תופעות הלוואי של תרופות פופולריות לירידה במשקל מתרבות

תופעות מטרידות במיוחד שצברו תאוצה בעשורים האחרונים הן השמנה וסוכרת.
התופעות הללו עלו מכמה סיבות כאשר לתעשיות המזון המעובד [2] שהחדירו לשוק מוצרים רוויים בשומנים לא בריאים כמו שמן סויה, סוכר [2] או תחליפי סוכר מלאכותיים ולתעשיות מזהמות אחרות שהחדירו לחיינו בשם הקידמה אנטיביוטיקה, הדברה, EDCs, זיהום אור, שימוש רב במכשירים חכמים, זיהום אוויר וכל דבר שיכול לשנות את הרכב המיקרוביום לרעה, ההשפעות הגדולות ביותר.
דבר נוסף שיכול להשפיע שגם קשור ל"קידמה" שמאפשרת לנו להשיג הכל בלי תנועה של הגוף – יושבנות.

בדרך כלל מי שעושה שינויים אמיתיים בכל האמור לעיל גם משיג תוצאות וגם יותר נוטה להתמיד באורח חיים בריא.

אבל לא כולם בוחרים בדרך הזו, יש כאלה שמחפשים קיצורי דרך, אם זה ניתוחי מעקפים שונים ואם זה זריקות שתפסו פופולאריות מאוד גדולה בשנים האחרונות – סמגלוטיד (Ozempic או Wegovy). התרופות האלה מאוד פופולריות היום כאשר 1 מתוך 8 אנשים בארצות הברית מדווחים שהם משתמשים בהם ן-4 מתוך 10 חולים עם סוכרת^[1]. תרופות המדמות הורמונים המיוצרים באופן טבעי בגופנו הבולמים את התיאבון ומאטים את העיכול, ויוצרים תחושת שובע לאורך זמן.

הפרעות ידועות ורשומות בעלון

Semaglutide פותחה לטיפול בסוכרת מסוג 2. והשימוש בה עלה מאז השקתה בשנת 2017. Wegovy אושרה גם לניהול משקל והושקה ב-2021.
בתור אחד שבא במגע עם מאות אנשים בחודש בנוגע לבריאות שלהם, אלה שבחרו בקיצורי הדרך סבלו רבות מתופעות לוואי שרשומות בעלון לצרכן. למעשה כבר בניסויים הקליניים תופעות הלוואי השכיחות ביותר של Wegovy כללו: בחילות (44%) והקאות (24%), שלשולים (30%), עצירות (24%), כאבי בטן (20%), כאבי ראש (14%), עלייה בקצב הלב, תגובות אלרגיות, סוכר נמוך בדם, דלקות ואבנים בכיס המרה ודימום. כמו כן היו מספר דיווחים על פגיעה בכליות. והיו גם דיווחים, אמנם נדירים בשינויים במצב הרוח ובהתנהגות, כולל החמרה בדיכאון ומחשבות אובדניות.
בעלון לצרכן של Ozempic תופעות לוואי דומות^[1][2][3].
דברים נוספים שמצאתי שלא הוזכרו בעלון לצרכן: גסטרופרזיס (התרוקנות איטית של הקיבה)^[4][5][6], דלקת לבלב^[7], דלקת תוספן^[8].

הפרעות שמתגלות עם השנים
פגיעה חמורה בעיניים

• מחקר שפורסם ביולי 24 בכתב העת JAMA Ophthamology בהובלת חוקרים מבית החולים האוניברסיטאי Brigham והארווארד מצא שמטופלים שרשמו סמגלוטיד למצבים של סוכרת או ירידה במשקל היה סיכון גבוה יותר לסבול מתופעה יחסית נדירה שנקראת אירוע איסכמי של עצב הראייה (NAION) – הפרעה בזרימת הדם בכלי הדם הקטנים המזינים את ראש עצב הראייה ומוביל לנפיחות ובצקת ולעתים דימום בראש עצב הראייה ולאובדן ראייה פתאומי.
  החוקרים מסבירים ש-NAION הוא מצב נדיר יחסית, מתרחש עד 10 מתוך 100,000 אנשים באוכלוסייה הכללית. והוא הגורם השני (לגלאוקומה) המוביל לעיוורון עצב הראייה והוא הגורם השכיח ביותר לעיוורון פתאומי של עצב הראייה. כרגע אין טיפולים יעילים ל-NAION.
  החוקרים מציינים כי המחקר מצא שאנשים עם סוכרת שצרכו סמגלוטיד היו בעלי סיכוי גבוה של יותר מפי 4 לאבחנה עם NAION. אלו שסבלו מעודף משקל וצרכו את התרופה הזו היו בסבירות גבוהה יותר מפי 7 לאבחנה עם NAION.
  הדחף למחקר התרחש בסוף קיץ 2023 כאשר פרופ' Joseph Rizzo (רפואת עיניים) ונוירו-אופטלמולוגים אחרים של Mass Eye and Ear שבבית החולים בריגהאם הבחינו במגמה מטרידה – שלושה מטופלים במרפאתם אובחנו עם NAION תוך שבוע אחד בלבד. ושלושתם לקחו סמגלוטיד. הכרה אנקדוטית זו הובילה את צוות המחקר של Mass Eye and Ear לבצע ניתוח של אוכלוסיית המטופלים שלהם כדי לראות אם הם יכולים לזהות קשר בין מחלה זו לבין תרופות אלו, שגברו בפופולריות.
  החוקרים ניתחו את הרשומות של יותר מ-17,000 חולי Mass Eye and Ear שטופלו במהלך שש השנים מאז שוחרר Ozempic וחילקו את המטופלים באלה שאובחנו עם סוכרת או עודף משקל. החוקרים השוו מטופלים שקיבלו מרשמים לסמגלוטיד בהשוואה לאלו הנוטלים תרופות אחרות לסוכרת או לירידה במשקל. לאחר מכן, הם ניתחו את שיעור האבחנות של NAION בקבוצות, מה שחשף את עליית הסיכון המשמעותית.
  חשוב לחוקרים לציין, שהמחקר אינו מוכיח סיבתיות, והחוקרים אינם יודעים מדוע או כיצד קיים קשר זה, ומדוע דווח על הבדל בקבוצות סוכרתיות ובקבוצות הסובלים מעודף משקל. ויש לראות את הממצאים כמשמעותיים אך טנטטיביים, שכן יש צורך במחקרים עתידיים כדי לבחון את השאלות הללו באוכלוסייה הרבה יותר גדולה ומגוונת. הם מסכמים "זה מידע שלא היה לנו קודם לכן ויש לכלול אותו בדיונים בין מטופלים לרופאים שלהם, במיוחד אם לחולים יש בעיות ידועות אחרות של עצב הראייה כמו גלאוקומה או אם קיים מראש אובדן ראייה משמעותי מסיבות אחרות".
• *** תוספת דצמבר 24
  בשני מחקרים הנפרדים, Jakob Grauslund, פרופסור לרפואת עיניים, ו-Anton Pottegård, פרופסור לתרופות, השתמשו בשתי שיטות שונות כדי לחקור את כל המשתמשים הדנים באוזמפיק.
  שני המחקרים מבוססים על רישום מ-SDU מאשרים חשש שהועלה מוקדם יותר השנה במחקר שלמעלה. שם כאמור נצפה כי Ozempic יותר ממכפיל את הסיכון ל-NAION, הגורם לפגיעה בעצב הראייה של העין.
  במחקר של Jakob Grauslund החוקרים חילקו את המטופלים לשתי קבוצות: אלו שטופלו באוזמפיק ואלו שקיבלו טיפול אחר. בניתוחים הסטטיסטיים נלקחו בחשבון גם גיל, מין, סוכר בדם ועוד מגוון רחב של מצבים. הממצאים אימתו את השערת המחקר האמריקאי בדנמרק, שבה התרופה Ozempic נרשמה ל-106,454 חולים בסוכרת מסוג 2. ונמצא שאוזמפיק יותר ממכפילה את הסיכון לפתח NAION. כמו כן הוא ציין שבעוד שבעבר הם ראו בין 60 ל-70 מקרים של NAION בשנה, היום הם רואים עד 150. בנוסף, הם שמו לב שהחולים המגיעים לבית החולים עקב NAION הם לעתים קרובות יותר חולים עם סוכרת מסוג 2.
  והנה.. אותם ממצאים בשיטה אחרת.
  במחקר של Anton Pottegård וקבוצת המחקר שלו, בחנו מקרוב מדגם קטן יותר, אך ספציפי יותר, מקבוצת החולים עם סוכרת מסוג 2. הם השוו משתמשים חדשים באוזמפיק למשתמשים בתרופה אחרת המשמשת לטיפול בסוכרת שנמצאים באותו שלב של המחלה. מה שמבטיח השוואה אחידה וישירה מאוד. והם עשו זאת גם בדנמרק וגם בשיתוף עם המכון הנורבגי לבריאות הציבור. הם בדקו את כל חולי הסוכרת הדנים והנורווגים שהחלו טיפול באוזמפיק והשוו אותם לאנשים שהחלו טיפול בתרופה אחרת. וגם הם גילו שהסיכון לפתח NAION מכפיל את עצמו אם אתה לוקח Ozempic.
  https://www.sdu.dk/fakulteterne/sundhedsvidenskab/nyheder/dansk-diabetesmedicin-oger-risikoen-for-svaert-invaliderende-ojensygdom
• *** תוספת פברואר 25
  מחקר שיצא בסוף ינואר 25 בכתב העת JAMA Ophthalmology יצא כאשר רופא עיניים ומנתח בכיר ד"ר Bradley J. Katz ראה מטופל שחווה אובדן ראייה פתאומי ללא כאבים לאחר שהחל בסמגלוטיד. המטופל הפסיק להשתמש בתרופה לזמן קצר, אך לאחר מכן חווה את אותו הדבר בעין השנייה כאשר הרופא הפנימי החזיר את המטופל לתרופה. זה גרם לו לפרסם שאלה ברשימת נוירו-אופטלמולוגיה (נוירולוגיה ועיניים) ארצית כדי לראות אם עמיתיו רואים דברים דומים אצל המטופלים שלהם. הוא קיבל משוב של 9 מקרים. אנשים בגילאי 50-60 עם השמנה ו/או סוכרת.
  המחקר מצא כי לשבעה מתוך תשעת החולים הייתה מצגת דמוית NAION; לאחד היה פפיליטיס, שהיא דלקת של ראש עצב הראייה; ולאחרון היה מצב שנקרא paracentral acute mid maculopathy, אשר יכול לגרום לכתם עיוור בראייה. לחלק מהמטופלים היו תסמינים לא טיפוסיים. לדוגמה, בעוד ש-NAION כמעט תמיד מופיע רק בעין אחת בכל פעם, חלק מהמטופלים הציגו זאת בשתי העיניים בו-זמנית.
  הדבר הזה מדאיג את החוקרים כי הביקוש לתרופות מרקיע שחקים. הן מציינים שמחקר משנת 2024 דיווח כי 12% מאוכלוסיית ארה"ב נטלה אחת מהתרופות הללו וכי כ-6% מהאוכלוסייה נוטלת אותן כיום.
  החוקרים עדין לא מבינים את הגורם לתופעה. יש גם קושי לזהות אם זה קשור לתנודות הקיצונות בדם או שזה קשור לעצם היותו של אדם סוכרתי, כי סוכרתיים נוטים לחוות גם הפרעות עצביות שקשורות גם לעיניים כמו טשטוש ראיה. אבל זה בדרך כלל חולף, כלומר זמני סביבות שעה שעתיים. לכן המסר לרופאים המטפלים: " אם מטופל באחת מהתרופות הללו מתקשר אליך ואומר שיש טשטוש או אובדן ראייה, בקש ממנו לראות את רופא העיניים שלו בהקדם האפשרי. אל תחכה. אולי זו תנודה בגלוקוז או שזה יכול להיות משהו רציני יותר". התועלת עדין עולה על הנזק האפשר. אנשים לא צריכים להחליט באקראי לבטל אותן. ואם הפסקה מחייבת אז "יש לנו דרכים אחרות לשלוט בסוכרת ובירידה במשקל. יש הרבה אפשרויות למטופלים."
  https://attheu.utah.edu/health-medicine/moran-researchers-probe-potential-role-of-ozempic-other-weight-loss-drugs-in-vision-loss/

• *** תוספת יוני 25
  מחקר עוקבה רטרוספקטיבי שפורסם ביוני 25 בכתב העת JAMA Ophthalmology, בחן 139,002 חולים בגיל 66 ומעלה עם אבחנה של סוכרת. מתוכם 46334 שקיבלו את האגוניסט (GLP-1) ו-92668 חולים שלא קיבלו. הניתוח מצא שאלו שנחשפו היו בסיכון גבוה יותר של פי 2.21 להתפתחות ניוון מקולרי הקשור לגיל (AMD) בהשוואה לחולים שלא קיבלו.
  כלומר הטיפול האגרסיבי הזה מתרחב לבעיה נוספת הקשורה לעיוורון.

דלקת בלבלב, אבנים ודלקות בכליות

*** תוספת ינואר 25
מדענים מבית הספר לרפואה של אוניברסיטת וושינגטון בסנט לואיס ומערכת בריאות הוותיקים (VA) שבסנט לואיס העריכו באופן שיטתי את התוצאות הבריאותיות בקרב יותר מ-2 מיליון אנשים עם סוכרת הנוטלים את התרופות הללו להורדה במשקל.
המחקר פורסם בינואר 25 בכתב העת Nature Medicine.
צוות החוקרים בראשות ד"ר Ziyad Al-Aly (אפידימיולוג ונפרולוג) בחנו באופן שיטתי את השפעותיהן על כל מערכות הגוף. "תוצאות המספקות תובנות לגבי כמה יתרונות וסיכונים ידועים ובלתי מוכרים של GLP-1RA, שעשויים להיות שימושיים כדי ליידע את הטיפול הקליני ולהנחות אג'נדות מחקריות." כלומר זה ממחיש כמה התרופה הזו נמצאת בחיתולי המחקר שלה.
לצורך המחקר החוקרים ניתחו רשומות רפואיות ממסד נתונים שנשמר על ידי המחלקה האמריקאית לענייני חיילים משוחררים. הם השוו 175 תוצאות בריאותיות בין ותיקים שנטלו תרופות אלה לטיפול בסוכרת שלהם לבין אלו שלקחו תרופות מסורתיות יותר: גלוקורייט (Glipizide) ג'רדיאנס (Jardiance) וג'נוביה (Januvia).
בסך הכל, מערך הנתונים בדק יותר מ-2 מיליון חיילים משוחררים שטופלו בסוכרת מה-1 באוקטובר 2017 ועד ה-31 בדצמבר 2023. החולים כללו אנשים ממגוון גילאים, גזעים ומינים.
החוקרים מצאו יתרונות הקשורים לירידה במשקל כלומר בהשלכות של השמנת יתר (הפרעות נפש, הפרעות נוירוקוגניטיביות, הפרעות קרישה, הפרעות קרדיומטבוליות, מחלות זיהומיות ומספר מצבי נשימה). החוקרים מציינים גם שגודל היתרונות הנלווים הוא צנוע – בערך 10-20% אחוז הפחתה עבור רוב התוצאות שזה עשוי לרמוז גם שתרופות אלו מועילות יותר כאשר משתמשים בהן בשילוב עם התערבויות אחרות, כגון שינויים באורח החיים או תרופות אחרות.
המחקר גם הדגיש כמה חסרונות פוטנציאליים של התרופות המתועדות היטב, כולל: בעיות במערכת העיכול כמו בחילות, הקאות, שלשולים ובמקרים נדירים שיתוק של הקיבה ,יתר לחץ דם, התעלפויות, הפרעות מפרקים. אבל מה שחדש הוא השפעה לרעה על הלבלב (דלקת) והכליות (אבנים ודלקות). תופעות שיכולות להיות חמורות מאוד. בעיות בכליות למשל יכולות להופיע ללא תסמינים עד שהמצב נמצא בשלב מתקדם עם אפשרויות טיפול מוגבלות.

הפרעות נפשיות

*** תוספת אפריל 25
בתגלית שעתידה לעצב מחדש את הבנת הקהילה הרפואית לגבי אגוניסטים של קולטני GLP1, צוות מחקר רב לאומי חשף קשרים מטרידים בין תרופות נפוצות אלו, לבין הופעת תסמיני דיכאון, כולל מחשבות אובדניות. המחקר, שפורסם בינואר 25 בכתב העת Current Neuropharmacology השתמש בטכניקות חישוביות פרמקוגנומיות מתוחכמות כדי לנתח את הבסיס הגנטי לסיכונים לבריאות הנפש הקשורים לאגוניסטים של GLP-1.
המחקר, בראשות חוקרים מארצות הברית, ברזיל, איראן וישראל, מדגים כי בעוד שאגוניסטים של GLP1 מועילים לאנשים עם היפר-דופמינרגיה (פעילות דופמין עודפת), הם עלולים להיות בעלי השפעות מזיקות על אנשים עם היפו-דופמינרגיה (תפקוד דופמין נמוך). המחברים מצאו קשרים גנטיים בין אגוניסטים של קולטן GLP1 לגנים כמו BDNF (גורם נוירוטרופי שתומך בפלסטיות הסינפטית ובחוסן העצבי, DRD3 ו-CREB1 (גורם שעתוק מרכזי המווסת את ביטוי הגנים בתגובה לגירויים נוירוכימיים). כל אלה המעורבים בוויסות מצב הרוח ובמסלולי גמול. ואגוניסטים של GLP1 עשויים לפגוע בוויסות רשתות אלו

החוקרים מציינים כי בעוד שהרעיון של אינדוקציה של דיכאון ועצבנות כרונית עם אגוניסטים של GLP1 שנוי במחלוקת, עם דיווחים שליליים וחיוביים כאחד, בהתבסס על הראיות המוצגות במאמר זה המחברים מזהירים מפני קידום כרוני באמצעות אגוניסטים של GLP-1.

"אין להתעלם ממחקר זה, למרות ההייפ סביב התוצאות הקליניות החיוביות של אגוניסטים של קולטן GLP1. אנו קוראים לקהילת המרשמים הקליניים לפעול בזהירות כדי למנוע גל טרגי נוסף של 'אנשים שמתים כדי לרדת במשקל'. ד"ר Alireza Sharafshah

"המאמר מספק ראיות קריטיות להערכה מחודשת של השימוש הנרחב באגוניסטים של קולטן GLP1. ה-FDA וסוכנויות רגולטוריות אחרות צריכים לשקול היטב את הממצאים שלנו בכל הנוגע לתיוג וניטור של תרופות אלו." ד"ר Mark S. Gold

"בעוד שיש יתרונות מעודדים לטווח קצר של אגוניסטים של קולטן GLP1, עלינו להכיר בסיכונים הפוטנציאליים המודגשים במחקר זה. ממצאים שצריכים לעודד סוכנויות רגולטוריות ורופאים לחקור עוד, בהתחשב בהטרוגניות של האוכלוסייה האנושית". פרופ' אלברט פינחסוב

"דיכאון היה תופעת הלוואי הנפוצה ביותר שדווחה הקשורה לתרופות אלו, ואחריה חרדה ואידיאציות אובדניות. ממצאינו תומכים מאוד בצורך במחקר נוסף כדי להגן על בריאות הציבור". פרופ' Kai Uwe Lewandowski

"המחקר תומך בגישות רפואיות מותאמות אישית, כולל בדיקות גנטיות כדי להעריך את תפקוד הדופמין של המטופל ואת פרופיל הסיכון להתמכרות." פרופ' Panayotis K. Thanos

המחקר לא פוסל את המשך השימוש בתרופות אלה כי יש עדויות שזה עושה דברים טובים. למעשה החוקרים הללו פרסמו גם מאמר במהדורת מאי 25 בכתב העת Medical Hypotheses ובו הם מציגים את המנגנון של תרופות אלה על ירידה בייצור דופמין ולכן הן יתאימו לאנשים עם היפרדופמינרגיה.
על פי הרפואה, הכל זה סיכון מול תועלת. זה נכון שאנשים עם השמנה וסוכרת נמצאים בסיכון למוות והפרעות אחרות לרבות הפרעות נפשיות. אבל להחליף בין סיכון לסיכון לא מרגיש לי כדרך חיים נכונה.
תזונה, תנועה וניהול סטרס הם הדרך לניהול והיפוך סוכרת והשמנה. ואם רוצים לשפר את את כל התפקודים עליהם אחראי אותו GLP-1. פוליפנולים (כורכומין ואחרים) עושים את העבודה. סיבים תזונתיים מהם חיידקי המעי מייצרים בוטיראט ויתר חומצות שומן קצרות שרשרת (SCFAs) גם תומכים במנגנון זה.

סרטן תירואיד

מחקר שפורסם בינואר 25 בכתב העת JAMA Otolaryngology Head Neck Surgery מצא סיכון גבוה יותר לסרטן תירואיד.

מה קורה לאחר הפסקת הטיפול?

מחקר חדש, מטא-אנליזה שפורסמה ביולי 25 בכתב העת BMC Medicine, בחן את מהלך המשקל של מטופלים לאחר שהפסיקו לקחת תרופות נגד השמנה.
המטרה העיקרית של המחקר הייתה לבחון את ההשפעות ארוכות הטווח של תרופות נגד השמנה (AOMs) על משקל הגוף, ובמיוחד למפות את המסלול של שינוי המשקל לאחר הפסקת הטיפול. החוקרים ציינו כי בעוד שידוע שתרופות אלו יעילות לירידה במשקל בטווח הקצר, קיים חוסר בידע שיטתי ומקיף על מה שקורה למשקל כאשר המטופלים מפסיקים ליטול אותן.

ממצאים וסטטיסטיקות מרכזיות

• עלייה משמעותית של (1.5 ק"ג) 8 שבועות לאחר הפסקת התרופה לעומת הביקורת והמגמה נמשכה לאורך זמן. כאשר ב-12 שבועות לאחר ההפסקה העלייה הייתה 1.76 ק"ג יותר, וב-20 שבועות היא הגיעה ל-2.50 ק"ג, בהשוואה לקבוצת הביקורת.
• תרופות GLP-1: ניתוח לפי תתי-קבוצות הראה שעלייה משמעותית במשקל, 12 שבועות לאחר הפסקת הטיפול, נצפתה רק במחקרים שבהם השתמשו בתרופות ממשפחת GLP-1 RA (כולל סמגלוטייד).
• המשך אורח חיים בריא: אפילו במחקרים שבהם המשתתפים המשיכו בהתערבויות של אורח חיים (דיאטה ופעילות גופנית) לאחר הפסקת התרופה, נצפתה עלייה משמעותית במשקל.

המחקר מסכם כי קיימת עלייה משמעותית במשקל החל מכ-8 שבועות לאחר הפסקת הטיפול בתרופות נגד השמנה, וכי עלייה זו נמשכת ומחמירה לאורך זמן.

הרהורים ומסקנות: האם הנזק עולה על התועלת?

הממצאים מהמחקר החדש, שהצביעו על עלייה מחודשת במשקל למרות שמירה על אורח חיים בריא, מעלים שאלות קשות לגבי יעילותן האמיתית של התרופות הללו. האם ייתכן שהן גורמות לגוף להסתגל אליהן באופן כזה, שלאחר הפסקתן הוא פשוט "לא מגיב" לשינויים באורח החיים?
כלומר ייתכן שמדובר בתרופה שההטבה שלה היא זמנית. ולאחר שימושה (שאיננו לכל החיים) המצב יהיה חמור יותר מהקודם.

סמגלוטיד מול תזונה מבוססת צומח

מכתב שפורסם במאי 25 בכתב העת Journal of the American Medical Association Cardiology – כתגובה למחקר שמצא כי יותר ממחצית המבוגרים בארה"ב, 137 מיליון, זכאים לסמגלוטיד לירידה במשקל – מציג יעילות מוגבלת, עלייה במשקל ושכיחות גבוהה של תופעות לוואי כשלוש המגבלות העיקריות של סמגלוטיד.
הכותבת היא ד"ר Vanita Rahman, רופאה פנימית וחברה בחירה בוועדת הרופאים לרפואה אחראית, עמותה ללא מטרות רווח לקידום בריאות הציבור.

היא מציינת שאצל אלה הנוטלים סמגלוטיד, אמנם מציגים ירידה במשקל מתמדת, אבל מדד מסת הגוף הממוצע (BMI) נותר בקטגוריית ההשמנה. למעשה בניסוי SELECT נמצא שלאחר 4השנים של טיפול בסמגלוטיד, רק 12% מהמשתתפים השיגו BMI תקין, ו-44.6% ו-43.3% מהמשתתפים היו בעלי BMI בקטגוריות עודף משקל והשמנת יתר, בהתאמה. כמו כן עלייה במשקל חוזרת לאחר הפסקת התרופה. מה שנצפה למשל במחקר ההרחבה של STEP-1.
היא מזכירה את הסיכון המוגבר AK פי 4 ופי 7 ל-ANION באנשים הנוטלים סמגלוטיד לסוכרת מסוג 2 ולירידה במשקל, בהתאמה.

לעומת זאת, במחקר BROAD, תזונה דלת שומן מבוססת צומח הובילה לירידה ממוצעת במשקל של 12.1 ק"ג לאחר 6 חודשים, בהשוואה לירידה ממוצעת במשקל של 1.6 ק"ג בקבוצת הטיפול הסטנדרטי. קבוצת התזונה מבוססת הצמחים חוותה גם ירידות גדולות יותר בכולסטרול הכללי.

היא מוסיפה שעל פי סקר שנערך לאחרונה על ידי ועדת הרופאים. מחצית מהמבוגרים בארה"ב אומרים שהם יודעים שאכילת תזונה מבוססת צומח יכולה לשפר את בריאותם ולסייע במניעת מחלות כרוניות, יחד עם זאת, רק 1 מכל 5 רופאי 'רפואה ראשונית' דן במסר מציל החיים הזה עם מטופלים.
https://www.pcrm.org/news/news-releases/jama-cardiology-letter-highlights-limitations-and-risks-semaglutide

הקשר לשרירים

** תוספת יולי 25 – דילול שריר מדאיג

מחקר שפורסם ביוני 25 בכתב העת –The Journal of Clinical Endocrinology & Metabolism בחן את ההשפעות של תרופות ממשפחת ה-GLP-1 (כולל אגוניסטים לקולטן GLP-1 ואגוניסטים כפולים ל-GLP-1/GIP) על מסת הגוף הרזה (Fat-Free Mass – FFM) ועל הכושר הקרדיו-נשימתי (CRF).

למרות שהתרופות הללו מובילות לירידה משמעותית ברקמת השומן (אדיפוזיט), המחקר מראה כי הן קשורות גם לירידה ניכרת במסת הגוף הרזה (FFM). הנתונים מראים כי בין 25% ל-40% מירידת המשקל שמיוחסת לתרופות אלו מגיעה מאיבוד FFM. זהו קצב אובדן גבוה בהרבה מירידה טבעית של FFM הקשורה לגיל אצל מבוגרים.

וזה ממצא מדאיג, כי מסת גוף רזה, ובמיוחד מסת שריר, חיונית לבריאות הכללית, לתפקוד מטבולי, לשמירה על צפיפות העצם (מניעת אוסטיאופורוזיס) ואפילו לבריאות הלב וכלי הדם. איבוד משמעותי של שריר יכול להוביל לחולשה, ירידה בתפקוד, ופגיעה באיכות החיים.

"כמה מטופלים ממש אמרו לי שהם הרגישו שהם מאבדים שריר או שהשריר מחליק מהם בזמן שהם נוטלים תרופות אלו. זוהי דאגה רצינית. שריר, במיוחד שריר צירי, חיוני ליציבה, תפקוד פיזי ורווחה כללית. אובדן מסת גוף רזה עלול להגביר את הסיכון למחלות לב וכלי דם, תמותה מכל הסיבות ואיכות חיים ירודה. עלינו לוודא שמטופלים שמקבלים תרופות אלו אינם בסיכון לתת-תזונה או מסת שריר נמוכה מלכתחילה". Zhenqi Liu

יתרה מכך, המחקר מציין גם כי מחקרים קליניים לא הצליחו להראות שיפור בכושר הקרדיו-נשימתי (CRF). CRF הוא מדד קריטי לבריאות הלב וכלי הדם בטווח הארוך ולירידה בתמותה מכל הסיבות. חוסר שיפור זה, לצד דילול השריר המשמעותי, מעלה שאלות לגבי ההשלכות ארוכות הטווח על הבריאות.

מנקודת מבט רפואית, ניתוח הסיכון-תועלת הוא אבן יסוד. רופאים רבים יטענו כי התועלת המיידית של ירידה במשקל עולה על הסיכונים. עם זאת, כאשר התועלת הזו מתפוגגת לאחר הפסקת הטיפול, והסיכונים (כפי שמראים המחקרים על פגיעה בראייה, דלדול שרירים ובעיות נפשיות) הופכים לסבירים יותר ככל שהשימוש מתארך – ייתכן מאוד שמאזן זה מתהפך לחלוטין. הדיון הזה מדגים את הפער בין ההבנה המדעית הזהירה ("הקשר דורש בדיקה נוספת") לבין המציאות היומיומית שבה אנשים מחפשים פתרון מהיר. הוא מדגיש את הצורך בגישה זהירה וביקורתית, ומזכיר לנו שוב כי אין קיצורי דרך לבריאות טובה וכי האחריות היא קודם כל שלנו.

תעשו לעצמכם טובה ותפנימו את 2 העקרונות הבריאותיים העיקריים:
אין קיצורי דרך לבריאות טובה.
קחו אחריות על הבריאות שלכם.

תחושת השובע שלנו נובעת משילוב של כמה מנגנונים בגוף – הורמונים, חלבון, סיבים, שומנים ותחושת נפח בקיבה. כשכל המנגנונים האלה לא מתפקדים טוב, הגוף עלול להרגיש רעב גם כשהבטן מלאה – וזה קורה למשל אצל אנשים עם עמידות ל-GLP‑1, תנגודת לאינסולין או לאחר אכילה של מזון מעובד ודל בסיבים.

איך ניתן לשפר את תחושת השובע?

1. מזונות המגבירים GLP‑1 וגורמים לשובע
   GLP‑1 הוא הורמון מעי שמאותת למוח על תחושת שובע ומאט את ריקון הקיבה. מזונות עשירים בפוליפנולים ספציפיים, סיבים מסוימים וחומצות שומן מסוימות יכולים לעודד את ההפרשה שלו:
   • חרצני ענבים (grape seeds) – פרופלאבנידים תומכים בהגברת הפרשת GLP‑1.
   • פוליפנולים מפטל שחור, אוכמניות ושזיפים – עשויים להשפיע על הרגישות של תאי האינסולין וגם על GLP‑1.
   • פולי קקאו לא מעובדים ושוקולד מריר איכותי (≥70%) – פרופוליפנולים תומכים בשובע, חלקם דרך חיבור למעגל GLP‑1.
   • אגוזי מלך ואגוזי פקאן – מכילים חומצות שומן בלתי רוויות ופוליפנולים, תומכים ב‑GLP‑1.
2. מזונות שמגבירים PYY (Peptide YY)
   PYY הוא הורמון שמעכב רעב לאחר הארוחה. בעיקר פועל אחרי צריכת חלבון וסיבים:
   חלבונים רזים: (עוף, דגים, ביצים, טופו), קטניות: (עדשים, שעועית שחורה, חומוס), אגוזים וזרעים: (שקדים, קשיו, זרעי צ’יה, זרעי פשתן).
3. מזונות עשירים בסיבים תזונתיים – סיבים מגדילים את נפח הקיבה והמעי, מאטים את העיכול ותורמים לתחושת שובע:
   • סיבים מסיסים: שיבולת שועל, קינואה, פירות עם קליפה, אפונה – יוצרים ג’ל במערכת העיכול ומאטי ספיגת סוכר.
   • סיבים בלתי מסיסים: ירקות כמו ברוקולי, קייל, קישואים – מוסיפים נפח לתכולת הקיבה, מה שמגרה קולטני מתיחה.
   • פירות עם פרוקטנים: בננות ירוקות, אספרגוס, בצל – מזינים את המיקרוביום ומשפיעים על ייצור הורמוני שובע.
4. מזונות שמאזנים רמות סוכר בדם – מזונות שמאטים ספיגת סוכר מונעים “קפיצות רעב”
   • דגנים מלאים: אורז מלא, כוסמת, שיבולת שועל מלאה.
   • אגוזים ושקדים – שומן בריא מאט את העיכול.
   • קטניות ודגנים עם GI נמוך – עדשים, שעועית שחורה, שעורה.
5. 5. מזונות שמגבירים CCK (Cholecystokinin).
   CKK משוחרר במעי הדק בעקבות חלבונים ושומנים, ומאותת למוח על שובע.
   • חלבונים ושומנים בריאים יחד: דגים שמנים (סלמון, מקרל), אבוקדו, אגוזים.
   • שילוב חלבון + סיבים – ביצים עם ירקות, קטניות עם ירקות – מגביר את השפע של CCK.
6. מזונות תומכים במיקרוביום ומשפיעים על הורמוני שובע.
   מיקרוביום בריא מווסת את רמות GLP‑1, PYY ושובע כללי:
   • פרה‑ביוטיקה: שורש צ’יקורי, אספרגוס, בצל, שום, פירות יער.
   • פרוביוטיקה: יוגורט עם פרוביוטיקה, קפיר – משפרים יציבות הורמוני שובע.
   • פוליפנולים: תה ירוק, קקאו, ענבים, פירות יער – מזינים חיידקי מעי טובים ומגבירים GLP‑1
7. מזונות שמאטים ריקון קיבה ומגבירים נפח
   • פירות עתירי מים וסיבים: תפוחים, אגסים, רימונים.
   • ירקות מבושלים או טריים: גזר, קישואים, קייל.
   • דגנים מלאים ושיבולת שועל – יוצרים תחושת מלאות לאו

כדי להתעדכן ראשונים מוזמנים להזין דוא"ל למטה