שיפור תפקודי המיטוכונדריה היא אולי הדרך למנוע הצטברות פלאקים חלבוניים רעילים במוח

המעגל האכזרי של הצטברות חלבון במחלת אלצהיימר מול הזדקנות נורמלית – חוקרים ממכון Buck חושפים קשרים והצעות להתערבויות לשיפור של שניהם. הם סיימו לאחרונה מחקר שיטתי בתולעים המצייר תמונה מורכבת של הקשרים בין חלבונים בלתי מסיסים במחלות ניווניות עצביות והזדקנות. יתר על כן, העבודה שלהם הדגימה התערבות שיכולה להפוך את ההשפעות הרעילות של האגרגטים על ידי חיזוק בריאות המיטוכונדריה. המחקר פורסם במאי 24 בכתב העת GeroScience.

"המחקר שלנו מראה כיצד שמירה על מיטוכונדריה בריאה יכולה להילחם בגיבוש חלבונים הקשור להזדקנות ואלצהיימר. על ידי חיזוק המיטוכונדריה, אנו יכולים להאט או להפוך את ההשפעות המזיקות הללו, ולהציע דרכים חדשות לטיפול הן בהזדקנות והן במחלות הקשורות לגיל"

החוקרים מסבירים שהקשר החזק בין חלבונים בלתי מסיסים המעודדים הזדקנות נורמלית ומחלות גם בונה בסיס לתמונה הרחבה יותר של אופן ההזדקנות ומחלות הקשורות לגיל. לטענתם העבודה הזו באמת תומכת בהשערת 'geroscience' לפיה יש מסלול משותף למחלת אלצהיימר ולהזדקנות עצמה, ההזדקנות מניעה את המחלה, אבל הגורמים שמכניסים אותך למסלול לקראת המחלה מתרחשים למעשה מוקדם מאוד. ההשערה היא שאם ידועים מנגנוני ההידרדרות ומשתמשים באסטרטגיות טיפוליות המכוונות לתהליכים אלו, ניתן להשפיע לטובה על השכיחות או ההתקדמות של מחלות הגיל המאוחר.

החוקרים מציינים שהעובדה שהם מצאו פרוטאום (כלל החלבונים המתבטאים בגנום, בתא) בלתי מסיס מועשר במספר רב של חלבונים שלא נבחנו קודם לכן, יוצרת מטרות חדשות למחקר. כלומר המוקד של מרבית המחקרים על מחלת האלצהיימר עד כה היה התמקדות בהצטברויות של שני חלבונים: עמילואיד בטא וטאו. אבל למעשה יש אלפי חלבונים אחרים בצברים בלתי מסיסים אלה ותפקידם במחלת האלצהיימר לא באמת ידוע. בנוסף, הן המעבדה שלהם והן מעבדות אחרות הבחינו כי במהלך תהליך ההזדקנות הרגיל ללא מחלות יש גם הצטברות של חלבונים בלתי מסיסים. חלבונים אלה שעורבבו עם עמילואיד בטא במבחנה, נמצאו מאיצים את הצטברות העמילואיד.

הצוות, אם כן, תהה מה הקשר בין הצטברות החלבונים בחולי אלצהיימר אל מול הזדקנות ללא המחלה. בהתמקדות בחלבון העמילואיד בטא, הם השתמשו בזן של תולעת Caenorhabditis elegans, שמשומשת כבר זמן רב במחקרי הזדקנות. התולעת הונדסה לייצור חלבון עמילואיד אנושי.
החוקרים חשדו שעמילואיד בטא יגרום לרמה מסוימת של אי מסיסות בחלבונים אחרים. ומה שהם מצאו הוא שעמילואיד בטא גורם לכמות עצומה של אי מסיסות, אפילו בתולעת צעירה מאוד. הם גילו שיש תת-קבוצה של חלבונים שנראה מועדת מאוד להפיכה לבלתי מסיסים, בין אם על ידי הוספת עמילואיד בטא או במהלך תהליך ההזדקנות הרגיל. אותה תת-קבוצה פגיעה מכונה core insoluble proteome" (CIP)".
הצוות המשיך והדגים כי CIP מלא בחלבונים שכבר נקשרו למחלות ניווניות שונות לרבות אלצהיימר, פרקינסון, מחלת הנטינגטון ומחלת פְּרִיוֹן. החוקרים מציינים ש"עכשיו יש לנו ראיות ברורות, שגם עמילואיד וגם ההזדקנות משפיעים על אותם חלבונים בצורה דומה. זה בהחלט "מעגל קסמים" שבו ההזדקנות גורמת לחוסר מסיסות ועמילואיד בטא גם, והם רק מחמירים האחד את השני.

בשלב הבא הצוות רצה למצוא דרך להפוך את הרעילות הזו של החלבונים הבלתי מסיסים. מכיוון שמאות חלבונים במיטוכונדריה הופכים בלתי מסיסים הן במהלך ההזדקנות והן לאחר ביטוי עמילואיד בטא, החוקרים חשבו שאם יוכלו להגביר את איכות החלבון המיטוכונדריאלי באמצעות תרכובת, אז אולי חלק מההשפעות השליליות של עמילואיד בטא יתהפכו. וזה בדיוק מה שהם מצאו, באמצעות יורוליטין A, מטבוליט טבעי שנוצר על ידי חיידקים מעי טובים, כאשר אנו אוכלים רימונים, פירות יער (תותים, פטל, אוכמניות) ואגוזים/שקדים, שמכילים אלגיטאנינים (ellagitannins). יורוליטין A ידוע כמשפר את תפקוד המיטוכונדריה והוא אכן עיכב משמעותית את ההשפעות הרעילות של עמילואיד בטא.

במאמרים המרכזים על דמנציה ופרקינסון ומחלות נוירודגנרטיביות תוכלו למצוא את שלושת אלה כחלק ממניעה וטיפול במחלות הללו. כמו כן ידוע שמחלות אלה קשורות באופן ישיר לדיסביוזה של מעי. והמחקר הזה נותן חיבור בין השניים.

החוקרים מסכמים שמשהו שהיה ברור ובולט מהמאגר שלהם הוא שהחשיבות של המיטוכונדריה כל הזמן עולה. לכן נקודת המוצא היא התזכורת לכך שבריאות המיטוכונדריה היא קריטית לבריאות הכללית. למיטוכונדריה יש קשר חזק עם ההזדקנות ויש להם קשר חזק עם עמילואיד בטא. והמחקר הזה הוא אחד מהמחקרים הבודדים שמראים שחוסר מסיסות וצבירה של חלבונים אלה עשויים להיות הקשר בין השניים.
"מכיוון שהמיטוכונדריה כל כך מרכזית בכל זה, אחת הדרכים לשבור את מעגל הקסמים של הירידה היא להחליף מיטוכונדריות פגומות במיטוכונדריות חדשות. איך עושים את זה? פעילות גופנית והקפדה על תזונה בריאה".
https://www.buckinstitute.org/news/the-vicious-cycle-of-protein-clumping-in-alzheimers-disease-and-normal-aging/

מסתבר שחוקרים מאוניברסיטת Copenhagen הוציאו גם הם מחקר במאי 24 בכתב העת  Alzheimer’s & Dementia. המחקר שלהם במודל של עכברים עם AD הראה שיורוליטין A יכול להקל על בעיות זיכרון והשלכות אחרות של דמנציה.
החוקרים טיפלו ב-3 מודלים שונים של עכברי אלצהיימר עם יורוליטין A במשך 5 חודשים כדי להעריך השפעות ארוכות טווח על בריאות המוח. התוצאות הראו שיורוליטין A שיפר משמעותית את הלמידה, הזיכרון ותפקוד הריח בעכברים, הפחית פתולוגיות עמילואיד בטא (Aβ) ו-tau, שיפר תפקוד ליזוזומלי בתאי המיקרוגליה שבמוח, בעיקר קתפסין Z שידוע שתפקודו מוגבר בחלוי אלצהיימר ודמנציה. כמו כן נצפה שיורוליטין A הפחית דלקת עצבית ושיפר תהליכי ניקוי תאי (בדומה למחקר המוצג מעלה) מה שהפך את העכברים המטופלים דומים יותר לאלה הבריאים.
הם מציינים שלמרות שמדובר במודל של עכברים, הסיכויים חיוביים. הם מספרים שבעבר הם גילו שמולקולה אחרת, ניקוטינאמיד ריבוזיד (תוסף NAD), ממלאת תפקיד מפתח במחלות ניווניות כמו אלצהיימר ופרקינסון, שכן היא עוזרת באופן פעיל להסיר מיטוכונדריות פגומות מהמוח. התוצאות של המחקר החדש שלהם הראו שיורוליטין A, מסיר מיטוכונדריה חלשה מהמוח באותה יעילות כמו NAD.
הם עדיין לא יכולים להגיד שום דבר חד משמעי על המינון. אבל הם משערים שזה יותר מרימון ביום. עם זאת, החומר כבר זמין בצורת כמוסות, וכרגע הם מנסים למצוא את המינון הנכון.
https://news.ku.dk/all_news/2024/05/naturally-occurring-substance-in-pomegranates-can-improve-treatment-of-alzheimers-disease/

אלה כמובן לא המחקרים היחידים שמציגים את הקשר בין יורוליטין A להזדקנות בריאה של המוח. למשל במחקר מ-2016 אורוליטין A העלה את תוחלת החיים של התולעים ביותר מ-45% בהשוואה לביקורת. ויש גם את המאמרים האלה [2][3][4][5][6][7][8].

כדי להתעדכן ראשונים מוזמנים להזין דוא"ל למטה