אנטיביוטיקה·הריון לידה וינקות·ילדים

אנטיביוטיקה "כדור שלג" מסוכן – הגנו על התינוקות מפניה

כמות הילדים הרגישים והחולים במחלות כמו אלרגיות, שפעות חוזרות, אסתמה, מחלות אוטואימוניות, ספקטרום האוטיזם, בעיות קשב וריכוז ועוד מצבים כרוניים נמצא במגמת עליה כרונית.

יש לא מעט סיבות שיכולות "לתרום" למצבים הללו, כאשר באופן כללי ניתן לסווג את זה לחשיפה למזהמים סביבתיים כלשהם ברמה יומית כבר במהלך ההריון. אם זה תרופות, חיסונים, זיהום אוויר, מי ברז, אדמה/מזון, תעשיות פסטיק, נפט, ושאר דברים לא טבעיים.
מבחינתי כולם מזהמים ומכולם צריך להמנע, אבל במקרה של אנטיביוטיקה יש קטע אחר. אנשים חושבים שהתועלת בה עולה על הנזק.
אנשים מבקשים אנטיביוטיקה על כל פיפס שמרגישים ורופאים רושמים בקלות יתרה גם אם לא יודעים שמדובר בחיידק באופן וודאי.

לפני הליכה לרופא, שזה הכלי שלו מצד אחד ומהצד האחר הוא לא משתף בסיכונים של האנטיביוטיקה אז מחובתכם לדעת ש:

נמצא קשר בין שימוש מוקדם של אנטיביוטיקה למחלות כרוניות רבות
במחקר נמצא כי אנטיביוטיקה קשורה למחלות מטבוליות [1][2] (השמנת יתר, סוכרת, יתר לחץ דם [1]), מחלות אימונולוגיות/ אוטואימוניות, אסתמהֿ [1], אלרגיות למזון [1], קדחת השחת, דלקות פרקים [1], דלקות מעיים [1] ומצבים קוגניטיביים [1] או הפרעות חברתיות [1][2] (ADHD, אוטיזם), היו גם הבדלים בין סוגים שונים של אנטיביוטיקה, והמשפחה ה"כוכבת" קפלוספורינים נקשרה עם הסיכון הגדול ביותר למחלות מרובות, לאוטיזם ואלרגיות למזון באופן ייחודי.
אנטיביוטיקות רבות הן גם נוירוטוקסיניות[1]
החוקרים מצאו גם כי הסיכון גדל עם יותר קורסים של אנטיביוטיקה וכאשר ניתן מוקדם יותר בחיים – במיוחד במהלך 6 החודשים הראשונים.
זה ברור וידוע גם שאנטיביוטיקה מעלה סיכון להישנות המחלה, הפניות למיון ואשפוזים והעלאת סיכון לחלות בשפעת.
לאנטיביוטיקה יש גם השפעה על היווצרות מולקולות שמאותתות למערכת החיסון להעלות את רמות אוסטאוקלסטים שמפרקים עצם ומוציאים סידן למחזור הדם. ובילדים זה יכול להשפיע גם על גדילה תקינה של העצם.

חשוב להבין שאנטיביוטיקה זה אחד המזהמים הגדולים ביותר שקיימים היום בעולם עקב שימוש לא מחייב מציאות של רופאים[1] ,רופאי ילדים[2] , רופאי שיניים[3] , ווטרינרים במיוחד בתעשית המזון מהחי[4] .
מחקרים מראים שאנטיביוטיקה נמצאת היום בכל מקום ובפרט במאגרי מים (נחלים, נהרות, אגמים)
השימוש העודף באנטיביוטיקה יצר בעיה גדולה בעידן הנוכחי, כי חיידקים פיתחו דרכים להתמודד מול אנטיביוטיקה = חיידקים עמידים, ויש להם גם את היכולת להעביר את התכונות הללו בין זנים שונים של חיידקים[5].
על פי הערכות של ארגון הבריאות העולמי כ-700,000 בני אדם מתים בבתי החולים מחיידקים עמידים נרכשים ושעד 2050 ימותו 10 מיליון כל שנה[6].

חיידקים עמידים והטכנולוגיה שלהם – הטבע חזק יותר מכל מניפולציה רפואית. 
אנטיביוטיקה – שימוש יתר, זיהום עולמי ויצירת חיידקים עמידים.
אנטיביוטיקה בכל מקום
אמא שלוקחת אנטיביוטיקה מעלה סיכון לחשיפת חיידקים עמידים אצל הילדים שלה.
אנטיביוטיקה בהריון ובינקות – קרוהן וקוליטיס.

טיפול בתינוקות באנטיביוטיקה בשבוע הראשון לחייהם נמצא קשור לירידה בחיידקים בריאים הנחוצים בין היתר לעיכול חלב ולעלייה בעמידות לאנטי-מיקרוביאלית, כך עולה ממחקר מהולנד שבחן כיצד אנטיביוטיקה משפיעה על המיקרוביום של 227 תינוקות. המחקר פורסם בפברואר 22 בג'ורנל Nature Communications.

החוקרים מציינים שלפי ההנחיות הנוכחיות, אנטיביוטיקה ניתנת כיום ל-4-10% אחוזים מכלל הילודים בשל חשד לזיהומים.
במחקר 147 תינוקות עם חשד לאלח דם קיבלו אחד משלושה טיפולים אנטיביוטיים סטנדרטיים. התוצאות שלהם הושוו לאלה של 80 תינוקות ללא חשד לזיהומים ושלא נרשמו להם אנטיביוטיקה.
לכל התינוקות נלקחה דגימת צואה לפני ואחרי הטיפול, ובגיל חודש, ארבעה חודשים ו-12 חודשים. הדגימות נותחו עבור החיידקים שהרכיבו את המיקרוביום החדש שלהם ועבור גנים חיידקיים הקשורים לעמידות לאנטיביוטיקה.
עבור ילודים שנרשמו להם אנטיביוטיקה, נמצאה ירידה משמעותית ברמות של מיני Bifidobacterium שונים בהשוואה לתינוקות שלא קיבלו טיפול אנטיביוטי. חיידקים אלו מסייעים לעיכול חלב אם אנושי ומקדמים את בריאות המעיים, תוך תמיכה בהגנה החיסונית מפני זיהום.
הצוות גם מצא עלייה בחיידקים שעלולים לגרום למחלות ובשפע של גנים הקשורים לעמידות לאנטי-מיקרוביאלית בקבוצה שקיבלה אנטיביוטיקה.
שינוי ב-251 מתוך 695 חיידקים שונים שנחקרו נצפה לאחר הטיפול, ששינה את האיזון בין חיידקים טובים ורעים לטובת חיידקים שעלולים להזיק יותר.

It is particularly troubling that following antibiotic therapy in newborns we observed a strong increase in Klebsiella and Enterococcus species which are both important multidrug-resistant pathogens

החוקרים מדגישים שלמרות שהחלימו בהדרגה עם הזמן, השינויים במיקרוביום ובגנים של עמידות לאנטיביוטיקה נמשכו לפחות 12 חודשים ולא השתפרו עם ההנקה, הידועה כמסייעת למערכת החיסון של התינוק.
החוקרים הופתעו מגודל ומשך ההשפעות של אנטיביוטיקה רחבת טווח על המיקרוביום של התינוקות בהשוואה להשפעות של אותן אנטיביוטיקה על מבוגרים. ומשערים שזה כנראה בגלל שהטיפול האנטיביוטי ניתן בזמן שתינוקות קיבלו זה עתה את החיידקים הראשונים שלהם מאמם ועדיין לא פיתחו מיקרוביום עמיד.

We were surprised with the magnitude and duration of the effects of broad spectrum antibiotics on the infants' microbiome when compared to effects of those same antibiotics on adults' microbiota. This is likely because the antibiotic treatment is given at a time that infants have just received their first microbes from their mother and have not yet developed a resilient microbiome

הבעיה עם החוקרים האלה, היא שאין להם יכולת ואולי גם רצון לתת טיפול שאיננו אנטיביוטיקה ורק מחפשים את השילובים שהכי פחות מזיקים.

Of the three antibiotic treatment regimens tested, the combination of penicillin and gentamicin, was found to have the least detrimental effect on a baby's gut microbiome and the number of antimicrobial resistance genes that emerge
The researchers conclude this particular combination of antibiotics should be preferably prescribed when treating suspected infections in newborns
https://www.ed.ac.uk/news/2022/antibiotics-after-birth-affects-gut-microbes-of-ba

עוד חשוב להבין כי בריאות היילוד בהווה ולעתיד תלויה גם באופן הלידה שכן אם איננה נרתיקית והיולדת עוברת ניתוח קיסרי, אם מבחירה ואם כי נמצאת בסיכון התינוק לא מקבל את החיידקים הראשונים מנרתיק האם ובמקרים רבים הן האם והן התינוק מקבלים אנטיביוטיקה.
גם להנקה חשיבות רבה, שכן חלב אם עשיר בתאי דם לבנים, בנוגדנים ובחיידקים חשובים לבריאות טובה וכן בעלת יכולת נוגדת חמצון גדולה יותר מאשר חלב אחר ובטח תחליפי חלב. כאשר תינוקות לא יונקים, מתרחש גם שיבוש של רירית המעיים, מה שמגדיל עוד יותר את הפגיעות של התינוק למחלות.

עובדתית, אצל פעוטות דלקות אוזניים וגרון הם מהמקרים השכיחים ביותר להגעה לרופא, כאשר חלק ניכר מהמקרים זה ויראלי ויכול לעבור מעצמו עם מערכת חיסון טובה ומוזנת וחלק מהמקרים קשורים לריפלוקס[7] את זה יודעים כי כשבוחנים את הממצאים באוזניים רואים ריכוז גבוה אנזים עיכול קיבתי בשם פפסינוגן. הפליטה/ ריפלוקס הוא מצע לגידול חיידקים וכאשר יש דיסביוזה וחסרים תזונתיים זה יכול להחמיר את הדלקת.
יש שפע של עדויות מדעיות שמצביעות על כך שהאשם הנפוץ ביותר מאחורי ריפלוקס בילדות הוא חלב פרה ומוצריו. וזה לא קשור רק לעצם היותו אלרגן או לא. חלב הוא מוצר מתועש שעבר, או יותר נכון, הפרה עברה, הרבה מאוד אנטיביוטיקה והורמונים וסטרס. ועל זה מוסיפים גם את העיבוד שלו בתמ"לים.

ילדים קטנים במיוחד עד גיל 3 נוטים יותר לחלות כחלק מההתפתחות של מערכת החיסון הנרכשת, החשיפה למגוון חיידקים חשוב ביותר לבנית המערכת מערכת החיסונית ולמעשה מסתבר ש:

חשיפה לחיות משק ולאדמה בגיל ינקות מונעת התפתחות אסתמה ומחלות אוטואימוניות.
החיים קרוב לאדמה ולחיות משק מחזקים את מערכת החיסון של התינוקות ובכלל
מערכת החיסון של הילדים נבנית מחשיפה (לטבע) ולא מהימנעות

רוב המקרים של ילדים שמגיעים למצב שמקבלים אנטיביוטיקה הן בעקבות פגיעה במערכת החיסון דרך אותם מזהמים ובמקביל ייתכנו גם חסרים תזונתיים, מגוון דל של פירות, ירקות, וזרעים (דגנים מלאים, קטניות, גרעינים, אגוזים שקדים, נבטים). כמו כן החולשה החיסונית יכולה לנבוע בגלל אכילת מזונות מסוכרים ומעובדים עם סבירות גדולה של תוספת ריסוס מכובדת (לא אורגני/ מהונדס גנטי). ולזה מתווספת האנטיביוטיקה מתעשית המזון מהחי או מטיפולי הרפואה הקונבנציונלית.

לפני לקיחת אנטיביוטיקה תפנו ליעוץ של נטורופת או מטפלים אחרים, כי יש חלופה לכל מצב. ואל תשכחו שלתזונה ההשפעה הכי רחבת טווח!

אם מצאתם את המידע מענין ומועיל ורוצים לתרום להמשך העשייה למען בריאות טבעית מודעת לכולם, מוזמנים להפוך לתומך

מוזמנים להזין דוא"ל למטה כדי להתעדכן ראשונים

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s