דיכאון לאחר לידה, הקשר לאטופיק דרמטיטיס בילדים ודרכים טבעיות לשיפור המצב הרגשי

דיכאון אחרי לידה (ארבעה שבועות ועד 12 חודשים לאחר הלידה) הוא דבר די שכיח. על פי נתוני המרכז לבקרת מחלות ומניעתן (CDC) של ארצות הברית, בין 11-20% מהנשים היולדות מדי שנה בארה"ב סובלות מתסמיני דיכאון לאחר לידה. נשים אלה סובלות מתחושות של עצב, חרדה ועייפות קיצונית המקשה עליהן לתפקד.
לנשים שחוו דיכאון לאחר לידה יש ​​סיכון מוגבר של 50% לסבול מאפיזודות נוספות של דיכאון לאחר לידה בלידות הבאות. בנוסף, יש להם סיכון מוגבר של 25% לסבול מהפרעות דיכאון נוספות שאינן קשורות ללידה עד 11 שנים מאוחר יותר. דיכאון לאחר לידה מגביר את התחלואה האימהית וקשור לסיכונים מוגברים למחלות לב וכלי דם, שבץ וסוכרת מסוג 2. כלומר יש לזה השלכות בריאותיות ורגשיות הן על האמא והן על הילוד.

דבר נוסף שחשוב להבין בנושא דיכאון לאחר לידה שאותן נשים שאינן מטופלות חוות קשיים בקשר עם התינוק ובטיפול בו והן נוטות יותר למחשבות של הזנחה ופגיעה בעצמן או בתינוק, והן גם בסיכון מוגבר לשימוש לרעה בסמים.
למעשה דיכאון לאחר לידה הוא גורם הסיכון הגדול ביותר להתאבדות אימהית ולרצח תינוקות ובהתחשב בכך שישנן 4 מיליון לידות בשנה (בארצות הברית), הדבר מסתכם בכמעט 800,000 נשים הסובלות מדיכאון לאחר לידה מדי שנה.

גורמים אפשריים

דיכאון לאחר הלידה מקורו דומה לדיכאון "רגיל" – סטרס מאוד גבוה בתקופה שלפני או בזמן ההריון, אם זה קשור לעבודה, למערכת היחסים או כל דבר אחר^[1]. רק שבזמן הזה מצטרף התינוק שמוסיף עוד אחריות על האם.

*** תוספת אפריל 25
מחקר שפורסם במרץ 25 בכתב העת JAMA Network Open בהובלת חוקרים מדנמרק בחן האם קיים קשר בין שימוש באמצעי מניעה הורמונליים תוך שנה מהלידה עם סיכון לפתח דיכאון לעומת נשים שלא.
החוקרים ניתחו נתונים ממחקר גדול שכלל 610,038 יולדות בפעם הראשונה בדנמרק שילדו בין 1997 ל-2022. נשים לא נכללו במחקר אם אובחנו דיכאון תוך 24 חודשים מהלידה, היו להן לידות מרובות או לידה דוממת או לידה, או שחלו בסרטן שד.
מבין האמהות שנכללו במחקר, 41% החלו באמצעי מניעה הורמונליים תוך 12 חודשים מהלידה. הנשים בתת-קבוצה זו היו בסיכון מוגבר לדיכאון בהשוואה לנשים שלא החלו באמצעי מניעה הורמונליים תוך שנה מהלידה.
הסיכון המוחלט לפתח דיכאון 12 חודשים לאחר הלידה היה 1.36%, אך זה עלה ל-1.54% אצל אלו שהחלו באמצעי מניעה הורמונליים בתקופה זו. בסך הכל, זה תואם לעלייה של 49% בסיכון לדיכאון בקבוצה זו בהשוואה לאלו שלא השתמשו באמצעי מניעה הורמונליים.
החוקרים בדקו גם סיכונים הקשורים לסוגים שונים של אמצעי מניעה הורמונליים ומצאו שאמצעי מניעה פומיים משולבים העלו את הסיכון ב-72%, אמצעי מניעה לא אוראליים משולבים ב-97%, ואמצעי מניעה ללא פרוגסטוגן ב-40%.

"ממצאים אלו מעלים את הסוגיה האם שכיחות הדיכאון לאחר לידה עשויה להתנפח על ידי התחלת אמצעי מניעה הורמונליים שגרתיים, שהוא מידע חשוב להעביר בייעוץ למניעת הריון לאחר לידה"

הטיפול המוצע דרך הרפואה יהיה פסיכולוגי וילווה בתרופות פסיכיאטריות. מלבד היכולת שלהן להזיק לאדם שצורך אותן, הם גם מכריחות את האם לא להניק ולכך יש השלכות בריאותיות נוספות (מערכת חיסון, השפעה על מחלות מטבוליות והחשיבות של המיקרוביום שעובר מהאם לתינוק). וכפי שתיווכחו בהמשך, להנקה יש חלק ביכולת לצאת מאותו דיכאון.

מה חשוב וניתן לעשות כדי לשפר את המצב?

1. מחקר חתך שפורסם בנובמבר 22 בג'ורנל Nutrients בחן את הקשר בין תזונה פרו דלקתית לתזונה עשירה בפירות, ירקות, אגוזים, דגנים מלאים וקטניות.
   המחברים מציינים שהקשר בין דלקת כרונית לסיכון לדיכאון הוכח במחקרים עדכניים, כאשר סיבות אפשריות נובעות מהתזונה בשל תפקידה החיוני בהתפתחות הדלקתית והקשר למיקרוביום.
   החוקרים השתמשו במדד אינדקס הדלקת התזונתית (DII) כדי להעריך קשר זה על שכיחות דיכאון לאחר לידה בנשים מניקות בלבד. כלומר המחקר מגשר על פער חשוב בין שני נושאים רווחים במידה רבה; הנקה שמורידה שכיחות של PPD בקרב אמהות, והקשרים המבוססים בין דלקת תזונתית ומצבים פסיכיאטריים.
   סך של 293 אמהות סיניות הוערכו במשך שישה חודשים לאחר הלידה במחקר חתך זה, תוך שילוב ציוני DII באמצעות שאלוני תדירות מזון (FFQs) עם ציוני אדינבורו לאחר לידה (EPDS) למדידת רמות דיכאון.
   נצפה שהשיעור הממוצע של דיכאון היה 60.1% באמהות מניקות, עם ציון DII ממוצע של 2.32 מה שמרמז שלרוב המשתתפים היו דיאטה פרו-דלקתית. דיאטה זו כוללת צריכה גדולה יותר של בשר אדום ומעובד, דגנים מעובדים, ממתקים ומשקאות קלים, מזונות שנמצאו משפיעות על מערכת החיסון ומגבירים באופן משמעותי ציטוקינים פרו-דלקתיים שעלולים לגרום לחסימת מעגלים עצביים; גורם שעשוי לתרום לדיכאון.
   כאשר אמהות עברו לתזונה הכי אנטי דלקתית מהסוג הכי פרו דלקתי, הגדלת צריכת מזונות כמו דגנים מלאים, פירות וירקות, הסיכון ל-PPD ירד בכמעט 50%. שכן ידוע כי תזונה עשירה בסיבים, חומצות שומן בלתי רוויות, ויטמינים ומינרלים, נקשרה עם אינדיקטורים מופחתים של דלקת, כגון IL-6 ו-CRP.
2. להעלות רמות של
   • ויטמין די (שמש) [1][2][3][4].
   • אומגה 3 [1][2][3][4][5].
   • ברזל [1].
   • בי 12 [1].
   • מגנזיום [1][2].
3. ספירולינה אורגנית.
4. זעפרן [1][2][3][4].
5. היפריקום [1][2][3][4].
6. 3 גרם של אניס טחון עם כל ארוחה (3 פעמים ביום) נמצא שעוזר לדיכאון אחרי לידה [1].
7. חיזוק המיקרוביום על ידי פרוביוטיקה ותזונה פרהביוטית (Gut-Brain-Axis)
   מספר מאמרים מראים שתיסוף של פרוביוטיקה משפר מצבי דיכאון [1][2][3][4][5][6][7][8][9][10][11]
8. עיסוי לאם במהלך ההריון יחד עם שמנים אתריים [1][2][3][4][5][6][7].
9. עיסוי לתינוק על ידי האם גם הוא מוריד דיכאון אחרי לידה [1][2].
10. ההנקה עצמה עוזרת לדיכאון שאחרי לידה [1][2][3].
    חוקרים מארצות הברית בדקו את מצב ההנקה הנוכחי אל מול הסיכון לדיכאון לאחר לידה, באמצעות מערך נתונים לאומי גדול של 29,685 נשים המתגוררות ב -26 מדינות.
    לצורך המחקר, החוקרים ניתחו את הנתונים מסקר מ-2016 (PRAMS) לבדיקת הקשר בין שיטות הנקה תוך התחשבות במשתנים משמעותיים כגון גיל, גזע, מצב משפחתי, השכלה, התעללות לפני ובמהלך ההריון, עישון סיגריות ועוד.
    תוצאות המחקר, פורסמו בספטמבר 21 בג'ורנל Public Health Nursing. הממצאים הראו כי נשים שהניקו בזמן איסוף הנתונים היו בעלות סיכון נמוך יותר מבחינה סטטיסטית לדיכאון לאחר לידה בהשוואה לנשים שאינן מניקות. בנוסף ראו שקיים קשר הפוך מובהק סטטיסטית בין אורך ההנקה לבין הסיכון לדיכאון לאחר לידה. ככל שמספר השבועות שנשים הניקו עלה, הדיכאון שלהן לאחר הלידה פחת. החוקרים סיכמו שהממצאים ממחקר חשוב זה מצביעים על כך שהנקה היא התנהגות חסכונית ובריאה שיכולה להפחית את הסיכון של אישה לדיכאון לאחר לידה. ולכן קידום הנקה יהיה חשוב גם לאם וגם לילוד (הזנה והגנה מפני אלרגיות, מחלות וזיהומים).
11. אוכמניות, טריפטופן וטירוזין.

הקשר לאטופיק דרמטיטיס של היילוד

אטופיק דרמטיטיס היא מחלת עור דלקתית כרונית המתאפיינת בדרך כלל בגרד, כאבים והפרעות שינה. היא נקשרת גם חזק למספר הפרעות בריאות הנפש, כגון דיכאון, חרדה ורעיון אובדני. כשהולכים לרפואה לבדיקות נניח לאטופיק דרמטיטיס אצל הילד. לרוב הרופא לא באמת יתייחס לאספקט הרגשי של הילד ועל הקשר שבין אימו אליו במהלך ההריון ואחריו.
כבר הראתי שאטופיק דרמטיטיס ובעצם כל הבעיות האוטואימוניות נובעות בין היתר ממחסור של חשיפה לשמש, ויטמין די, אומגה 3 ופגיעה במיקרוביום [1][2][3][4].

היום נראה גם את הקשר הרגשי. במחקר שפורסם בינואר 2019 בג'ורנל הרפואי Dermatitis בדקו את הקשר שבין ילדות המלווה באטופיק דרמטיטיס להשפעות המשפחתיות והרגשיות במיוחד של האם.
החוקרים יודעים שגורמים רגשיים יכולים להחריף התלקחויות AD ולהשפיע על מהלך המחלה ומחקרים קודמים הראו כי סביבה משפחתית וגורמים סביבתיים אחרים יכולים להשפיע על AD.
החוקרים ניתחו נתונים ממחקר the Fragile Families and Child Wellbeing והחוקרים אכן ראו שיש קשר בין דיכאון לאחר לידה של האם אטופיק דרמטיטיס אצל ילדים ומתבגרים וכמו כן להפרעות שינה, שזה כשלעצמו יכול לגרום לפגיעה במיקרוביום ולירידה במצב רוח וכולי [1].
https://smhs.gwu.edu/news/link-found-between-maternal-depression-and-atopic-dermatitis-children

מוזמנים להזין דוא"ל למטה כדי להתעדכן ראשונים