להנקה מלאה ולמשך ההנקה יש השפעה על אסתמה, אלרגיות, על זיהומים בדרכי הנשימה ועוד

כל הגופים הרפואיים והטבעיים ממליצים על הנקה כחלק בלתי נפרד מהתפחות תקינה של התינוק ולמערכת החיסון בפרט. נכוןן שיש סיבות מגוונות לנשים שילדו מדוע לא להניק, אבל חשוב לעשות הכל כדי שזה יקרה.

במחקר שפורסם במרץ 22 בג'ורנל The Journal of Allergy and Clinical Immunology החוקרים ניתחו נתונים מקבוצת לידה של 1,949 תינוקות בריאים עם בירור פרוספקטיבי של דפוסי הנקה ומחלות ריאות ואלרגיות בילדים. בתת-קבוצה של תינוקות, הם גם אפיינו את המיקרוביום של האף והמעיים בתחילת החיים ומדדו את הרמות של 9 ציטוקינים באף סמוך ללידה.
הניתוחים שלהם חשפו אסוציאציות מרובות של הנקה בלעדית עם מאפיינים שונים של המיקרוביום של האף ושל המעי בינקות. בנוסף, הנקה בלעדית הייתה קשורה באופן חיובי לרמות הציטוקינים לתינוקות שיכולות לסייע במלחמה בזיהומים ויראליים בדרכי הנשימה. יתר על כן, משך זמן מוגבר של הנקה בלעדית היה קשור לירידה בסיכון לזיהומים בדרכי הנשימה התחתונות (כגון ברונכיוליטיס או דלקת ריאות), אסטמה ונזלת אלרגית בילדים צעירים, כאשר כל חודש של הנקה בלעדית מקטין את הסיכויים למצבים אלו בכ- 5%.
התוצאות ממחקר זה תומכות בתפקיד סיבתי מגן של הנקה בלעדית על הסיכון לפתח מחלות נשימה שכיחות בילדות. הם גם שופכים אור על מנגנונים פוטנציאליים שיכולים לעמוד בבסיס האסוציאציות הללו (כגון ההשפעה של הנקה בלעדית על המיקרוביום המתפתח).

מחקר שפורסם במאי 22 בג'ורנל Annals of Allergy, Asthma and Immunology, מראה שתקופה ארוכה יותר של הנקה בלעדית הייתה קשורה לירידה בסיכויים לאסתמה נוכחית. תוצאות המחקר הצביעו על כך שככל שהאם הניקה זמן רב יותר באופן בלעדי, כך נמוכים הסיכויים היחסיים לילד לסבול מאסתמה, או תוצאות הקשורות לאסטמה. היה אפקט של 'תגובה-מינון' בהתאם לכמה זמן האם הניקה: לתינוקות שינקו במשך 2-4 חודשים הייתה סבירות של 64% לקבל תוצאות של אסתמה בדומה לאלה שינקו פחות מחודשיים; לאלו שינקו במשך 5-6 חודשים הייתה סבירות של 61%, ולאלו שינקו יותר מ-6 חודשים הייתה סבירות של 52%.

המחקר שילב שלושה מחקרים כדי להשיג מספר רב של נבדקים – יותר מ-2,000 זוגות אם-ילד. בנוסף, על ידי שילוב המחקרים השיגו המחברים פיזור דמוגרפי. לדוגמה, 38% מהמשיבים היו שחורים ו-6% היו היספנים/לטינים.
ממצא נוסף של המחקר היה שמשך ההנקה מעורבב עם פורמולה/מיצים/מזונות אחרים (לכן לא רק יונקים) לא סיפק את אותה רמת הגנה, כלומר להנקה בלעדית יש את ההשפעה הטובה ביותר במניעת אסתמה.
החוקרים מציינים שלפי ה-CDC, אם לילד יש הורה עם אסתמה, הוא נמצא בסיכוי גבוה פי שלושה עד שישה לפתח אסתמה מאשר מי שאין לו הורה עם אסתמה. ולכן הם ממליצים לאמהות הטריות לעשות כל דבר שיכול להוריד את הסיכויים לאסתמה.
https://acaai.org/news/new-study-longer-duration-of-exclusive-breastfeeding-has-protective-effect-on-childhood-asthma/

*** תוספת נובמבר 22
מאמינים שתינוקות יונקים סובלים מפחות מצבים אלרגיים, כמו אקזמה ואלרגיות למזון, מאשר תינוקות שניזונים מפורמולה. מצבים אלה מתרחשים אצל כשליש מהילדים כתוצאה מהפעלה לא מתאימה של מערכת החיסון לחשיפה סביבתית.
מחקר של מכללת פן סטייט לרפואה שפורסם בסוף ספטמבר 22 בג'ורנל The American Journal of Clinical Nutrition מגלה כי מולקולות קטנות שנמצאות בחלב האם של רוב בני האדם עשויות להפחית את הסבירות של תינוקות לפתח מצבים אלרגיים כמו אטופיק דרמטיטיס ואלרגיות למזון.
המחקר התמקד בקשר בין הסביבה, ביולוגיה, התפתחות נוירולוגית וגדילה אצל ילדים. מחקרים קודמים של הקבוצה מוכיחים כיצד ניתן להשתמש בחומצות (miRNA), מולקולות זעירות שיכולות לווסת את ביטוי הגנים בכל הגוף, כדי לאבחן מצבים בריאותיים מסוימים כמו זעזוע מוח או אוטיזם.
המחברים מסבירים שישנם כמעט 1,000 סוגים שונים של miRNA בחלב אם אנושי והרכבו משתנה עקב מאפיינים אימהיים כמו משקל, תזונה וגנטיקה. החוקרים שיערו כי לארבעה מה-miRNAs הללו יכולה להיות השפעה מגנה מפני אלרגיות בתינוקות בהתבסס על מחקר קודם שהראה קשרים בין ה-miRNAs הללו לבין מצבים אלרגיים מסוימים.
החוקרים עקבו אחר 163 אמהות שתכננו להניק לפחות ארבעה חודשים ואחרי התינוקות שלהן מלידה ועד 12 חודשים. הם עקבו אחרי כמה זמן כל תינוק יונק, ומדדו את הרכב ה-miRNA של חלב האם של כל אם במהלך ההנקה (0, 4 ו-16 שבועות).
הצוות חישב את כמות ה-miRNAs הספציפיים שצרכו תינוקות על סמך דפוסי הנקה מדווחים וריכוז ה-miRNAs מסוימים בדגימות חלב אמהות. החוקרים העריכו תינוקות עבור אטופיק דרמטיטיס, אלרגיות למזון וצפצופים במהלך המחקר.
מבין התינוקות שנחקרו, 41 (25%) פיתחו אטופיק דרמטיטיס, 33 (20%) פיתחו אלרגיה למזון ו-10 (6%) סבלו מצפצופים. תינוקות שלא פיתחו אטופיק צרכו כמויות גדולות יותר של (miR-375) מחלב האם של אמם, מאשר תינוקות שפיתחו אטופיק. החוקרים מצאו גם כי העלייה הגדולה ביותר של שלו התרחשה בחודש הראשון שלאחר הלידה, אך מגמת העלייה נמשכה גם בין החודשים הראשון לרביעי. כמו כן ובניגוד לפורמולה, miR-375 קיים ביותר מ-99% מדגימות חלב האם. כלומר בפורמולות של תחליפי החלב אין את אותו רכיב מגן זה.
https://www.psu.edu/news/research/story/tiny-molecules-breast-milk-may-protect-infants-developing-allergies/

אז לא להתפלא אם רכיב זה יתווסף ופורמולות עתידיות.

*** תוספת ספטמבר 24
תוצאות מחקר חדש בהובלת חוקרים מ-NYU Langone Health ואוניברסיטת Manitoba, הראו שהנקה מעבר לשלושה חודשים תומכת בהבשלה הדרגתית של המיקרוביום במערכת העיכול של התינוק ובחלל האף. לעומת זאת, הפסקת הנקה לפני שלושה חודשים משבשת את קצב ההתפתחות של המיקרוביום ונקשרה לסיכון גבוה יותר לאסתמה בגיל הרך. הממצאים פורסמו בספטמבר 24 בכתב העת Cell online.
המחקר עקב אחר הגאות והשפל של חיידקים במעיים ובאפם של תינוקות במהלך השנה הראשונה לחייהם, וכן פרטים על הנקה והרכב חלב אמם. כל הילדים ואמהותיהם השתתפו במחקר CHILD, פרויקט מחקר ארוך טווח שחקר את אותם 3,500 ילדים קנדיים בשלבי חיים שונים מהרחם עד גיל ההתבגרות. הנתונים שסופקו על ידי מחקר העוקב של CHILD אפשרו לחוקרים לנתח את השפעת ההנקה על המיקרוביום של התינוק ממגוון גורמים סביבתיים אחרים, כולל חשיפה לעשן טרום לידתי, אנטיביוטיקה והיסטוריה של אסתמה של האם. ואכן גם כאשר הובאו בחשבון גורמים אלה, הם מצאו כי משך ההנקה נותר גורם מכריע רב עוצמה להרכב המיקרוביאלי של הילד לאורך זמן. הם גם השתמשו בדינמיקה המיקרוביאלית הזו ובנתונים על רכיבי חלב כדי להכשיר מודל למידת מכונה שניבא במדויק אסתמה שנים מראש. לבסוף, הם יצרו מודל סטטיסטי ללימוד קשרים סיבתיים, שהראה שהדרך העיקרית שבהנקה שמפחיתה את הסיכון לאסתמה, היא דרך עיצוב המיקרוביום של התינוק.
החוקרים מסבירים שחלק מהרכיבים בחלב אם, כמו סוכרים מורכבים הנקראים אוליגוסכרידים, יכולים להתפרק רק בעזרת חיידקים מסוימים. זה מספק יתרון תחרותי לחיידקים המסוגלים לעכל את הסוכרים הללו. לעומת זאת, תינוקות שנגמלים מוקדם יותר משלושה חודשים מחלב אם ושלאחר מכן מסתמכים רק על האכלת פורמולה, הופכים לביתם של קבוצה אחרת של חיידקים – כאלה שיעזרו לתינוק לעכל את הרכיבים בפורמולה. בעוד שרבים מהחיידקים הללו המשגשגים על פורמולה מגיעים בסופו של דבר לכל התינוקות, החוקרים הראו שהגעתם המוקדמת קשורה לסיכון מוגבר לאסתמה.

"פיתוח מיקרוביום בריא הוא לא רק להחזיק את החיידקים הנכונים. הם גם צריכים להגיע בסדר הנכון ובזמן הנכון"

החוקרים מציגים למשל את מיני החיידקים הנקראים Ruminococcus gnavus שהופיעו הרבה יותר מאוחר במעיים של תינוקות שהיו בהנקה מלאה עד גיל שנה והיו באחוזים גבוהים יותר אצל תינוקות שעברו לתמ"ל אחרי 3 חודשים וכאלה שמיד החלו עם תמ"ל. החיידק הזה הוא מאוד חשוב, הם מציינים. הוא מעורב למשל בייצור חומצות שומן קצרות שרשרת (SCFAs), ובפירוק חומצת האמינו טריפטופן. כל אלה נמצאו קשורים לוויסות מערכת החיסון ומניעת שיבושים חיסוניים כל זמן שהם מגיעים בזמן המתאים. כלומר כאשר הם מופיעים מוקדם מדי הם נמצאו דווקא מעלים סיכון למחלות כמו אסתמה.

החוקרים מסכמים ש"האלגוריתמים שפיתחו מספקים תובנות חשובות לגבי הדינמיקה המיקרוביאלית במהלך שנת חייו הראשונה של תינוק וכיצד החיידקים הללו מתקשרים עם התינוק. תובנות אלו מאפשרות לעבור מעבר לזיהוי אסוציאציות, לשפר את היכולת לחזות ולחקור קשרים סיבתיים". החוקרים חושבים ש"עם מחקר נוסף, הממצאים יכולים לתרום גם לפיתוח אסטרטגיות למניעת אסתמה בילדים שלא ניתן להניק במשך שלושה חודשים לפחות".
https://news.umanitoba.ca/new-study-reveals-breastfeeding-duration-influences-infant-microbiome-and-respiratory-development/

מחקרים נוספים שמראים את הקשרים הללו [1][2][3][4][5][6][7].

כדי להתעדכן ראשונים מוזמנים להזין דוא"ל למטה