פעילויות בטבע משפרות מצב רוח ומפחיתות חרדה

בעיות בריאות הנפש קשורות לאיכות חיים נמוכה יותר, עליה בטיפולים ללא תכנון מוקדם (ספונטניים), עלויות כלכליות וחברתיות מהותיות ותמותה מוגברת (אובדנות).
כאחד מכל עשרה אנשים יחוו חרדה או דיכאון במהלך השנה. לעתים קרובות שתי ההפרעות הללו מתרחשות יחד. בשנת 2020 כ-264 מיליון אנשים סבלו מדיכאון.

בני האדם והטבע אחד הם וההיסטוריה מוכיחה שככל שהאדם מתרחק ממנו הבריאות הפיזית והמנטלית יורדת. הצגתי זאת למשל במאמר: "התרחקות האדם מהטבע וכיצד משפיע על הבריאות – יד מכוונת?". והראתי זאת גם במאמרים: "הסוד של הטבע: אריכות ימים", "גם מעט זמן בטבע משפר את בריאות הנפש אצל סטודנטים במצבי סטרס, חרדות ודיכאון".

השפעות פסיכולוגיות ובריאותיות של חשיפה לטבע:

1. פעילויות בחיק הטבע יעילות לשיפור בריאות הנפש אצל מבוגרים קרי שיפור במצב הרוח, פחות חרדה ויותר רגשות חיוביים, כולל אצל אלה עם בעיות בריאות נפשיות קיימות. כך עולה ממחקר חדש בהובלת אוניברסיטת York שפורסם במהדורת דצמבר 21 בג'ורנל SSM – Population Health.
   במסגרת המחקר, החוקרים סקרו 14,321 אפשרויות של התערבויות מבוססות טבע (NBI) וניתחו 50 מחקרים.
   המחקר מצא שלפעילות שנמשכת 20-90 דקות, הנמשכות לאורך 8 עד 12 שבועות, היא בעלת התוצאות החיוביות ביותר לשיפור מצב הרוח והפחתת החרדה.
   גינון ופעילות גופנית היו בין הפעילויות הקשורות ליתרונות של בריאות הנפש כמו כן 'forest bathing' (שהות ביער וספיגת האווירה) נמצא משפר את מצב הרוח.
   החוקרים מציינים שהם יודעים כבר זמן מה שהטבע טוב לבריאות ולרווחה, אך המחקר הזה מחזק את הראיות הגוברות לכך שעשיית דברים בטבע קשורה לעלייה גדולה בבריאות הנפש. בעוד שפעולות אלה בכוחות עצמך יעילות, בין המחקרים שבדקנו נראה כי ביצוען בקבוצות הוביל לרווחים גדולים יותר בבריאות הנפש.
   החוקרים קובעים כי יש צורך בהשקעה ניכרת ומתמשכת בפתרונות קהילתיים כמו התערבויות מבוססות טבע, אשר עשויות למלא תפקיד חשוב בהתמודדות עם העלייה הגדולה בתקופת הקורונה בביקוש לתמיכה בבריאות הנפש.
2. *** תוספת ינואר 22 – הארקה – Grounding
3. *** תוספת אפריל 22 – טיפול ביער
   עכשיו זה מתועד היטב: טיפול ביער (forest therapy) הוא שיטה יעילה ופשוטה להתמודדות עם משהו שאנשים רבים מתמודדים איתו.
   כל אדם הרגיש זאת בעצמו בשלב מסוים. לאחר טיול ביער, הכתפיים צונחות כמה דרגות. הלב מפסיק לדפוק והמחשבות זורמות קצת יותר בשלווה. זה פשוט נעשה קל יותר להירגע והעולם נראה קצת יותר זוהר.
   מחקר מטעם האוניברסיטה הנורווגית למדעים וטכנולוגיה (NTNU), מראה כי בעידן הסמארטפונים והמדיה החברתית, הוכפל מספר המתבגרים והצעירים בנורבגיה עם דיכאון וחרדה. 44 אחוז מהנערות בנורבגיה נאבקות כעת במתח ובמחשבות כבדות.
   פרופסור Simone Grassini, מומחה למדעי המוח פסיכולוגיה באוניברסיטת Stavanger, רצה לבדוק כיצד משהו פשוט כמו טיול ביער יכול לעזור עם חרדה ודיכאון. הוא אסף את כל המחקרים שביצעו חוקרים ברחבי העולם בדיוק בנושא זה בעשר השנים האחרונות. גראסיני בחר את כל המחקרים שבהם כללו החוקרים קבוצה שטיילה ביער, וקבוצת ביקורת שלא טיילה ביער^[1]. כולם בשתי הקבוצות נאבקו בחרדה ובדיכאון – המחקרים כולם אומרים את אותו הדבר.
   גראסיני מציין שהטיולים האלה הם שיטה יעילה ופשוטה למשהו שהרבה אנשים נאבקים בו.
   האם זה הפעילות עצמה שמשחרר? או שזה הטבע, עם השקט והרשרוש של האורנים? האם זה יעבוד באותה מידה פשוט בלשבת? או שמא השילוב של פעילות גופנית וטבע עושה את העבודה? האם די ביציאה קטנה או שמא יש צורך בטיולים ביער על בסיס קבוע?
   התשובה הפשוטה היא שזה לא משהו שקל לומר, לפחות לא מנקודת מבט מדעית. אף אחד לא בדק את זה עדיין. אף אחד לא עשה ניתוח שיטתי של הפעילות, כי כידוע, כל מחקר עולה כסף.
   אבל יש לנו כמה חלקים מהפאזל, הוסיף.
   מחקרי מעבדה מראים שגם חשיפות קצרות לתמונות וסרטוני טבע מובילות לשינוי בפעילות המוח הקשורה לרגיעה ולרווחה^[2][3]. מחקרים נוספים מראים שלפעילות גופנית עצמה יש השפעה חיובית על חווית הרווחה^[4]. מחקרים שבוצעו בחוץ הראו שאפילו חשיפה קצרה לסביבת יער מובילה לפעילות פחותה במרכז הפחד של המוח^[5]. מחקרים אחרים מציגים היבט שהתפיסה החזותית של סביבות טבעיות דורשת פחות קשב ועיבוד קוגניטיבי, בהשוואה לאלו העירוניות^[6].
   אבל עדיין לא קיימת שיטה מבוססת מדעית כיצד יש לבצע טיפול ביער במונחים קונקרטיים. האם הליכה אחת בשבוע מספיקה או שצריך לקחת ארבע? האם חצי שעה מספיקה או שצריך ללכת לשעתיים?
   למרות שכוח הריפוי של הטבע לא נותח בשיטות מדעיות, זה משהו שהרבה פילוסופים חשבו עליו הרבה. מנקודת מבט פילוסופית, התוצאות ממחקרים על האופן שבו השהייה בטבע משפיעה עלינו אינן מפתיעות, אומרת פרופ' לפילוסופיה Solveig Bøe מ-NTNU. היא מצביעה על העובדה הבסיסית שגם בני אדם הם חלק מהטבע. אם חוזרים מספיק אחורה בהיסטוריה האבולוציונית הביולוגית שלנו, אנחנו קשורים לכל מה שחי בעבר ובהווה. היא מאמינה שזה מסביר מדוע להיות בטבע מרגיש משמעותי. זה יכול לעזור לנו להבין שיש משהו חשוב יותר ממה שאנחנו מסתובבים ומהרהרים בליבנו.
   בחוץ במרחבים ירוקים, מוקפים בשירת ציפורים, רעש של מים זורמים, ריח של צמחייה, אנחנו מבינים שאנחנו חלק ממשהו גדול יותר. זה יכול לעשות לנו טוב ולעזור לנו לשכוח את עצמנו לזמן מה היא מסכמת.
   https://norwegianscitechnews.com/2022/12/yes-its-true-a-walk-in-the-woods-actually-helps-with-anxiety-and-depression/
4. *** תוספת אוגוסט 25
   במחקר פיילוט שפורסם באוגוסט 25 בכתב העת Behavioral Sciences, חוקרים מאוניברסיטת אקסטר שבבריטניה בחנו את התוכנית הטיפולית "שורשים ונבטים" (Roots and Shoots), תוכנית מבוססת-טבע המיועדת להקלה על תסמיני דיכאון וחרדה.
   החוקרים מציינים שאתגרי בריאות הנפש מהווים בעיה עולמית עם עלויות כלכליות וחברתיות משמעותיות. הם מסבירים שלמרות שהוכח שחשיפה לטבע תורמת לבריאות הנפש, שירותי הטיפול המסורתיים נמצאים תחת לחץ, ורבים אינם מקבלים את התמיכה שהם זקוקים לה עקב חוסר במשאבים. בנוסף, הסטיגמה סביב הנושא והעדפה של אנשים רבים לעזרה עצמית מהווים חסמים בפני חיפוש עזרה מקצועית. לכן, מטרת המחקר הייתה לבדוק את ההיתכנות והיעילות של תוכנית מונחית-עצמית, שאינה דורשת טיפול מקצועי, כדי לסייע למבוגרים לשפר את מצב רוחם ולהתחבר מחדש לסביבה הטבעית. התוכנית עצמה פותחה מתוך שילוב עקרונות מפסיכולוגיה קלינית וממחקר על טבע.
   המחקר כלל 47 מבוגרים שחולקו לשתי קבוצות: קבוצת הניסוי שקיבלה גישה מיידית למדריך הדיגיטלי של התוכנית, וקבוצת ביקורת שהצטרפה לרשימת המתנה. התוכנית כללה הדרכה עצמית של ארבעה שבועות, ובמהלכה המשתתפים התבקשו לבצע פעילויות יומיומיות פשוטות בטבע כמו הליכה, ישיבה בפארק, או התבוננות בעצים.
   הממצאים הראו כי המשתתפים בתוכנית דיווחו על רמות רווחה נפשית גבוהות יותר באופן מובהק בהשוואה לקבוצת הביקורת. נתונים סטטיסטיים מרשימים במיוחד מראים כי 82% מהמשתתפים חוו שיפורים משמעותיים במצבם, ו-59% מהם הראו שינוי שהוגדר כ"משמעותי מבחינה קלינית". יתרה מכך, חלק מהמשתתפים אף עברו מרמות קליניות של דיכאון וחרדה לרמות נמוכות מהסף הקליני. 94% מהמשתתפים שהשלימו את התוכנית המליצו עליה לאחרים, וכמחציתם אף הביעו עניין בתוכנית ארוכה יותר.
   המחקר מספק עדות חזקה לכך שמשאבים מבוססי-טבע כמו התוכנית שנבחנה יכולים לשמש ככלי יעיל לעזרה-עצמית. התוצאות מדגישות את הפוטנציאל של התערבויות מבוססות טבע ככלי תומך להתמודדות עם מצבי רוח ירודים, שיפור הרווחה הכללית וקידום קשר עמוק יותר עם הסביבה הטבעית. עם זאת, החוקרים מציינים כי ממצאי מחקר הפיילוט אמנם מבטיחים מאוד, אך יש צורך במימון למחקר רחב יותר לבחינת התוכנית לפני שניתן יהיה להציעה לציבור באופן נרחב.
   https://news.exeter.ac.uk/nature-could-be-an-effective-self-help-tool-for-improving-mental-health/

השוואות סביבתיות – עיר מול טבע ומרחבים ירוקים/כחולים:

1. *** תוספת מרץ 22
   על פי מחקר חדש של אוניברסיטת קולורדו בולדר שפורסם במרץ 22 בג'ורנל PLOS One אנשים שנחשפו ליותר שטחים ירוקים במהלך השנה הראשונה של הקורונה דיווחו על פחות דיכאון וחרדה באופן משמעותי. המחקר גם מצא שבזמן שבו בעיות בריאות הנפש זינקו עקב צרות כלכליות, מחסור באספקה ​​וסיקור חדשותי בלתי פוסק של הנגיף, אנשים חיפשו נחמה בחיק הטבע, כששליש בילו שם יותר זמן ממה שהם בילו לפני כן.
   החוקרים מציינים שמחקר זה מראה עד כמה קריטי לשמור על פארקים ושטחים ירוקים פתוחים בעתות משבר. זה גם מראה שכאמצעי לבריאות הציבור צריך להתאמץ יותר להכניס שטחים ירוקים ולהנגיש אותם.
   לצורך המחקר סקרו המחברים כ-1,200 תושבי דנבר מנובמבר 2019 עד ינואר 2021, סקר בן 30 דקות האומד את בריאותם הנפשית ואת תפיסותיהם לגבי שטח ירוק ליד ביתם, כולל: כמה יש, האם הם יכולים לראות אותו, האם הוא נגיש, כמה הם השתמשו בו ואיכותו. הם גם אספו תמונות לוויין אוויריות כדי לכמת באופן אובייקטיבי את הירוק בשכונות של המשיבים.
   כאשר החלו הסגרים, החוקרים הוסיפו שאלות נוספות, מה שסיפק הזדמנות נדירה לבדוק גם כיצד המגיפה השפיעה על בריאות הנפש לאורך זמן ומה הכי מלחיץ בה.
   המחקר לקח בחשבון גורמים סוציו-דמוגרפיים, יחד עם הנסיבות הייחודיות הרבות שהופיעו במהלך COVID.
   באופן לא מפתיע החוקרים גילו שהקורונה השפיעה לרעה על בריאות הנפש, אבל מצאו גם שלשטח ירוק יכול להיות אפקט מגן רב עוצמה, אפילו בזמן של גורמי לחץ יוצאי דופן כאלה.
   עוד מצאו החוקרים שאנשים שהשקיעו זמן רב בגלילה באינטרנט וצפו בחדשות דיווחו על בריאות נפשית ירודה יותר. לעומת זאת, עצם קיומו של שטח ירוק בשפע בקרבת מקום, היה קשור לציוני דיכאון נמוכים יותר. וכדי להפיק את המרב מהשטח הירוק הסמוך, מצא המחקר, שאנשים היו צריכים לצאת ולהשתמש בו, כלומר לא רק להתבונן בו. אלה שהשתמשו בשטחים ירוקים הכי הרבה סבלו מירידה משמעותית בחרדה ודיכאון.
   המחקר הזה מוסיף לגוף הולך וגדל של עדויות המצביעות על כך שלשטחים ירוקים יכולה להיות השפעה מדידה על הבריאות.
   'השערת הביופיליה', בני אדם נוטים באופן מולד לחפש קשרים עם שטחים ירוקים, שבהם הסביבה המרגיעה משפיעה על הורמוני הלחץ באופן שמקדם ריפוי ומידוף מחלות. הרעיון הוא שהתפתחנו עם הטבע, ורק בעבר הקרוב אנו חיים בג'ונגל של בטון.
   החוקרים משתפים מחקר משנת 1984 שאפילו מצא שכאשר לחולים בבית החולים היו חדרים עם חלון המשקיף על שטח ירוק, הפצעים שלהם נרפאו מהר יותר והם נזקקו פחות לתרופות נגד כאבים מאלה שהסתכלו על קיר לבנים.
   החוקרים מסכמים שלאחר שליטה בכל הגורמים, היתרונות נותרו ברורים: לבלות יותר זמן בחוץ. מגיפה או לא מגיפה, זה טוב לבריאות הנפשית שלך.
2. *** תוספת דצמבר 22
   לשטח ירוק עירוני יש הרבה יתרונות בריאותיים ידועים, כולל תוחלת חיים ארוכה יותר, פחות בעיות נפשיות ותפקוד קוגניטיבי טוב יותר. עם זאת, בדיוק כמה שטחים ירוקים נדרשים כדי לשפר את בריאותם של אנשים נותרה שאלה פתוחה.
   מחקר שפורסם בדצמבר 22 בג'ורנל Environmental Research בראשות ISGlobal, העריך את הקשר בין בריאות נפשית טובה יותר לבין כלל השטחים הירוקים על פי הכלל 3-30-300. על פי כלל זה, כל אחד צריך להיות מסוגל לראות לפחות שלושה עצים מביתו, להיות בעל 30% כיסוי חופת עצים בשכונה שלו ולא לגור יותר מ-300 מטר מהפארק או השטח הירוק הקרוב. הכלל הוצע על ידי יערן עירוני Cecil Konijnendijk.
   מחקר חתך זה התבסס על מדגם של 3,145 תושבי ברצלונה בגילאי 15-97 שנים שהשתתפו בסקר הבריאות של ברצלונה 2016 – שנעשה על ידי סוכנות הבריאות הציבורית של ברצלונה – וגויסו באופן אקראי. מצב בריאות הנפש הוערך באמצעות שאלון הבריאות הכללי (GHQ-12).
   החוקרים ציינו שרק 4.7% מהאוכלוסייה הנסקרת עמדו בכל שלושת הקריטריונים של כלל השטחים הירוקים. קצת יותר מ-43% מהנשאלים היו לפחות שלושה עצים בטווח של 15 מטרים מהבית שלהם, ל-62.1% היה שטח ירוק גדול בטווח של 300 מטרים ו-8.7% גרו באזור עם מספיק ירוק מסביב. עם זאת, לכמעט 22.4% לא היה אף אחד מהמרכיבים הללו.
   18% מהמשתתפים דיווחו על בריאות נפשית לקויה ו-8.3% דיווחו שביקרו אצל פסיכולוג בשנה הקודמת. בנוסף, 9.4% דיווחו על שימוש בתרופות הרגעה או תרופות הרגעה ו-8.1% דיווחו על שימוש בתרופות נוגדות דיכאון ביומיים הקודמים.
   ממצאי המחקר הראו כי הקפדה מלאה על חוק השטחים הירוקים 3-30-300 קשורה בבירור לבריאות נפשית טובה יותר, פחות שימוש בתרופות ופחות ביקורים אצל פסיכולוג, אם כי הקשר היה מובהק סטטיסטית בעיקר לשטחים הירוקים שבסביבת המגורים (עד 300 מטר).
   החוקרים סיכמו: "יש צורך דחוף לספק לאזרחים יותר שטחים ירוקים. ייתכן שנצטרך להסיר אספלט ולשתול עוד עצים. כל יוזמה שתוביל לעיר ירוקה יותר תהיה צעד קדימה, המסר המרכזי הוא שאנו זקוקים לירוק וכמה שיותר מהר".
3. *** תוספת פברואר 23
   ביפן, המונח shinrin-yoku, או forest bathing, פותח כדי להתייחס לבילוי בטבע תוך הפעלת כל החושים: טעימת האוויר, ריח היער, האזנה לזרימת הנחל והיותך נוכח בכל מה שאתה חווה.
   במחקר שפורסם בפברואר 23 בכתב העת Leisure Sciences. החוקרים מצאו, שאנשים מבוגרים שדנו בחוויותיהם בזמן ששהו בטבע עם אחרים, נטו לתחושת התקשרות רבה יותר לforest bathing ולתחושת משמעות חזקה יותר לחיים.
4. *** תוספת אוקטובר 23
   במחקר שפורסם באוקטובר 23 בכתב העת Planetary Health, הכולל 2.3 מיליון אנשים מוויילס שעקבו אחריהם במשך 10 שנים בחן האם חשיפה גדולה יותר למרחבים ירוקים וכחולים (GBS) יכולה להיות קשורה לתוצאות בריאות הנפש. התוצאות גילו כי חשיפה גדולה יותר הייתה קשורה להפחתת הפרעות נפשיות ב-20%. כמו כן נמצא שעל כל התרחקות של 360 מ' ממרחבים ירוקים/כחולים יש עליה של 5% בסיכוי לחוות הפרעות נפשיות.
5. *** תוספת ינואר 24
   אפילו הבדלים קטנים בזמינות של שטחים ירוקים וכחולים עירוניים עשויים להיות קשורים לבריאות נפשית ופיזית טובה יותר אצל מבוגרים, על פי מחקר של מדענים מאוניברסיטת Washington State. החוקרים הציגו ממצאים ראשוניים כבר במפגש השנתי של האקדמיה האמריקאית לנוירולוגיה באפריל 2023. ממצאים אלה בחנו את הקשר בין מצוקה פסיכולוגית רצינית לבין מרחק למרחבים הירוקים והכחולים. בגרסה הסופית שפורסמה זו של המחקר שלהם, החוקרים בחנו מספר מדדים נוספים, כולל אחוז השטח הירוק, חופת העצים, שטח היער והשטח הפתוח בכל מיקוד/אזור וכן אורך השבילים. הם גם הרחיבו את הניתוחים שלהם כדי לבחון כיצד מדדים אלה קשורים לבריאות כללית וכדי לתת את הדעת על הבדלים בדמוגרפיה של המשיבים בסקר, כגון גזע ורמת השכלה.
   המחקר, שפורסם בינואר 24 בכתב העת Health & Place, מבוסס על נתוני סקר בריאות של יותר מ-42,000 אנשים בני 65 ומעלה שחיו באזורים עירוניים של מדינת וושינגטון בין השנים 2011-2019. בניתוח שלהם, החוקרים התייחסו לכלל המשיבים בסקר תוצאות בריאות הנפש למדדים שונים שכמתו גישה למרחבים ירוקים וכחולים, כגון יערות, פארקים, אגמים ונהרות, בתוך מיקוד המגורים שלהם. קרוב ל-2% מהנשאלים הראו סימנים של מצוקה פסיכולוגית חמורה ו-19% דיווחו על בריאות כללית טובה או ירודה.
   ממצאי המחקר הראו כי 10% שטח יער במיקוד המגורים של אדם היה קשור להפחתה במצוקה פסיכולוגית חמורה, שמכילה בעיות נפשיות הדורשות טיפול ושמפריעות לחיים החברתיים, לעבודה או לבית הספר של אנשים. באופן דומה, עלייה של 10% בשטחים ירוקים, בכיסוי עצים, במקווי מים או באורך השביל הורידו את הסיכוי שאנשים מבוגרים דיווחו על בריאותם הכללית כירודה.
   "הממצאים מצביעים על כך שאובדן השטחים הירוקים והכחולים העירוניים עקב עיור מהיר עשויה לא רק להשפיע על הסביבה אלא גם להשפיע על בריאות הציבור".
   החוקרים מסבירים שאנשים מבוגרים פגיעים במיוחד לבעיות נפשיות כמו דיכאון, אשר הוכח כמגביר את הסיכון גם לירידה קוגניטיבית ולמחלת הדמנציה. אנשים אלה גם פחות מתחברים לטיפול הנפשי המוצע להם וגם אם מתנסים בו, התוצאות לא משפיעות מי יודע מה. ולכן חשוב לתת להם כלים ודרכים פרקטיות להיטיב עם הבריאות הפיזית והנפשית. החוקרים חושבים שחשיפה למרחבים ירוקים או כחולים יכולה לעזור למנוע, לעכב או אפילו לטפל בבריאות נפשית לקויה אצל מבוגרים. הם מציעים אפילו לכלול מרשמים לטבע בכתב, שפשוט יגרמו להם לבלות יותר בחוץ.
6. *** תוספת פברואר 24
   מחקר של חוקרי אוניברסיטת Waterloo שפורסם בדצמבר 23 בכתב העת Cities & Health מצביע על כך ש'forest bathing' – התבוננות בטבע תוך נשימה עמוקה, יכולה לעזור לנוער להוריד מתח ולהגביר את הבריאות והרווחה שלהם.
   המחקר אסף נתוני סקר בזמן אמת מבני נוער על התגובות הרגשיות שלהם לסביבות עירוניות שונות כמו מרכז מעבר, רחובות מגורים, שבילים, פארקים ודרכי מים. מרחבים עירוניים טבעיים היו קשורים באופן עקבי לציונים גבוהים יותר באופן משמעותי בתוצאות חיוביות.
   החוקרים מציינים ש"למרות שהממצאים אולי לא מפתיעים את רוב האנשים, מה שמשמעותי הוא שבפעם הראשונה, אנחנו יכולים לומר במפורש הוא עד כמה החרדה מופחתת כאשר ילדים נמצאים ליד פארק, לעומת ליד מרכז העיר". לאחר שעמדו והסתכלו על אגם עירוני במשך שתיים או שלוש דקות בלבד, ציוני הנוער בסולם חרדה מאומת ירדו ב-9%. מצד שני, ציוני החרדה שלהם היו גבוהים ב-13% כשעמד במיקום עמוס במרכז העיר במשך אותו פרק זמן. זאת לאחר התאמה למספר גורמים נוספים, כולל גיל, מגדר, מוצא אתני, אבחון בריאות הנפש ומעמד חברתי.
   המחקר מצא שמוטיבים או דפוסים של טבע על מבנים, מראות טבעיים בסביבות עירוניות, כמו אגמים ופארקי פעילות ציבוריים, ואלמנטים של נוף, כמו גנים ועצים, משפרים חוויות רגשיות חיוביות עבור בני נוער.
   החוקרים מבקשים שתכנון ערים יבוא מתוך מחשבה על בריאות וקיימות לכל קבוצות הגיל, ממצאים אלה מספקים ראיות ברורות שמתכננים, בוני ערים וספקי שירותי בריאות יכולים להשתמש בהם כדי לתמוך במאפייני עיצוב אורבני טבעי ספציפיים. "בני נוער מודרים לעתים קרובות מכל סוג של החלטה לגבי הערים בהן הם חיים. חשוב לקבל את דעותיהם ולכמת את החוויות שלהם, כי חוויות ילדות משפיעות על תוצאות בריאות ומחלות רבות לטווח ארוך".
   הצעד הבא של החוקרים יהיה למצוא קשר בנתוני בריאות הנפש להשפעות הכלכליות והחברתיות ארוכות הטווח. מחקר עתידי יעריך את הבריאות הנפשית והפיזית של ילדים המתגוררים בבנייני דירות רבי קומות, תחום מחקר נוסף שאינו מובן היטב בצפון אמריקה.
   https://uwaterloo.ca/news/media/teens-benefit-forest-bathing-even-cities
7. *** תוספת אפריל 24
   כל המאמרים שלמעלה מעודדים רשויות ומתכנני ערים לייצר יותר סביבה טבעית (פארקים, גינות ציבוריות). חוקרים מאוניברסיטת King's College London עם או בלי לשים לב למעשה מצאו שפארקים וגנים ציבוריים לא בהכרח יעשו את העבודה כמו הטבע כשלעצמו.
   החוקרים מציינים שתהליך העיור מספק לבני האדם יותר תשתיות תקשורת, גישה לשירותים רפואיים ויותר אפשרויות תעסוקה, אבל מצד שני אנשים חווים יותר בעיות נפשיות בעיר. הם לא מציינים מדוע, אבל זה תמיד קשור לסטרס. בדרך כלל מירוץ העכברים. אין זמן, חייבים להרוויח כסף כדי לשרוד. (*** אבל אנחנו כבר מבינים שזה לא רק זה ובמיוחד לא בישראל. כאן תמיד יש משהו שגורם לעוד אנשים להיכנס לצעגל הסטרס. משבר רודף משבר, מלחמות, פנדמיות, חילונים-דתיים, ימין-שמאל, מזרחים-אשכנזים, יהודים-ערבים וכו').
   החוקרים מוסיפים שהקשר בין שכיחות מוגברת של מחלות נפש לחיים בעיר נקשר לחשיפה מופחתת לטבע. כמו כן ישנו גוף הולך וגדל של עדויות אמפיריות המצביעות על כך שחשיפה מוגברת לטבע העירוני קשורה לתוצאות חיוביות של בריאות הנפש.
   שתי תיאוריות דומיננטיות הוצעו כדי להסביר את הקשרים הללו, כל אחת מתמקדת בהיבטים שונים של האופן שבו הטבע משפיע על בריאות הנפש.
   הראשונה – Attention restoration theory – מציעה שחשיפה לטבע משחזרת תפקוד קוגניטיבי שלעתים קרובות פוחת עקב הדרישות של חיים עירוניים.
   השניה – Stress recovery theory – מציעה שחשיפה לסביבות טבעיות יכולה להקל על מתח פיזיולוגי, ומשמשת כחיץ נגד גורמי לחץ עירוניים.
   כמו כן בעוד שהרוב המכריע של המחקר חקר את הטבע העירוני בכללותו, כמה מחקרים דיווחו על קשרים אינדיבידואליים בין מאפיינים טבעיים ספציפיים בסביבה העירונית, כגון עצים, גנים, פארקים, חיות ציפורים ודרכי מים על רווחה נפשית מוגברת ושכיחות מופחתת של מחלות נפש. דפוס תוצאות זה מספק רציונל לפיתוח התערבויות מבוססות טבע לתמיכה בבריאות הנפשית של אוכלוסיות עירוניות. עם זאת, הפיתוח של התערבויות כאלה מחייב אותנו להבין כיצד תכונות טבעיות אינדיבידואליות מתקשרות זו עם זו כדי להשפיע על בריאות הנפש. אפשרות אחת היא שתכונות טבעיות שונות משפיעות על הרווחה הנפשית באופן מצטבר, כלומר סביבות הכוללות מגוון גדול יותר של מאפיינים טבעיים, כגון עצים, צמחים, נתיבי מים וחיות בר (גיוון טבעי גבוה), יביאו יתרונות בריאותיים נפשיים גדולים יותר מאשר סביבות הכוללות מגוון קטן יותר של מאפיינים טבעיים ("רק" ירוק). ולכן החוקרים רצו לבחון האם קיים הבדל בין מיגוון החשיפה לכל חשיפה על בריאות הנפש. ממצאי המחקר פורסמו באפריל 24 בכתב העת Nature.
   המחקר התקיים בין אפריל 2018 לספטמבר 2023, עם 1,998 משתתפים שהשלימו למעלה מ-41,000 הערכות. כל משתתף התבקש להשלים שלוש הערכות ביום על פני תקופה של 14 ימים, להזין מידע על סביבתו ולענות על סדרה של שאלות על בריאותו הנפשית. המגוון הטבעי הוגדר על ידי כמה מתוך ארבע תכונות טבעיות – עצים, צמחים, ציפורים ומים – היו נוכחים בסביבתו של המשתתף.
   הנתונים נאספו באמצעות אפליקציית Urban Mind, שפותחה על ידי חוקרי King's College London, אדריכלי הנוף J&L Gibbons וקרן Nomad Projects.
   החוקרים מצאו שסביבות עם מספר גדול יותר של מאפיינים טבעיים, כמו עצים, ציפורים, צמחים ודרכי מים, היו קשורות לרווחה נפשית גדולה יותר מאשר סביבות עם פחות תכונות, ושהיתרונות הללו יכולים להימשך עד שמונה שעות.
   ניתוח נוסף שלהם מצא שכמעט רבע מההשפעה החיובית של הטבע על בריאות הנפש יכולה להיות מוסברת על ידי מגוון התכונות הקיימות.
   החוקרים מסכמים שלמיטב ידיעתם, זהו המחקר הראשון הבוחן את ההשפעה על בריאות הנפש של מפגשים יומיומיים עם רמות שונות של מגוון טבעי בהקשרים אמיתיים. התוצאות מדגישות שעל ידי הגנה וקידום המגוון הטבעי נוכל למקסם את היתרונות של הטבע לרווחה נפשית בפועל, זה אומר פחות פארקים מבוססי דשא הקשורים בדרך כלל למגוון ביולוגי נמוך, ויותר מרחבים המשקפים את המגוון הביולוגי של המערכות האקולוגיות הטבעיות.
   https://www.kcl.ac.uk/news/biodiversity-is-key-to-the-mental-health-benefits-of-nature-new-study-finds

השפעות על איכות חיים – שינה ובריאות פיזית:

1. *** תוספת יולי 24 – איכות שינה
   מחקר בינלאומי (18 מדינות), שפורסם במהדורת יוני 24 בכתב העת Environmental Research בהובלת המרכז האירופי לאיכות הסביבה ובריאות האדם של אוניברסיטת Exeter, מצא שחיים ברחובות ירוקים יותר – אלה עם דשא, עצים וצמחייה גלויים – קשורים לשינה טובה יותר.
   החוקרים מציינים שבעוד שמחקרים קודמים מצאו קשר בין שטחים ירוקים לשינה טובה יותר, זו הפעם הראשונה שכמה סוגים שונים של סביבות טבעיות נותחו במדינות שונות.
   החוקרים מסבירים שחוסר שינה, מוגדר בדרך כלל כפחות משש שעות בלילה, תופעה שמתעצמת בצורה משמעותית במדינות מתועשות, המשפיעה על כ-16% מהמבוגרים בבריטניה וסך הכל בעולם זה נע בין 10-15%.
   שינה לקויה, על פי הרפואה, קשורה למגוון של תוצאות בריאותיות ורווחתיות שליליות, כולל מחלות לא מדבקות כמו השמנת יתר, סוכרת ומצבים קרדיווסקולריים. כל אלה כמובן הן לא באמת סיבות אלא תוצאות של אורח חיים לא בריא (תזונה/ חסרים תזונתיים, מיעוט פעילות גופנית, אי ניהול מתחים וחשיפה למזהמים סביבתיים).
   במחקר הנוכחי נעשה שימוש בנתונים מלמעלה מ-16,000 אנשים ב-14 מדינות באירופה, כמו גם באוסטרליה, קנדה, ארה"ב והונג קונג, כחלק מהסקר הבינלאומי BlueHealth (BIS) – סקר חתך המתואם על ידי המרכז האירופי לאיכות הסביבה ובריאות האדם בפנרין שבאנגליה. הנשאלים נשאלו על כמות הצמחייה ברחוב שלהם, האם יש להם נופים של נהרות, אגמים וחופים (הידועים ביחד כמרחבים כחולים) מהבית, כמה זמן פנאי הם מבלים במרחבים אלה, בריאותם הנפשית וכמות שעות השינה בלילה.
   המחקר מצא שאנשים שחיו ברחובות ירוקים יותר או שהיו להם נוף של חללים כחולים מביתם נטו לדווח על בריאות נפשית טובה יותר, אשר בתורה הייתה קשורה לכמויות שינה בריאות יותר. אנשים שבילו יותר זמן פנאי במרחבים ירוקים וכחולים דיווחו גם על בריאות נפשית טובה יותר ומשכי שינה בריאים יותר.
   בסך הכל, התוצאות מצאו כי 17% מהאנשים שחיו ברחובות ירוקים דיווחו שישנו פחות משש שעות בלילה, בהשוואה ל-22% מאלה שלא גרו ברחובות ירוקים.
   המחברת הראשית ד"ר Leanne Martin אמרה: "אנשים שחיו ברחובות ירוקים יותר דיווחו על בריאות נפשית טובה יותר, שהייתה הגורם המניע מאחורי שנת לילה טובה יותר. יוזמות ירוקות של נופי רחוב כבר קיימות בערים עירוניות כדי להתמודד עם הצפות ואיי חום, אבל הממצאים של מחקר זה מציעים שקובעי המדיניות צריכים להרחיב את זה לאזורי מגורים כדי לתמוך בבריאות הציבור על ידי קידום הרגלי שינה בריאים יותר".
   חוקר שותף מאוניברסיטת Vienna, ד"ר Mathew White, ציין ש-5% עשוי להראות כמשהו שולי אז להמחשת ה'אי שוליות' של הממצא הוא משווה את זה למצב אחר שמדיר שינה מהרבה אנשים וזהה בהשפעתו – דאגות כלכליות עקב הכנסה נמוכה. לכן "אנו חושבים שזה ממחיש שירוק של הרחוב צריך להיות מוכר על ידי ממשלות כנושא חשוב לבריאות הציבור".

מחקרים נוספים: [1][2][3][4].

אקותרפיה – גוף נפש וטבע

*** תוספת ינואר 23
גם צפייה בארועי טבע ארעיים כמו זריחה/ שקיעה, קשת בענן, סופות רעמים ושמים זרועי כוכבים מוסיפים לחוויה ולרווחה הרגשית. כלומר זה לא רק המיקום והצבע (הכחול של השמים והים, הירוק של היער וגווני החום של המדבריות). זה גם התזמון והארעיות של תופעות הטבע.
https://medicine.exeter.ac.uk/news/articles/newresearchquantifiesthew.html

לפני שהולכים על תרופות פסיכיאטריות היכנסו.
לדרכים נוספות להרים את מצב הרוח היכנסו.

כדי להתעדכן ראשונים מוזמנים להזין דוא"ל למטה