ויטמינים מקבוצת B יכולים לשמש לטיפול במחלת כבד שומני מתקדמת

מחלת כבד שומני, המוכרת כיום בשם MASLD (Metabolic Dysfunction-Associated Steatotic Liver Disease – מחלת כבד שומני הקשורה לחוסר תפקוד מטבולי), כרוכה בהצטברות שומן בכבד ומהווה גורם מוביל להשתלות כבד ברחבי העולם. בעבר היא כונתה "מחלת כבד שומני לא אלכוהולי" (NAFLD), אך המינוח החדש, שאומץ באופן רשמי ביוני 2023, משקף טוב יותר את הקשר המטבולי העמוק שלה לגורמים כמו סוכרת, השמנה, יתר לחץ דם ודיסליפידמיה – בעיות בריאות ציבוריות מרכזיות במדינות מתועשות. המעבר לשם החדש נועד גם למנוע את הסטיגמה הקשורה למונח "לא אלכוהולי".

כאשר המצב מתקדם לדלקת ולהיווצרות רקמת צלקת בכבד, הוא נקרא כיום MASH (Metabolic Dysfunction-Associated Steatohepatitis – סטאטהפטיטיס הקשור לחוסר תפקוד מטבולי), במקום "סטאטהפטיטיס לא אלכוהולי" (NASH). בעוד שקיעת שומן בכבד היא לרוב הפיכה בשלביה המוקדמים, ההתקדמות שלו ל-MASH גורמת להפרעה בתפקוד הכבד, שחמת ואף עלייה בסיכון לסרטן הכבד.

נכון לעכשיו, הטיפול היחיד בחולים עם מחלת כבד סופנית הוא השתלת כבד. לצערנו, אין טיפולים תרופתיים מאושרים באופן נרחב ל-MASH, מכיוון שהבנת המנגנונים המדויקים של המחלה עדיין בחיתוליה. עם זאת, ידוע כיום ש-MASH קשור לרמות גבוהות בדם של חומצת אמינו בשם הומוציסטאין, ומתקיימים מחקרים רבים בניסיון להבין את תפקידו המדויק בהתפתחות ההפרעה.

ויטמין B12, פולאט והומוציסטאין: הפוטנציאל לטיפול ב-NASH מתקדם (מחקרי יולי 2022) מחקר שפורסם ביולי 22 בכתב העת Journal of Hepatology על ידי מדענים מבית הספר לרפואה Duke-NUS בסינגפור, חשף מנגנון פורץ דרך שמוביל לצורה המתקדמת של כבד שומני. מחקר זה מראה כי ויטמין B12 וחומצה פולית (פולאט), יכולים לא רק לעצור, אלא אף להפוך את התהליך הזה.

החוקרים אישרו את הקשר בין רמות גבוהות של חומצת האמינו הומוציסטאין לבין התקדמות ה-NASH. הם גילו שכאשר רמות ההומוציסטאין עולות בכבד, הוא נקשר לחלבונים שונים ומשנה את המבנה שלהם, ובכך משבש את תפקודם החיוני. באופן ספציפי, הומוציסטאין נקשר לחלבון בשם סינטקסין 17 (Syntaxin 17), אשר אחראי על הובלה ועיכול שומן, תהליך אוטופגיה (ניקוי תאי), מטבוליזם של חומצות שומן במיטוכונדריה ומניעת דלקות. כאשר סינטקסין 17 "משותק" על ידי הומוציסטאין, הדבר מקדם הצטברות שומן, דלקת, ופגיעה בתפקוד הכבד.

המחקר למעשה הראה כי השלמה תזונתית של ויטמין B12 וחומצה פולית במודלים פרה-קליניים:

• העלתה את רמות הסינטקסין 17 בכבד והחזירה את תפקודו התקין באוטופגיה.
• האטה באופן משמעותי את התקדמות ה-NASH.
• הפכה דלקת כבד ופיברוזיס!

החוקרים חושבים שממצאים אלו יכולים לעזור לאנשים עם מחלת כבד שומני לא אלכוהולי, אשר משפיע על 25% מכלל המבוגרים בעולם, ועל ארבעה מתוך 10 מבוגרים בסינגפור, שכן הן מציעות טיפול זול יחסית, זמין ובטוח (ויטמין B12 וחומצה), שיכול למנוע, לעכב ואף להפוך את התקדמות ה-NASH. בנוסף, החוקרים מציעים שרמות ההומוציסטאין בדם ובכבד ישמשו כסמן ביולוגי חשוב לחומרת ה-NASH.

הקשרים הנוספים של הומוציסטאין: חשוב לזכור כי הומוציסטאין גבוה ידוע גם כמקדם מחלות כלי דם ולב, שבץ מוחי, דמנציה (כולל אלצהיימר) וטרשת נפוצה. ושיש גורמים נוספים התורמים לעלייתו למשל תרופות כמו מטפורמין (לסוכרת) ופיבראטים (להורדת כולסטרול גבוה)^[1].

*** תוספת יולי 25 – פולאט ומטבוליזם הכבד: תובנות חדשות לבריאות הכבד
בשנים האחרונות אנו עדים לעלייה מדאיגה בשכיחות מחלת הכבד השומני ובפרט בצורתה המתקדמת והמסוכנת יותר. בעוד שמחלות אלו מהוות נטל בריאותי משמעותי ולרוב חסרות טיפול תרופתי ממוקד, מחקרים עדכניים מאירים זרקור על פתרונות מבטיחים מעולם התזונה והמטבוליזם.

מחקר סקירה מקיף שפורסם ביולי 25 בכתב העת Frontiers in Nutrition, בחן לעומק את תפקידו של פולאט (ויטמין B9) במטבוליזם שומנים בכבד. הסקירה מצביעה על כך שרמות פולאט בסרום לרוב נמוכות אצל חולי MASLD. רמות נמוכות אלו קשורות להפרעות במטבוליזם של מתיונין ובתהליך מטבולי חיוני הנקרא 'מטבוליזם יחידני של פחמן' (OCM), אשר משחק תפקיד מפתח בבניית DNA ובתהליכי מתילציה. הפרעה בתהליכים אלו עלולה לשבש את מסלולי איתות השומנים.

הממצאים המרכזיים מסקירה זו כוללים:

• רמות פולאט נמוכות קשורות ו-MASLD: נמצא שוב ושוב שלחולי כבד שומני יש לרוב רמות פולאט נמוכות בדם, ובמקביל רמות פולאט גבוהות יותר נמצאו בקשר הפוך עם הסיכון לפתח MASLD ופיברוזיס כבד מתקדמת (AHF).
• ציר מיקרוביום-מעי-פולאט-כבד: חיידקי מעי נפוצים כמו Bacteroides, Bifidobacterium ו-Enterococcus יכולים לייצר פולאט. המחקר מצביע על כך ששינויים בהרכב חיידקי המעי באמצעות תוספים (כגון פרה-ביוטיקה ופרוביוטיקה) והתאמות תזונתיות. למשל תזונה דלת פחמימות ומקורות תזונתיים ספציפיים כמו ירקות ירוקים כהים, קטניות, פירות ואגוזים. אלה נמצאו במחקרים מסוימים עם יכולת להשפיע על הרכב המיקרוביום באופן שמעודד גידול חיידקים מייצרי פולאט. מה שיכול לתרום לשיפור בהצטברות השומן בכבד, דלקת ו-MASLD.
• פולאט ומטבוליזם מתיונין: פולאט חיוני ליצירת תרכובות חשובות בכבד, ובראשן S-אדנוזילמתיונין (SAMe), שתורמת קבוצת מתיל – תהליך קריטי בגוף שהוא מעין מתגי הפעלה/כיבוי מולקולריים שמכוונים תהליכים ביולוגיים חיוניים. תהליכים אלו קריטיים, בין היתר, ליצירת חומרים המסייעים לכבד לפנות שומנים ביעילות.
• פולאט ועמידות לאינסולין (IR): מספר מחקרים הראו קשר הפוך בין רמות פולאט בסרום לבין עמידות לאינסולין (IR), מה שמרמז על תועלת פוטנציאלית בוויסות רמות סוכר והפחתת IR.

לסיכום: המחקרים החדשים מדגישים את החשיבות הקריטית של פולאט וויטמין B12, הן באופן ישיר והן דרך השפעתם על מטבוליזם הומוציסטאין ועל חיידקי המעי, בשמירה על בריאות הכבד ובמניעה וטיפול במצבים כגון MASLD ו-MASH. זוהי תזכורת נוספת לכוחה של תזונה מגוונת, עשירה בוויטמינים ומינרלים, ואורח חיים מאוזן, ככלים רבי עוצמה לשמירה על בריאותנו.

לדברים נוספים שיכולים להועיל במניעה וטיפול בכבד שומני היכנסו.

כדי להתעדכן ראשונים מוזמנים להזין דוא"ל למטה