השמנה בקרב אנשים המשתמשים בתרופות להרגעה

הפרעות נפש (דיכאון, חרדות, סטרס כרוני, טראומות) עולות בשנים האחרונות ומהוות אתגר גדול מאוד לכל המערכות ולאנשים שחווים אותם. אולי במיוחד בישראל כאשר אירוע רודף אירוע.
דיכאון לבדו משפיע על 280 מיליון אנשים ברחבי העולם והוא משפיע על נשים בתדירות כפולה מגברים.
גם השמנה היא אחת התופעות המדאיגות ביותר את עולם הרפואה שכן אנשים שמנים הם בעלי סיכון גבוה יותר להרבה מאוד מהמחלות מהן מתים בטרם עת (סרטן, מחלות לב וכלי דם, שבץ, סוכרת ועוד).

ומה אם לקיחת תרופות SSRI תורמות למגיפת ההשמנה??

חוקרים ממכון הבריאות Pilgrim Health Care של הרווארד בחרו להשוות סוגים שונים של תרופות נוגדות דיכאון הניתנות כקו ראשון עם תופעת לוואי שכיחה – השמנה. הממצאים התפרסמו ביולי 24 בכתב העת Annals of Internal Medicine.
החוקרים מסבירים שתרופות נוגדות דיכאון הן בין התרופות הנפוצות ביותר בארה"ב, כאשר 14% מהמבוגרים בארה"ב דיווחו על שימוש בתרופות נוגדות דיכאון. כמו כן זה ידוע שעלייה במשקל היא תופעת לוואי שכיחה, שעלולה להשפיע על בריאותם המטבולית ארוכת הטווח של החולים ולגרום לחלקם להפסיק לקחת את הטיפול שנקבע להם, מה שמוביל לתוצאות קליניות גרועות. למרות שתרופות נוגדות דיכאון בסך הכל קשורות לעלייה במשקל, תרופות נוגדות דיכאון ספציפיות עשויות להשפיע באופן שונה על המשקל.
כלומר הסיבה למחקר הזה היא שלמטופלים יש מספר אפשרויות להתחיל ומחקר זה מספק עדויות בעולם האמיתי לגבי כמות העלייה במשקל שיש לצפות לאחר התחלת כמה מהתרופות נוגדות הדיכאון הנפוצות ביותר. במטרה לעזור בלהחליט מה היא התרופה הנכונה עבורם. כלומר התופעה של השמנה, כפי שאני מבין את זה, היא מטרידה את הרופאים, אך הרבה פחות מעצם הפסקת התרופה.

החוקרים השתמשו בנתוני מרשם רפואי אלקטרוניים משמונה מערכות בריאות בארה"ב המשתתפות ב-PCORnet, הרשת הלאומית למחקר קליני במרכזי בריאות. החוקרים השתמשו בנתונים של 183,118 מבוגרים בגילאי 18-80 שהיו משתמשים חדשים בתרופות נוגדות דיכאון.
החוקרים השוו משקל לאחר 6, 12 ו-24 חודשים לאחר התחלת שמונה תרופות נוגדות דיכאון נפוצות:
sertraline (לוסטרל, סרנדה), citalopram (רסיטל', ציטאלופרם), escitalopram (ציפרלקס, אסטו), fluoxetine (פרוזק, פריזמה, פלוטין), paroxetine (סרוקסט, פאקסט), bupropion (וולבוטרין), duloxetine (סימבאלטה) ו- venlafaxine (אפקסור, ויאפקס).
התוצאות הראו שמשתמשי בופרופיון עלו בכמות הנמוכה ביותר במשקל בהשוואה למשתמשים בתרופות נוגדות דיכאון אחרות. למשתמשים הללו היה סבירות נמוכה יותר ב-15-20% לעלות במשקל בהשוואה לאלו הנוטלים את התרופה הנפוצה ביותר, סרטרלין.
החוקרים ראו בעלייה במשקל של 5% או יותר כמשמעותית מבחינה קלינית.
התוצאות גם הראו שאחוז גדול מהחולים נטלו תרופה שהובילה לעלייה גדולה יותר במשקל מאשר חלופות שזמינות בדרך כלל באותה כיתה או תת-קבוצה. לדוגמה, sertraline, escitalopram ו-paroxetine הם כולם מעכבי ספיגה חוזרת של סרוטונין סלקטיביים (SSRI), הסוג הנפוץ ביותר של תרופות נוגדות דיכאון, אך escitalopram ו-paroxetine היו קשורים כל אחד בסיכון גבוה ב-15% לעלייה בכמות משמעותית קלינית של משקל מאשר sertraline ב-6 החודשים הראשונים.
https://www.populationmedicine.org/press/JPetimarAnnalsIMAntidepressants07022024

המחקר הזה הוא כמובן לא הראשון שמראה את הקשר הזה.

חוקרים מ- King's College London ראו את הקשר הזה כבר ב-2018.
הצוות ניתח את רשומות הבריאות של קצת פחות מ-300,000 חולים בבריטניה – 136,762 גברים ו-157,957 נשים, משנת 2004-2014. הקבוצה נותחה על פי אם נרשמו להם תרופה נוגדת דיכאון בשנה נתונה, והורכבה מחולים מכל קטגוריות המשקל.
במהלך תקופת המעקב של עשר שנים תועדה כל עלייה במשקל הגוף של לפחות 5%. מכיוון שחולים נטלו תרופות נוגדות דיכאון לסירוגין במשך עשר השנים, החוקרים העריכו את הזמן האמיתי שבו הם היו בסיכון כדי לחשב את הסיכון השנתי עבור כל העוקבה.
המחקר שלהם מצא שלמטופלים שקיבלו מרשם לכל אחת מ-12 התרופות האנטי-דיכאוניות הנפוצות ביותר היה סיכוי גבוה ב-21% לחוות אפיזודה של עלייה במשקל מאשר אלה שלא נוטלים את התרופות, לאחר התאמה לגורמים אחרים שעשויים להשפיע על תוצאה זו.
הם גם מצאו כי הסיכון היחסי המוגבר לעלייה במשקל מגיע לשיאו לאחר שנתיים עד שלוש שנים של שימוש מתמשך וכי עבור חולים שסווגו כבעלי משקל 'נורמלי', הסיכון לעבור לקטגוריית עודף משקל או השמנת יתר עלה ב-29%, בהשוואה לאלו שאינם נוטלים תרופות נוגדות דיכאון.
עבור חולים בקטגוריית עודף משקל, הסיכון למעבר לקטגוריית השמנת יתר היה גם גבוה ב-29% עבור אלו שנרשמו לתרופות נוגדות דיכאון מאשר אלו שלא קיבלו את התרופות.
עוד נמצא שבמהלך השנים השנייה והשלישית של הטיפול (תקופת שיא הסיכון) הסיכוי לעלייה של 5% במשקל הגוף לאלו הנוטלים תרופות נוגדות דיכאון היה גבוה לפחות ב-46% מאשר בקבוצה שלא נוטלת תרופות נוגדות דיכאון. והסיכון לעלייה במשקל נותר גבוה עד שש שנים.

"השימוש הנרחב יותר בתרופות נוגדות דיכאון עשוי לתרום לעלייה במשקל האוכלוסייה לטווח ארוך עם סיכונים בריאותיים נלווים"

*** תוספת פברואר 25
מחקר שפורסם בדצמבר 24 בכתב העת Frontiers in Psychiatry בהובלת מכון המחקר Hospital del Mar מוסיף עוד עדות לכך שתרופות SSRI מעלות סיכון להשמנה.
המחקר עקב אחר 3,127 מבוגרים (1700 נשים) במשך שש שנים, בגיל ממוצע של 55. מבין המשתתפים, 16.4% דיווחו על נטילת תרופות נוגדות דיכאון, בין אם באופן עקבי לאורך כל תקופת המחקר (5.1%), החלו אותן במהלך המחקר (6.2%), או נטלו אותן בתחילת המחקר, אך לאחר מכן הפסיקו אותן (5.1%). במהלך שש שנות המעקב, כל המשתתפים עלו במשקל (עלייה ממוצעת של חצי קילוגרם), אך העלייה במשקל הייתה בולטת יותר בקרב אלו שקיבלו טיפול נוגד דיכאון. לכל האנשים שנטלו תרופות נוגדות דיכאון הייתה סבירות גבוהה יותר לעלות במשקל ולפתח השמנת יתר. הסיכון הזה גדול עוד יותר עבור מי שמשתמש בתרופות אלו באופן רציף.
המחקר בחן את הקשר הדו-כיווני הידוע בין דיכאון והשמנה, כמו גם גורמים קשורים נוספים, כגון הקפדה על תזונה בריאה וחוסר בפעילות גופנית. עם זאת, הקשר בין שימוש בתרופות נוגדות דיכאון ועלייה במשקל נותר בלתי תלוי בגיל, מין, מצב סוציו-אקונומי, אורח חיים ונוכחות (או היעדר) של תסמיני דיכאון. משתתפים שנטלו תרופות נוגדות דיכאון בהתחלה ובהמשך הפסיקו חוו עלייה נוספת במשקל של 1.8% בהשוואה לאלו שמעולם לא נטלו אותן. אלו שהחלו בתרופות נוגדות דיכאון במהלך המעקב ואלו שהמשיכו ליטול אותן לאורך כל המחקר עלו ב-2% יותר במשקל. בקבוצה האחרונה הוכפל הסיכון לפתח השמנת יתר.
https://www.imim.es/programesrecerca/epidemiologia/news/view.php?ID=697

"ממצאים אלו מדגישים את הצורך לשקול קשר זה בעת מתן מרשם לתרופות נוגדות דיכאון ולעקוב אחר שינויים במשקל, יחד עם סמני בריאות קרדיומטבוליים אחרים". ד"ר Gabriela Lugon

מחקרים נוספים: אוקטובר 10 The Journal of Clinical Psychiatry, יולי 14 Clinical Obesity, מרץ 16 translational psychiatry, אוגוסט 17 BMJ, מאי 18 thebmj, אוקטובר 20 Obesity, ינואר 25 Current Obesity Reports.

תקשיבו.. התרופות האלה ניתנות היום כמו סוכריות, והן לא רחוקות ממסוכריות במקרה של השמנה. אם קודם לכן הצגתי את הבעיתיות של המדע העובד מאחורי תרופות אלה, אז עכשיו אני מוסיף שהתרופות הללו לא יכולות להיות טיפול לשום דבר, בדיוק כמו שאני חושב על אנטיביוטיקה. ומאותה סיבה. יש קשר ישיר בין המעי למוח, וזה קשור כמובן למיקרוביום ואכן התרופות האלה נמצאו משנות את המיקרוביום לרעה.
דבר נוסף שאני תמיד מדגיש.. חומר לא יכול להיות טיפול ברגש, בטח שלא לבדו. ואם אבחר בחומר, אז אתחיל באפשרויות הנמצאות כאן עם יותר מ-30 דברים שחשוב לוודא ושניתן להתנסות בהם. כמו גם 8 אלמנטים שחשוב להמנע מהם שכן הם מעלים את הסיכון להפרעות נפשיות ומחמירים אותן כשקיימות.

למידע נוסף ודרכים לניהול משקל תקין היכנסו.

כדי להתעדכן ראשונים מוזמנים להזין דוא"ל למטה