נשים שעוברות כריתת רחם עשויות להיות בסיכון גבוה יותר לפתח סוכרת מסוג 2 ומחלות לב וכלי דם

הרחם הוא איבר שרירי דמוי אגס השוכן באזור הבטן התחתונה. לפני הרחם נמצאת שלפוחית השתן, ומאחריו המעי הישר. משקלו הממוצע של הרחם 50 גרם ואורכו כ-8 ס”מ. במהלך ההריון הרחם גדל ומגיע עד 1 ק”ג ואורכו לעד 33 ס”מ אורך. לאחר הלידה הרחם מתכווץ בחזרה, אף שלרוב תמיד נשאר מעט יותר גדול מאשר היה לפני ההיריון.

כריתת רחם עשויה להיות מומלצת כטיפול במחזורים כבדים, שרירנים (מיומות), אנדומטריוזיס וסרטן גינקולוגי. הניתוח מסיר את הרחם, לעיתים יחד עם החצוצרות, השחלות או צוואר הרחם.
יותר מ-400,000 כריתות רחם מבוצעות מדי שנה בארה"ב (ובסך הכל כ-20 במהלך השנים), 80,000 בצרפת וכ-55,000 בבריטניה, בעיקר עבור מחלות שפירות, בנשים בגילאי 40-50.

על פי מחקר, שהוצג בספטמבר 22 בכנס השנתי של האגודה האירופית לחקר הסוכרת (EASD) בשטוקהולם, שבדיה נמצא כי נשים (במיוחד אלו בנות פחות מ-45 שנים) שעברו כריתת רחם עשויות להיות בסיכון גבוה יותר לפתח סוכרת מסוג 2 (T2D).
כל הנשים השתתפו במחקר E3N הצרפתי, אשר חוקר גורמי סיכון הקשורים לסרטן ולמחלות עיקריות אחרות שאינן מדבקות בכמעט 100,000 נשים שנולדו בין השנים 1925-1950.
החוקרים ציינו שבמחקרים קודמים (לרבות באותה קבוצה צרפתית) דיווחו שכריתת רחם קשורה בסיכון מוגבר ליתר לחץ דם, מחלות לב וכלי דם ושבץ מוחי^{[1][2][3][4][5][6][7]}, במיוחד כאשר היא מלווה בהסרת שחלות. אך מעט מחקרים בדקו את הקשר בין כריתת רחם לסיכון ל-T2D.
במחקר הנוכחי החוקרים שמו פחות דגש על נשים לאחר גיל המעבר, כלומר יותר על השפעת הניתוח בתקופה שלפני גיל המעבר ובו בזמן גם לשלול את ההשפעה הפוטנציאלית של תזונה ופעילות גופנית.
החוקרים עקבו אחר 83,582 נשים (גיל ממוצע 51 שנים; טווח של 45-60 שנים בהכללה) שהיו נקיות מסוכרת כשהמחקר החל. החוקרים ניתחו נתונים שנאספו כל שנתיים על ידי שאלון העוסק בגורמי אורח חיים, כולל פעילות גופנית, הרגלי תזונה, מדד מסת הגוף, מצב עישון, גיל במחזור הראשון (בגרות), מצב גיל המעבר, הגיל שבו נכנסו לגיל המעבר, שימוש באמצעי מניעה אוראליים וכו'.
הם גם חקרו האם אורח חיים לא בריא השפיע על הסיכון ל-T2D בקרב נשים שעברו כריתת רחם.
נשים עם סרטן גינקולוגי לא נכללו בניתוח.
במהלך מעקב ממוצע של 16 שנים, 17,141 נשים עברו כריתת רחם ו-2,672 נשים פיתחו T2D.

החוקרים מציינים שהממצאים מהקבוצה הגדולה הזו מצביעים על כך שלנשים שעוברות כריתת רחם לפני גיל 45 יש סיכון מוגבר של 52% לפתח סוכרת מסוג 2. ומדגישים כי סיכון זה לסוכרת גבוה יותר כאשר מסירים את שתי השחלות. דבר זה מצביע על כך ששימור השחלות עשוי להיות מועיל בהפחתת הסיכון לסוכרת מסוג 2.
החוקרים מוסיפים שקשר זה לא השתנה באופן משמעותי לאחר התאמה נוספת לגורמי רבייה וטיפולים הורמונליים, איכות התזונה ורמת הפעילות הגופנית.
עוד הם מוסיפים שהממצאים שלהם גם מצביעים על כך שנשים שעברו כריתת רחם היו לעתים קרובות יותר מדוכאות (ההערכה על ידי שאלון בניהול עצמי). וזה ידוע היטב שדיכאון קשור לסיכון לסוכרת. כלומר גם למצב הרגשי שאחרי כרית הרחם משחק תפקיד בקידום הסוכרת.
https://www.eurekalert.org/news-releases/965326

אני באופן אישי לא תומך בשום הסרה ושום ניתוח של איבר כלשהו. זה אולי נכון במצבים של סיכון חיים. ועדיין חשוב להבין שאישה שמגיעה למצב שבו מציעים לה לכרות את הרחם, זה בעצם אחרי שנים של חשיפה למזהמים סביבתיים אם במודע ואם בלי מודע, במיוחד למשבשי אותות אנדוקריניים (EDC's).
מדוע אני מציין זאת? כי לחוקרים חשוב לציין שלא היה סיכון מוגבר מובהק סטטיסטית בקרב נשים שעברו כריתת רחם לאחר גיל 45. כלומר השיקול להסרת הרחם בגיל זה, עוד לפני גיל המעבר, יקבל יותר תוקף חיובי.
ולכן אם לחוקרים חשובה ההסברה וההבנה וכמו כן המניעה למחלות, אז דברים אלה אמורים להיכנס לרשימת הדברים שיש להמנע מהם.

• עקרונות להמנעות מירבית מחומרים אלה במיוחד בהריון, הנקה וילדות:
  • הנקה תמיד עדיפה על בקבוקים. אם בקבוק אז סיליקון 100% איכות מזון/רפואי.
  • שימוש במוצרים אורגניים/אקולוגיים מפוקחים (מזון, טיפוח, בישום, קוסמטיקה, ניקוי).
  • סננו את מי הברז (פילטרים מתחת לכיור). וכשיוצאים מהבית לקחת בבקבוקי נירוסטה.
  • להחליף מיכלי אחסון בזכוכית, חרס, נירוסטה, עץ/במבוק/קרטון. בהתאם למוצר.
  • להשתמש בביגוד ואריגים מכותנה, פשתן וקנבאס. להמנע מאריגים דוחי מים ושמן.
  • להשתמש בצעצועים מעץ, כותנה, סיליקון (איכות מזון/רפואי). אפשר ליצור צעצועים לבד.
  • לאפסן בשקיות בד/נייר את המוצרים שמגיעים עטופים בשקית.
  • המנעו מכוסות חד פעמיים במיוחד לשתיה חמה.
  • לעבור למברשות שיניים מבמבוק.
• כדי לצמצם נזקים ולעזור לגוף להיפתר מהם:
  • פירות וירקות (אורגניים) באופן כללי, ירוקים באופן ספציפי – הרבה נוגדי חמצון.
  • ניתן לשלב עם מורינגה, ספירולינה וכלורלה, עשב שעורה וחיטה.
  • להעלות רמות של גלוטתיון.
  • להעלות רמות של אומגה 3 וויטמין די
  • פע"ג/ הזעה/ סאונה.

ובכך למנוע את הופעת הסיבות בגללן שוקלים להסיר את הרחם ובו בזמן גם להוריד את הסיכון לפתח סוכרת.

*** תוספת מאי 23
מחקר חדש שפורסם במאי 23 בג'ורנל Journal of Women's Health הראה את מה שהציגו החוקרים למעלה שכריתת רחם בלבד, כריתת רחם יחד עם כריתת שחלות וקשירת חצוצרות, כולם קשורים לסיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם (CVD).
החוקרים מאוניברסיטת הרווארד T.H. בית ספר צ'אן לבריאות הציבור בחנו את הקשרים הללו בקרב משתתפי מחקר הבריאות השני של האחיות, הכולל למעלה מ-116,000.
הם אספו נתונים על ההליכים הכירורגיים הבאים בקרב המשתתפים:
כריתת רחם בלבד
כריתת רחם עם הסרת שחלה אחת
כריתת רחם עם הסרת שתי השחלות
קשירת חצוצרות.
החוקרים ציינו גם אילו משתתפים לא עברו אף אחד מההליכים הללו ולאחר מכן הם בדקו את השכיחות של אירועים קרדיווסקולריים מסוימים: אוטם שריר הלב, מחלת לב כלילית או שבץ.
המחקר מצא עליה בסיכון בין 16-40% תלוי בסוג הפרוצדורה כמו כן החוקרים דיווחו כי הקשר השתנה לפי הגיל בו היתה האישה בזמן הניתוח עם הקשר החזק ביותר בקרב נשים שעברו ניתוח לפני גיל 50.

*** תוספת דצמבר 23
כריתת רחם, גם אם ללא כרית השחלות, עשויה להציב נשים בסיכון גבוה יותר לקבוצת גורמי סיכון קרדיווסקולריים המכונה תסמונת מטבולית, כך עולה ממחקר חדש שפורסם בנובמבר 23 בכתב העת Circulation, והוצג בכנס Scientific Sessions של איגוד הלב האמריקני בפילדלפיה. המחקר, מציינים החוקרים מעמיד בספק את האמונה ארוכת השנים שכריתות רחם יכולות להגן על אישה מפני סיכונים הקשורים ללב.
החוקרים מציינים שמחקר קודם קישר בין גיל המעבר המוקדם, שנגרם עקב כריתת רחם, לסיכון גבוה יותר למחלות לב וכלי דם, במיוחד שבץ מוחי.
במאמץ למנוע את הסיכון המוסף הזה, הניחו שאם יסירו רק את הרחם ללא השחלות, שימשיכו לייצר אסטרוגן והורמונים אחרים. תספק הגנה מסוימת מפני מחלות לב וכלי דם, אבל גוף מחקר הולך וגדל מטיל ספק בהנחה זו.
החוקרים הציגו למשל מחקר שנערך ב-2018 בכתב העת Menopause שמצא כי נשים בנות 35 ומטה שעברו כריתת רחם ללא הסרת שחלות בכל זאת עמדו בפני סיכון מוגבר של פי 4.6 לאי ספיקת לב וסיכון מוגבר פי 2.5 למחלות לב.
במחקר הנוכחי, החוקרים בחנו קבוצה מגוונת מבחינה אתנית של נשים משישה מקומות ברחבי ארה"ב. לקצת יותר ממחצית מ-3,367 הנשים, שהיו בנות 59 בממוצע, הסירו את הרחם או השחלות, או שניהם. במשך 10 שנות מעקב, החוקרים השוו את הסיכון לפתח תסמונת מטבולית לעומת נשים שלא הסירו את הרחם או השחלות שלהן.
בסך הכל, נשים שהסירו להן רחם, שחלות או שניהם היו בסבירות גבוהה יותר לפתח תסמונת מטבולית מאשר לנשים שלא. נשים שהורידו רק את הרחם עמדו בסיכון גבוה ב-52%, בהשוואה לסיכון גבוה ב-38% לנשים שעברו גם הסרת רחם וגם שחלות.
הסיבות מדוע כריתות רחם והשארת שחלות עשויות לתרום לסיכון קרדיווסקולרי עדיין לא ברור. החוקרים משערים שיכול להיות שכריתת רחם מפחיתה את זרימת הדם לשחלות, מה שעלול לגרום לבעיות בתפקוד שלהן או שהפרוצדורה הניתוחית המבודדת היא זו שמעמידה את האישה לסיכון גבוה יותר לתסמונת מטבולית. ואולי לאישה כבר היו גורמי סיכון לתסמונת מטבולית שפשוט לא הראו סימנים, אך נחשפו ו/או הוחמרו על ידי ההליך הניתוחי.
החוקרים מסכמים שבין אם זה סיבתי או כתוצאה מגורמי סיכון משותפים, יש קשר. נשים אלו צריכות לעבור בדיקות קרדיווסקולריות טובות, כולל בדיקת לחץ דם, גלוקוז ושומנים בדם, יחד עם שמירה על אורח חיים בריא.
https://medicalxpress.com/news/2023-12-ovary-sparing-hysterectomy-metabolic-syndrome.html

מאמרים נוספים שמראים קשר בין הסרת רחם לסוכרת:

Diabetes mellitus risk after hysterectomy: A population-based retrospective cohort study.
Increased blood glucose level following hysterectomy among reproductive women in India
Diabetes risk for women linked to hysterectomy and ovary removal

כדי להתעדכן ראשונים מוזמנים להזין דוא"ל למטה