ויטמין די – ראיות מדעיות

ויטמין די הורמון סטראודי שמוזכר בעיקר עקב חשיבותו למערכת השלד בבניית עצמות. אבל המידע לגביו הוא הרבה מעבר לזה… השפעתו כוללת גם תפקידים בוויסות מערכת החיסון, בידול תאים, ויסות מסלולים מטבוליים, תמיכה בתקשורת בין תאי עצב, ויסות לחץ דם ומניעת זיהומים בדרכי הנשימה. הוא ממלא תפקידים בשמירה על בריאות המעיים, רמות הורמוני בלוטת התריס, רמות הסוכר בדם ואף בהפחתת ההשפעות המזיקות של ההזדקנות. ויטמין D פועל גם כנוגד חמצון, מפחית דלקות, מדכא תגובות אוטואימוניות ותומך בתפקוד תאי החיסון. ובקיצור, חסר שלו קשור לכל מחלה אפשרית.

• הדרך הטובה ביותר להעלות את רמות ויטמין D היא חשיפה מבוקרת לשמש. חשיפה זו מסוגלת לגרום לייצור של עד 10,000 יחב"ל. כדאי גם להיחשף לשמש בשעות שונות של היום, לכל גל/תדר השפעה נוספת לבריאותנו. בחשיפה יומיומית הגוף שלנו כבר ייצר עבורנו את נוגד הקרינה הטוב ביותר – מלנין. (כדאי ללמוד ולהכיר את כללי החשיפה והתאמה לגוון העור).

ויטמין די 2 ודי 3 – מה ההבדל?

ויטמין D קיים בשתי צורות ראשוניות: D2 (ergocalciferol), המופק מסטרולים צמחיים, ו-D3 (cholecalciferol), המסונתז בעור עקב חשיפה לאור UVB.

*** תוספת ספטמבר 25
מחקר שפורסם בספטמבר 25 בכתב העת Nutrition Reviews בחן את ההשפעה של תוספי ויטמין D2 (ארגוקלציפרול) על רמות 25-hydroxyvitamin D3 (25(OH)D3) בדם. מטרת המחקר הייתה להבין כיצד D2 משפיע על איזון ויטמין D בגוף, במיוחד בהשוואה ל-D3 (כולקלציפרול), ובפרט לגבי יעילותו הביולוגית והשפעתו על רמות D3 קיימות.

המחקר כלל ניתוח מטא של 20 ניסויים קליניים אקראיים, עם סך כולל של 1,850 משתתפים בגילאי 18-75. המשתתפים קיבלו תוספי D2 במינונים שנעו בין 400-2,000 יחב"ל ליום, לאורך תקופות של 8-24 שבועות. המדד העיקרי היה השינוי ברמות 25(OH)D3 בדם, שנמדד באמצעות בדיקות סרום סטנדרטיות.

הממצאים הראו ש-D2 מוביל לירידה משמעותית ברמות D3 בקרב רוב המשתתפים. על פי הנתונים המאוחדים, ההבדל הממוצע המצטבר (Total Mean Difference) בין קבוצת ה-D2 לקבוצת הביקורת בממוצע, הירידה עמדה על 12-18% בהשוואה לקבוצות הפלצבו. לעומת זאת, תוספי D3 העלו את הרמות בממוצע של 35-40%, עם שונות נמוכה יותר בין המשתתפים. החוקרים ציינו כי ההשפעה של D2 אינה אחידה – חלק מהניסויים דיווחו על ירידה מתונה בלבד (4-6%), ואילו אחרים הציגו ירידה חדה יותר (עד 22%), כפי שמשתקף במדדי ההטרוגניות הגבוהים של 69% ו-90%.

החוקרים מציינים כי למרות ש-D2 אינו מזיק, הוא פחות יעיל בהעלאת רמות D3 ובהשגת סטטוס ביולוגי אופטימלי של ויטמין D. החוקרים הדגישו את הצורך במעקב אחרי רמות D3 כאשר משתמשים ב-D2, במיוחד עבור אנשים עם רמות בסיס נמוכות, או עבור קבוצות עם דרישה מוגברת ל-D3 (למשל קשישים, נשים בהריון, מטופלים כרוניים). עוד צוין כי מקורות צמחיים של D2 יכולים להיות שימושיים עבור טבעונים קפדניים, אך ההשפעה על D3 חייבת להילקח בחשבון.

מסקנות המחקר מצביעות על כך ש-D3 עדיפה ברוב המקרים להשגת רמות גבוהות ויעילות ביולוגית של ויטמין D, בעוד ש-D2 עשוי לשמש כחלופה במצבים ספציפיים, אך תוך מעקב קפדני אחרי רמותיו בדם. ההשלכות הפרקטיות הן כי בחירת סוג התוסף צריכה להיות מושכלת, בהתאם למצב התזונתי של האדם, אורח חייו וסטטוס ויטמין D בדם, והבנה ש-D2 אינו שקול תמיד ל-D3 מבחינת השגת רמות אופטימליות.

רמות ויטמין די בסרום

על פי ארגוני הבריאות מדד תקין של ויטמין די הוא 30ng/ml שזה 75nmol/l.
לכל קופה יש את המדד שלה (היחס הוא תמיד פי 2.5).
רמות ויטמין D בסרום על פי ארגוני הבריאות המדד התקין הוא הוא 30ng/ml שזה 75nmol/l.
לכל קופה יש את המדד שלה (היחס הוא תמיד פי 2.5), אך רמות אלו אינן מספקות במקרים רבים. (מומלץ לבדוק את רמות היעד האופטימליות).
מחשבון המרת יחידות.

מחקר שפורסם בפברואר 25 בכתב העת Nutrients עושה עוד קצת סדר ומציג מידעים שכדאי להכיר.

רקע על העור

העור הוא שכבת בידוד המכסה כמעט את כל שטחו של גוף האדם ומהווה 15% ממשקלו.
העור משתייך למערכת החיסון המולדת שכן תאי דם לבנים רבים מצויים בו.
העור מחולק למספר שכבות כאשר האפידרמיס היא השכבה החיצונית ביותר, שמורכבת מרבדים צפופים של תאי אפיתל, שכל הזמן מתרבים ומתלכדים לרקמת קרטין הנותנת את הקשיחות והאלסטיות המוכרת של העור. שכבה זו גם מכילה מלנוציטים שהם יצרני מלנין היותר את גוון העור. ככל שיש יותר כך גוון העור כהה יותר והם גם הסיבה לצבע השיזוף לאחר חשיפה לשמש. עובי שכבה זו הוא כ-0.2 מ"מ.
השכבה השניה היא דרמיס היא מעט יותר קשיחה בגלל מצבור הקולגן שבה.
השכבה השלישית היא היפודרמיס שלה החלק של בידוד ושמירת חום הגוף.
תהליך ייצור ויטמין די מתרחש בשכבה העליונה (אפידרמיס).

העור, אם כן, ממלא תפקיד קריטי בסינתזה של ויטמין D. הוא נוצר בעור מקרינה אולטרא-סגולה (UVB) בעלת אורך גל 290-315 ננומטר. קרינת UCB הופכת 7-דהידדרוכולסטרול באפידרמיס לפרה ויטמין D3. חלבון ויטמין D קושר (DBP) נושא אותו לכבד, בעקבותיו נוצר קלצידיול (25-Hydroxyvitamin D, ‏D-‏OH‏-25). תרכובת זו משמשת לקביעת רמת ויטמין D בבדיקת דם "שגרתית". הידרוקסילציה נוספת מתרחשת בכליה ונמצאת תחת בקרה של הורמון יותרת התריס (PTH), בעקבות התהליך הכלייתי, נוצר ויטמין D פעיל – קלציטריול (‏3‏D-‏OH2‏-1.25). מטבוליט זה נקשר לרצפטורים של ויטמין די (VDR). אלה נמצאים בכל איבר ובכל מערכת (שלד שריר, כלי דם ולב, מוח, תאי מערכת החיסון ובתאים רבים אחרים).

דברים המשפיעים על רמות ייצור ויטמין די

• לבישת בגדים שלמים ויתר הצללות.
• שימוש בקרם הגנה.
• ריכוזי מלנין גבוהים = גוון עור כהה.
• שינויים בעור עקב הזדקנותו שגורמת להפחתה ברמות ה-7-דהידרוכולסטרול.
• השמנה מפחית את הזמינות הביולוגית של ויטמין D מאחר שהוא נקלט בתוך רקמת השומן.
• עונות השנה – קרינת UVB חלשה יותר במהלך החורף ובאזורים הקרובים לקטבים.
• עננות
• זיהום אוויר.
• תכשירים שפוגעים בבריאות העור (עודף סניטציה).

מאתגר חלק מהתפישות על ויטמין די

החוקרים מציגים מחקר שפורסם באוקטובר 23 בכתב העת Journal of Investigative Dermatology שמציע השערה חדשה המאתגרת את הפרספקטיבה המקובלת של ההשפעות הביולוגיות של ויטמין D3. הוא מציע שקלציטריול (הפעיל) עשוי להרחיב את ההשפעות הללו מעבר לרצפטורים של ויטמין די (VDR) המסורתיים. הוא מראה מסלולים חלופיים של ויטמין D ונגזרות סקוסטרואידיות חדשות המעבירות איתות באמצעות קולטנים גרעיניים אחרים.

חיבור כל הנקודות

המחקר מתאר את המסלולים המטבוליים המורכבים המסנתזים ומשנים מטבוליטים של ויטמין D ונגזרותיהם. מנגנונים מורכבים אלה, מדגימים כיצד העור, הכבד, הכליות וקליפת האדרנל מווסתים את חילוף החומרים של ויטמין D ואת הנגזרות הפעילות שלו מבחינה פיזיולוגית.
הם מציגים צורות הידרוקסילציה נוספות, שפועלות ללא תלות ב-VDR. במקום זאת, נראה שמטבוליטים אלו מגיבים עם קולטנים גרעיניים אחרים (RORα, RORγ, AhR, LXR בין היתר כדי לווסת שפע של מסלולי איתות. לדוגמה: וויסות מסלול האיתות של NF-κB המעורב בעקה חמצונית תאית ומניעת פגיעה ב-DNA וויסות NRF2 המתקן DNA שביחד מונעים היווצרות סרטן.
החוקרים גם מציגים מסלולים המבוססים ביצירת מטבוליטים, שמניבים היקף רחב הרבה יותר של מטבוליטים, רבים מהם מקורם בלומיסטרול וטכיסטרול. חומרים אלה, שבעבר ראו בהם חסרי משמעות ביולוגית, התגלו כפרוהורמונים חזקים עם יישומים טיפוליים שימושיים.

המחקר גם מראה קשר דו כיווני בין ויטמין די לעור בתיווך המיקרוביום העורי.
בין היתר, הפעולות המקומיות העיקריות של ויטמין D על העור הן כדלקמן: הוא מסדיר את התנהגות הקרטינוציטים (תאי העור העיקריים בשכבת האפידרמיס), מאזן את התגובה החיסונית, תומך בתפקודי מחסום העור, כולל ביטוי של מולקולות הגנה, יוזם אפיתליזציה ותיקון פצעים ומספק הגנה מפני קרצינוגנזה. כלומר מונע מחלות עור כמו פסוריזיס וסרטן העור.
המחקר מציג חלק גדול מהמחלות המוזכרות מטה וגם משתף אפשרויות נוספות מעבר לתוספי תזונה. למשל אפליקציות של ויטמין די על העור אם על ידי מדבקות או תכשירים מקומיים המשלבים ויטמין די למשל עם אלוורה. פרקטיקות שיכולות להתאים לאנשים שהשמש קשה להם ומערכת העיכול לא סופגת ויטמין די כתוסף.

אז מה עושים עם המידע הזה?

רמות החשיפה לשמש ורמות הצריכה של ויטמין די כתוסף הן תלויות אדם והמצב בו הוא נמצא, לכן כל המלצה שתקראו או תקבלו היא בגדר המלצה בלבד! ואף אחד לא באמת יודע! מי שחשוב לו לדעת, יכול לבקש בדיקת דם ולוודא כל כמה חודשים שרמות ויטמין הדי שלו כמה שיותר למעלה ובשאיפה לרביע עליון.
אם בבדיקה השניה לא נצפית מגמת עליה טובה, ניתן להעלות את המינון עד שמגיעים לרמה המיוחלת.

אנשים שנמצאים במצב של אחת המחלות מטה, יכולים מראש לצרוך מינון גבוה ולעקוב, אם לפי שיפור הסימפטומים ואם לפי בדיקות דם ככל שניתנות מקופות החולים.

את מאות המחקרים כמובן שלא אני ערכתי, אבל לפני שיתופם, עשיתי וידוא שאכן נצפה שיש קשר בין חסר של ויטמין די לבעיה ו/או שתיסוף שלו שיפר את התסמינים.
בנוסף… אתם יכולים לראות שישנם מקורות עם לינק מודגש, שהם פוסטים על מחלות, שכבר התייחסתי אליהן בעבר באופן כללי, בהן הדרכים למנוע ולטפל בבעיה וכמובן שיש בהם בין היתר גם את הקשר של ויטמין די, מגובה במחקרים.

ויטמין די קשור להמון תהליכים שקורים בגוף, אבל דבר אחד חשוב להבין… שחלק גדול ממה שהמדע מציג הוא ברמה של צפייה, כלומר יש ראיות, שחסר של ויטמין די או לחילופין העלאת רמות ויטמין די דרך חשיפה לשמש או כתוסף תזונה, משפיעים על המצב הבריאותי!
האם זה אומר שכל מי שיצרוך ויטמין די עבור הרשימה המכובדת (שלמטה) יצליח למנוע את המחלות או לטפל בבעיה שלו רק עם ויטמין די? סביר שלא, אבל יש סיכוי שכן!
מנגד… ניתן גם לומר בוודאות שוויטמין די הוא קריטי במניעת המון בעיות ואם ידוע, שגם במדינה שטופת שמש כמו ישראל יש המון אנשים עם חסר שלו המסקנה המתבקשת היא שבלעדיו, הסיכוי לשיפור והחלמה מאוד נמוך.

אז אילו הן התופעות שמחסור בויטמין די מעלה את שכיחותן ורמות גבוהות שלו תורם להקלה או החלמה:

1. מערכת חיסון
   • דלקת כרונית – אם כל המחלות.
   • סרטן באופן כללי [1][2][3].
     • הורדת סיכון למוות מסרטן [1][2].
     • מפחית סיכון ותמותה מסרטן גרורתי.
     • סרטן שד.
     • סרטן לימפומה שאינו הודג'קין [1][2][3].
     • סרטן ריאות [1][2][3].
     • סרטן מערכת עיכול (GI).
       • סרטן מעי גס.
       • סרטן קיבה [1].
     • סרטן פרוסטטה [1][2][3][4].
     • סרטן שלפוחית השתן [1][2].
     • סרטן לבלב [1][2][3].
     • סרטן עור ומלנומה.
     • סרטן תירואיד [1].
     • סרטן שחלות [1].
     • סרטן בכליות [1].
     • סרטן לוקמיה יחד עם ויטמין סי.
     • ויטמין די עשוי להגן עלינו מפני ההשפעות המזיקות של ארסן.
   • "וירוסים" (קורונה; שפעת; הרפס [1]; הפטיטיס בי [1]; הפטיטיס סי [1][2][3]; HIV (איידס) [1][2][3].
   • חיידקים (שחפת [1][2][3][4][5][6]; הליקובקטר; סלמונלה וסטפילוקוק).
   • מחלות זיהומיות של דרכי הנשימה [1][2][3][4][5][6][7].
   • ספסיס
     *** תוספת ספטמבר 25
     מחקר סקירה שיטתית ומטה-אנליזה שפורסם בספטמבר 25 בכתב העת Frontiers in Nutrition סוקר ומנתח את הקשר בין רמות ויטמין D לבין תוצאות קליניות בחולי ספסיס, כולל תינוקות, ילדים ומבוגרים. מטרת המחקר הייתה להעריך בצורה מערכתית את ההשפעה של חוסר ב-VD על שכיחות הספסיס ותמותה, תוך ניתוח ההבדלים בין קבוצות גיל שונות.
     המחקר כלל 39 מחקרים עם סה"כ 1,208 ילדים ותינוקות ו-60,566 מבוגרים והנתונים נותחו באמצעות תוכנות סטטיסטיות ייעודיות.
     הממצאים מצביעים על כך שרמות ה-VD בחולי ספסיס נמוכות באופן משמעותי לעומת בריאים:
     אצל תינוקות, הממוצע היה 12.99 ng/ml, ואצל ילדים 24.84 ng/ml, עם חוסר ב-54% מהמקרים. אצל מבוגרים, הממוצע היה 17.12 ng/ml, עם חוסר ב-55% מהמקרים.
     המחקר הראה שחוסר ב-VD היה קשור לעלייה בתמותה בקרב ילדים ובמבוגרים עם ספסיס, והמחקר מצביע כי תוספת VD הפחיתה באופן מובהק את הסיכון למוות. יתרה מזאת, רמות VD עשויות לשמש כביומרקר לחיזוי תמותה במבוגרים עם ספסיס, עם רגישות של 81% וספציפיות של 31%.
     החוקרים סיכמו שמחקר זה תורם להבנה רחבה יותר של חשיבות ה-VD במצבי ספסיס, ומדגיש את הצורך במעקב אחרי רמות הויטמין בקרב אוכלוסיות בסיכון. הממצאים עשויים להשפיע על אסטרטגיות מניעה וטיפול, כולל הערכה מוקדמת של חוסר VD והשלמתו כחלק מהטיפול הקליני, במיוחד בקרב חולים פגיעים. [2].
   • קנדידה/טפילים [1].
   • דלקות ריאה [1][2][3][4][5][6][7].
   • דלקות בדרכי השתן.
   • דלקות חניכיים כרוניות (פריודונטיטיס).
   • קדחת השחת וסינוסיטיס [1][2][3].
   • דלקות אוזניים [1][2].
   • פנקראטיטיס [1].
   • סיסטיק פיברוזיס.
2. מחלות אוטואימוניות –
   • דלקות מעיים (IBD) [1][2][3][4][5][6][7][8][9][10][11][12] [+מנגנון 13].
   • טרשת נפוצה.
   • אטופיק דרמטיטיס [2][3].
   • פסוריאזיס.
   • לופוס.
   • האשימוטו (בלוטת התריס).
   • סוכרת סוג 1 (נעורים) [1] השפעה של ויטמין די בהריון [2][3] על סוכרת סוג 1.
   • טרשת רב מערכתית [1][2].
3. מערכת עיכול – תסמונת מעי רגיז.
4. מחלות מטבוליות – תסמונת מטבולית [1].
   • סוכרת.
   • השמנת יתר [1][2][3].
     • סקירה שפורסמה בינואר 23 בג'ורנל Nutrients מתמקדת בעיקר בהשפעה של מחסור בויטמין די אימהי על מטבוליזם השומנים, השמנת יתר של הצאצאים ומנגנונים פוטנציאליים המעורבים בהתקדמות של השמנת הצאצאים. כאן גם מתארים את הקשר בין חוסר ויטמין די אימהי גם על הפרעת אדיפוגנזה, הפרשת אדיפוציטוקינים (לפטין, רזיסטין ואדיפונקטין), דלקת מערכתית, תגובות חמצון מוגברות ברקמת השומן, תנגודת אינסולין ומיקרוביוטה לא תקינה של המעי. לפיכך, יש צורך דחוף לנקוט בצעדים אקטיביים לטיפול במחסור בויטמין די אימהי כדי להקל על הנטל העולמי של השמנת יתר.
   • הגנה על הכבד (תוספת יולי 25)
     • כבד שומני (סעיף 5).
     • לייפת הכבד [1].
     • אבנים בכיס מרה.
5. מחלות לב וכלי דם.
   • טרשת עורקים.
   • אי ספיקת לב.
   • יתר לחץ דם.
   • פרפור פרוזדורים.
   • נוקשות כלי דם [1][2][3] (arterial stiffness).
   • פרופיל שומני (כולסטרול/ טריגליצרידים) [1][2][3][4].
   • שבץ איסכמי (קריש דם) [1][2][3][4].
   • פקקת ורידים [1].
6. מחלות כליה ודיאליזה.
7. תת פעילות בלטות התריס [1][2].
8. מוח
   • אלצהיימר ודמנציה [2].
   • ספקטרום האוטיזם – [1][2][3][4][5][6].
   • קשב וריכוז.
   • מיגרנות [1][2].
   • אפילפסיה [1][2][3][4].
   • פרקינסון (סעיף 7)
   • ויטמין די גבוה יותר במהלך ההריון והן בשלב המוקדם בילדות נמצאו קשורים לציונים גבוהים יותר בבדיקות נוירו-התפתחותיות (Neurodevelopment) של ילדים. זהו מונח המתייחס להתפתחות של מסלולים נוירולוגיים במוח המשפיעים על ביצועים או תפקודים למשל: תפקוד אינטלקטואלי, יכולת קריאה, כישורים חברתיים, זיכרון, קשב או מיקוד. את התפקודים הללו מודדים למשל דרך מבחן 'בריגנס' [1].
9. הפרעות נפש [1]
   • מתחים ודיכאון.
   • דיכאון אחרי שבץ [1].
   • חרדות [1][2].
   • סכיזופרניה[2] ויחד עם פרוביוטיקה [3].
   • הפרעות פסיכיאטריות 1][2][3][4].
   • אובדנות.
10. הפרעות שינה
    מחקר סקירה שיטתית שפורסם ביוני 25 בכתב העת Frontiers in Nutrition מדגיש את תפקידו הקריטי של ויטמין D בוויסות שינה. הוא מסכם עדויות קיימות ומציע מנגנונים מרכזיים דרכם ויטמין D משפיע על איכות, משך ויעילות השינה.
    החוקרים בחרו לבחון את ויטמין די בשל היותו מווסת נוירו-אנדוקריני קריטי המעורב בוויסות מחזור ערות-שינה. כמו כן כי עדויות הולכות ומצטברות מצביעות על קשר משמעותי בין חוסר בוויטמין D לבין מגוון הפרעות שינה, כאשר רמות ויטמין D בדם מראות מתאם חיובי עם איכות השינה, משך השינה ומדדי יעילות השינה. הבנה מעמיקה יותר של קשר זה חיונית לפיתוח אסטרטגיות טיפוליות.
    המחקר מתבסס על עדויות שנאספו ממגוון אוכלוסיות, כולל: קשישים, מטופלים עם כאב כרוני, נשים בהריון, עובדי משמרות, מטופלים פסיכיאטריים, מבוגרים צעירים עם דיכאון, וילדים מאושפזים.
    המחקר התמקד בניתוח מנגנונים מולקולריים המתווכים את השפעת ויטמין D על השינה, עדויות קליניות התומכות ביעילות התערבות עם ויטמין D, קשרים ספציפיים לאוכלוסיות בין מצב ויטמין D ופרמטרים של איכות שינה, ואופטימיזציה של אסטרטגיות טיפוליות מותאמות אישית.
    ממצאי המחקר הראו קשר משמעותי תלוי-מינון בין מצב ויטמין D לאיכות שינה ולתסמיני דיכאון. כמו כן, נצפו שיפורים בפרמטרי שינה ובאיכות החיים בקרב מטופלים עם כאב כרוני, ובאיכות השינה.
    המחקר מציג גם הבדל בין מינונים גבוהים של ויטמין D (מעל 4,000 יחב"ל ליום) לבין מינונים סטנדרטיים, ומציין את עליונות המינונים הגבוהים בהפחתת זמן ההירדמות (sleep latency) ושיפור יעילות השינה.
    הבדלים באוכלוסיות ספציפיות (קבוצות גיל ומין):
    • חולי דיאליזה: שיפור ברמות ויטמין D קשור לשיפורים ניכרים באיכות השינה אצלם.
    • הבדלים לפי גיל: בעוד שרמות ויטמין D גבוהות יותר קשורות לשיפור באיכות השינה באוכלוסיות בגיל העמידה, לא נצפה קשר משמעותי בקשישים בני 65 ומעלה. זהו ממצא קריטי המעיד על כך שגיל הוא גורם ממתן חשוב. יחד עם זאת עדין נמצא כי תוספת ויטמין D בקשישים נמצאה משפרת את איכות השינה ומקלה משמעותית על בריאות הנפש ופרמטרי השינה של הקשישים, אם כי יש צורך באופטימיזציה של מינונים אישיים.
    • הבדלים לפי מין: רמות ויטמין D גבוהות יותר קשורות באופן הפוך לתסמינים קוגניטיביים/רגשיים אצל גברים, בעוד ששינויים בדפוסי שינה אצל נשים הרות מראים מתאמים חזקים עם מצב ויטמין D.
    • אנשים עם אי-ספיקת ויטמין D (פחות מ-20 ng/mL) מציגים זמן הירדמות ממושך יותר ויעילות שינה מופחתת, במיוחד בקרב מבוגרים, שם חוסר קורלטיבי להפרעות במקצב הצירקדי וירידה קוגניטיבית.
    • החוקרים מדגישים את הקשר הדומיננטי הקיים גם בין ויטמין די להפרעות נפשיות. וזה חשוב כי גם הפרעות נפשיות מושפעות ומשפיעות על אופי ואיכות השינה.
    • שילוב עם מלטונין: מגביר את השיפורים באיכות השינה.
    • שילוב עם מגנזיום: לא רק משפר את תוצאות השינה, אלא עשוי גם להועיל לבריאות הנפש אצל אנשים עם הפרעות קשב וריכוז (ADHD).
    • החוקרים מציגים מנגנונים ישירים ועקיפים של ויטמין D על השינה:
      • השפעות ישירות:
        • ביטוי רחב יותר של קולטן ויטמין D (VDR) באזורי מפתח במוח המעורבים בוויסות שינה, ומשפיע על תהליכים פיזיולוגיים מורכבים.
        • וויסות נוירוטרנסמיטרים (כמו סרוטונין ומלטונין, החיוניים לשינה) ופלסטיות עצבית החשובה לתפקוד מוחי תקין ולבריאות השינה.
        • וויסות גנים של שעון ביולוגי דרך מסלולי איתות מתווכי VDR, ובכך תורם לשמירה על מחזור שינה-ערות תקין. הוא גם מווסת את הביטוי של גורם נוירוטרופי במוח (BDNF), המעורב באופן קריטי בהומאוסטזיס של שינה.
      • השפעות עקיפות:
        • וויסות ציטוקינים דלקתיים ועקה חמצונית, אשר חוסר איזון בהם עלול לשבש את השינה.
        • תפקוד תאי עצב גליאליים, התומכים בתאי העצב ומשפיעים על סביבת המוח.
      • מחקרים נוספים [1][2][3].
11. שריר שלד –
    • דלקות פרקים [1][2][3][4][5][6][7][8][9][10][11].
    • פיברומיאלגיה [1][2][3][4].
    • חוזק שרירים (דינאפניה) [2][3] לרבות קשישים.
    • סרקופניה [1][2][3].
    • בריאות עצם ומניעת שברים לרבות קשישים [1][2][3].
    • תסמונת התעלה הקרפלית [1].
    • מחסור בויטמין די (שמש) עשוי להגביר את התלות באופיאטיים.
12. אנטיאייג'ינג– מחלות זיקנה
    • לתאי גזע בוגרים תפקיד מכריע לשמירה על הומאוסטזיס של רקמות, והירידה התפקודית שלהם קשורה להזדקנות ולמחלות הקשורות אליה, המושפעות מסביבת 'גומחת תאי גזע' (Stem-cell niche).
      הפחתה הקשורה לגיל ולסרטן של ויטמין D ורמות הקולטנים שלו (VDR) מתועדות היטב במחקרים קליניים בבני אדם. עם זאת, המנגנונים שבאמצעותם (VitD/VDR) תורמים לאנטי אייג'ינג ומאריך את תוחלת החיים אינם מובנים היטב.
      במחקר שפורסם בפברואר 24 בכתב העת Aging חוקרים מאוניברסיטת Pusan שבדרום קוריאה שאפו לקבוע את תפקיד ההגנה של מסלול הקולטן של ויטמין D/ויטמין D באנטרוציטים (תאי מעי) במהלך הזדקנות תאי גזע במעיים. באמצעות מודל המעי תסיסנית.
      החוקרים חשפו כי נפילת קולטן ויטמין D באנטרוציטים גרמה למוות אנטרוציטים, הזדקנות תאי הגזע והתמיינות תאים אנטרואנדוקריניים. בנוסף, עליות הנגרמות על ידי גיל ועקה חמצונית, שגשוג תאי גשה והגברת הצנטרוזום הופחתו על ידי טיפול בוויטמין D.
      https://www.aging-us.com/news-room/The-Anti-aging-Effect-of-Vitamin-D-and-its-Receptor-in-Drosophila-Midgut
    • מאמר סקירה מעניין שפורסם במרץ 24 בכתב העת Nutrients מציג את ההשפעות החיוביות של ויטמין די על 10 מצבים הקשורים לזקנה:
      • חוסר יציבות גנטית – מפחית נזק ל-DNA ופרמטרים חמצוניים, ומציע השפעות הגנה מפני אי יציבות גנומית, פעילות אנטימוטגנית, מעלה ריכוז הגלוטתיון.
      • שחיקה של טלומרים – מגביר פעילות טלומראז שאחראי על הארכת הטלומרים.
      • וויסות פעילות אפיגנטית/ מתילציה של DNA.
      • פרוטאוסטזיס (קיפול ותנועה של חלבונים), המפתח להבטחת התפתחות מוצלחת, הזדקנות בריאה, התנגדות ללחצים סביבתיים והקטנת הפרעות הומאוסטאטיות. זה קשור לחיזוק/פירוק רקמות שריר/ שבריריות, זה קשור מניעת הצטברות חלבונים שבורים במוח (אלצהיימר, פרקינסון וכו).
      • פעילות המיטוכונדריה – משפיע על תפקוד תאי ומיטוכונדריה על פני מערכות שונות. מפחית עקה חמצונית, משפר את תפקוד השרירים והריאות, ומפחית נזקים חמצוניים במחלות ניווניות וקרדיווסקולריות.
      • הזדקנות סלולארית – מעכב, מונע או מקל על נזק לרקמות והפרעות מרובות בתא.
      • תשישות תאי גזע.
      • תקשורת בין-תאית.
      • דלקת כרונית – תפקיד אימונומודולטורי המשפיע על חיסוניות ודלקת. וויסות אותות חיסוניים (ציטוקינים, כימוקינים ופעילות תאי T).
      • דיסביוזה של המעי – ייצוב מחסומי המעיים וויסות הרכב המיקרוביום.
13. מחלות ריאה –
    • אסתמה/ בילדים [1][2][3].
    • ברונכיטיס [1]
    • מחלת ריאות חסימתית כרונית (COPD).
    • פיברוזיס ריאתי – אומגה 3 ועוד.
14. עיניים [1].
    • טשטוש ראיה (מיופיה) [1][2].
    • רטינופתיה רשתית (סוכרתיים) [1][2].
    • תיסמונת העין היבשה.
15. עור
    • אקנה.
16. המין הנשי –
    • ריכוז גבוה יותר של ויטמין D בסרום נמצא בקורלציה מהותית עם הפחתה בסיכון לתמותה מכל סיבה, CVD וסרטן בנשים לאחר גיל המעבר. תוצאות אלו מרמזות ששמירה על רמות נאותות של ויטמין D עשויה לסייע במניעת מוות מוקדם אצל נשים לאחר גיל המעבר [1].
    • סוכרת הריון [1][2][3][4][5].
    • דיכאון אחרי לידה.
    • רעלת הריון [1][2][3][4][5].
      • ויטמין די משפר את האפיגנטיקה של ההריונית ומונע רעלת הריון.
    • סוכרת הריון [1].
    • לידה מוקדמת [1][2].
    • הפלות חוזרות [1][2].
    • פוריות אישה.
    • שחלות פוליציסטיות.
    • אנדומטריוזיס.
    • PMS ודיסמנוריאה [1][2][3][4][5].
    • בריחת סידן (אוסטאופרוזיס).
    • ויטמין די בזמן הריון מוריד שכיחות של אסתמה של היילוד [1].
17. המין הגברי
    • פוריות הגבר [1][2].
    • ויטמין די (קלצידיול ) נמוך בדם הוא מדד למוות בטרם עת לכל סיבה שהיא אצל גברים.

מוזמנים להזין דוא"ל למטה כדי להתעדכן ראשונים