אסטזנטין·ג'ינג'ר/ זנגביל·הליקובקטר·כורכום·ליקוריץ·מיקרוביום - פרוביוטיקה·משפחת המצליבים·צרבות + אומפרדקס·קיבה (ריפלוקס/דלקת)·קצח

צרבת הליקובקטר ואומפרדקס והפתרונות הטבעיים שניתן לנסות

צרבת היא תופעה בהחלט מטרידה, שמורידה את איכות החיים. וזה במיוחד מטריד כשזה מלווה עם רפלוקס (חולשה של הסוגר ועליה של מיצי הקיבה לוושט).
אני נתקל כל יום באנשים שסובלים מצרבת והקטע הכי מפתיע כשאני מתחיל לשאול שאלות…
זה שהרבה אנשים בכלל לא מודעים שזה קשור לאוכל שהם אוכלים.
זה נכון שיש עוד דברים שיכולים להשפיע על המצב כמו סטרס, מאמץ פיזי מוגבר, בקע סרעפתי, עיכוב בפינוי המזון, משקאות אלכוהוליים ועישון. אבל הכל מתחיל בתזונה לא טובה לאדם האינדיבידואל, גם אם מבחינת האדם זה קרה פתאום…
הפעם הראשונה שמרגישים תחושה לא נעימה בבטן ומתעלמים, הפעם השניה שלא קישרנו שזה מ'זה' והפעם השלישית שאולי הבנו שזה מ'זה' אבל ה'זה' הזה הוא מאוד טעים וקשה להפסיק איתו, אז כנראה שזה לא 'מזה' = הדחקה…
ואז פונים לרפואת האינסטנט להקל על הצריבה הנוראית. לעתים מתחילים עם סותרי חומצה פשוטים ואחרי תקופה מסוימת שזה מפסיק לעזור, מגיעים לתרופות מסוג PPI (מעכבי משאבות פרוטונים), שפועלות במנגנון של עיכוב הפרשת החומצה.
לחומצה זו יש משמעות שקשורה בעיכול ראשוני של המזון ומכיוון שלא מפסיקים עם המזון שמייצר זאת, אז גם העיכול של אותו מזון נפגע עוד יותר. ואז יש בעיות ספיגה למשל מגנזיום, שגם כך חסר אותו בתזונה של היום…
דמיינו לכם צינור שדורכים עליו מצידו האחד זרם מים עדין, אך מצידו האחר עומס רב והתעבות עד הרגע שמתפוצץ, ואז הסימפטומים הרבה יותר חריפים והגוף כבר לא מגיב כמעט לאף טיפול.
כבר צירפתי כמה מחקרים בהקשר לתרופות PPI, אבל המחקר המצורף שפורסם ביוני 2017 בג'ורנל הרפואי Kidney International מראה בעיה מאוד מטרידה לגבי אותן תרופות. הן פוגעות בתפקודי הכליות ומעלות סיכון משמעותי לאי ספיקת כליות כרונית, שזה כשלעצמו מסכן חיים. אבל בעיה נוספת שמדגיש המחקר הוא שבמחצית המקרים, אין סימנים שהכלייה נפגעת. לא רואים את זה (בבדיקות מעבדה) ולא מרגישים את זה.

PPI use is associated with increased risk of chronic renal outcomes in the absence of intervening AKI. Hence, reliance on antecedent AKI as warning sign to guard against the risk of CKD among PPI users is not sufficient as a sole mitigation strategy.

ישנם כמה מזונות שידועים כפוטנציאל להתחלת צרבת, וכאשר מזהים אותם, חייבים להפסיק איתם גם אם הכי טעים בעולם… יש תחליף לכל דבר אם מחפשים.
חיטה, מוצרי חלב, בשר אדום ומעובד (באופן כללי חומרים משמרים רבים), משפחת סולניים (עם החרצנים הקטנים כמו חצילים, פלפלים, עגבניות), מטוגנים, שומניים.
דרך אגב גם סטטינים מעלים סיכון לרפלוקס ודלקות קיבה.

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/29081029

חשוב לזכור שתזונה שאיננה טובה לאדם האינדיבידואל ושהוא מתעלם ממנה… המיקרוביום שלו גם הוא נפגע. ולכן יש לשקם גם אותו כחלק מהתפריט התזונתי. חולשה של המיקרוביום עם סביבה מתאימה, יכול להביא גם לשגשוג של חיידק ההליקובקטר. שהופך את הסיפור להרבה יותר מורכב.אני לא אשאיר אתכם ללא מענה אפשרי. אני אציג בפניכם מחקרים שנעשו על כל מיני מזונות ורכיבים ממזונות שעשויים להיות אפקטיביים הן כמניעה, הן כהקלה והן כטיפול.

סלרי – סותר חומצה ומונע פגיעה ברירית (ulcer)

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/20645778
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/19703351

חומצה אלגית (ellagic acid) שנמצאת בפירות וירקות כמו פירות יער, רימונים, ענבים ואגוזים כמו מלך פקאן. מורידים הפרשת חומצה.

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/1663631
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/29566160

נוני (פרי או משקה) – מוריד הפרשת חומצה, פרוקינטי (משפר ריקון קיבתי) ומונע דלקות בקיבה.

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/21163341

תה ירוק (קטכינים) – מוריד חומציות ומונע פגיעה ברירית הקיבה. מחקה את פעולת PPI ללא תופעות לוואי.
וגם נוגד חיידקים מזהמים.

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/1361539
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/30105263

טנינים (tannic acid) שנמצאים בעיקר בתה (ירוק,שחור) אבל גם בפירות כמו ענבים ואפרסמון. הם מורידים ייצור חומצות קיבה.

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/1324983

כורכומין – מוריד חומציות, מונע ומטפל בדלקת, מוריד שכיחות של ריפלוקס ומטפל גם בהליקובקטר.

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/19074641
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/27351245
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/12553052
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/15044093
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/25996140
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/26664028

ג'ינג'ר – מונע פגיעה בריריות הקיבה ותומך בטיפול כנגד הליקובקטר. מוריד ייצור חומצה

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/17295419
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/19570992

חומצה אולאית (uleic acid) שמקורה בשמנים כמו זית וזרעי ענבים – מפחיתה ייצור חומצה.

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/1646470

קוורצטין שנמצא במזונות כמו פירות יער אדומים וכחולים כהים, תפוחים, פירות הדר ועוד – מוריד ייצור חומצה

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/1285250

מיץ של תרד – מוריד חומציות

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/27404904

כאשר הבעיה מתרחבת להליקובקטר ניתן להעזר גם ברכיבים הבאים:קצח

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/20616418
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/26386381
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/31916648
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/15254855
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/28386474

ליקוריץ – משפר מוקוס ועוזר כנגד החיידק

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/19607905
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/12127165

ויטמין די – חסר שלו מוריד מהתנגודת החיסונית

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/31411799
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/29442458
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/27149497
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/30267333

פרוביוטיקה – עזרה בחיסול החיידק. ישנה משפחה LR שיודעת גם לחסל חיידקים.

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/22955351
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/21114493
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/27723762
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/25929897
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/18251154
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/27824431
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/29633633

רזברטרול

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/26457023

אסטזנטין (נוגד חמצון מאצה אדומה) ושאר קרוטנואידים

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/18467083
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/30231525
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/10656672
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/16177974

נבטי ברוקולי + סולפוראפן

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/24940565
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/20459098
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/15387326
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/14638516
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/12032331
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/28176666

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s