חשיפה למשבשי אותות אנדוקרינולוגיים נקשרו לירידה בצפיפות המינרלים בעצמות של מתבגרים.

עצמות הם חלק מהשלד ויחד עם השרירים התפקיד שלהם קשור בעיקר לתנועה, יציבה ובמקרים כמו גולגולת וצלעות גם הגנה על איברים חיוניים (מוח, לב, ריאות).
עצם היא רקמה פעילה מבחינה מטבולית המגיבה לשינויים בצריכה התזונתית ובמצב התזונתי.
כ-35% מהעצם הוא חלבון, בעיקר קולגן המהווה סוג של פיגום למינרלים שמהווים כ-65%. החלק המינרלי מורכב ברובו מסידן וזרחן.
רקמת השלד עוברת כל הזמן תחלופה באמצעות תאים שבונים (אוסטאובלסטים) או מפרקים (אוסטאוקלסטים). בהקשר זה, מאזן העצם הכללי נקבע על פי התרומה היחסית של כל אחד מהתהליכים הללו.
גם למינרלים אחרים כמו מגנזיום, בורון, ברזל, אבץ, נחושת וסלניום השפעה על חילוף החומרים של העצם.
גם לתנועה/ פעילות גופנית, יש השפעה של משוב על בריאות העצם, כלומר מי שלא יפעיל את גופו העצמות ייחלשו.
תהליך בניית העצם הוא גם תלוי גיל, כאשר תקופת ההתבגרות היא המהותית ביותר.
בריאות העצם קשורה גם למערכת ההורמונלית למשל אצל נשים בגיל המעבר, כאשר יש פחות ייצור של אסטרוגן, יש יותר נטיה לאוסטאופרוזיס.
אצל גברים זה פחות נפוץ אבל מסתבר שבתקופת ההתבגרות, בזמן בניית העצם. ישנו גם חיבור לטסטוסטרון (ההורמות הזכרי).

מחקר שפורסם במאי 22 בג'ורנל Journal of Clinical Endocrinology and Metabolism בחן את ההשפעה של חומרים אורגניים מופלרים (PFAs), הנמצאים בין היתר בכלי בישול מונעי הדבקה, ביגוד עמיד למים, קוסמטיקה ואריזות מזון, ובמי השתיה ושל פתלטים, שנמצאים במוצרי טיפוח אישי, בתהליכי עיבוד מזון, צעצועים ועוד. חומרים שידועים ביכולתם לשבש אותות אנדוקרינולוגיים (כימיקלים המפריעים לאופן פעולת ההורמונים של הגוף), על בריאות העצם במתבגרים.
קבוצת החוקרים ממכון Maine Medical Center נעזרה בנתונים מסקר בחינת הבריאות והתזונה הלאומית (NHANES) בין השנים 2011-2016. בסך הכל נכללו במדגם 453 נערים ו-395 נערות בגיל ממוצע של 15.
החשיפה ל-PFAS ופתלטים הוערכה עם דגימות שתן ודם וצפיפות העצם נמדדה בסריקות DXA.
בסך הכל, נמדדו חמישה סוגים של PFAS בסרום – PFOA, PFOS, PFDA, PFHxS ו- PFNA בתוספת שבעה מטבוליטים של פתלטים בשתן: MBP, MiBP, MCOP, MCNP, MCPP, MBzP ו- MEP.
החוקרים מצאו שרמות גבוהות יותר של PFAS ופתלטים עשויות להיות קשורות לצפיפות מינרלים נמוכה יותר בעצמות אצל נערים מתבגרים. החוקרים לא מצאו את אותה השפעה אצל בנות.
הם מסבירים ש PFAS ופתלטים עשויים להשפיע על העצם באמצעות מנגנונים ביולוגיים משותפים. הם יכולים להפעיל סוג של גן מווסת חלבון שמדכא את היווצרות התאים האחראים למינרליזציה של השלד.
לגבי השאלה מדוע דווקא בנערים נמצאה ההשפעה המובהקת. ענו החוקרים שמחקרים קודמים מצאו קשר בין חומרים אלה לרמות נמוכות של טסטוסטרון.
https://techilive.in/pfas-exposure-linked-to-weaker-bones-in-teen-boys/
טסטוסטרון נמוך הוא גם סיבה לירידה בצפיפות העצם במבוגרים זכרים^[1].
החוקרים ממליצים, אם כן, להמנע מחשיפה למזהמים הללו בתקופת ההתבגרות והם גם תומכים במציאת חלופות בטוחות לכל אותם תכשירים ותהליכים שמשלבים אותם.

*** תוספת דצמבר 23
מחקר בהובלת חוקרים מבית הספר לרפואה Keck School of Medicine of USC, מציג את אחד ממחקרי האורך הראשונים על PFAS והשפעתם על צפיפות המינרלים בעצמות בצעירים בעיקר ממוצא היספני, קבוצה העומדת בפני סיכון מוגבר למחלת עצם בבגרות.
החוקרים מסבירים שצפיפות המינרלים של העצם עולה במהלך גיל ההתבגרות, מגיעה לשיא בין הגילאים 20 ל-30, ואז יורדת לאט במהלך הבגרות. צפיפות שיא של המינרלים בעצם עוזרת לחזות אם אדם יחלה באוסטיאופורוזיס בשלב מאוחר יותר בחייו.
התוצאות פורסמו בדצמבר 23 בכתב העת Environmental Research.
החוקרים חקרו 304 מתבגרים היספנים, עם גיל ממוצע של 11 שנים, מהמחקר Latino Adolescents at Risk of Type 2 Diabetes. הם אספו דגימות דם למדידת רמות PFAS וסוג מיוחד של צילום רנטגן המכונה (DXA) למדידת צפיפות העצם, ולאחר מכן עקבו אחרי כשנה וחצי כדי לבדוק אם יש שינוי לאורך זמן . עבור כל הכפלה של חומצה perfluorooctanesulfonic (PFOS), סוג אחד של PFAS, למשתתפים הייתה ירידה ממוצעת בצפיפות המינרלים של העצם של 0.003 גרם/סמ"ר לשנת מעקב.
הם גם חקרו 137 מבוגרים צעירים, שהיו 58.4% היספנים וגילם הממוצע היה 19 שנים, ממחקר בריאות הילדים the Southern California Children’s Health. הם אספו דגימות דם וסריקות DXA בקו הבסיס, ולאחר מכן עקבו אחריהם כארבע שנים. כאשר רמות הבסיס של PFOS הוכפלו, למשתתפים היה צפיפות מינרלים נמוכה יותר של 0.032 גרם/סמ"ר בממוצע.

החוקרים אומרים שהממצאים מדגישים את הצורך ברגולציה מחמירה יותר של PFAS, שזיהמו את מי השתייה הציבוריים, המזון והאדמה ברחבי ארצות הברית. "עלינו לבטל את החשיפה הזו כדי לאפשר לנוער שלנו למצות את מלוא הפוטנציאל שלהם במונחים של התפתחות העצם כדי לעזור להם להימנע מאוסטיאופורוזיס בשלב מאוחר יותר בחיים."
כמו כן חשוב להסדיר את PFAS כמחלקה, כי אנחנו לא רק נחשפים לכימיקל אחד, אנחנו נחשפים לאלפי כימיקלים.
החוקרים מתכננים לחקור את המנגנונים הביולוגיים מאחורי ההשפעות של PFAS על בריאות העצם, כולל חיפוש אחר סמנים ביולוגיים שיכולים להצביע על בריאות העצם בסיכון לפני אוסטאופורוזיס.
https://keck.usc.edu/news/pfas-exposure-linked-to-decreased-bone-health-in-adolescents-and-young-adults/

• עקרונות להמנעות מירבית מחומרים אלה במיוחד בהריון, הנקה וילדות:
  • הנקה תמיד עדיפה על בקבוקים. אם בקבוק אז סיליקון 100% איכות מזון/רפואי.
  • שימוש במוצרים אורגניים/אקולוגיים מפוקחים (מזון, טיפוח, בישום, קוסמטיקה, ניקוי).
  • סננו את מי הברז (פילטרים מתחת לכיור). וכשיוצאים מהבית לקחת בבקבוקי נירוסטה.
  • להחליף מיכלי אחסון בזכוכית, חרס, נירוסטה, עץ/במבוק/קרטון. בהתאם למוצר.
  • להשתמש בביגוד ואריגים מכותנה, פשתן וקנבאס. להמנע מאריגים דוחי מים ושמן.
  • להשתמש בצעצועים מעץ, כותנה, סיליקון (איכות מזון/רפואי). אפשר ליצור צעצועים לבד.
  • לאפסן בשקיות בד/נייר את המוצרים שמגיעים עטופים בשקית.
  • המנעו מכוסות חד פעמיים במיוחד לשתיה חמה.
  • לעבור למברשות שיניים מבמבוק.
• כדי לצמצם נזקים ולעזור לגוף להיפתר מהם:
  • פירות וירקות (אורגניים) באופן כללי, ירוקים באופן ספציפי – הרבה נוגדי חמצון.
  • ניתן לשלב עם מורינגה, ספירולינה וכלורלה, עשב שעורה וחיטה.
  • להעלות רמות של גלוטתיון.
  • להעלות רמות של אומגה 3 וויטמין די
  • פע"ג/ הזעה/ סאונה.

מרשה לעצמי להעלות מנגנון אפשרי נוסף שבו פתלאטים ו'חומרים אורגניים מופלרים' (PFAS) משנים לרעה את הרכב המיקרוביום ולו חלק חשוב ברמות ויטמין די הפעיל שחשוב בין היתר בהטמעת הסידן לעצמות.
חיידקי מעים מסויימים חשובים בייצור ויטמין קיי 2 שגם לו חשיבות רבה לבריאות העצם.
כמו כן במאמר אחר ראינו ששינויים בהרכב המיקרוביום משפיעים גם על אותות שגורמים לעליה ברמות אוסטאוקלסטים.

מוזמנים להזין דוא"ל למטה כדי להתעדכן ראשונים