גלולות למניעת הריון – הפרעות קרדיומטבוליות

התרבות ושגשוג הם 2 מרכיבים עיקריים בממלכת בעלי החיים. לבני האדם יש גם את הבינה המאפשרת לבחור אם ומתי להכנס להריון.
וסת (מחזור חודשי) הוא הסמן לאפשרות של הריון. כאשר בנות מקבלות את הווסת הראשונה לרוב סביב גיל 12 עם סטיית תקן של 4 שנים אצל בנות מסוימות.
בתור אב לבת, האפשרות שהילדה תיכנס להריון בגיל כה צעיר איננה נמצא בכלל כאפשרות. זה לא גיל להתחיל לבנות משפחה. אני גם בטוח שזו דעת הרוב המוחלט בתרבויות מודרניות.
יחד עם זאת ברור לכל הורה שקיימים חשקים ורצון להתנסות במיניות בגילאי העשרה (תקופת התיכון) ובטח שאחרי.
האפשרויות העומדות בעידן המודרני כוללות בעיקר אמצעי מניעה – קונדום לגבר וגלולות/התקנים לבחורה/אישה ולכל אחד יתרונות וחסרונות וחשוב לבחון כל אחת מהן ואת ההשלכות הן של ההווה והן של העתיד, הקרוב והרחוק.

כל אדם שיקרא את העלון לצרכן של גלולות יראה מתי לא מומלץ להשתמש בהן, מהסיבה שהסיכון מוגבר למצבים אלה:

• קריש דם בכלי הדם ברגלייך.
• תסחיף ריאת או באיברי גוף אחרים.
• דימום נרתיקי בלתי מוסבר.
• הפרעה בקרישת הדם (מחסור בחלבון מסוג C, מחסור בחלבון מסוג S, מחסור באנטיתרומבין III, פקטור 5 ליידן).
• היסטוריה של התקף לב או שבץ מוחי.
• תעוקת חזה.
• מחלות שעלולות להגדיל את הסיכון לקריש דם בעורקים: סוכרת חמורה, לחץ דם גבוה מאוד, רמות גבוהות מאוד של שומנים בדם (כולסטרול או טריגליצרידים), רמות גבוהות של הומוציסטאין בדם, מיגרנה, מחלת כבד ותפקודי כבד לא תקינים.
• סרטן השד או סרטן של איברי הרבייה.

ללא ספק מדובר בהפרעות לא פשוטות. ובסעיף הלפני אחרון למעשה מציגים את התסמונת המטבולית (MetS) המעלה סיכון למחלות קרדיומטבוליות, הנחשבות כיום למגיפה עולמית.
השכיחות של MetS בנשים, במיוחד בגיל הפוריות, עולה מהר יותר מאשר בגברים, מה שתורם לשיעורים גבוהים יותר של מחלות קרדיומטבוליות.
נתוני סקר NHANES חשפו עלייה משמעותית בשכיחות MetS בנשים, מ-25% ל-34.9%, בין השנים 1988-1994 ו-2007-2012.

אז אולי לגלולות חלק מהתופעה?
להלן מספר מחקרים שאכן מראים כך ומאששים את הכתוב למעלה:

1. מאמר מ-2012 המציג רעילות לכבד.
   • מחקר מ-2022 שנעשה על עכברים מציג עליה במיני חמצן תגובתיים בתאי הכבד שכנראה עומדות בבסיס הממצאים הקליניים של מחלה קרדיו-מטבולית מוגברת בנשים המשתמשות ב-OC בהשוואה ללא משתמשות.
2. מאמר מ-2015 בכתב העת Cochrane Database of Systematic reviews הציג עליה של 60% ו- 70% להתקפי לב ולשבץ מוחי בהתאמה, כאשר החלק של האסטרוגן הוא יותר דומיננטי. במאמר המרכז על שבץ מוחי בחלק של הגורמים תמצאו עוד כמה מחקרים עדכניים יותר המעידים על קשר עם גלולות למניעת הריון.
3. מחקר שפורסם באוגוסט 16 בכתב העת International Journal of Epidemiology בחן את ההשפעות המערכתיות של גלולות על פני פרופיל מולקולרי של 75 מדדים מטבוליים ו-37 ציטוקינים ביותר מ-5800 נשים בגילאי 24-49.
   נשים המשתמשות בגלולות משולבות למניעת הריון (COCPs) או באמצעי מניעה עם פרוגסטין בלבד (POCs) הושוו לאלו שלא השתמשו באמצעי מניעה הורמונליים. הפרופילים המטבולומיים הוערכו מחדש עבור 869 נשים לאחר 6 שנים כדי לחשוף את ההשפעות המטבוליות של התחלה, הפסקה והתמשכות של שימוש באמצעי מניעה הורמונליים.
   התוצאות הראו קשרים מטבוליים עם השימוש ב-COCPs. נמצא קשר שלילי לאלבומין וקשר חיובי לקריאטינין וסמנים דלקתיים, כולל גליקופרוטאין אצטילים. לכל אלה השפעות מטבוליות ודלקתיות נרחבות שאמנם מפסיקות עם סיום השימוש בגלולות.
4. מחקר מוצלב אקראי שפורסם באוקטובר 24 בכתב העת Nutrients בחן את ההשפעה של גלולה למניעת הריון על תגובה גליקמית לאחר ארוחה למשך 3 חודשים ויותר.
   המחקר כלל נשים צעירות בריאות בגילאי 18-40 עם אינדקס מסת גוף (BMI) בין 18.5-26.9.
   המשתתפות עקבו אחר דיאטה סטנדרטית לפני כל ביקור ונמנעו מקפאין, אלכוהול ופעילות גופנית אינטנסיבית. כל ביקור כלל דגימת דם לפני ואחרי משקה גלוקוז, עם דגימות שנאספו ועובדו לצורך ניתוחים מטבוליים שונים.
   ניתוחים סטטיסטיים בוצעו כדי להעריך הבדלים בהומאוסטזיס של גלוקוז ובפרופילים הורמונליים בין שלבי לקיחת הגלולות וסוגי הגלולות.
   תוצאות מחקר זה הראו שנשים הנוטלות גלולות המכילות פרוגסטוגנים אנדרוגנים הראו עלייה משמעותית ברמות הגלוקוז, האינסולין ופפטיד C בדם לאחר הארוחה, עם עליות כ-100%, 50% בהתאמה.
5. במחקר שפורסם בינואר 25 בכתב העת Exploratory Research and Hypothesis in Medicine בהובלת חוקרים מעירק בחן את ההשפעות של שימוש לטווח בינוני בגלולה למניעת הריון (יסמין) על עקה חמצונית, פרופילי שומנים ותפקוד כבד.
   המחקר מסוג מקרה-ביקורת כלל 150 נשים מתוכן 100 שהשתמשו ביסמין ו-50 שלא. דגימות דם נאספו בין פברואר לאפריל 2023, עם רמות סרום של נוגדי חמצון, שומנים ואנזימי כבד שנמדדו באמצעות מבחנים ביוכימיים.
   הממצאים הצביעו על כך שלנשים המשתמשות ביסמין היו רמות נמוכות משמעותית של גלוטתיון פרוקסידאז, ויטמין E, רמות חומצת שתן וכולסטרול HDL בהשוואה לאלו שלא השתמשו באמצעי מניעה אוראליים. כמו כן משתמשות בגלולות הראו רמות גבוהות יותר של טריגליצרידים וכולסטרול LDL. ממצאים אלו מצביעים על כך ששימוש לטווח בינוני ביסמין עשוי להוביל לשינויים בסמני מתח חמצוני ובמטבוליזם של שומנים, העלול להגביר סיכונים קרדיווסקולריים ומטבוליים.

הקשרים אחרים שמצאתי בעבר:

1. גלולות והשלכות על המוח והנפש.
2. גלולות וסרטן השד.
3. גלולות וסרטן צוואר הרחם – פפילומה.

עכשיו כשיש קצת יותר נתונים על השלכות. אפשר לבחון את האפשרויות במידה מושכלת יותר.

לידיעת הנשים הפעילות… יש גם אפשרות נוספת שהיא פחות מקובלת על הרפואה כי הסיכוי להריון לדעתה גבוהה יותר וגם כי יש מחלות מין שעוברות (ללא קונדומים), אבל יש אותה ולדעתי היא גם יעילה יותר ממה שחושבים, אבל זו למידה.
*** מודעות לפוריות^[1] – שיטה המאפשרת לכל אישה למנוע או לתכנן הריון באופן טבעי מבלי לקחת הורמונים על ידי מעקב אחר שלושה סימנים: חום השחר, נוזלי צוואר הרחם ומנח צוואר הרחם.

כדי להתעדכן ראשונים מוזמנים להזין דוא"ל למטה