הקשר בין פולי סויה/טופו/נאטו למחלות לב וכלי דם וסוכרת סוג 2

מחלות לב וכלי דם (CVDs) וסוכרת מסוג 2 (T2D) הן מחלות המהוות אחוז גבוה בתמותה ובנכות העולמית.
ברפואה מייחסים להם את הסיבה למוות ולנכויות אבל האמת היא שמדובר בתוצאה של אורח חיים רע הכולל בתוכו תזונה מעובדת, מרוססת, שימוש במוצרי צריכה יומיומיים המכילים כימיקלים בעייתיים החודרים למחזור הדם גם דרך נשימה ומגע עם העור. אורח חיים מופחת תנועה, אורח חיים מתוח וחרד.
אז כאשר אנחנו רוצים למנוע מחלות אלה עלינו להמנע מהחומרים הלא רצויים ולהרבות בכל הדברים החשובים לבריאות הגוף והנפש.

מן הסתם גם לתזונה יש משמעות על כל מה שמתרחש בגופנו ויש להקפיד לצרוך את חומרי הגלם הנקיים והאיכותיים שהטבע מציע לנו ולא הסופרים או המעבדות.
הדיבייט בין חלבון מהחי לחלבון מהצומח כנראה יישאר לנצח, אבל כשמסתכלים על המאמרים הצופים בהרגלי התזונה, רואים די בברור שתזונה מהחי היא בעייתית [1][2][3][4] ותזונה מבוססת צומח מיטיבה במיוחד [1]. מי שמוטרד ממקור החלבון בתזונה הצמחית שרק יסתכל על החיות שנאכלות וישאל, מנין השרירים (בשר) שלהם. מהחי?

אז צריכה גבוהה יותר של חלבון צמחי יכולה בהחלט לשפר את הבריאות המטבולית ולהפחית תמותה ממחלות רבות מהן מתים בטרם עת.
חלבון מהצומח נמצא אמנם בכל דבר אבל הריכוזים הגבוהים נמצאים יותר בקטניות והקטנית עם האחוז הגבוה ביותר של חלבון היא הסויה (38%), היא למעשה מכילה יותר חלבון מבשר בקר (22-30%). זו גם הקטנית המגודלת ביותר בעולם והיא מיועדת הרבה יותר דווקא לתעשיית המזון מהחי.
יש הרואים בפולי הסויה כבעייתיים, אבל לא בגלל הדברים שנטענים כמו תכולה גבוהה של פיטואסטרוגנים, שדווקא נמצאו מועילים למחלות הורמונליות בשני המינים. אלא בגלל העובדה שרוב התוצרת העולמית (יותר מ-90%) מהונדסת גנטית, כדי לשרוד את כמות הריסוס (ראונדאפ/ גלייפוסט) שהיבול עובר ורק בכדי שתהיה יותר תוצרת לתעשיית המזון מהחי והתחליפים. אז חשוב מאוד ויותר מתמיד לבחור אורגני מפוקח.

אם כן, סויה היא מקור עשיר בחלבון מלא ובהרכב מתאים במיוחד לבני האדם. הסויה מכילה גם לציטין, חומצות שומן רב בלתי רוויות (אומגה 3), איזופלבונים, טריפטופן, פיטוסטרולים, פלבנואידים וסיבים תזונתיים המחזקים את המיקרוביום ובכמות נאותה. מזונות סויה זמינים גם בצורות מותססות (נאטו, טמפה) ובצורה זו משיגים גם יותר ויטמין קיי 2 וחיזוק המיקרוביום כל אלה יחד מסייעים במגוון גדול של מנגנונים במניעה וטיפול במחלות מטבוליות, לב וכלי דם.

מדענים סינים סקרו את הספרות הקיימת וערכו מטה-אנליזה המציגה את הקשר בין צריכה מוגברת של סויה לבין הסיכון ל-T2D ו-CVDs. הסקירה שפורסמה במרץ 23 בכתב העת Nutrients כללה סך של 29 מאמרים שעמדו בקריטריונים. מתוכם תשעה מאמרים היו קשורים ל-T2D, ו-20 ל-CVDs. כל המחקרים יחד כללו 1,660,304 משתתפים, מתוכם 54,213 עברו אירועי CVD ו-16,521 אירועי T2D.
התוצאות הראו ירידה של 17% בסיכון למחלת לב כלילית ושבץ במשתתפים עם צריכת הסויה הגבוהה ביותר ירד ב-17% לסוכרת סוג 2, ירידה ב-13% בסיכון למחלות לב וכלי דם , ירידה ב-21% בסיכון למחלת לב כלילית (טרשת עורקים) וירידה ב- 12% בסיכון לשבץ. כמו כן נמצא כי צריכה יומית של 26.7 גרם טופו הפחיתה את הסיכון ל-CVDs ב-18% ו-11.1 גרם של נאטו הורידו את הסיכון ב-17% במיוחד שבץ.
הסקירה מציגה את את המנגנונים האפשריים במניעת אותן מחלות בהקשר לסויה.

הסויה נמצאה תורמת גם למצבים הבאים:
סרטן הערמונית, סרטן השד, סרטן שחלות, אוסטאופירוזיס, מנופאוזה, אנדומטריוזיס, שחלות פוליציסטיות, דיאליזה, אסתמה.

זה לא אומר שמעכשיו כולם צריכים לאכול אדממה/סויה/טופו. אבל בהחלט ניתן לשלב אותם ובצורתם האורגנית כחלק מתזונה בריאה. ומי שעדיין נרתע, אז אני אפילו אציע לא לצרוך אותו בגלל אפקט הנוסבו (ההיפך מפלסבו), שיכול לייצר בעיות.

למידע נוסף למניעה וטיפול בסוכרת היכנסו.
למידע נוסף למניעה וטיפול במחלות לב וכלי דם היכנסו.
למידע נוסף למניעה וטיפול בשבץ היכנסו.

היי לך.. אני משקיע שעות רבות כל יום באיתור ותרגום מאמרים כדי לספק לכולם את המידע העדכני ביותר, לבריאות טובה בדרך הטבע. וכדי שאוכל להמשיך לספק את המידע ולתחזק את האתר. כל תרומה, גדולה או קטנה תהיה לעזר רב. לתרומה נוחה ופשוטה דרך Pay Pal.

כדי להתעדכן ראשונים מוזמנים להזין דוא"ל למטה


תגובות

כתיבת תגובה

קטגוריות A:B/ א-ב