חשיפה לפתלטים בתחילת ההריון משבשת אנגיוגנזה ומעלה סיכון לבעיות בהתפתחות השיליה

בני אדם נחשפים כל הזמן לפתלטים באמצעות מוצרי פלסטיק כגון מיכלי אחסון, מכשור רפואי, אריזות, בדים, צעצועים, חומרי ניקוי, מפיצי ריח ועוד.

חוקרים מאוניברסיטת Illinois פירסמו במהדורת ספטמבר של כתב העת Reproductive Toxicology את עבודתם האחרונה על סוג מאוד נפוץ של פתלט di-isononyl (DiNP). במחקר חדש, החוקרים השתמשו בעכברים כדי להבין כיצד DiNP משפיע על ההריון.
החוקרים מציינים שלמרות שסוף סוף אנחנו מכירים בכך שכימיקלים סביבתיים משפיעים על בריאות האישה, רוב המחקרים התמקדו דווקא בבריאות הרבייה של גברים ומעט מאוד מחקרים בדקו כיצד הכימיקלים הללו משפיעים על נשים.
החוקרים בחרו במינון DiNP שבני אדם נחשפים אליו על בסיס יומי. הם חשפו נקבות עכברים הרות ל-DiNP דרך הפה בשבוע הראשון להריונם, אשר מקביל לטרימסטר הראשון בבני אדם.
הסיבה שבחרו דווקא בחלון זמן זה היא כי רוב הנשים לא יודעות מהיום הראשון שהן בהריון. כתוצאה מכך, הן שומרות על אורח החיים הכללי שלהם ללא שינויים לזמן מה ועשויות להיות פחות זהירות כמו לאחר הידיעה שנכנסו להריון. כלומר במהלך הזמן הזה הן תמשכנה להיחשף ל-DiNP אם במודע ואם לאו.

החוקרים מסבירים שבשלבים המוקדמים של ההריון, העובר נצמד לרחם ומשתלב ברקמה האימהית, התומכת בגדילת העובר והתפתחותו. התהליך הזה גם ממריץ את היווצרותם של כלי דם חדשים, ומבטיח שלעובר תהיה אספקה נאותה של חמצן וחומרי מזון מהאם.
אצל עכברים, כלי הדם האימהיים הללו נוצרים לאחר השבוע הראשון להריון והחוקרים חשפו אותם ל-DiNP לפני שההתפתחות הזו מתרחשת.
באמצעות טכניקות של צביעת רקמות, החוקרים מצאו כי חשיפת DiNP פגעה ביצירת כלי דם הן ברקמה האימהית והן בשליה. כתוצאה מכך, נוצר אפקט אדווה, הפוגע בצמיחת העובר.

החוקרים מוסיפים שלהשפעה של DiNP על השליה היו מספר השלכות בהמשך ההריון. החוקרים גילו שלעכברים בהריון שנחשפו ל-DiNP יש גודל המלטה קטן יותר ותקופות הריון קצרות יותר. קבוצת הביקורת של העכברים שניזונו בשמן תירס במקום DiNP הוציאו בממוצע 16 גורים בהמלטה, בעוד עכברים שניזונו ב-DiNP הולידו 11 גורים, ובממוצע הגורים שקלו פחות. בנוסף, במקום להעביר את תקופת השגר (המלטה) שלהם תוך 20 יום, עכברים שניזונו ב-DiNP ילדו 18-24 שעות קודם לכן.

החוקרים יודעים ש-DiNP גורם לליקויים ביצירת השליה. עם זאת, לא ברור אם זה נובע מהשפעת DiNP על העובר או על הרקמה האימהית או על שניהם. לכן הם רוצים להתייחס לשאלה הזו בעבודה העתידית שלהם.
החוקרים מעוניינים גם לפענח כיצד הכימיקלים משפיעים על רקמת הרחם ועל ההמלטה. לכן הם יתמקדו במערכות תרבית תאים כי הם רוצים להבחין בין העובר להשפעות הרקמה האימהית, שכן על ידי שימוש בתאים בלבד, יוכלו להבין טוב יותר כיצד DiNP משפיע על השליה הן בשלבים המוקדמים והן בשלבים המאוחרים של ההריון.
https://www.igb.illinois.edu/article/di-isononyl-phthalate-disrupts-pregnancy-mice-study-finds

זה די מרגיז שצריך להוכיח השפעות של רעלים על בעלי חיים וזה גם די מרגיז שאף לאחר שהוכחו הדברים על בעלי החיים לא נעשים דברים להפסקת השימוש ברעלים אלה שימשיכו לפגוע ומנגד ייטען שזה לא הוכח.

שימוש במוצרי טיפוח אישי במהלך ההריון ובאופן כללי עלול להשפיע על רמות ההורמונים האימהיים.
חשיפה לפתלאטים במהלך הריון – השלכות הורמונליות.
חשיפה לתערובות כימיות במהלך ההריון משנה את התפתחות המוח של העובר.
חשיפה לפתלטים ברחם קשורה לירידה בתפקוד הריאות במהלך הילדות.

• עקרונות להמנעות מירבית מחומרים אלה במיוחד בהריון, הנקה וילדות:
  • הנקה תמיד עדיפה על בקבוקים. אם בקבוק אז סיליקון 100% איכות מזון/רפואי.
  • שימוש במוצרים אורגניים/אקולוגיים מפוקחים (מזון, טיפוח, בישום, קוסמטיקה, ניקוי).
  • סננו את מי הברז (פילטרים מתחת לכיור). וכשיוצאים מהבית לקחת בבקבוקי נירוסטה.
  • להחליף מיכלי אחסון בזכוכית, חרס, נירוסטה, עץ/במבוק/קרטון. בהתאם למוצר.
  • להשתמש בביגוד ואריגים מכותנה, פשתן וקנבאס. להמנע מאריגים דוחי מים ושמן.
  • להשתמש בצעצועים מעץ, כותנה, סיליקון (איכות מזון/רפואי). אפשר ליצור צעצועים לבד.
  • לאפסן בשקיות בד/נייר את המוצרים שמגיעים עטופים בשקית.
  • המנעו מכוסות חד פעמיים במיוחד לשתיה חמה.
  • לעבור למברשות שיניים מבמבוק.
• כדי לצמצם נזקים ולעזור לגוף להיפתר מהם:
  • פירות וירקות (אורגניים) באופן כללי, ירוקים באופן ספציפי – הרבה נוגדי חמצון.
  • ניתן לשלב עם מורינגה, ספירולינה וכלורלה, עשב שעורה וחיטה.
  • להעלות רמות של גלוטתיון.
  • להעלות רמות של אומגה 3 וויטמין די
  • פע"ג/ הזעה/ סאונה.

כדי להתעדכן ראשונים מוזמנים להזין דוא"ל למטה