התפקיד המגן של ויטמין קיי בסוכרת

יחד עם ההתקדמות בהבנת המנגנונים העומדים בבסיס סוכרת, מחלה הפוגעת ב-1 מכל 11 אנשים ברחבי העולם ואין לה תרופה (קונבנציונאלית), צוות ממכון המחקר הקליני של מונטריאול (IRCM) זיהה תפקיד חדש עבור ויטמין K וגמא-קרבוקסילציה (γ-carboxylation) בתאי בטא שבלבלב ותפקידם הפוטנציאלי להגן מפני סוכרת.
תוצאות המחקר התפרסמ במאי 23 בכתב העת Cell Reports.

*** רוב חלבוני קרישת הדם מסונתזים בכבד. שישה חלבונים המעורבים בקרישת דם דורשים ויטמין K לסינתזה המלאה שלהם, שכן חלבונים אלו מסונתזים בצורת ה'מבשר' שלהם שאיננה פעילה בתאי הכבד באזור שנקרא הרשת האנדופלזמתית (Endoplasmic reticulum). שיירי חומצה גלוטמית בחלבון משתנים על ידי אנזים היוצר חומצה גלוטמית שונה המכונה חומצה γ-carboxyglutamic. תגובה זו דורשת ויטמין K כקו-פקטור. זו הצורה שקושרת סידן החשוב לייצוב החלבונים ופעולתם בתאים. כך למשל ויטמין קיי מסייע לקשירת הסידן בעצמות ובמנגנון קרישת הדם.

קיים חשד מזה מספר שנים שלוויטמין קיי, ולפיכך גם לגמא-קרבוקסילציה, עשויים להיות תפקידים נוספים שעדיין אינם מובנים היטב. מספר מחקרים מצביעים על קשר בין צריכה מופחתת של ויטמין K לבין סיכון מוגבר לסוכרת. עם זאת, המנגנונים הביולוגיים שבהם ויטמין K מגן מפני סוכרת נותרו בגדר תעלומה עד כה.
בעבודה זו, הצוות של ד"ר Mathieu Ferron's (ביולוגיה מולקולרית, וביוכימיה ורפואה מולקולרית), הצליח לקבוע לראשונה כי האנזימים המעורבים ב-gamma-carboxylation וכפועל יוצא גם ויטמין K, נמצאים בכמויות גדולות בתאי בטא של הלבלב, אותם תאים שמייצרים את האינסולין השולט ברמות הסוכר בדם.
הוא מסביר ידוע שסוכרת נגרמת כתוצאה מהפחתה במספר תאי בטא או מחוסר יכולתם לייצר מספיק אינסולין, ומכאן התעניינותם בממצא החדש הזה. על מנת להבהיר את המנגנון הסלולרי שבאמצעותו ויטמין K שומר על תפקוד תאי בטא, היה חיוני לקבוע לאיזה חלבון מכוון גמא-קרבוקסילציה בתאים אלו.
הצוות הצליח לזהות חלבון חדש עם קרבוקסיל גמא בשם ERGP. והמחקר שלהם הראה שלחלבון זה תפקיד חשוב בשמירה על רמות פיזיולוגיות של סידן בתאי בטא על מנת למנוע הפרעה בהפרשת האינסולין. לבסוף, הם הראו שוויטמין K באמצעות גמא-קרבוקסילציה חיוני ל-ERGP לביצוע תפקידו.

החוקרים מסכמים שעבודה זו מסבירה, לפחות חלקית, כיצד ויטמין K מסייע במניעת סוכרת, מחלה שמכבידה על החברות המודרניות שלנו. כמו כן גילוי זה יכול להוביל ליישומים טיפוליים חדשים הכוללים ויטמין K או ERGP לסוכרת מסוג 2.
לטענת החוקרים זו הפעם הראשונה מזה 15 שנה שזוהה חלבון חדש תלוי ויטמין K, מה שפותח תחום מחקר חדש בתחומו.

*** תוספת ינואר 26
מחקר מטא-אנליזה מקיף ועדכני שפורסם בינואר 26 בכתב העת Nutrients, מספק אישור קליני רחב ומבוסס לתפקידו של ויטמין K באיזון רמות הסוכר. המחקר נערך כדי ליישב מחלוקות ארוכות שנים בספרות המדעית בנוגע ליכולתו של הוויטמין להשפיע באופן מוחשי על מדדי גלוקוז בבני אדם, מעבר למנגנונים המבטיחים שנצפו במעבדה.
לצורך כך, נותחו 8 ניסויים קליניים מבוקרים (RCTs) שכללו 547 משתתפים עם טרום-סוכרת וסוכרת סוג 2, במינונים שנעו בין 90 ל-1000 מיקרוגרם ובתקופות התערבות של עד חצי שנה. הממצאים הסטטיסטיים מצביעים על תוצאות מובהקות ומרשימות: נרשמה ירידה ממוצעת של 1.0% בערכי ה-HbA1c (המוגלובין מסוכרר, המדד המשקף את ממוצע הסוכר בשלושת החודשים האחרונים), ירידה של 0.22 (SMD) ברמת הסוכר בצום (FBG), ושיפור משמעותי במדד ה-HOMA-IR (תנגודת לאינסולין) שירד ב-0.63 נקודות בממוצע. המשמעות היא שהתאים הפכו לרגישים ויעילים יותר בקליטת הסוכר מהדם.

כדי להבין עד כמה הממצאים הללו מרשימים, חשוב לתרגם את הסטטיסטיקה היבשה לשפה של בדיקות הדם שאנחנו מכירים. הירידה הממוצעת של 1.0% במדד ה-HbA1c אינה רק "שיפור", היא לעיתים קרובות קו פרשת המים הרפואי: אדם שמתחיל עם מדד של 6.8% ומאובחן כחולה סוכרת פעיל, יכול בזכות תיסוף נכון לרדת ל-5.8% – ובכך לצאת לחלוטין מהגדרת הסוכרת ולחזור לטווח של טרום-סוכרת, מרחק נגיעה מהנורמה.

הדבר נכון גם לגבי רמות הסוכר בצום (FBG); ירידה של כ-10-15 מ"ג/ד"ל (המתבטאת בשיפור הסטטיסטי שנמצא) יכולה להעביר אדם שנמצא בטווח של טרום-סוכרת (למשל 112 מ"ג/ד"ל) בחזרה לטווח התקין שמתחת ל-100. כשמחברים לזה את השיפור במדד ה-HOMA-IR (ירידה של 0.63 נקודות), אנחנו מבינים שהוויטמין לא רק "מכבה את השריפה" של הסוכר בדם, אלא מתקן את השורש – הוא הופך את התאים לרגישים יותר לאינסולין, ובכך מונע מהלבלב להיכנס למאמץ יתר ושחיקה. עבור רבים, מדובר בהזדמנות ממשית לשינוי אבחנה רפואית באמצעים טבעיים ומבוססי מדע.

בניתוח תתי-הקבוצות נמצא כי ויטמין K2 הוא הצורה האפקטיבית ביותר להורדת המדד ארוך הטווח (HbA1c), וכי השיפור המשמעותי ביותר בתנגודת לאינסולין נצפה לאחר תיסוף של לפחות 12 שבועות. החוקרים מסבירים בדיון כי ויטמין K פועל כרכיב משלים רב-עוצמה המפחית היפרגליקמיה (רמות סוכר עודפות) דרך עיכוב של גורמי דלקת כמו NF-κβ ושיפור הרגישות של קולטני האינסולין ברקמות הגוף.

המחקר החדש מעניק משנה תוקף והוכחה קלינית בשטח לתגליות המולקולריות הקודמות שפורסמו ב-2023, ובפרט לתפקידו של חלבון ה-ERGP בתאי הבטא שבלבלב; בעוד שהעבודה המוקדמת חשפה כי ויטמין K חיוני לשמירה על רמות הסידן בתוך התא כדי לאפשר הפרשת אינסולין תקינה, המטא-אנליזה הנוכחית מוכיחה כי השפעה זו אינה מסתכמת רק בהגנה תאית אלא מובילה לשיפור משמעותי בבדיקות הדם של המטופל. העובדה שוויטמין K מצליח להוריד את התנגודת לאינסולין ולהפחית את רמות הסוכר ללא תופעות הלוואי השכיחות של התרופות הקונבנציונליות, הופכת אותו לרכיב מפתח בניהול המטבולי של חולי סוכרת וטרום-סוכרת, וסוגרת את הפער בין המחקר הביולוגי לבין התוצאה הקלינית הנדרשת.

מחקרים נוספים המציגים קשר בין ויטמין קיי לסוכרת (מניעה וטיפול)
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC3161300/
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC2571052/
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC7469006/
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/29196151/
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/29175667/
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/27133809/

מי שרוצה להעמיק עוד במחלת הסוכרת ודרכי טיפול טבעיים מוזמן להיכנס.

כדי להתעדכן ראשונים מוזמנים להזין דוא"ל למטה