השפעת פתלאטים על המעי הגס ומערכת החיסון שבו

פתלאטים משמשים בדרך כלל להפיכת מוצרים כולל עור סינתטי, הנעלה, אריזות מזון מפלסטיק ומוצרי טיפוח אישי לגמישים או יציבים יותר.
דיזונוניל פתלט (DiNP) משמש כתחליף ל-di(2-ethylhexyl) phthalate (DEHP), שנמצא כבר קשור לבעיות רביה בנשים [2] . עם זאת לא לגמרי מבינים אם או איך זה פוגע בגוף האדם. לשם כך, חוקרים בחנו את ההשפעה של DiNP על סביבת המעי הגס ופרסמו את הממצאים במחקר שפורסם בפברואר 22 בג'ורנל Toxics.
כדי להבין אם DiNP מזיק, הצוות השתמש במינונים שונים של DiNP כדי לבדוק כיצד הוא משפיע על דפנות המעי הגס, מערכת החיסון ומיקרואורגניזמים במעי הגס.
החוקרים בדקו מינון שעובדים תעסוקתיים עלולים להיתקל בו (20 מיקרוגרם/ק"ג), ועוד מינון גבוה יותר (200 מיקרוגרם/ק"ג) שתינוקות נחשפים אליו", כי למרבה ההפתעה, תינוקות נחשפים לרמות גבוהות יותר של (DiNP) מכיוון שהם זוחלים על השטיחים ודוחפים צעצועים ושלל מוצרים שמכילים פלסטיק בשלב האורלי שלהם, שמכילים את הפתלטים האלה.
החוקרים השתמשו בעכברים נקבות שקיבלו שמן תירס כביקורת או במינונים שונים של DiNP. לאחר עשרה ימים הורדמו העכברים ונבדקו המעי הגס שלהם ותכולתו. למרות שהכימיקל לא השפיע על אורך או משקל המעי הגס, הוא כן שינה את מבנה הרקמה על ידי גרימת דלקת. החוקרים ראו גם נזק לרקמות שנגרם מחדירת תאי חיסון.
החוקרים מסבירים שלמקטעים רגילים של המעי הגס יש קפלי מעיים ושכבת שריר עבה. עם זאת, למעי הגס של העכברים שנחשפו ל-20 מיקרוגרם/ק"ג DiNP או 200 מיקרוגרם/ק"ג DiNP לא היו קפלים וכן היו חריגות בעובי השריר ובאופן לא אחיד.

למרות שלא היה ברור מדוע תאים חיסוניים נכנסים לאזור, החוקרים אישרו את תצפיותיהם גם על ידי מדידת הכימיקלים המשתחררים על ידי תאים אלה. הם מדדו סמנים שונים הקשורים לדלקת, כמו ICAM-1 וגורמי נמק גידוליים (TNF's), וראו שהם שונים מהבקרות. ומכיוון שלכולם יש תפקידים שונים, לא ברור מדוע חלק מהסממנים הדלקתיים עלו ואחרים ירדו.
מלבד חקר רקמות המעי הגס, החוקרים גם בחנו את החיידקים בתוכן המעי הגס וראו שמתוך כל הזנים הקיימים במעיים, שניים – Lachnoclostrium ו- Blautia – נבדלו בעכברים שטופלו ב-DiNP בהשוואה לביקורת. הראשון (Lachnoclostrium) היה קיים בעכברים שטופלו ב-200 מיקרוגרם/ק"ג ונעדר בקבוצת הביקורת ובקבוצת ה-20 מיקרוגרם/ק"ג. בעוד השני (Blautia) היה נוכח בשני האחרונים אך נעדר בקבוצת ה-200 מיקרוגרם/ק"ג.
את המשמעות של זה הם לא ידעו לומר כי תפקידם של החיידקים לא ידוע.
עוד זיהו החוקרים גם שלושה חיידקים שהיו מסוגלים לגדול על מצא של DiNP, חיידקים כמו: Desulfitobacterium hafniense, Paenibacillus barengoltzii ו-Proteus mirabilis , כאשר האחרון נמצא בדרך כלל אצל אנשים עם דלקות בדרכי השתן.

מיקרוביום פתלאטים ו'חומרים אורגניים מופלרים' (PFAS)

החוקרים מציינים שהם רק בהתחלת הדרך והשלב הבא הוא למצוא את האנזימים שמפרקים את DiNP ולראות אם הם יכולים לשנות את רמות ההורמונים בעכברים כדי להשיג עוד תובנות לגבי האופן שבו DiNP משפיע על המעי הגס. והם רוצים גם לבחון את ההשפעה של חשיפה ארוכת טווח שכן במחקר הזה בחנו רק חשיפה לטווח קצר. ומכיוון שהם יודעים ש-DiNP הוא חומר רעיל לרבייה, הם מעוניינים גם לבדוק האם השינויים שראו במעיים גורמים לבעיות הרבייה.
https://www.igb.illinois.edu/article/study-investigates-effects-dinp-colon

אצל אנשים עם מעי רגיז נמצא יותר מיקרופלסטיק בצואה

• עקרונות להמנעות מירבית מחומרים אלה במיוחד בהריון, הנקה וילדות:
  • הנקה תמיד עדיפה על בקבוקים. אם בקבוק אז סיליקון 100% איכות מזון/רפואי.
  • שימוש במוצרים אורגניים/אקולוגיים מפוקחים (מזון, טיפוח, בישום, קוסמטיקה, ניקוי).
  • סננו את מי הברז (פילטרים מתחת לכיור). וכשיוצאים מהבית לקחת בבקבוקי נירוסטה.
  • להחליף מיכלי אחסון בזכוכית, חרס, נירוסטה, עץ/במבוק/קרטון. בהתאם למוצר.
  • להשתמש בביגוד ואריגים מכותנה, פשתן וקנבאס. להמנע מאריגים דוחי מים ושמן.
  • להשתמש בצעצועים מעץ, כותנה, סיליקון (איכות מזון/רפואי). אפשר ליצור צעצועים לבד.
  • לאפסן בשקיות בד/נייר את המוצרים שמגיעים עטופים בשקית.
  • המנעו מכוסות חד פעמיים במיוחד לשתיה חמה.
  • לעבור למברשות שיניים מבמבוק.
• כדי לצמצם נזקים ולעזור לגוף להיפתר מהם:
  • פירות וירקות (אורגניים) באופן כללי, ירוקים באופן ספציפי – הרבה נוגדי חמצון.
  • ניתן לשלב עם מורינגה, ספירולינה וכלורלה, עשב שעורה וחיטה.
  • להעלות רמות של גלוטתיון.
  • להעלות רמות של אומגה 3 וויטמין די
  • פע"ג/ הזעה/ סאונה.

כדי להתעדכן ראשונים מוזמנים להזין דוא"ל למטה