הקשר בין סטרס לסוכרת ומחלות מטבוליות

בשנת 2020, מחלות קרדיו-מטבוליות, כולל מחלות לב וכלי דם וסוכרת מסוג 2, היו המצבים הבריאותיים הכרוניים הנפוצים ביותר והיוו ביחד כמעט רבע מכלל מקרי המוות בארה"ב, על פי הנתונים הסטטיסטיים של איגוד הלב האמריקני.
על פי ההערכות יותר מ-30 מיליון אמריקאים סובלים מסוכרת מסוג 2 וקרוב לחצי מיליארד אנשים בעולם. על זה ניתן להוסיף יותר כ-100 מיליון פרה-סוכרתיים.
הסיבות הן רבות אבל לתזונה הרעה, לאורח החיים המתוח וחוסר פעילות גופנית יש השפעה גדולה במיוחד.

סטרס הוא מנגנון השרדות (fight or flight) שמטרתו להביא את הגוף לביצועים מקסימליים בזמן סכנה או מחסור במזון. אחד ההורמונים המופרשים בזמן מתח הוא קורטיזול. ויש לו כמה מטרות בעיקר בלעזור ללב לעבוד יותר טוב בזמן מנוסה או מלחמה כמו גם בהשתתפות בחילוף החומרים של חלבונים, סוכרים ושומנים (מטבוליזם). הקורטיזול גם מסייע לפירוק גליקוגן בכבד כשיש מחסור של גלוקוז בדם.
בחיים של היום רוב האנשים לא נמצאים במצב השרדותי אמיתי, אבל אורח החיים הדורשני ומירוץ העכברים גורמים לגוף לחשוב שהוא נמצא בהישרדות.

לא חסרים המחקרים שמחברים את הקשר בין מתחים כרוניים לסוכרת ובמגוון מנגנונים.

למשל מחקר של אוניברסיטת Rice מצא קשר בין מתח רגשי לסוכרת, עם שורשים ביכולת של המוח לשלוט בחרדה.
שליטה זו טמונה בתפקודים הביצועיים של המוח, תהליכים המטפלים בקשב, אינהיביציה (תסכול מהיר, איבוד מזג, חוסר סבלנות), זיכרון עבודה וגמישות קוגניטיבית ומעורבים גם בהיגיון, פתרון בעיות ותכנון.
המחקר שפורסם בספטמבר 16 בכתב העת Psychoneuroendocrinology מבסס תגובת שרשרת מטבולית שמתחילה בעיכוב נמוך, המכונה בקרת קשב, אשר משאיר אדם חשוף למידע מפתה או מסיח את הדעת, חפצים, מחשבות או פעילויות.
המחברים מציינים שמחקרים קודמים הראו שפגיעות כזו עלולה להוביל לחרדה תכופה יותר, וידוע כי חרדה מפעילה מסלול מטבולי האחראי על ייצור ציטוקינים פרו-דלקתיים, המאותתים לחלבונים הכוללים אינטרלוקין-6 (IL-6).
יחד עם בדיקות קוגניטיביות שמדדו בקרת קשב. נתונים נלקחו ממחקר Midlife Development בארצות הברית על 1,255 מבוגרים בגיל העמידה שהיכולות הקוגניטיביות שלהם נבדקו בהפרש של שנתיים. יותר מ-800 מהם עברו גם בדיקות דם לבדיקת IL-6 ורמות גלוקוז. IL-6 הוא חלבון שהגוף מייצר כדי לעורר תגובה חיסונית וריפוי. זהו סמן ביולוגי של מתח אקוטי וכרוני שגם נקשר עם סבירות גבוהה יותר לסוכרת וגלוקוז גבוה בדם.
המחקר הראה שאנשים עם אינהיבציה גבוהה יותר נוטים גם לסבול מסוכרת. התוצאות היו זהות לא משנה איך ומה הציגו האנשים במבחנים קוגניטיביים אחרים, כמו אלה הקשורים לזיכרון ולפתרון בעיות.
החוקרים מציינים שהיה קיים חשד בקשר בין חרדה לבריאות לקויה, כולל סוכרת, במשך שנים רבות, אך אף אחד מהם לא פירט את המסלול הביולוגי האחראי. מחקר זה בחן לעומק כיצד הדלקת מגשרת בין השניים.
החוקרים מוסיפים שהספרות מראה שאנשים עם אינהיביציה נוטים יותר לחוות מחשבות מלחיצות וקשה יותר להרחיק את תשומת הלב שלהם מהם. זה מה שגרם להם לתהות אם יש מסלול הנגרם מלחץ שיכול לקשר לדלקת ולמחלות כמו סוכרת. אכן הרבה מחקרים מראים שכאשר אנשים לחוצים או חרדים או מדוכאים, הדלקת עולה והחלק החדש של המחקר הנוכחי היה ביסוס המסלול מאינהיביציה לחרדה לדלקת לסוכרת.
כלומר חוקרי רייס מצאו לא רק את הקשר החיובי בין אינהיביציה וסוכרת, אלא את היעדר קשר בין תפקודים קוגניטיביים אחרים לבין המחלה. הם גם קבעו שהמסלול הלך רק בכיוון אחד: לא נצפה שדלקת משפיעה על אינהיביציה.
החוקרים גם מציינים שאנשים במתח קבוע, תסכול וחרדות נכנסים לכדור שלג שכן הם נוטים פחות לניהול המתחים ומשתמשים רבות באסטרטגיות רעות כמו עישון או ואכילה לא בריאה שמגבירות עוד יותר את רמת הגלוקוז בדם.
https://news2.rice.edu/2016/06/06/rice-study-details-stress-diabetes-link-2/

החוקרים מנו מספר התערבויות אפשריות, כולל טיפול מיינדפולנס (מדיטציה) ותרופות, אני כמובן מציע פתרונות ידידותיים וטבעיים.

סטרס כרוני – שינוי במיקרוביום – דיכאון – הדרכים למניעה ולשיפור המצב.

מחקר אחר שנערך על ידי חוקרים מהמרכז הרפואי Wexner שבאוניברסיטת Ohio State ומכללת Ohio State לרפואה מתעד קשר ברור בין הורמון הסטרס קורטיזול ורמות סוכר גבוהות יותר בדם אצל אנשים עם סוכרת מסוג 2. המחקר שלהם פורסם בספטמבר 20 בכתב העת Psychoneuroendocrinology.
החוקרים מסבירים שאצל אנשים בריאים, הקורטיזול משתנה באופן טבעי לאורך היום, מתגבר בבוקר ונופל בלילה, אבל במשתתפים עם סוכרת סוג 2, פרופילי הקורטיזול היו שטוחים יותר לאורך היום כמו כן היו רמות גלוקוז גבוהות יותר.
החוקרים מציינים שמחקרים קודמים הראו שמתח ודיכאון הם שניים מהגורמים העיקריים לפרופיל קורטיזול שטוח יותר. רמות מתמשכות אלו של קורטיזול מקשות בהרבה על שליטה ברמת הסוכר בדם ובניהול המחלה, וזו הסיבה שחשוב כל כך לסובלים מסוכרת מסוג 2 למצוא דרכים להפחית מתחים.
נחוקרים התחילו ניסוי חדש כדי לבחון אם מיינדפולנס יכול להוריד את רמת הסוכר בדם אצל חולי סוכרת מסוג 2. הם מדגישים שזו לא הצורה היעילה היחידה של הפגת מתחים ובאופן כללי חשוב למצוא משהו שאתה נהנה ממנו ולהפוך אותו לחלק משגרת היומיום.
https://wexnermedical.osu.edu/mediaroom/pressreleaselisting/study-links-stress-hormone-with-higher-blood-sugar-in-type-2-diabetes

*** תוספת אפריל 23
מחקר חדש שפורסם באפריל 23 בג'ורנל Diabetologia (כתב העת של האגודה האירופית לחקר סוכרת) מגלה שאנשים שחוו מצוקה בילדות נמצאים בסיכון מוגבר לפתח סוכרת מסוג 2 (T2D) בבגרות המוקדמת.
המחקר נערך על ידי חוקרים מהמחלקה לאפידמיולוגיה באוניברסיטת קופנהגן.
הסיבה שהם בחרו לבחון את הסוגיה הזו היא העליה של השכיחות העולמית של T2D בקרב מתבגרים ומבוגרים צעירים. זה מעורר דאגה מכיוון שנראה שלהופעה מוקדמת של סוכרת (לפני גיל 40) יש פתולוגיה אגרסיבית יותר עם סיכון מוגבר לסיבוכים.
מצוקה בילדות יכולה להיות כרוכה בחוויות כמו התעללות, מחלות פיזיות או נפשיות בתא המשפחתי ועוני. אירועים ונסיבות שליליים עלולים לעורר תגובות סטרס פיזיולוגיות ולהשפיע על התנהגות מערכת העצבים, ההורמונים והתגובה החיסונית של הגוף. הם יכולים גם להשפיע על הרווחה הנפשית ולהוביל לשינויים התנהגותיים המשפיעים לרעה על הבריאות כגון שינה לקויה, עישון, פעילות גופנית מופחתת וישיבה ממושכת, שימוש מוגבר באלכוהול ואכילה לא בריאה שעלולה להוביל להשמנה ולסיכון מוגבר לפתח T2D.
החוקרים השתמשו בנתונים ממחקר העוקבה הדני (DANLIFE) הכולל את הרקע ואת מצוקות הילדות של ילדים שנולדו בדנמרק מאז 1 בינואר 1980. כדי לאפשר מעקב מגיל 16 ואילך, מדגם המחקר הוגבל לאותם אנשים, שנולדו עד סוף 2001 והוציאו אנשים שאובחנו כחולי סוכרת בילדותם.
אוכלוסיית מחקר זו חולקה לחמש קבוצות מצוקות בילדות על סמך ספירות שנתיות של חשיפה (מגיל 0 עד 15 שנים) בשלושה מימדים: מחסור חומרי (עוני במשפחה ואבטלה ארוכת טווח של הורים), אובדן או איום של אובדן (מחלה סומטית של ההורים, מחלה סומטית של אח, מוות הורים, מוות של אחים) ודינמיקה משפחתית (השמה באומנה, מחלה פסיכיאטרית של ההורים, מחלה פסיכיאטרית של האחים, שימוש לרעה באלכוהול של ההורים, שימוש בסמים של ההורים ופרידה אימהית).

1. רמות נמוכות יחסית של מצוקה במהלך הילדות (54%).
2. חסך חומרי במיוחד בגיל הרך (20%).
3. חסך חומרי לאורך הילדות וההתבגרות (13%).
4. רמות גבוהות יחסית של מחלה סומטית או מוות במשפחה (9%).
5. רמות גבוהות יחסית של מצוקה בכל שלושת המימדים (3%).

מתוך אוכלוסיית המחקר של 1,277,429, בסך הכל 2,560 נשים ו-2,300 גברים פיתחו T2D במהלך המעקב שנמשך 10.8 שנים ממוצעות. המחברים מצאו שבהשוואה לקבוצת "מצוקה נמוכה", הסיכון לפתח T2D בבגרות המוקדמת היה גבוה יותר בכל קבוצות המצוקה האחרות עבור גברים ונשים כאחד.
בקבוצת "מצוקות גבוהות", שהתאפיינה בשיעורים גבוהים של מצוקה בכל שלושת הממדים, הסיכון לפתח סוכרת היה גבוה ב-141% בגברים וב-58% יותר בנשים.
לאחר התאמה למשתנים מבלבלים כמו רמת השכלה של ההורים גיל ההריון ולידה מוקדמת, ירדו אומדני ההשפעה, במיוחד עבור נשים בקבוצת "מצוקה גבוהה" מ-58% ל-23%. כלומר במקרים אלה ההשפעה על זכרים גבוהה בהרבה, למעט במקרה של חווית מחסור מהותי בילדות, שם ההשפעה המוחלטת הייתה דומה בין גברים ונשים.
החוקרים מסכמים כי חלק ממקרי ה-T2D המתעוררים בבגרות עשוי להיות מונע באמצעות התערבויות מוקדמות המכוונות לגורמים הבסיסיים למצוקות של הילדים.
אינני יודע עד כמה המחקר הזה מייצג את כלל האוכלוסייה, אבל מה שבטוח הוא שהבריאות הנפשית של ילדים מושפעת במיוחד מהבית והסביבה הקרובה. ולכן יש לשים לב למצב הרוח של הילדים ולעזור להם באם מרגישים מצוקה.
https://diabetologia-journal.org/wp-content/uploads/2023/04/Elsenburg.pdf

*** תוספת ינואר 24
מחקר שפורסם בדצמבר 23 בכתב העת Brain, Behavior, & Immunity – Health, מצא שמתח, דרך נטייתו להגביר את רמות הדלקת בגוף ובאופן כרוני, קשור גם לתסמונת מטבולית.

ד"ר Jasmeet Hayes, פסיכולוגית והמחברת הראשית של המחקר מסבירה שישנם משתנים רבים שמשפיעים על התסמונת המטבולית, את חלקם איננו יכולים לשנות, אך אחרים אנו יכולים. כולם חווים מתח. וניהול מתח הוא גורם אחד שניתן לשינוי, כמו גם משהו שאנשים יכולים לעשות בחיי היומיום שלהם בלי צורך לערב אנשי מקצוע רפואיים.
לדבריה קיימים קשרים ידועים בין מתח לבריאות ביולוגית, אך מעט מחקרים קודמים בדקו זאת ובמיוחד את המעורבות של דלקת בקשר של מתח לתסמונת מטבולית. אנשים עם לפחות שלושה מתוך חמישה מדדים הנחשבים מגבירים סיכון למחלות לב, סוכרת ובעיות בריאותיות אחרות – עודף שומן בטני, לחץ דם גבוה, HDL נמוך, רמות גבוהות של גלוקוז בדם ורמות גבוהות של טריגליצרידים. מצב המכונה גם תסמונת עמידות לאינסולין.

החוקרים השתמשו בנתונים ממדגם של 648 משתתפים בגיל ממוצע 52 מסקר לאומי (Midlife) בארצות הברית. הסופרת הראשונה Savana Jurgens בנתה מודל סטטיסטי כדי לאמוד כיצד דלקת עשויה להשתלב בקשר בין מתח ותסמונת מטבולית. לניתוח נעשה שימוש במידע מהמתח הנתפס של המשיבים, סמנים ביולוגיים בדם לדלקת ותוצאות בדיקות גופניות המצביעות על גורמי סיכון לתסמונת מטבולית, שלדברי החוקרים, החיבור בין 3 האספקטים הללו הוא נדיר.
ציונים מורכבים של דלקת חושבו באמצעות סמנים ביולוגיים שכללו את אינטרלויקין IL-6, ציטוקין E-selectin, אימונו גלובולין ICAM-1 המסייעים בגיוס תאי דם לבנים במהלך דלקת, חלבון מגיב C וחלבון הקרישה פיברינוגן.
המודל הסטטיסטי הראה שלסטרס אכן יש קשר עם תסמונת מטבולית, ודלקת הסבירה יותר ממחצית מהקשר הזה – 61.5%, ליתר דיוק. כלומר הדלקת הסבירה חלק גדול יותר מאשר המתח הנתפס.
התוצאות הן הגיוניות כי מתח הוא רק אחד מגורמים רבים שיכולים להכניס סמני בריאות למצב של אי סדר. גורמים כגון: חוסר פעילות, הרגלי אכילה לא בריאים, עישון ושינה לקויה. לכן מן הראוי יהיה לתת יחס גם לכל אלה.
החוקרים מסכמים שהמחקר הזה למעשה נותן הסבר מדוע מתח איננו קשור רק לנפש בריאה או שזה רק פסיכולוגי. זה לא. יש השפעות פיזיות אמיתיות למתח כרוני – דלקת, תסמונת מטבולית, או מספר דברים נוספים.
https://news.osu.edu/stress-via-inflammation-is-linked-to-metabolic-syndrome/

במחקר נוסף שפורסם בינואר 24 בכתב העת Journal of the American Heart Association, נמצא כי מבוגרים צעירים שדיווחו על מתח גבוה יותר בהיותם מתבגרים היו בעלי סיכוי גבוה יותר לסבול מלחץ דם גבוה, השמנת יתר וגורמי סיכון קרדיו-מטבוליים אחרים כמבוגרים לעומת אחרים מבני גילם שדיווחו על פחות מתח.
החוקרים מציינים שהממצאים מצביעים על כך שלדפוסי הלחץ הנתפסים לאורך זמן יש השפעה מרחיקת לכת על מדדים קרדיו-מטבוליים שונים, כולל מטבוליזם של שומנים, בריאות כלי הדם והשמנה, מה שמדגיש את החשיבות של ניהול מתח כבר בגיל ההתבגרות כהתנהגות מגנה על הבריאות.
עבור מחקר זה, החוקרים סקרו נתונים על 276 אנשים מקהילות דרום קליפורניה שהשתתפו במחקר בריאות הילדים של דרום קליפורניה. המשתתפים נרשמו כילדים יחד עם הוריהם בין השנים 2003-2014 ולאחר מכן השתתפו בהערכות מעקב כמתבגרים – גיל ממוצע 13 – וכמבוגרים צעירים – גיל ממוצע 24 ולקחו חלק בהערכות בריאות מעקב כמבוגרים בין השנים-2018-2021.
כ-56% מהמשתתפים היו בנות/נשים; 62% זוהו לבנים; כ-47% זיהו כהיספנים; 5% אסייתיים; 1% מוצא אפריקאי או אינדיאני; ו-13% סווגו כ"אחרים".
החוקרים חקרו מתח נתפס שדווח על ידי הוריהם של המשתתפים במהלך הילדות (גיל ממוצע של כ-6 שנים); לאחר מכן על ידי המשתתפים, עצמם, בגיל ההתבגרות (גיל ממוצע כ-13 שנים); ואז שוב בבגרות צעירה (גיל ממוצע כמעט 24 שנים)
בכל שלב, הלחץ נמדד דרך שאלון Perceived Stress Scale. משתתפי המחקר סווגו לארבע קבוצות מבוססות סיכונים: מתח גבוה באופן עקבי לאורך זמן, ירידה במתח לאורך זמן, מתח גובר לאורך זמן ולחץ נמוך באופן עקבי לאורך זמן.
כדי להעריך סיכון קרדיומטבולי בבגרות צעירה, החוקרים השתמשו במדדים של עובי עורק הצוואר; לחץ דם סיסטולי ודיאסטולי; משקל, אחוז שומן בגוף וחלוקת שומן והמוגלובין A1c;
החוקרים מסבירים שעובי מוגבר של השכבות הפנימיות של עורק הצוואר מצביע על כך שדם עשוי שלא לזרום בצורה חלקה; ויותר שומן סביב הבטן קשור לסיכון גבוה יותר למחלות לב וכלי דם ו/או סוכרת מסוג 2.
ממצאי הניתוח:
מתח נתפס באופן עקבי מגיל ההתבגרות ועד הבגרות היה קשור לסיכון גבוה יותר למחלות קרדיומטבוליות בבגרות הצעירה. אם אנשים חוו רמות גבוהות יותר של מתח משנות ההתבגרות ועד לבגרותם, היה להם סיכוי גבוה יותר לבריאות כלי דם גרועה יותר, שומן גוף גבוה יותר, יותר שומן סביב הבטן וסיכון גבוה יותר להשמנה בהשוואה לאלה שחשו פחות לחוצים לאורך זמן.
באופן כללי, רמות מתח נתפסות גבוהות יותר היו קשורות גם לסיכון גבוה יותר למצבים בריאותיים קרדיומטבוליים. לדוגמה, מבוגרים שחווים רמות גבוהות יותר של מתח נטו לבריאות כלי דם גרועה יותר וללחץ דם סיסטולי ודיאסטולי גבוה יותר.
החוקרים מציינים שלמרות שהניחו שלדפוסי לחץ נתפסים יש קשר מסוים עם מדדים קרדיו-מטבוליים, הם לא ציפו לדפוסים עקביים כאלה על פני גורמי סיכון שונים.
לכן החוקרים ממליצים לאנשי מקצוע בתחום הבריאות לשקול להשתמש בסולם המתח הנתפס כדי להעריך את רמות הלחץ של אנשים במהלך ביקורים במרפאה. כך ניתן לזהות את בעלי רמות הלחץ הגבוהות ולקבל טיפול מוקדם יותר.
https://newsroom.heart.org/news/childhood-stress-linked-to-higher-risk-of-high-blood-pressure-obesity-diabetes-in-adults

גוף ונפש אחד הם!

מחקרים נוספים שמראים את הקשר בין סטרס לסוכרת:

Does Emotional Stress Cause Type 2 Diabetes Mellitus? A Review from the European Depression in Diabetes (EDID) Research Consortium
The relationship between psychological stress and insulin-dependent diabetic blood glucose control: Preliminary investigations.
The effectiveness of stress management training on blood glucose control in patients with type 2 diabetes
The Impact of Mindfulness-Based Stress Reduction on Emotional Wellbeing and Glycemic Control of Patients with Type 2 Diabetes Mellitus

וכדי לסגור את הסוגיה הזו מכל הכיוונים.. ישנה תרופה המבוססת על קורטיקוסטרואידים (הורמוני סטרס) שמכוונת לאנשים החווים פעילות יתר של מערכת החיסון (אלרגיות, מחלות אוטואימוניות, אסתמה, קרוהן, קוליטיס ועוד). עיזבו את העובדה שתרופות אלה מביאות את המשתמשים למצב שבו כל דבר יכול לזהם אותם ולסכן את חייהם. אבל לא רק זה ידוע בהקשר לתרופות הללו. במאמר: "שימוש קצר טווח של קורטיקוסטרואידים קשור לתופעות לוואי חמורות" תוכלו לראות שהן גורמות בין היתר למחלות מטבוליות/ תנגודת אינסולין. כלומר זה קשר ידוע!

למאמר המרכז על סוכרת גורמים ודרכי טיפול הכנסו.
למאמר המרכז על כולסטרול היכנסו.
למאמר המרכז על טריגליצרידים היכנסו.
למאמר המרכז על מתחים, חרדות ודיכאון, גורמים ודרכי טיפול היכנסו.

כדי להתעדכן ראשונים מוזמנים להזין דוא"ל למטה