גלאוקומה – הקשר לשינה – דרכי מניעה וטיפול

גלאוקומה היא הגורם המוביל לעיוורון. נכון להיום ההערכות מדברות על יותר מ-70 מיליון אנשים עם גלאוקומה וככל הנראה ישפיע על 112 מיליון אנשים ברחבי העולם עד 2040.
המחלה מאופיינת באובדן מתקדם של תאים רגישים לאור בעין ובפגיעה בעצב הראייה. גלגל העין מלא בנוזל שקוף המזין את העין ויוצר לחץ על דפנותיה כדי לתת לה את צורתה האופיינית. בעיניים בריאות הנוזל זורם פנימה והחוצה אל זרם הדם, בקצב השומר על לחץ תוך עיני תקין. במחלת הגלאוקומה הנוזל שבעין אינו מתנקז החוצה כיאות וכתוצאה מכך הלחץ התוך עיני עולה ועצבי הראיה נפגעים.

ישנם 4 סוגים לגלאוקומה:

• גלאוקומה פתוחת-זווית (OAG). הסוג הנפוץ ביותר בו צינורות הניקוז שבתוך העין נחסמים חלקית. לחץ זה גורם לזווית שבין הקשתית (רקמה המכילה צבע ומקיפה את האישון) ללובן העין, להפתח.
  תסמינים: הצרות איטית של שדה הראייה.
• גלאוקומה סגורת-זווית (ACG). בסוג זה הזווית שבין הקשתית ללובן העין נסגרת.
  תסמינים: כאב עיניים, עינים אדומות, כאבי ראש, ראיה מעורפלת.
• גלאוקומה משנית שמתרחשת בעקבות מחלות עיניים על רקע דלקות חוזרות. היא יכולה להיות סגורה או פתוחה.
• גלאוקומה מולדת עקב פגם במסנה גלגל העין

הסיבות והגורמים התורמים שלו עדיין לא מובנים לרפואה.

נדודי שינה, נחירות, ישנוניות במהלך היום ואפילו שינה רבה מדי עלולים להגביר את הסיכון לגלאוקומה, לפי מחקר בריטי, שפורסם בנובמבר 22 בכתב העת BMJ Open.
הממצאים מדגישים את הצורך בטיפול בשינה באנשים בסיכון גבוה למחלה, כמו גם בבדיקות עיניים בקרב אלו עם הפרעות שינה כרוניות כדי לבדוק אם יש סימנים מוקדמים לגלאוקומה, מסכמים החוקרים.
המחקר הנוכחי מבוסס על נתונים מהביובנק הבריטי מציע ששינה באיכות ירודה, כולל יותר מדי או מעט מדי עיניים עצומות, ישנוניות בשעות היום ונחירות, עשויות להיות קשורות לסיכון מוגבר לפתח גלאוקומה.
החוקרים מציינים שמחקרים קודמים הצביעו על כך שהפרעות שינה עשויות להיות גורם סיכון למחלה. כלכן די לחקור את הנושאים הללו עוד יותר, החוקרים יצאו לברר את הסיכון לגלאוקומה בקרב אנשים עם התנהגויות שינה שונות: נדודי שינה; יותר מדי או מעט מדי שינה; כרונוטיפים של לילה או בוקר ('ינשופים' או 'עפרונים'); ישנוניות בשעות היום; ונחירות.
החוקרים נעזרו ב-409,053 משתתפים ב-Biobank של בריטניה, שכולם היו בני 40-69 בשנים 2006-2010 בעת גיוסם, ואשר סיפקו פרטים על התנהגות השינה שלהם.
משך השינה הוגדר כנורמלי (7 עד פחות מ-9 שעות ביום). כל מה שמחוץ לטווח זה נחשב מעט מדי או יותר מדי. כרונוטיפ הוגדר על פי הגדרת האדם את עצמו.
חומרת הפרעות השינה (קשיי הירדמות בלילה או יקיצה תכופה במהלך השינה), סווגה: אף פעם, לפעמים או בדרך כלל. בעוד שישנוניות סובייקטיבית בשעות היום סווגה: אף פעם, לא שכיח, לפעמים או תכוף.
מידע רקע על גורמים בעלי פוטנציאל השפעה הובא מהשאלונים שמולאו בעת הגיוס: גיל (ממוצע 57), מין, גזע/אתניות, הישגים לימודיים, אורח חיים, משקל (BMI) ורמת חיים.
רשומות רפואיות ונתוני רישום מוות שימשו למעקב אחר בריאותם והישרדותם של כל המשתתפים עד לאבחון ראשון של גלאוקומה (אשפוז בבית חולים), מוות, הגירה או סוף תקופת הניטור (31 במרץ 2021), המוקדם מביניהם.
במהלך תקופת ניטור ממוצעת של קצת יותר מ-10.5 שנים, זוהו 8690 מקרים של גלאוקומה.
אלה עם גלאוקומה נטו להיות מבוגרים יותר ובעלי סיכוי גבוה יותר להיות גברים, מעשנים וסובלים מלחץ דם גבוה או סוכרת מאשר אלה שלא אובחנו עם המחלה.
למעט כרונוטיפ, ארבעת דפוסי/התנהגויות השינה האחרות היו קשורות בדרגות שונות של סיכון מוגבר לגלאוקומה.
משך שינה קצר או ארוך היה קשור לסיכון מוגבר של 8%; נדודי שינה 12%; נחירות 4%; וישנוניות תכופה בשעות היום 20%.
בהשוואה לאלה עם דפוס שינה בריא, לנוחרים ואלו שחוו ישנוניות בשעות היום היו סיכויים גבוהים ב-10% ללקות בגלאוקומה, לאלה עם נדודי שינה ולאלה עם דפוס משך שינה קצר/ארוך היה סיכוי גבוה ב-13% ללקות בה.
התוצאות היו דומות כאשר סווגו לפי סוגים שונים של גלאוקומה.

החוקרים מסכמים שזהו מחקר תצפיתי, וככזה, אינו יכול לקבוע סיבה. כמו כן המחקר הסתמך על דיווח עצמי ולא על מדידה אובייקטיבית ושיקף נקודת זמן אחת בלבד ולא שוללים את הייתכנות שגלאוקומה עשויה בעצמה להשפיע על דפוסי השינה.
אבל יש לחוקרים הסברים ביולוגיים אפשריים לקשר שנמצא בין הפרעות שינה וגלאוקומה:

• הלחץ הפנימי של העין, גורם מפתח בהתפתחות גלאוקומה, עולה כאשר אדם שוכב וכאשר הורמוני השינה אינם תקינים, כפי שמתרחש בנדודי שינה.
• דיכאון וחרדה, שלעתים קרובות הולכים יד ביד עם נדודי שינה, עלולים גם להגביר את הלחץ הפנימי בעיניים, אולי בגלל קורטיזול לא מווסת.
• פרקים חוזרים או ממושכים של רמות נמוכות של חמצן תאי, הנגרמות על ידי דום נשימה בשינה (עצירת נשימה פתאומית במהלך השינה), עלולים לגרום לנזק ישיר לעצב הראייה.
  https://www.eurekalert.org/news-releases/969532

לשיפור השינה והבנה על תרופות לשינה היכנסו.

גורמי סיכון נוספים לגלאוקומה:

• זיהום אוויר [1][2].
• אור כחול [1][2].
• תרופות לקשב וריכוז.

דברים שיכולים למנוע ולהיטיב עם גלאוקומה [1]:

1. נוגדי חמצון:
   • ויטמין סי [1] ויחד עם ויטמין איי [2].
   • אסטקסנטין.
   • פלבונואידים/פוליפנולים שונים [1][2][3][4][5][6][7][8][9].
   • רזברטרול [1][2].
   • קיו 10 [1][2].
2. צמחי מרפא [1]:
   • כורכום.
   • זעפרן.
   • ג'ינקו בילובה [1][2][3][4][5].
   • קצח [1][2].
   • תה ירוק [1][2].
   • קקאו.
   • ענבי שועל [1]
3. פירות וירקות [1].
   • גוג'י ברי.
   • אוכמניות.
   • בילברי [1] וביחד עם פיקנוגנול [2][3].
4. אומגה 3 [1][2][3][4][5][6].
5. מגנזיום [1].
6. ויטמין בי 3 (ניאצין) [1][2], בי 6 חומצה פולית ובי 12 (הומוציסטאין) [3][4].
7. Puerarin (איזופלבון) [1]
8. סקירה שפורסמה באוקטובר 25 בכתב העת Nutrients מצביעה על קשר חיובי ועקבי בין מספר גורמי אורח חיים לבין סיכון מופחת לגלאוקומה והגנה על בריאות העין:
   תזונת חנקות: צריכה גבוהה שמגיעה בעיקר מירקות עלים ירוקים, קשורה באופן עקבי לסיכון נמוך יותר לגלאוקומה פתוחת-זווית. קשר זה מוסבר על ידי חנקן חמצני (NO) שמתווך תמיכה באנדותל ובכך משפר ומייצב את זרימת הדם לעין (פרפוזיה עינית); פעילות גופנית אירובית ואיכות שינה גבוהה נמצאו כבעלות השפעות מגינות עקביות. הן קשורות ככל הנראה לפרופילים מטבוליים משופרים ושיפור בזרימת הדם לעין, המסייעים בצמצום אובדן תאי גנגליון ברשתית; פלבנואידים (Flavonoids), המצויים בפירות יער ובקקאו, הראו במחקרים קליניים יכולת לשפר את שדות הראייה ולהפחית סטרס חמצוני, ויש להם היגיון ביולוגי חזק בתמיכה באנדותל ובנוירו-הגנה. לבסוף, ויטמיני B מסוימים, כגון פולאט (B9) ו-B1, נקשרו במחקרים פרוספקטיביים לסיכון נמוך יותר לגלאוקומה, מה שמצביע על תפקיד פוטנציאלי במנגנונים מטבוליים.

כדי להתעדכן ראשונים מוזמנים להזין דוא"ל למטה