כבד שומני לא אלכוהולי הוא תופעה מאוד שכיחה. על פי הערכות כ-20-30% מאוכלוסיית העולם בעוד שאצל אנשים עם השמנת יתר זה גם מגיע ל-50-90%, תלוי ברמת ההשמנה.
כבד שומני נכלל במשפחת המחלות המטבוליות – סינדרום התנגודת לאינסולין, מצב בו הגוף לא מגיב לאינסולין המופרש מהלבלב כדי להחדיר את הסוכר לתאים. כתוצאה מכך רמות הסוכר והשומן בדם עולות והשומן מצטבר בכבד. לכן בדיוק כמו בסוכרת, הסיבות לכך הן אורח חיים רע: תזונה (מערבית) מעובדת רוויה בסוכרים/ פחמימות פשוטות, שמנים מתועשים ועוד, מיעוט בפעילות גופנית ואי ניהול מתחים.
אחד הדברים שנפגעים על ידי אורח החיים הזה, שיש לו גם קשר ישיר עם מחלות מטבוליות הוא המיקרוביום של המעי. החיידקים הללו עוזרים במניעת מחלות מטבוליות במגוון מנגנונים, כאשר הראשי הוא מטבוליזם של סיבים פרהביוטיים שונים ויצירת חומצות שומן קצרות (SCFAs).
אחד מסוגי הסיבים הללו נקרא עמילן עמיד, שנמצא בעיקר בקטניות כמו אפונה, עדשים ושעועית וגם בדגנים מלאים (שיבולת שועל, חיטה, כוסמין, אורז), כוסמת, תפוח אדמה ובננות ירוקת. אילו הם סיבים שהגוף לא יודע/ יכול לעכל. הם עוברים תהליך של התססה במעי הגס, תהליך זה גורם לשגשוש של החיידקים המועילים – השפעה חיובית על הבריאות.
מחקר, שפורסם באוגוסט 23 בכתב העת Cell Metabolism בראשות חוקרים מאוניברסיטת JENA שבגרמניה, אשכול המצוינות "Balance of the Microverse", מצביע על כך שתזונה מותאמת המכילה עמילנים עמידים גם משפיעה לטובה על המיקרוביום של המעי וגם מובילה להטבה במחלת הכבד השומני (NAFLD).
החוקרים מציינים שמחקרים קודמים מצביעים על כך שמחלת כבד שומני לא אלכוהולי קשורה קשר הדוק למיקרוביום המעי, ומזונות המכוונים למיקרוביום יכולים להיות התערבות יעילה לא תרופתית להתמודדות עם NAFLD. על רקע הם ערכו מחקר תזונתי קליני עם חולים שנפגעו מהמחלה.
במחקר עצמו הצוות בדק דגימות סרום וצואה מ-200 משתתפים במשך תקופה של ארבעה חודשים. המשתתפים חולקו ל-2 קבוצות שתזונתם היתה זהה מלבד התוספת של 40 גרם עמילנים עמידים בקבוצת המחקר. לאחר ארבעה חודשים בקבוצה שקיבלה עמילן עמיד היו רמות נמוכות של טריגליצרידים בכמעט 40% בהשוואה לאנשים בקבוצת הביקורת. היו להם גם רמות נמוכות יותר של אנזימי הכבד ושל סמני דלקת הנפוצים במחלה זו.
בשלב השני של מחקר זה, הם ניתחו דגימות צואה מהמשתתפים. הם גילו שלקבוצת העמילן העמיד יש הרכב מיקרוביוטה שונה. הייתה להם רמה נמוכה יותר של Bacteroides stercoris, סוג של חיידקים שיכולים להשפיע על חילוף החומרים של השומן בכבד ורמתם גבוהה במיוחד במחלת כבד שומני.
בשלב האחרון של המחקר הם השתילו מיקרוביום צואתית של משתתפי הטיפול בעמילן עמיד בעכברים עם דיאטה עתירת שומן וכולסטרול. וגם פה נצפתה ירידה משמעותית במשקל הכבד, ברמות הטריגליצרידים ובריאות רקמות הכבד משופר בעכברים לעומת עכברים שקיבלו מיקרוביום צואתי מקבוצת הביקורת.

לכן החוקרים מסכמים וממליצים לצרוך בכל ארוחה כמות בגודל אגרוף של מזונות המכילים עמילן עמיד כדי להקל על כבד שומני.
https://www.uni-jena.de/en/230905-nafld
לחלק של הפרקטיקה! מה עושים עכשיו ואיך מיישמים את כל הידע הזה.
🧰 ארגז הכלים המעשי, 🗓️ תוכניות פעולה הדרגתיות ליישום הרגלים קריטיים.
🛒 רשימות קניות ממוקדות וטבלאות רכיבים, 👨🍳 מתכונים קלים ומדויקים.
💡 הנחיות יישום (מה זה אומר בפועל). 🔬 הרחבות, נספחים, 🚨 תוספים ודיוקים.
🌟המודולים מסודרים בטבלה לפי נושאים נחקרים 🌟
מוזמנים לפנות אלי באופן פרטי לווטסאפ (0544-606696).
ו/או להכיר את הקבוצה: "לצאת מעדר הרגיל – הפרקטיקה"
למידע נוסף על כבד שומני ממה להמנע ובמה להרבות היכנסו.
היי לך.. אני משקיע שעות רבות כל יום באיתור ותרגום מאמרים כדי לספק לכולם את המידע העדכני ביותר, לבריאות טובה בדרך הטבע. וכדי שאוכל להמשיך לספק את המידע ולתחזק את האתר. כל תרומה, גדולה או קטנה תהיה לעזר רב. לתרומה נוחה ופשוטה דרך Pay Pal.
כדי להתעדכן ראשונים מוזמנים להזין דוא"ל למטה
כתיבת תגובה