תזונה מבוססת צומח – מיגרנות

מיגרנה היא כאב ראש שעלול לגרום לכאב פועם חמור או לתחושת דופק, בדרך כלל בצד אחד של הראש. זה מלווה לעתים קרובות בבחילות, הקאות ורגישות קיצונית לאור ולקול. התקפי מיגרנה יכולים להימשך שעות עד ימים, והכאב יכול להיות כל כך חמור עד שהוא מפריע לפעילות היומיומית.
מיגרנה היא הגורם השני לנכות ברחבי העולם^[1]. כמיליארד אנשים ברחבי העולם סובלים ממיגרנה, ובארצות הברית, כ-15% מהמבוגרים חווים התקף מיגרנה מדי שנה^[2].

מיגרנות יכולות להתקדם בארבעה שלבים:

• פרודרום – יום או יומיים לפני מיגרנה, ייתכנו שינויים עדינים שמזהירים מפני מיגרנה קרובה, כולל: עצירות; שינויים במצב הרוח, מדיכאון לאופוריה; תשוקה לאוכל; נוקשות צוואר; מתן שתן מוגבר; אגירת נוזלים; פיהוק תכוף.
• הילה – עשויה להתרחש לפני או במהלך מיגרנות. הילות הן תסמינים חזותיים (ראיית צורות שונות, נקודות בהירות או הבזקי אור, אובדן ראיה) אך יכולים לכלול גם הפרעות אחרות (תחושות סיכות ומחטים בזרוע או ברגל, חולשה או חוסר תחושה בפנים או בצד אחד של הגוף, קושי בדיבור).
  כל סימפטום מתחיל בדרך כלל בהדרגה, מצטבר במשך מספר דקות ויכול להימשך עד 60 דקות.

כיום, מיגרנה מטופלת בעיקר באמצעות תרופות. אבל יש היענות לקויה לתרופות לטווח ארוך ותגובות שליליות רבות לכן יותר ויותר חוקרים החלו להתמקד בתפקיד החשוב של התזונה במניעת מיגרנה ובטיפול אקוטי.

לאדם אחד שהתמודד עם התקפי מיגרנה במשך יותר מעשור, המפתח היה אימוץ תזונה מבוססת צמחים עשירה בחומרים מזינים מסוימים.
סיפורו של האיש, שפורסם בנובמבר 21 בג'ורנל BMJ Case Reports, הוא סיפור דרמטי.
בגיל 60, המטופל סבל מכאבי ראש ממיגרנה במשך יותר מ-12 שנים. ובחודשים שלפני התייעצותו עם מחברי המחקר, התקפי המיגרנה שלו הפכו לכרוניים. עד אז, הוא ניסה כמה טיפולים קונבנציונליים למיגרנות שלו, כולל תרופות (כגון זולמיטריפטן וטופירמט) וכן שינויים תזונתיים מסורתיים יותר שמטרתם להסיר גורמים פוטנציאליים למיגרנה (כמו שוקולד, גבינה וקפאין). מה שכאמור לא עזר לו!
המטופל אימץ את התזונה היומיומית של מזונות דלי דלקת. דיאטת LIFE כוללת שתיית שייק יומי שעשוי מבננה, עלים ירוקים כהים, פירות יער קפואים וחלב סויה וכן הוספת מזון צמחי עתיר חומרים מזינים לאורך היום. מזונות כמו אלה נחשבים כמסייעים בהפחתת דלקת כרונית בגוף. דיאטת LIFE גם מגבילה צריכה של מוצרי חלב, בשר אדום, דגנים מלאים, ירקות עמילניים ושמנים תעשייתיים.
תוך מספר חודשים התוצאות של המטופל היו משמעותיות. אם בהתחלה המטופל דיווח כי חווה שישה עד שמונה התקפי כאב ראש "מתישים" מדי חודש. כל התקף נמשך עד 72 שעות, שהצטברו בין 18 ל-24 ימי כאב ראש בכל חודש. בתוך חודשיים, המטופל דיווח כי הוא חווה רק יום כאב ראש אחד בחודש. ולאחר שלושה חודשים, הוא כבר לא חווה התקפי מיגרנה – השפעה שנמשכה יותר משבע שנים עד היום.
המחבר הראשי של המחקר, ד"ר David Dunaief, מומחה לרפואה אינטגרטיבית, ציין "אני חושב שדיווח המקרה הזה הוא התחלה אדירה. ניתן לומר שזה בגדר מהפכני, לא רק שזה עובד, אלא זה עובד בתרחישים הגרועים ביותר. וזה עובד בפרק זמן קצר".
חוקר נוסף מהמחקר, ד"ר Dawn Buse, פרופסור קליני במחלקה לנוירולוגיה במכללת אלברט איינשטיין לרפואה, כמובן גם ציין את המובן מאליו, שמדובר במחקר מקרה עם מטופל אחד בלבד ושקשה לדעת אם אחרים יראו את אותן תוצאות או לא. והוסיפו שאמנם חשוב ללמוד מניסיונו של אדם זה, אבל יש צורך במדגם גדול כדי להסיק מסקנות לגבי היתרונות של שינוי תזונה על מיגרנה כרונית.
כמו כן האדם המסוים הזה, מאובחן עם HIV ונוטל תרופות אנטי-ויראליות ברמה יומית, כלומר הוא לא מוגדר חולה "ממוצע". ובזמן שעבר את השינוי התזונתי הזה, המטופל למד שהוא רגיש לכמה מזונות כמו ביצים, סלמון, תה קר – שלא היה מודע להם בעבר.
https://www.businessinsider.com.au/12-year-long-severe-migraines-leafy-green-diet-gone-2021-11

היכולת הפוטנציאלית של דיאטת LIFE להפחית דלקת ולחץ חמצוני בגוף היא שכנראה אחראית להצלחה בהפחתת התקפי מיגרנה. למרות שהמנגנון המדויק למיגרנה לא ידוע, הרעיון של תהליך דלקתי כחלק מהפיזיולוגיה הבסיסית של כאב כרוני קיים כבר עשרות שנים, לכן הרעיון של תזונה שמפחיתה את הייצור של חומרים מעודדי דלקת יתאים יפה להבנה הנוכחית שלנו לגבי מיגרנה, כלומר זה לא קסם טהור שזה עבד במקרה הזה.

*** כלומר לתזונה כזו יש עוד עדויות מלבד סיפור המקרה המדהים הזה ***

חלק דומיננטי נוסף בדיאטה הזו היא הירוקים. במיוחד הכהים. הם מכילים הרבה נוטריינטים חיוניים למצב כמו מגנזיום וויטמין קיי. האחרון קשור גם למנגנוני קרישה. ויש החוששים למצב של קרישיות יתר. תמיד נעדיף את הטבע הוא לא היצרן של הבעיות להיפך…

עלים ירוקים ומזונות שמכילים חנקות מורידים סיכון למחלות כלי דם, לב ושבץ איסכמי.
ירוקים והשפעתם על המוח/קוגניציה.
תזונה עשירה בתרד יכולה להפחית באופן משמעותי את היווצרות גידולים במעי הגס ועוד.
ויטמין קיי ובריאות הלב.
אפיגנטיקה – מתילציה ותזונה מבוססת צומח.
הקשר בין פופאי והגיל השלישי – ירוקים ושרירים.
העלאת רמות גלוטתיון.

ומקסימום אפשר לחפש אלטרנטיבות צמחיות שגם נמצאו עוזרות למיגרנות ושגם מונעות קרישה בלי לפגוע במנגנון זה או אחר כמו: כורכום, ג'ינג'ר, כמון, פפריקה ותבלינים נוספים, ג'ינקו בילובה [1][2][3][4], אומגה 3, שנמצא גם בספירולינה הירוקה ובמקביל גם מכילה המון נוגדי חמצון ורכיבים אחרים שמורידים רמות דלקת ומונעים מחלות.

---

*** תוספת דצמבר 25 – הגישה הרב-תחומית והמכאניזמים החדשים בניהול מיגרנה
מחקר עדכני שפורסם בדצמבר 25 בכתב העת Nutrients קובע כי ניהול מיגרנה (MIG) דורש גישה רב-תחומית המשלבת אסטרטגיות של תזונה, פעילות גופנית וניהול משקל, כולן מכוונות להפחתת דלקת מערכתית ושיפור התפקוד המטבולי. המחקר בוצע כסקירה נרטיבית שניתחה מאמרים שפורסמו במהלך 10 השנים האחרונות (2015-2025), במטרה לבסס פרוטוקול טיפול המבוסס על אורח חיים.

הניתוח המעמיק של הראיות חושף מספר מנגנונים וממצאים קליניים עיקריים:

1. התערבות תזונתית ומטבוליזם: תזונה מאוזנת ואנטי-דלקתית המבוססת על המודל הים-תיכוני (עשירה במזונות צמחיים לא מזוקקים, דגנים מלאים, פירות, ירקות, אגוזים, זרעים ודגים, תוך הגבלת פחמימות מזוקקות ונתרן הראתה פוטנציאל בשליטה ב-MIG. גישה זו, יחד עם אימוץ דיאטה דלת גליקמיה, פועלת בעיקר על ידי שיפור מטבוליזם הגלוקוז והפחתת דלקת. ממצאים חדשים מצביעים על כך שחלק ניכר מהשפעות הדיאטה מתווכות דרך ציר המעי-מוח . התערבויות אלה, כולל תוספת פרוביוטיקה, תורמות לייצור חומצות שומן קצרות-שרשרת ($\text{SCFAs}$), המסייעות בחיזוק מחסום המעי ובאיזון דלקתי. הראיות מצביעות על כך שצריכה גבוהה של מלח, אלכוהול וקפאין במינונים גבוהים מהווים טריגרים פוטנציאליים בקרב אנשים רגישים.
2. תוספי תזונה ואיזון מיטוכונדריאלי: תוספים המעורבים בתפקוד המיטוכונדריאלי נמצאו יעילים באופן משמעותי במניעה ובניהול המיגרנה.
   • ויטמין D ממלא תפקיד חשוב באיזון המערכת החיסונית, והוא מעורב בוויסות דלקת עצבית. ממצאי המחקר מצביעים על קשר בין רמות נמוכות שלו לבין תדירות מיגרנה גבוהה יותר. תוספת ויטמין D יעילה בהפחתת עוצמת וכאב התקפי המיגרנה.
   • חומצות שומן אומגה 3 הפחתת תדירות וכאב התקפי המיגרנה. מנגנון הפעולה כולל המרת חומצות אלו לרכיבים הנקראים רזולווינים , המעודדים סיום (resolution) של תהליכים דלקתיים ומווסתים כאב.
   • חומצה אלפא-ליפואית נוגד חמצון רב עוצמה. היא פועלת להגנה על המיטוכונדריה מפני עקה חמצונית ולשיפור תפקוד אנרגטי, בדומה לריבופלאבין ול-CoQ. תוספת שלו נמצאה כמסייעת בהפחתת תדירות ההתקפים ומשכם.
   • מגנזיום יעיל בהורדת תדירות ועוצמה. יעילות זו נובעת מהיותו קו-פקטור מפתח בתגובות אנרגטיות והיותו מעכב תעלות סידן על ידי חסימת קולטני NMDA במוח – פעולה שעשויה לעכב את הדיכוי הקורטיקלי המתפשט (CSD), המעורב בפתוגנזה של המיגרנה, וכן להפחית את רמות הנוירופפטיד CGRP. יתר על כן, נמצא כי מחסור במגנזיום מגביר את העקה החמצונית.
   • קו-אנזים 10 יעיל בהורדת תדירות התקפי המיגרנה וחומרתם, ומשפרת את תפקוד המיטוכונדריה.
   • ויטמין בי 2 (ריבופלאבין) נמצא בעל תפקיד כפול: הוא מסייע לשמור על ההומיאוסטזיס המיטוכונדריאלי (האיזון והתפקוד היציב של יחידות ייצור האנרגיה התאיות) ובמקביל מגן על המוח מפני עקה חמצונית על ידי סיוע בהפחתת רדיקלים חופשיים (ROS).
   • פולאטים נמצאים במוקד המחקר בשל תפקידם המרכזי במתילצית DNA ובמטבוליזם של הומוציסטאין. רמות נמוכות של פולאטים בדם קשורות לסיכון מוגבר להתפתחות מיגרנה. באמצעות ויסות תהליכים מטאבוליים אלו, תוספת פולאטים עשויה לספק יתרונות פוטנציאליים בניהול מיגרנה .
   • פרוביוטיקה עשויה לשפר את איכות החיים על ידי הפחתת התקפי מיגרנה דרך מנגנון ציר המעי-מוח. הפרוביוטיקה פועלת באמצעות יצירת חומצות שומן קצרות-שרשרת (SCFAs), שיפור שלמות מחסום המעי, הפחתת תרכובות פרו-דלקתיות והקלה על קיפאון קיבתי. עם זאת, ישנם תוצאות סותרות הדורשות מחקר נוסף כדי לאמת את יעילות הטיפול
3. פעילות גופנית וקינזיופוביה: אימוני כושר (Exercise) הוכחו כהתערבות מועילה. אימון התנגדות/כוח נמצא כבעל היתרון המשמעותי ביותר בהפחתת תדירות ההתקפים. אימון אירובי בעצימות מתונה רציפה זכה להמלצת רמה, ואימון יוגה הומלץ גם הוא להפחתת תדירות ונכות. הממצא המעשי העיקרי הוא שיש להתייחס באופן פעיל לקינזיופוביה (פחד מתנועה) כדי להתגבר על הימנעות מפעילות גופנית, הקיימת בכ-53% מהמטופלים.
4. השמנת יתר וניהול משקל: קיים קשר דו-כיווני בין השמנת יתר למיגרנות המתווך על ידי דלקת כרונית ושחרור ציטוקינים ואדיפוקינים (כגון לפטין). ירידה במשקל, בהיקף ממוצע של 4.1 ב-BMI נמצאה כגורמת לשיפור משמעותי במאפייני המיגרנה (תדירות, עוצמה ונכות).

הניתוח המעמיק מאשרר כי הגישה הטיפולית היעילה ביותר למיגרנה היא תוכנית מותאמת אישית של אורח חיים בריא. המחקר החדש מעניק תוקף מדעי נוסף בכך שהוא מראה כיצד הטיפול התזונתי (דיאטות, תוספים) וניהול המשקל אינם רק המלצות כלליות, אלא פועלים דרך מנגנונים ביוכימיים ספציפיים וקריטיים: שיפור ההומיאוסטזיס המיטוכונדריאלי ואיזון ציר המעי-מוח. כלומר, הראיות מראות כי כל התערבות – שיפור המיקרוביום, תוספת מגנזיום, או אימון כוח – תורמת לאותה מטרה סופית: הפחתת העוררות העצבית והדלקת המערכתית המניעות את התקפי המיגרנה.

דברים נוספים הקשורים למיגרנות שכדאי להעלות רמות שלהם:

1. ויטמינים ומינרלים
   • מגנזיום.
   • סלניום
     • במחקר קליני מבוקר כפל סמיות שפורסם במאי 24 בכתב העת Frontiers in Nutritions, חוקרים חילקו 72 אנשים הסובלים ממיגרנות ל-2 קבוצות. האחת קיבלה 20 מק"ג סלניום והשני פלסבו.
       תוספת סלניום הביאה להפחתה משמעותית ברמות NO (-1.24 ± 0.43). חשוב להבין שבאופן כללי ש-NO חשוב לבריאות כלי הדם והלב ולתגובות מערכת החיסון, אך במצבים מסויימים כשהוא בא במגע עם רדיקלים חופשיים שהגוף מייצר באופן טבעי גם כן (superoxide) נוצרת מולקולה שנקראת Peroxynitrite והיא נקשרה להתקפי מיגרנות וחומרתן^[1].
       תוספת סלניום הביאה לעלייה משמעותית בקיבולת נוגדי החמצון TAC (9.89 ± 2.50)).
       לתוספת סלניום הייתה השפעה מגנה משמעותית (0.33 ± 0.57) מפני רמות עקה חמצונית.
       צריכת סלניום הייתה קשורה לתדירות נמוכה יותר של כאבי ראש ולחומרה, כמו גם לציון נמוך יותר של כאבי ראש (HIT-6).
     • מחקר מ-2022 הראה שאנשים ברבעון הנמוך ביותר של רמות סלניום היו בסבירות גבוהה פי 11 ללקות במיגרנה מאשר אלו ברבעון הגבוה ביותר.
   • ויטמיני בי (בי 1 [1][2], בי 2 [1][2][3], ניאצין (בי 3) [1], בי 6 וחומצה פולית [1], בי 12 [1] הורדת רמות הומוציסטאין [1]).
   • ויטמין די.
2. נוגדי חמצון
   • קיו-10.
   • פיקנוגנול ויטמין סי ואי [1].
   • חומצה אלפא ליפואית [1].
   • מאמר סקירה על נוגדי חמצון (ויטמין סי, כורכום, קיו-10, ג'ינקו בילובה, בן חרצית) [1].
3. צמחי מרפא
   • בן חרצית (feverfew) [1][2][3].
   • כורכום (סעיף 6).
   • ג'ינג'ר (סעיף 4).
4. מזונות מותססים (תוספת מאי 25) ופרוביוטיקה [1][2][3][4].
5. שמנים אתריים: מנטה [1][2][3], לבנדר [1].
6. דיקור סיני.
7. כירופרקטיקה [1][2][3].
8. הומיאופתיה [1][2][3].
9. ניהול מתחים.
10. יוגה [1].
11. פעילות אירובית [1].
12. סאונה [1].

גורמים סביבתיים שמומלץ להמנע מהם:

1. קרינה אלקטרומגנטית/ סלולאר [1][2][3][4][5][6][7][8][9][10][11][12][13][14][15].
2. זיהום אוויר [1].
3. מתכות כבדות [1][2].
4. הדברה [1].
5. תרכובות אורגניות נדיפות.
6. מונוסודיום גלוטמאט [1][2][3].
7. ממתיקים מלאכותיים: אספרטיים [1], סוכרלוז [1].
8. תרופות לצרבת מעלות סיכון לכאבי ראש ומיגרנות.

כדי להתעדכן ראשונים מוזמנים להזין דוא"ל למטה