אפריקה ומערב אירופה ואספו דגימות בוצת שפכים ממפעלי טיהור שפכים בארה"ב. לאחר מכן הם חילצו PFAS מהמוצקים של הנייר והבוצה וניתחו אותם עבור 34 תרכובות. ה-PFAS העיקרי שזוהה היו פוספטים פוליפלואורו-אלקיל (diPAPs) שלטענת החוקרים יכול להפוך ל-PFAS יציב יותר כמו חומצה פרפלואורו-אוקטנואית, שעלולה להיות מסרטנת.
    לאחר מכן, הצוות שילב את תוצאותיו עם נתונים ממחקרים אחרים שכללו מדידות של רמות PFAS בביוב ובשימוש בנייר טואלט לנפש במדינות שונות. הם חישבו כי נייר טואלט תרם כ-4% מה-diPAP בביוב בארה"ב וקנדה, 35% בשוודיה ועד 89% בצרפת.
    החוקרים מציינים שלמרות העובדה שצפון אמריקאים משתמשים יותר בנייר טואלט מאנשים שחיים במדינות רבות אחרות, האחוזים המחושבים מצביעים על כך שרוב ה-PFAS נכנסים למערכות שפכים בארה"ב ממוצרי קוסמטיקה, טקסטיל, אריזות מזון או מקורות אחרים.
    https://www.acs.org/pressroom/presspacs/2023/march/toilet-paper-is-an-unexpected-source-of-pfas-in-wastewater.html
  14. דו"ח חדש מוצא עדויות ל"כימיקלים לנצח" בכל 18 מותגי עדשות המגע שנבדקו.
    בשיתוף עם EHN.org, בלוג הבריאות והקהילה הסביבתית נבדקו עדשות המגע על ידי מעבדה מוסמכת של סוכנות הגנת הסביבה של ארה"ב ומצאו רמות של פלואור אורגני שנעו בין 105-27,000 חלקים למיליון (ppm). בשמונה מתוך 18 העדשות שנבדקו היו יותר מ-4,000 ppm.
    ד"ר Pete Myers, המדען הראשי של Environmental Health Sciences, המפרסם את חדשות בריאות הסביבה, שסקר את הממצאים ציין שהדו"ח בונה את הספרייה ההולכת וגדלה של מוצרי צריכה שנבדקו לאיתור PFAS, כולל מוצרים כגון רטבי פסטה ועגבניות, חזיות ספורט, טמפונים וחוט דנטלי. כלומר אנשים נחשפים גם מהדברים שלובשים או אוכלים.
    בעוד שההשפעות הבריאותיות של חשיפה ל-PFAS דרך העיניים עדיין לא ברורות, זה מאוד מדאיג שכן העיניים הן אחד החלקים הרגישים ביותר בגוּף.
    בהתחשב ברמות הגבוהות שנמצאו במהלך הבדיקה, סביר להניח שפלואורופולימרים (PFAS) מתווספים בכוונה לעדשות המגע על מנת לרכך את העדשות ולאפשר לחמצן לעבור, כלומר הפלואורפולימרים משפרים את הביצועים הטכניים של עדשות מגע תוך התעלמןת מההשפעות על הבריאות והסביבה.
    הבדיקה כללה מוצרים שונים משלושה מותגים פופולריים: Acuvue, Alcon ו-Coopervision. שלוש העדשות עם הכמויות הגבוהות ביותר של פלואור אורגני היו עדשות מגע רכות של Alcon עם 20,000 ppm ויותר.
    https://www.ehn.org/pfas-contact-lenses-2659905992.html
  15. בחלק ממוצרי היגיינה נשיים [1].
  16. קשים לשתיה –
    בניתוח ראשון מסוגו באירופה, ורק השני בעולם, חוקרים בלגים בדקו 39 מותגי קשיות עבור PFAS.
    ממצאי המחקר פורסמו באוגוסט 23 בכתב העת Food Additives and Contaminants.
    החוקרים מציינים שקשיות העשויות מחומרים מהצומח, כמו נייר ובמבוק, מתפרסמות לעתים קרובות כבנות קיימא וידידותיות יותר לסביבה מאלו העשויות מפלסטיק.
    מספר הולך וגדל של מדינות, כולל בריטניה ובלגיה, אסרו מכירה של מוצרי פלסטיק חד פעמיים, כולל קשיות שתייה, וגרסאות מהצומח הפכו לחלופות פופולריות.
    מחקר שנערך לאחרונה מצא PFAS בקשיות שתייה על בסיס צומח בארה"ב. לכן הם רצו לברר אם הדבר נכון גם לגבי אלה המוצעים למכירה בבלגיה.
    כדי לחקור זאת עוד יותר, צוות המחקר רכש 39 מותגים שונים של קש שתייה העשויים מחמישה חומרים – נייר, במבוק, זכוכית, נירוסטה ופלסטיק.
    הקשיות, שהושגו בעיקר מחנויות, סופרמרקטים ומסעדות מזון מהיר, עברו אז שני סבבי בדיקות ל-PFAS.
    רוב המותגים (27/39, 69%) הכילו PFAS, עם 18 נגזרות שונים שזוהו בסך הכל.
    בקשיות הנייר PFAS זוהו ב-18/20 (90%) מהמותגים שנבדקו. PFAS זוהו גם ב-4/5 (80%) קש במבוק, 3/4 (75%) ממותגי קש הפלסטיק ו-2/5 (40%) מותגי קש זכוכית. הם לא התגלו באף אחד מחמשת סוגי קש הנירוסטה שנבדקו.
    כמו כן, זוהו חומצה טריפלואורית (TFA) וחומצה טריפלואורומתאן-סולפונית (TFMS), שרשראות קצרות יותר אשר מסיסות מאוד במים ולכן עשויות לזלוג בקלות יותר למשקאות.
    המחברים מציינים שאמנם ריכוזי ה-PFAS היו נמוכים, ובהתחשב בכך שרוב האנשים נוטים להשתמש בקשיות רק מדי פעם, הם מהווים סיכון מוגבל לבריאות האדם. עם זאת, PFAS יכול להישאר בגוף במשך שנים רבות וריכוזים יכולים להצטבר עם הזמן. כך שעדין מדובר בעוד תוספת שכדאי להמנע ממנה.
    החוקרים לא יודעים אם ה-PFAS נוספו לקשיות על ידי היצרנים לצורך איטום או שמא היו תוצאה של זיהום של האדמה בה גדלו חומרי הגלם הצמחיים או המים שהישקו את הצמח או המים שהשתמשו במהלך הפקת הקשים.
    החוקרים מסכמים שאם קש, אז מנירוסטה או פשוט להימנע משימוש בקשיות בכלל.
  17. דשא סינטטי
    על פי מחקר שנערך על ידי ארגון סביבה (PEER). כל מותגי הדשא המלאכותי שנבדקו מכילים PFAS וכימיקלים אלה דולפים מהמשטחים הללו, אפילו במגרשים חדשים לגמרי.
    המחקר המקדים שנעשה על ידי PEER מצא שכמות ה-PFAS על העור אצל שלושה מתוך ארבעה שחקנים עלתה לאחר משחקי כדורגל על דשא מלאכותי. לעומת זאת, לא ניצפו עליות דומות ב-PFAS על העור לאחר משחקים ששיחקו על מגרשי דשא.
    נכון לעכשיו, ישנם בין 12,000 ל-13,000 מגרשי ספורט דשא סינטטי בארה"ב, עם יותר מאלף מתקנים חדשים מדי שנה. בנוסף לכמה איצטדיונים מקצועיים, דשא מלאכותי הותקן גם במאות בתי ספר, פארקים ומגרשי משחקים. (המצב בישראל לא שונה).
    המחברים מציינים שמלבד החשיפה האנושית הישירה, PFAS הנשטף מאלפי שדות אלה מהווה איומים על פני השטח ומי התהום הסמוכים, שחלקם הם מקורות למי שתייה.
    https://peer.org/pfas-in-artificial-turf-coats-players-skin/.
  18. *** תוספת יולי 24 – עלייה מדאיגה של PFAS בחומרי הדברה.
  19. פלסטרים ופדים רפואיים [1].
  20. שעונים חכמים לבישים המיועדים לספורט [1].
  21. עופות מים ורכיכות [1].

*** תוספת יוני 24 – חומרים אורגניים מופלרים חודרים את מחסום העור ומגיעים למחזור הדם.
כלומר בהרבה מאוד מוצרים שנמצאים בשימוש יומיומי ובאים במגע ישיר עם העור והפה. מאושרים על ידי ה- FDA!!!

האם מתחילים לתת חשיבות לנושא PFAs?

  • במאמר הבא: PFAS: These “Forever Chemicals” Are Highly Toxic, Under-Studied, and Largely Unregulated
    בכנס השנתי של האגודה הגיאולוגית באמריקה 2020, קבוצה של מדענים סייע בהבאת PFAS לתשומת לב לאומית: והסביר כיצד PFAS משוחרר לסביבה, מועבר דרך מי תהום, נהרות וקרקעות אל המים והמזון שלנו.
    החוקרים מציינים שחומרי PFAS מתויגים ככימיקלים לנצח, משום שיש להם קשרים כימיים חזקים. הבעיה בחומרים הללו שהם מזיקים גם ברמות מאוד נמוכות והתקנים שיש היום לא באמת מוודאים את הרמות המזהמות.
  • *** תוספת אוקטובר 21
    ביוני 20 היתה ועידה וירטואלית, שאורגה על ידי המכון לקידום מדעי המזון והתזונה. בועידה השתתפו מדענים, מהנדסים ואנשי מקצוע בתחום הרגולציה ממוסדות ציבוריים, פרטיים ואקדמיים. הועידה התייחסה לפערים המדעיים במסלולי החשיפה, הגילוי והכימות של PFAS במזון. הדוברים ציינו גם כי בהתבסס על נתונים מוגבלים עד כה, מעט PFAS מזוהה במזון. ובמילים אחרות לא עושים הרבה אם בכלל!
    מתוך הועידה יצא מאמר מסקר שפורסם באוקטובר 21 בג'ורנל Trends in Food Science & Technology ובו מציינים החוקרים שכל העדויות מצביעות על כך שחשיפה לרמות גבוהות יכולה להוביל להשפעות בריאותיות שליליות על בני אדם ומינים אחרים של בעלי חיים, והמחקר מדגיש את הצורך בדרכים חדשות למדידה וחקר החשיפות לכימיקלים סינתטיים אלה ממקורות שונים, כולל ואולי במיוחד במזון.
    החוקרים מציגים את מכלול הדרכים שחומרים בעייתיים אלה שלא מתכלים מגיעים לבני אדם.
    החוקרים מסכמים עם 2 מסקנות שלמעשה מראות לנו את הכשל בבדיקות בטיחות ורעילות החומרים, שמאושרים על ידי הרגולטורים להגשה עם האוכל.
    מערך הנתונים הטוקסיקולוגי ל- PFHxA אינו מתאים להערכת הסיכונים הכרוכים בחשיפה ל-FTOH 6:2, שנמצא גם הרבה יותר רעיל ממנו ובכך נוצר מצג שווא של הערכת רעילות נמוכה מהמציאות.
    מסקנה זו מבוססת על הבדלים כמותיים ואיכותיים בהשפעות על הכבד והכליות בין חולדות שקיבלו 6:2 FTOH לעומת חולדות שקיבלו PFHxA/NaPFHx.
    המסקנה השנייה היא שהפרופיל הטוקסיקולוגי של 6:2 FTOH מצביע על כך שהוא רעיל משמעותית מ-PFHxA. לפיכך, השימוש במחקרים טוקסיקולוגיים שנערכו על PFHxA להערכת סיכונים של 6:2 FTOH עלול להמעיט בסיכון הבריאותי של האדם הקשור לחשיפה יומית נתונה ל-6:2 FTOH ולא ללכוד את כל ההשפעות האפיקיות.
    כלומר עצם ההשוואה בין רעלים לקביעת רמות רעילות היא בעייתית (ואני מוסיף בלשון המעטה).
  • *** תוספת אפריל 23
    חומרים חלופיים ל-PFAS, שהוכרזו כבטוחים לשימוש באריזות מזון, מתפרקים ל-PFAS רעילים שדולפים למזון ולסביבה שלנו, כך מציג מחקר שפורסם במרץ 23 בג'ורנל Environmental Science & Technology Letters.
    החוקרים מסבירים כי בשל סיכוני החשיפה הידועים של שימוש במולקולות PFAS קטנות יותר כמו PFOA ו- PFOS במוצרים הבאים במגע עם מזון, חברות רבות החלו להשתמש ב-PFAS פולימרי גדול יותר בייצור עטיפות, קערות ואריזות מזון מהיר אחרות דוחות מים ושומנים. PFAS פולימריים אלו מקודמים כחלופות "בטוחות" יותר שאינן אינרטיות וכבדות מכדי לברוח מהמוצרים.
    עם זאת, מחקר זה מספק את ההוכחה הראשונה לכך ש-PFAS פולימרי המשמש באריזות מזון מתפרק למולקולות קטנות יותר שעדיין מזיקות ויכולות לדלוף למזון ולסביבה.
    לחוקרים ברור שפולימרים אלה אינם החלופה הבלתי מזיקה שתעשיית ה-PFAS סמכה עליהן. השימוש שלהם באריזות מזון עדיין מוביל ל-PFAS מזיק ומתמשך שמזהם את המזון שאנו אוכלים, ולאחר שהוא נזרק, את האוויר ומי השתייה שלנו.
    במחקר הנוכחי החוקרים בדקו 42 עטיפות וקערות על בסיס נייר שנאספו ממסעדות מזון מהיר בטורונטו. PFAS מסוג 6:2 FTOH היה התרכובת הנפוצה ביותר שזוהתה בדגימות אלו.
    החוקרים מצאו שריכוז ה-PFAS ירד בעד 85% לאחר אחסון המוצרים במשך שנתיים בתנאים רגילים (בטמפרטורת החדר ובחושך). חלק גדול מהכימיקלים הללו תאמו את פירוק ה-PFAS הפולימרי שנוסף לאריזת המזון המהיר. דבר שסותר את הטענות לפיהן PFAS פולימרי אינם תנועתיים ואינם יוצרים סיכוני חשיפה.
    https://blogs.iu.edu/oneillschool/2023/03/29/study-safer-pfas-in-food-packaging-still-hazardous/

בעיות בריאותיות שנמצאו

PFAS מכונים "כימיקלים לנצח" מכיוון שהם אינם מתפרקים באופן טבעי. הם מצטברים בבעלי חיים, כולל בני אדם, והם נקשרו לסרטן, מומים מולדים, מחלות כבד, מחלות בבלוטת התריס, ירידה בחסינות, הפרעה הורמונלית ועוד מגוון בעיות בריאותיות חמורות.

  1. כללי
  2. מחלות לב וכלי דם
  3. מערכת חיסון/ סרטן
  4. מערכת עצבים ומוח
    • היכולת הייחודית של PFAS לחצות את מחסום הדם-מוח ולהצטבר ברקמת המוח גורמת לדאגה גדול, לשם כך, מחקר שפורסם בנובמבר 24 בכתב העת ACS Chemical Neuroscience בהובלת חוקרים מאוניברסיטת Buffalo בחן אילו גנים מושפעים הכי הרבה מכימיקלים אלה שאולי נתחיל להבין את תגובת המוח למגע איתם.
      הם מצאו 11 גנים, שמושפעים באופן עקבי מחשיפה ל-PFAS. חלקם מעורבים בתהליכים חיוניים לבריאות העצבים. לדוגמה, 6 התרכובות שבחנו גרמו למפתח גן הקשור להישרדות תאי עצב לבוא פחות לידי ביטוי ולגן אחר שקשור למוות של תאי עצב לבוא יותר לידי ביטוי. ממצאים אלה מצביעים על כך שגנים אלה עשויים להיות בעתיד סמנים לאיתור וניטור נוירוטוקסיות הנגרמות על ידי PFAS.
      המחקר מצא עוד מאות גנים שביטוים השתנה בכיוונים שונים בהתבסס על התרכובת שנבדקה. לא היה מתאם בין הרמה שבה PFAS מצטבר בתא לבין המידה שבה הוא גורם לביטוי גנים דיפרנציאלי, מה שמצביע על כך שמבנים מולקולריים שונים בתוך כל סוג של PFAS מניעים שינויים בביטוי הגנים. החוקרים מסבירים שלמרות שיש להם משותף בין מאפיינים כימיים מסוימים, הם מגיעים בצורות ובגדלים שונים, מה שמוביל לשונות בהשפעות הביולוגיות שלהם. ולכן יש לחקור אותן כתרכובות בודדות. מה שיאריך את הזמן של עד שנבין.
      במחקר הנוכחי הצוות החליט להתמקד כיצד PFAS משפיע על ביטוי הגנים של תאים דמויי עצב, כמו גם כיצד PFAS משפיע על שומנים המסייעים להרכיב את קרום התא, בין פונקציות חשובות אחרות. הם ראו שחשיפה שונה ל-PFAS במשך 24 שעות הביאה לשינויים צנועים אך ברורים בשומנים, ושינויים בתפקוד של למעלה מ-700 גנים.
      מבין ששת סוגי ה-PFAS שנבדקו, PFOA הייתה ללא ספק המשפיעה ביותר. למרות הספיגה הקטנה שלו, PFOA שינה את הביטוי של כמעט 600 גנים כאשר אף תרכובת אחרת לא שינתה יותר מ-147. באופן ספציפי, PFOA הפחית את הביטוי של גנים המעורבים בצמיחה הסינפטית ובתפקוד העצבי.
      בסך הכל, ששת התרכובות גרמו לשינויים במסלולים הביולוגיים המעורבים באיתות היפוקסיה (חוסר אספקת חמצן), עקה חמצונית, סינתזת חלבונים ומטבוליזם של חומצות אמינו, שכולם חיוניים לתפקוד והתפתחות נוירונים.
      וכאמור למעלה 11 מהגנים התגלו כמבטאים באותו אופן, פחות או יותר, לכל 6 התרכובות. התגובה האחידה הזו מעידה שהם עשויים לשמש כסמנים מבטיחים להערכת החשיפה ל-PFAS, אבל יש צורך במחקר נוסף כדי לדעת כיצד הגנים הללו מגיבים לסוגים אחרים של PFAS, ציינו החוקרים.
      החוקרים מודאגים שכן לא ידוע על חלופות לכימקלים אלה שיתנו את התפקוד לשמם הם נועדו וברמת ביטחון שלא יזיקו.
      https://www.buffalo.edu/news/releases/2025/01/these-11-genes-may-help-us-better-understand-forever-chemicals-effects-on-the-brain.html
  5. כבד
  6. נשים, הריון והנקה, ילודים
    • הורמונלי
    • קרדיו-מטבולי
      • מחלות כלי דם ולב (טרשת עורקים) אצל נשים בגיל המעבר.
        מחקר בהובלת חוקרים מאוניברסיטת llinois Urbana-Champaign קישר סוגים מרובים של PFAS עם סיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם בנשים לאחר גיל המעבר. באופן ספציפי, המחקר חושף כיצד PFAS מקיימים אינטראקציה עם מסלולים פרו-דלקתיים בנשים מבוגרות, ומספקים הסברים פוטנציאליים לסיכון המוגבר.
        החוקרים מציינים שמחקרים קודמים הראו שחשיפות PFAS עשויות למלא תפקיד בהתפתחות מחלות לב וכלי דם במהלך המעבר בגיל המעבר, אבל המנגנונים הביולוגיים לא הובנו היטב לכן הם בחרו להתמקד ב- PFAS ספציפיים ובמחלות לב וכלי דם השכיחות יותר בנשים מבוגרות.
        הם מוסיפים שבאופן לא מפתיע, מחקרים מראים שכמעט כל האמריקאים נושאים PFAS בדמם וברקמות גופניות אחרות. אבל לנשים לפני גיל המעבר מצבן קצת יותר טוב. הודות ללידה, להנקה ולמחזור החודשי שלהן, נשים לפני גיל המעבר מוציאות יותר PFAS מאשר נשים לאחר גיל המעבר. לכן לאחר הפסקת הווסת, PFAS מצטבר ועלול לגרום לבעיות. זו הסיבה שהחוקרים בחנו דווקא נשים בגיל המעבר. הם ניתחו נתונים ודגימות מ-70 נשים לאחר גיל המעבר בטורקיה. כשליש מהנשים אובחנו עם מחלת לב כלילית, הצורה המובילה בעולם של מחלות לב. שליש נוסף סבל ממחלה מיקרו-וסקולרית כלילית, השכיחה בנשים לאחר גיל המעבר. בשליש הנותר לא היה סימן למחלת לב.
        כל הדגימות נבדקו עבור נוכחות ורמות של שני PFAS "מורשים" (שאינם מיוצרים עוד בארה"ב) – PFOS ו-PFOA – וכימיקל חדש יותר קצר שרשרת המכונה PFBS. לאחר מכן, החוקרים השתמשו בטכניקות מורכבות של למידת מכונה כדי לנתח את הקשרים בין ה-PFAS לבין מטבוליטים וחלבונים שונים בדם.
        החוקרים מצאו ש-PFOS קשור קשר הדוק למחלת עורקים כליליים, בעוד ש-PFOA מנבא יותר מחלה מיקרו-וסקולרית כלילית.
        יתר על כן, שני הכימיקלים קיימו אינטראקציה עם חלבונים ומסלולים הקשורים לדלקת – גורם סיכון לעורקים הכליליים והן למחלות מיקרו-וסקולריות כליליות. בעוד שאינטראקציות עם מסלולים דלקתיים לא היו הפתעה בהתחשב במחלות המדוברות, נוצר דפוס בלתי צפוי. ה-PFAS שחקרנו השפיע בצורה שונה על שפע הגורמים הפרו-דלקתיים במחזור. רמות גבוהות יותר של PFOA, שניבאו מחלה מיקרו-וסקולרית כלילית, היו קשורות לרמות גבוהות יותר של חומצות אמינו חיוניות מסועפות (איזולאוצין ולאוצין) ולרמות גבוהות יותר של ציטוקינים פרו-דלקתיים. בצד השני, PFOS גבוה יותר, הקשור למחלת עורקים כליליים, היה קשור לרמות נמוכות יותר של איזולאוצין ולאוצין.
        בנוסף להשפעות המנוגדות הללו על מטבוליטים, כל PFAS היה קשור לקבוצה נפרדת של חלבונים פרו-דלקתיים.
        בסופו של דבר, המחקר מאשש מחקר קודם הקושר חשיפה ל-PFAS עם מחלות לב וכלי דם בנשים לאחר גיל המעבר, ומספק רמזים לאופן שבו הכימיקלים מתקשרים עם תהליכים פרו-דלקתיים בגוף.
        https://aces.illinois.edu/news/study-reveals-how-forever-chemicals-may-impact-heart-health-older-women
      • חשיפה לכימיקלים ניצחיים (PFAS) נקשרה ליתר לחץ דם בנשים בגיל העמידה.
      • חשיפה לקבוצה של 'כימיקלים נצחיים' המצויים במוצרי צריכה יומיומיים מעלים סיכון לסוכרת בנשים.
      • נשים עם רמות גבוהות יותר של PFAS במהלך ההיריון עלולות לחוות עלייה ארוכת טווח במשקל ובעיות לב בשלב מאוחר יותר בחיים, על פי מחקר שפורסם בספטמבר 24 בכתב העת The Journal of Clinical Endocrinology & Metabolism.
        החוקרים בחנו 547 נשים הרות בתחילת שנות ה-30 לחייהן, והשוו את רמות ה-PFAS שלהן במהלך ההריון עם תוצאות בריאותיות קרדיו-מטבוליות בגיל 50. הם למעשה בחנו את הקשר של חשיפב ל-PFAS עם משקל הגוף, היקף המותניים (WC), שומן בטני (TFM) העוטף את האיברים הפנימיים ואת סך השומן (TBFM). הם מצאו שנשים עם רמות גבוהות יותר של PFAS בדמן במהלך ההיריון המוקדמות, שקלו יותר ב-7.7 ק"ג, 1.2 ק"ג יותר בשומן בטני ו-3 ק"ג יותר בסך מסת השומן כשהגיעו לגיל 50 לעומת נשים עם רמות נמוכות יותר של PFAS בתקופת ההריון, מה שעשוי להפוך אותן לרגישות יותר לבעיות בריאות הלב בשלב מאוחר יותר בחיים. הממצאים הללו משפר את ההבנה של ההשפעות של PFAS על בריאות קרדיומטבולית במהלך ההריון, אשר בתורו עשוי לשפר מניעה מוקדמת או זיהוי של תוצאות בריאותיות קרדיומטבוליות שליליות בנשים"
      • צריכת PFAS במהלך ההריון משפיעה על BMI של הילדים [1][2].
      • מוח
      • סרטן בילדים
        מחקר שפורסם בפברואר 25 בכתב העת Environmental Epidemiology בראשות אוניברסיטת קליפורניה חשף קשרים אפשריים בין חומרים אורגניים מופלרים במי השתייה לבין סיכון מוגבר לסוגי סרטן מסוימים בילדות.
        החוקרים הסתמכו על תוכנית הניטור של הסוכנות להגנת הסביבה במי השתייה בקליפורניה בין השנים 2013-2015 וניתחו נתונים של 10,220 ילדים עד גיל 15 שאובחנו כחולי סרטן בין השנים 2000-2015, יחד עם 29,974 ילדים בריאים.
        הממצאים מצביעים על קשרים בין חשיפה ללוקמיה מיאלואידית חריפה וגידולי מוח (nonastrocytoma gliomas) וגידול בכליות (נפרובלסטומה), לימפומה שאינה הודג'קין, וגידולים עובריים (noncentral system embryonal tumors).
  7. חשיפת אבות ובנים

זה דגל אדום! איך מוצרים כאלה נמצאים בכלל בשוק ללא סימן והסבר על רכיבים שידועים כמזיקים?!

גופים האמונים על בריאות הציבור וסוכנויות הבריאות המקומיות והעולמיות, שאמורים לפקח ולהגן על הטבע והחיים בו- איפה הם?

  1. סוכנויות הבריאות מקטינות את ההשלכות הבריאותיות של PFAS.
  2. *** תוספת דצמבר 22
    ארגון הבריאות העולמי (WHO) מתעלם מסיכוני בריאות האדם הנשקפים משני סוגים רעילים של PFAS, ואינו מצליח להציע אמצעי הגנה נאותים בטיוטת הנחיות לתקני מי שתייה, כך טוענים קבוצה של 116 מדענים במכתב שפורסם בנובמבר 22.
    המדענים – כולם מומחים ל- PFAS – כתבו כי יש "לשנות באופן משמעותי" את הנחיות ארגון הבריאות העולמי או לבטל אותן. הקבוצה ציטטה דוגמאות לאזורים שבהם אמרו ש-WHO השמיט או הסתיר "ראיות חזקות" לקשר בין בעיות בריאות שליליות לבין תרכובות ידועות כ-PFOS ו-PFOA. ארגון הבריאות העולמי טרם הגיב לביקורות שהביעו המדענים במכתבם.
    ד"ר Linda Birnbaum לשעבר מנהלת המכון הלאומי למדעי בריאות הסביבה ואחת מהחותמים על המכתב ל-WHO אמרה: "ארגון הבריאות העולמי התעלם מ-20 השנים האחרונות של מחקר מדעי, החל ממחקרים תצפיתיים בבני אדם, מחקרים בבעלי חיים ומחקרים מכניסטיים, והגיע למסקנה שאין מספיק מידע. אני לא מבינה איך הם יכלו להמציא את הטיוטה הזו באמצעות קבוצה עצמאית של מדענים, ההתרשמות שלי היא שאנשים שמייעצים לתעשייה הם האנשים שעוסקים בכתיבת הטיוטות. זה מאוד מאוד מדאיג.
    ארגון הבריאות העולמי עשוי לפרסם את הנחיות מי השתייה הסופיות שלו עבור PFOS ו-PFOA כבר בדצמבר, ויש החוששים שההנחיות עלולות לערער את התקנות המוצעות הצפויות מהסוכנות להגנת הסביבה האמריקאית (EPA) לפני סוף השנה.
    המדענים מאוד מודאגים שכן PFAS זוהו יותר ויותר במי שתייה ברחבי ארה"ב ועד שה-EPA תוציא את התקנות הסופיות שלה, אין תקני אכיפה פדרליים עבור PFAS במי שתייה.
    בעוד שה-EPA פרסמה ייעוץ ביניים מעודכן לבריאות מי שתייה של 0.004 חלקים לטריליון (ppt) עבור PFOA ו-0.02 ppt עבור PFOS ביוני, טיוטת ארגון הבריאות העולמי הציעה הנחיה זמנית, "מבוססת טכנולוגיה" של 100 ppt עבור PFOA ו-PFOS בודדים ו-500 ppt עבור ריכוזי PFAS משולבים הכוללים במי שתייה, כלומר מתירה פי אלפים יותר מהמלצת EPA.
    ד"ר Anna Soehl, יועצת מדע ומדיניות במכון למדע ומדיניות ירוקה (Green Science Policy Institute) אמרה: "היו מספר גופים סמכותיים שלפחות הציעו כי יש צורך ברמות נמוכות בהרבה במי שתייה כדי להגן על בריאות האדם, ארגון הבריאות העולמי התעלם מזה לחלוטין והציע הנחיות הגנה הרבה פחות. זה יכול ליצור בלבול בקרב מדינות שאולי אין להן את המשאבים לפתח תקני מי שתייה משלהן ומשדר מסר שאולי רמות גבוהות יותר מקובלות".
    המכתב מאשים במפורש את ארגון הבריאות העולמי בכשלונו של WHO לשייך את החומרים הללו לסיכונים הבריאותיים שפורטו לאורך כל הפוסט הנוכחי. אפילו ברמות נמוכות מאוד.
    ד"ר Betsy Southerland, חברה ברשת להגנת הסביבה (EPN) ומנהלת לשעבר ב-EPA, אמרה: "לא ברור כיצד מחברי הדו"ח של ארגון הבריאות העולמי פיתחו את הרמות המבוססות על הטכנולוגיה שלהם. אין שום הצדקה טכנית לאופן שבו הם הגיעו לריכוז ההנחיה הזמני של מי השתייה. מעולם לא ראיתי דבר כזה. נראה שהם בזבזו את כל זמנם בניסיון להפריך את אלפי מחקרי הבריאות, ואז ממש בסוף תפסו שני מחקרים על PFOA ו-PFOS ועוד שני מחקרים על כל המזהמים [PFAS] וביססו את ההנחיות הזמניות שלהם על כך."
    במכתבם ל-WHO, המומחים קוראים לארגון להוציא "הנחיות מבוססות מדע הנתמכות על ידי סקירה מקיפה של הספרות המדעית או לבטל בדרך אחרת את ההנחיה המוצעת.
    הקבוצה גם ביקשה ש-WHO יציג את השמות, ההשתייכות וניגודי האינטרסים הפוטנציאליים של המעורבים בהכנה או בסקירת עמיתים של טיוטה זו וכל מסמך עתידי של ארגון הבריאות העולמי.
    המדענים מסכמים שמה שנדרש בדחיפות הוא: "שהרשויות ברחבי העולם יפעלו למניעת חשיפה ושייסדו מנגנונים שייאכפו על יצרני הכימיקלים אחראיות כלכלית ושיקומית לנפגעים. יצרני PFAS תיעדו גם הם את הנזק הבריאותי של PFAS והם ממשיכים למכור את הכימיקלים האלה שמזהמים את מי השתייה ופוגעים בבריאות של קהילות רבות ברחבי העולם".
    https://greensciencepolicy.org/news-events/press-releases/116-scientists-reject-whos-draft-pfas-guidelines
  3. *** תוספת מאי 23
    התעשייה הכימית עשתה בדיוק את אותו הדבר שתעשיית הטבק עשתה כדי להסתיר את הנזקים הבריאותיים הנגרמים מחשיפה ל-PFAS על פי ניתוח של מסמכי תעשייה סודיים מהעבר על ידי חוקרים מאוניברסיטת UCSF.
    המאמר שפורסם במאי 2023 בג'ורנל Annals of Global Health, בחן מסמכים מ-DuPont ו-3M, היצרניות הגדולות ביותר של PFAS, ומנתח את הטקטיקות התעשייתיות המשמשות כדי לעכב את המודעות הציבורית לרעילות PFAS וכך לעכב את התקנות המסדירות את השימוש.
    "מסמכים אלה חושפים ראיות ברורות לכך שהתעשייה הכימית ידעה על הסכנות של PFAS ומנעה את המידע על הסיכונים, מהציבור, מהרגולטורים ואפילו מהעובדים שלה". זו הפעם הראשונה שמסמכי תעשיית ה-PFAS נותחו על ידי מדענים תוך שימוש בשיטות שנועדו לחשוף טקטיקות של תעשיית הטבק.
    מסמכי התעשייה הסודיים התגלו בתביעה שהגיש עורך הדין Robert Bilott, שהיה הראשון שתבע בהצלחה את דופונט על זיהום PFAS וסיפורו הוצג בסרט "מים אפלים". Robert Bilott נתן את המסמכים, שנפרשו על פני 45 שנים מ-1961-2006, למפיקי הסרט התיעודי, "The Devil We Know", אשר תרמו אותם לספריית המסמכים של התעשייה הכימית של UCSF.
    "הגישה למסמכים הללו מאפשרת לנו לראות מה היצרנים ידעו ומתי, אך גם כיצד תעשיות מזהמות שומרות מידע קריטי על בריאות הציבור".
    מעט היה ידוע בציבור על הרעילות של PFAS במשך 50 השנים הראשונות לשימוש בהם, הצהירו המחברים במאמר, The Devil They Knew: Chemical Documents Analysis of Industry Influence on PFAS Science, למרות העובדה ש"לתעשייה היו מחקרים רבים שהראו השפעות בריאותיות שליליות לפחות 21 שנים לפני שדווחו בממצאים ציבוריים.
    המאמר מציין כי "ל-DuPont היו עדויות לרעילות PFAS ממחקרים פנימיים בבעלי חיים וואצל העובדים שהם לא פרסמו בספרות המדעית ולא דיווחו על ממצאיהם ל-EPA כנדרש. המסמכים האלה סומנו כולם כ'סודיים', ובמקרים מסוימים, בכירים בתעשייה ביקשו בצורה מפורשת להשמיד את התזכיר הזה.
    המאמר מתעד ציר זמן שהתעשייה ידעה לעומת ידע ציבורי ומנתח אסטרטגיות שהתעשייה הכימית השתמשה בהן כדי לדכא מידע או להגן על המוצרים המזיקים שלה.
    דוגמאות:
    • ב-1961 גילה ראש הטוקסיקולוגיה של טפלון כי לחומרי טפלון יש "יכולת להגדיל את גודל הכבד של חולדות במינונים נמוכים", והמליץ כי "יטפלו בכימיקלים "בזהירות יתרה" וכי 'יש להימנע לחלוטין ממגע עם העור'”.
    • לפי תזכיר פנימי משנת 1970, מעבדת Haskell במימון DuPont מצאה ש-C8 (אחד מאלפי PFAS) הוא "רעיל מאוד בשאיפה ורעיל בינוני בבליעה".
    • בדו"ח פרטי מ-1979 עבור דופונט, מעבדות Haskell גילו שכלבים שנחשפו למנה בודדת של PFOA "מתו יומיים לאחר בליעה".
    • בשנת 1980 נודע ל-DuPont ו-3M ששתיים מתוך שמונה עובדים בהריון שעבדו בייצור C8 הביאו לעולם ילדים עם מומים מולדים. החברה לא פרסמה את התגלית ולא סיפרה לעובדים עליה, ובשנה שלאחר מכן נכתב בתזכיר פנימי: "לא ידוע לנו על מומים מולדים שנגרמו על ידי C-8 ב-DuPont".
    • למרות דוגמאות אלו ועוד דוגמאות, דופונט הרגיעה את עובדיה ב-1980 של-C8, "יש רעילות נמוכה יותר, כמו מלח שולחן".
    • בהתייחס לדיווחים על זיהום מי תהום PFAS ליד אחד ממפעלי הייצור של דופונט, הודעה לעיתונות משנת 1991 טענה, "ל-C-8 אין השפעות רעילות או בריאותיות ידועות בבני אדם ברמות ריכוז שזוהו".
    • כאשר תשומת הלב התקשורתית לזיהום PFAS גברה בעקבות תביעות משפטיות ב-1998 וב-2002, דופונט שלחה דוא"ל ל-EPA בבקשה, "אנחנו צריכים שה-EPA יגיד במהירות (כמו דבר ראשון מחר) את הדברים הבאים: שמוצרי צריכה הנמכרים תחת המותג טפלון בטוחים ועד היום יש אין השפעות בריאותיות של בני אדם ידועות כנגרמות על ידי PFOA."
    • בשנת 2004, ה-EPA קנס את דופונט על כך שלא חשפו את הממצאים שלהם על PFOA. ההסדר בסך 16.45 מיליון דולר היה העונש האזרחי הגדול ביותר שהושג על פי חוקי הסביבה בארה"ב באותה תקופה. אבל זה עדיין היה רק חלק קטן מההכנסות השנתיות של דופונט בסך מיליארד דולר מ-PFOA ו-C8 ב-2005.
      "ככל שמדינות רבות נוקטות בפעולות משפטיות וחקיקתיות כדי לבלום את ייצור PFAS, אנו מקווים שהן מסתייעות בציר הזמן של הראיות המוצגות במאמר זה. ציר הזמן הזה חושף כשלים חמורים באופן שבו ארה"ב מווסתת כיום כימיקלים מזיקים".
      https://www.eurekalert.org/news-releases/990914
      https://uk-times.com/health/makers-of-pfas-forever-chemicals-covered-up-the-dangers-new-report-warns/
The_Devil_they_Knew_Chemical_Documents_Analysis_of (1)הורד

מסתמכות על המידע של התעשיות המזהמות, ומסתירות את הנזקים ותופעות הלוואי במשך עשרות שנים!
אז מה המשמעות שלהם אם הם לא עושים את הדבר היחיד עבורו הם הוקמו – שמירה על בריאות הציבור וסימון החומרים כמסוכנים?!

החטא ועונשו – מאוחר מדי ואולי גם מעט מדי

3 החברות: Chemours Co, DuPont de Nemours Inc ו-Corteva Inc הגיעו להסכמה עקרונית ליישוב תביעות לפיהן זיהמו את מערכות המים הציבוריות בארה"ב תמורת 1.19 מיליארד דולר.
ההסדר אינו מכסה תביעות על פגיעה גופנית נגד החברות שהובאו על ידי אנשים שנחשפו ל-PFAS, או תביעות הקשורות לזיהום במערכות מים בבעלות מדינות או ממשלת ארה"ב או בכמה ספקי מים קטנים יותר.
https://www.reuters.com/business/chemical-makers-reach-pfas-related-settlement-us-2023-06-02/

המידע הקיים לא מגיע לקהילות המדעיות וליתר אנשי העולם – האם מכוון?

מאמר חדש חושף כי רוב המחקרים שמוצאים קשרים בין חשיפה ל-PFAS לבין נזקי בריאות האדם מתפרסמים ללא הודעה לעיתונות וזוכים לסיקור תקשורתי מועט אם בכלל. הניתוח שפורסם ביולי 23 בכתב העת Environmental Health, מצא כי מחקרים ללא תשומת לב עיתונאית זוכים גם כן לפחות ציטוטים אקדמיים.
המחברת הראשית מציינת שמחקרים חדשים שמוצאים קשרים חזקים בין כימיקלים אלה לבין נזקים חמורים כמו לידה מוקדמת וסרטן עפים מתחת לרדאר. למחקרים בכתבי עת מדעיים יש מגבלה של הפצה ולכן אם לא יצאו בהודעות עיתונות יכולת ההשפעה שלהם על המדיניות כמעט ולא קיימת.
במחקר ניתחו 273 מחקרים אפידמיולוגיים שעברו ביקורת עמיתים על השפעות בריאות האדם של PFAS בשנים 2018-2020. מבין כתבי העת שדיווחו על קשר מובהק סטטיסטית לנזק בריאותי, אלה עם הודעה לעיתונות קיבלו פי 20 יותר תשומת לב תקשורתית מאשר אלה שלא. עם זאת, פחות מ-8% מהעיתונים עם ממצאים מובהקים סטטיסטית פרסמו הודעה לעיתונות. המאמרים ללא הודעות לעיתונות כללו מחקרים המדווחים על קשרים משמעותיים בין חשיפה ל-PFAS וסיכונים ללידה מוקדמת, סרטן השחלות והשד, אוסטאופורוזיס וסוכרת הריון. אז איך העולם ידע?
החוקרים חושבים שלמרות שהניתוח התמקד במחקר PFAS, התוצאות משקפות את הגוף הגדול יותר של מחקר בריאות סביבתי כמתחומי מדע אחרים.
החוקרים מונים חלק מהסיבות שלדעתם לא יוצאים בהודעות עיתונות: חוסר אמיתי שנתפס ככזה של תקשורת שאינה מלומדת, כלומר שישותפו במגזינים, או עיתונות שלא נחשבת מיקצועית. מחסום נוסף הוא חשש בקרב המדענים שהסיקור בעיתונות של המחקר שלהם עשוי להיות לא מדויק או מוגזם. זה מצביע על כך שהפתרון הוא שמדענים ייקחו חלק פעיל יותר בניסוח ההודעות לעיתונות ויבטיחו את דיוקם במקום לא להנפיק הודעה כלל. מחסומים אחרים כוללים חוסר זמן, משאבים או ידע בתקשורת, כמו גם דעות פילוסופיות שונות לגבי תפקידם של מדענים בחברה.
החוקרים מפצירים במדענים ובמוסדותיהם לאמץ את ההסברה התקשורתית כחלק קריטי מתהליך המחקר, שכן כמדענים, אנחנו מחזיקים במפתח למידע שיכול לספק מדיניות טובה יותר, פרקטיקות רפואיות, חדשנות בתעשייה ועוד. זו האחריות של המדענים לשחרר את הפוטנציאל הזה על ידי שיתוף המחקר שלנו עם קהל רחב.
הם מוסיפים שבמילא רוב המחקרים המדעיים ממומנים על ידי הציבור שראוי לדעת את תוצאות המחקר שהם משלמים עבורו.
המחברים מספקים במאמר המלצות למדענים שרוצים לקבל יותר תשומת לב תקשורתית למחקר שלהם. ובמילים אחרות – שתפו שתפו שתפו!!!

מאמרים קשורים נוספים:
דוח חדש ומפורט במיוחד על השלכות תעשיית הפלסטיק על בריאות הציבור לדורות.
תרכובות משבשות מערכת אנדוקרינולוגית (EDC's) – והקשר לסיבוכים של מחלות זיהומיות לרבות קוביד-19.
מאות כימיקלים זוהו כגורמי סיכון לסרטן השד – EDC's.

מכיוון שאף אחד לא באמת דואג לנו ברמה העולמית. נשאר לנו לדאוג לעצמנו

  • עקרונות להמנעות מירבית מחומרים אלה במיוחד בהריון, הנקה וילדות:
    • הנקה תמיד עדיפה על בקבוקים. אם בקבוק אז סיליקון 100% איכות מזון/רפואי.
    • שימוש במוצרים אורגניים/אקולוגיים מפוקחים (מזון, טיפוח, בישום, קוסמטיקה, ניקוי).
    • סננו את מי הברז (פילטרים מתחת לכיור). וכשיוצאים מהבית לקחת בבקבוקי נירוסטה.
    • להחליף מיכלי אחסון בזכוכית, חרס, נירוסטה, עץ/במבוק/קרטון. בהתאם למוצר.
    • להשתמש בביגוד ואריגים מכותנה, פשתן וקנבאס. להמנע מאריגים דוחי מים ושמן.
    • להשתמש בצעצועים מעץ, כותנה, סיליקון (איכות מזון/רפואי). אפשר ליצור צעצועים לבד.
    • לאפסן בשקיות בד/נייר את המוצרים שמגיעים עטופים בשקית.
    • המנעו מכוסות חד פעמיים במיוחד לשתיה חמה.
    • לעבור למברשות שיניים מבמבוק.
  • כדי לצמצם נזקים ולעזור לגוף להיפתר מהם:

אולי יש עוד משהו שאנחנו (הצרכנים) יכולים לעשות

לאחרונה הארגון ללא מטרות רווח ChemSec פרסם את 12 החברות העיקריות שתורמות הכי הרבה לזיהום הזה : AGC Chemicals, Archroma , Arkema, BASF, Bayer, Chemours, Daikin, Dongyue, Honeywell, Merck, Solvay, 3M. אז מי שרוצה להגדיל ראש – להפסיק לקנות גם מוצרים שאינם מכילים PFAS שמשווקים על ידי החברות הללו.
כפי שניתן לראות יש ברשימה הזו גם 2 חברות תרופות (פארמה).

היי לך.. אני משקיע שעות רבות כל יום באיתור ותרגום מאמרים כדי לספק לכולם את המידע העדכני ביותר, לבריאות טובה בדרך הטבע. וכדי שאוכל להמשיך לספק את המידע ולתחזק את האתר. כל תרומה, גדולה או קטנה תהיה לעזר רב. לתרומה נוחה ופשוטה דרך Pay Pal.

מוזמנים להזין דוא"ל למטה כדי להתעדכן ראשונים

תגובות

כתיבת תגובה

קטגוריות A:B/ א-ב