מיקרוביום והקשר לסוכרת והשמנה

סוכרת מסוג 2 היא מחלה שבה הלבלב לא מייצר מספיק אינסולין או שהאינסולין המיוצר אינו מצליח להחדיר את הסוכר לתוך התאים למטרת אנרגיה. מצב זה נקרא תינגודת לאינסולין. בצורה זו הסוכר נשאר בריכוז גבוה בדם ופוגע בכל הדם ובשאר האיברים והמערכות.
מצב ההשמנה בארץ ובמדינות OECD מחמיר עם השנים.
השמנת יתר על פי רוב מלווה את הסוכרתיים ואף מהווה פקטור משפיע פי 2 יותר מגנטיקה. שתי הופעות הללו הן חלק ממחלות מטבוליות.
למעשה הסוכרת היא מגפה עולמית ומספר האבחנות צפוי להמשיך ולעלות במהלך העשור הקרוב, הסיבה העיקרית היא אורך חיים ותזונה מעובדת (מערבית).

אך לחיידקי המעיים יש תפקיד חשוב כמווסת השפעות הדיאטה

איזון היא מילת המפתח בבריאות טובה… וכל פגיעה באיזון (דיסביוזה) מלווה בהשלכות בריאותיות רבות!
מחקרים מראים שהמיקרוביום עוזר במניעת מחלות מטבוליות כתוצאה ממזון מעובד (סוכרים ושומנים), אבל זה לא יכול להימשך לאורך זמן ובתדירות גבוהה. אם יש רמות גבוהות של סוכר בתזונה בסופו של דבר זה גורם לשינוי המיקרוביום. והכדור מתחיל להתגלגל ולגדול.
גם אם לרכיב מסוים יש המון יכולות טובות, כאשר עוברים את הגבול (האינדיבידואלי), משהו מתחיל לקרות…
במערכת העיכול שלנו מיקרוביום ובו שוכנים חיידקים, חלקם מועילים, חלקם ניטרליים וחלקם יכולים לנצל הזדמנויות, כדי להתרבות ולשגשג ובכך לגרום למחלות.
החיידקים המועילים (הטובים), אלה שמייצרים עבורנו רכיבי תזונה חשובים וחיוניים לקיומנו, יכולים להשתנות גם במצבים של שינוי קיצוני בתזונה לרבות צומות או דיאטות יחידניות שאומרות לצרוך בעיקר מזון מסוים, או אב מזון מסוים. לדוגמה תזונה שעיקרה שומנים.

אנטיביוטיקה מחסלת חיידקים חיוניים וגם כאלה הספציפיים לאיזון רמות שומן וסוכר ועל כן מעלה סיכון להשמנה.

• באוקטובר 2018 פורסם מחקר אחר בג'ורנל Frontiers in Neurosciense שמראה גם הוא קשר בין סוכרת סוג 2 שנוצרת בגלל דלקת כרונית במעיים בעקבות פגיעה במיקרוביום… המחקר מראה שמולקולות שומן, המיוצרות על ידי חיידקי מעיים, יכולות לשפר את חילוף החומרים של גלוקוז בדם. שומנים אלה משפיעים על ציר המעי במוח (Gut-Brain-Axis), שהוא התקשורת הדו-כיוונית בין המוח למערכת העצבים של המעיים – מערכת העצבים המעית (Enteric Nervous System, ENS).
  בסוכרת מסוג 2 נראה כי התקשורת בין המעיים למוח משתבשת. כתוצאה מכך, לאחר הארוחה, המוח אינו מצליח לשלוח אותות לכבד, לשרירים ולרקמת השומן המורה להם לספוג יותר גלוקוז מזרם הדם. וזה מוביל לעמידות לאינסולין.
  הסיבה לכך מוסברת במנגנון הבא:
  במצב נורמלי, התריסריון מאותת למוח בין היתר להרפות את השרירים החלקים בבטן. אצל אנשים הסובלים מסוכרת סוג 2 האות הזה לא נשלח או נשלח בצורה מופחתת ביותר וזה גורם לשרירים אלה להיות מכווצים לצמיתות, או מתכווצים יתר על המידה.
  קבוצת מדענים צרפתיים מאמינים כי חיידקי מעיים ידידותיים הם המפתח להיפוך התכווצות היתר הזו ולהחזרת מטבוליזם בריא של גלוקוז.
  הם החליטו לבדוק זאת ואת הממצאים שלהם הם פרסמו באוקטובר 20 בג'ורנל הרפואי Gut-bmj.
  החוקרים החלו את המחקר על עכברים, אותם האכילו בתזונה מועשרת ברכיבים פרהביוטיים המכונים פרוקטו-אוליגו-סכרידים (FOS) שידועים כמקדמי צמיחה של חיידקים המשפרים את חילוף החומרים של הגלוקוז באמצעות ייצור שומנים שונים. החוקרים הישוו את הצואה שלהם עם עכברים שתזונתם לא הועשרה ב-FOS והם ראו שישנה מולקולת שומן רב בלתי רוויה אחת שנמצאה ברמות גבוהות בהרבה אצל העכברים עם התזונה המועשרת והיא מסווגת בשם 12-HETE.
  בשלב שני הם האכילו עכברים סוכרתיים באותה מולקולת שומן וראו שלא רק שהשומנים הללו הפחיתו את התכווצות יתר של התריסריון אלא גם שיפרו את רמות הגלוקוז בדם של העכברים.
  בשלב השלישי החוקרים בחנו את הנושא גם על אנשים והם מצאו שלסוכרתיים יש 38% פחות חומצת שומן מסוג HETE-12 מאשר אצל אנשים בריאים.
  ולבסוף הם גם הראו שאותה חומצת שומן מפחיתה את ההתכווצויות שמונעות את הקשר עם המוח והחדרת הגלוקוז לתאים.

• במחקר שפורסם בג'ורנל הרפואי nature communications באוגוסט 2019 מראים את הקשר שבין חיידקי המעיים לסוכרת סוג 2 במנגנון של תנגודת לאינסולין (insulin resistance), שבו הגוף לא מגיב לאינסולין, והסוכר שבדם לא מגיע כראוי לתאים והרמות שלו בדם נשארות גבוהות ולהשמנת יתר..
  במחקר נמצא שבמהלך תזונה עתירה בשומנים ובהשמנת יתר, חל שינוי מהותי באוכלוסיית החיידקים הטובים, המכונה דיסביוזיס, וזה משפיע גם על האינטראקציה עם מערכת החיסון. הקשר הוא אימונוגלובולינים (נוגדנים) מסוג IgA, שמיוצרים על ידי תאי דם לבנים (B).
  בתנאים הומאוסטטיים, IgA מתפקד כדי לווסת את המיקרוביום של ​​המעי ולמנוע את הקישור של חיידקים ותוצרים שלהם לאפיתל המעי. אותם נוגדנים גם משפעלים את המיקרוביום שלנו, שמונע מחיידקים מחוללי מחלות לייצר דלקות מעי.
  בעקבות התזונה הרעה ותהליך ההשמנה, חל שינוי הן בהרכב החיידקים הטובים והן ברמות תאי B שמייצרים את אותם נוגדנים. רמות הדלקת עולות, דבר המוביל להשמנה ולירידה בסבילות לגלוקוז.

• במחקר מינואר 21 בג'ורנל nature communications חוקרים מאוניברסיטת אורגון מצאו כי כמה אורגניזמים במיקרוביום המעיים ממלאים תפקיד מרכזי בסוכרת מסוג 2.
  החוקרים השתמשו בגישה חדשה, הנקראת ניתוח רשת transkingdom כדי לחקור אינטראקציות של מיקרובים אל מול התזונה המערבית. הם מצאו חיידקים ספציפיים שיכולים להשפיע על המטבוליזם של סוכרים ושומנים.
  2 זנים משפרים: לקטובצילוס ג'ונסוני, לקטובצילוס גאסרי שמשפיעים לטובה על המטבוליזם של סוכרים ושומנים ומשפרים את בריאות המיטוכונדריה בכבד (מניעת כבד שומני) ומסת שומן נמוכה יותר (מניעת השמנת יתר)
  2 זנים מחמירים: רומבוציה איליאליס ורומינוקוקוס גנאווס, שמשפיעים לרעה.
  improvers: Lactobacillus johnsonii, Lactobacillus gasseri
  worseners: Romboutsia ilealis and Ruminococcus gnavus
  מבדיקת תוצאות אלה לעומת נתונים ממחקר קודם שנערך בבני אדם, המדענים מצאו מתאם בין מדד מסת הגוף האנושי לשפע של ארבעת החיידקים – יותר מהמשפרים פירושו אינדקס מסת גוף טוב יותר, יותר מחמירים היו קשורים ל- BMI פחות בריא .
  החוקרים מצאו ש- R. ilealis נוכח ביותר מ -80% מהמטופלים הסובלים מהשמנת יתר, מה שמרמז על כך שהחיידק יכול להיות גורם שכיח בקרב אנשים הסובלים מעודף משקל.
  החיידקים הללו שוכנים אצל הרבה מאוד אנשים ועל פי רוב הם לא מזיקים, אלא במצבים מסוימים כמו תזונה רעה… החוקרים קוראים להם פתוביון (pathobiont).
  לקטובצילוס הוא שם של משפחה גדולה של חיידקים המפרישים בין היתר חומצת חלב. אלה חיידקים שנמצאים גם במוצרים פרוביוטיים איתם ניתן לייצר מאכלים מותססים וסגנונות של גבינות.

• מחקר גדול ובינלאומי שפורסם בינואר 21 בג'ורנל Nature Medicine מדגים קשר ברור בין מינים מיקרוביאליים ספציפיים במעיים (1203 זנים), מזונות מסוימים וסיכון למחלות שכיחות.
  החוקרים ניתחו נתונים מפורטים על הרכב המיקרוביום של המשתתפים (1098), על הרגלי התזונה שלהם ועל סמנים קרדיו-מטבוליים בדם והם ראו שלמיקרוביום יש קשר גדול יותר עם סמנים אלה מאשר לגורמים אחרים, כגון גנטיקה.
  החוקרים ראו שתזונה מבוססת צומח העשירה את המגוון החיידקי שמיטיב על מחלות מטבוליות לדוגמה: Prevotella copri ו- Blastocystis שקשורים לסיכון נמוך יותר לפתח מצבים כמו השמנת יתר, סוכרת מסוג 2 ומחלות לב וכלי דם.
  https://news.harvard.edu/gazette/story/2021/01/study-finds-link-between-gut-microbes-and-obesity/ 

• במחקר שפורסם ביולי 21 בג'ורנל Cell על פי חוקרים מבית הספר לרפואה בסטנפורד תזונה עשירה במזונות מותססים כמו כרוב כבוש, קימצ'י וגבינות מותססות משפרת את המגוון של חיידקי מעיים ומפחיתה סימנים מולקולריים של דלקת במעיים ובכלל.
  התוצאות הראו גם שצריכת סיבים גדולה יותר הובילה ליותר פחמימות בדגימות צואה, מה שהצביע על פירוק סיבים לא שלם על ידי חיידקי מעיים. ממצאים אלה עולים בקנה אחד עם מחקרים אחרים המצביעים על כך שהמיקרוביום של אנשים החיים בעולם המתועש מדולדל מחיידקים שמפרקים סיבים מהם מיוצרות חומצות השומן נוגדות הדלקת. החוקרים חושבים שכדי שהסיבים יעשות שינוי במיגוון יש צורך ביותר זמן ולכן במקרים של השמנה וסוכרת עקב אורח חיים מערבי, כדאי יהיה לשלב מזונות מותססים תחילה ולהתמיד עם הסיבים

• מחקר שפורסם בספטמבר 21 בג'ורנל mSystems (האגודה האמריקאית למיקרוביולוגיה) מצא שישנם אנשים שלא משנה מה יעשו, יהיה להם קשה לרדת במשקל וזה קשור למיקרוביום שלהם.
  החוקרים מאוניברסיטת וושינגטון בארה"ב גילו שנוכחותם של חיידקים "טובים" ספציפיים במעיים של אנשים שעושים דיאטה כדי לרדת במשקל השפיעה על כמה קילוגרמים שהם הצליחו לרדת.
  החוקרים התמקדו ב 48 אנשים שאיבדו יותר מ -1% ממשקל גופם בחודש במהלך תקופה של 6 עד 12 חודשים ו -57 אנשים שלא ירדו במשקל והיה להם (BMI) יציב באותה תקופה.
  החוקרים בדקו את הרכב המיקרוביום בצואה ולקחו גם דגימות דם (מטבוליטים, חלבונים בדם).
  לאחר שליטה על הגיל, המין וה- BMI הבסיסי, החוקרים זיהו 31 תכונות פונקציונליות מטא-גנומיות של צואה שהיו קשורות לתגובות הרזיה., שכללו גנים מורכבים של פוליסכרידים וחלבון, גנים של תגובת לחץ, גנים הקשורים לנשימה, גנים של סינתזת דופן התא ושיעורי שכפול חיידקים במעיים.
  החוקרים מצאו שוני גדול בסוגי חיידקי המעיים בשתי הקבוצות. אצל אנשים שאיבדו יותר משקל, היו אנזימים חיידקיים מועילים יותר במעיים. אנזימים אלה עזרו לפירוק פחמימות מורכבות (כמו אלו המצויות בדגנים מלאים) לסוכרים פשוטים, מה שהופך אותם לקלים יותר לעיכול וכך פחות מאוחסנים כשומן.
  המחברים מצאו גם שגידול של מושבות חיידקים-בפרט החיידק Prevotella, מסייע לייצר רמות גבוהות יותר של חומרים בריאים כמו חומצות שומן קצרות שרשרת. חומרים אלה ידועים כמפחיתים דלקת, מה שעשוי להקל על ירידה במשקל.
  ממצא מרכזי נוסף היה כי גנים המסייעים לחיידקים לצמוח מהר יותר, להתרבות, לשכפל ולהרכיב קירות תאים, גדלו בקרב אנשים שאיבדו משקל רב יותר.
  מחקר זה מראה לנו כי לסוג החיידקים במעיים של אדם כאשר מתחיל דיאטה משמעות גדולה יותר בניבוי המשקל שאדם ירד מאשר רמות כולסטרול וחומרים אחרים הקשורים ליכולתו של אדם לשרוף שומן.
  החוקרים מציינים שלפני מחקר זה, הם ידעו שהרכב החיידקים במעיים שונה אצל אנשים שמנים מאשר אצל אנשים שאינם שמנים, אך כעת ראו שיש קבוצה שונה של גנים המקודדים בחיידקים במעיים שלנו. זה מגיב גם להתערבויות לירידה במשקל . מיקרוביום המעיים הוא שחקן מרכזי באפנון האם התערבות לירידה במשקל תזכה להצלחה או לא. הגורמים המכתיבים השמנה לעומת אי -השמנה אינם אותם גורמים המכתיבים אם תרד במשקל על התערבות באורח החיים. מחקרים כבר הראו שאם משנים את התזונה, ניתן לשנות את הרכב החיידקים במעיים. לכן אם למישהו יש הרכב של גנים חיידקיים במעיים המעניקים עמידות לירידה במשקל, אז אולי צריך רק לשנות את התזונה כדי לעבור לתרכובת שתסייע לו לרדת במשקל.https://asm.org/Press-Releases/2021/September/Gut-Microbiota-Influences-the-Ability-to-Lose-Weig
  ניסויים קליניים קודמים כבר הראו כי סוגים מסוימים של חיידקים הקיימים בפרוביוטיקה מסייעים לרדת במשקל. אך מחקרים אלה מדדו רק כמה סוגים של חיידקים. החוקרים ממחקר זה בדקו את כל החיידקים הקיימים במעיים של אדם דבק שמחזק את הטענה כי חיידקי המעיים הם בעלי חשיבות מכרעת למשקל.

• מחקר, שפורסם בנובמבר 22 בכתב העת Diabetes, מצא שאנשים עם רמות גבוהות יותר של חיידק בשם Coprococcus נוטים להיות בעלי רגישות גבוהה יותר לאינסולין, בעוד שאלו שבמיקרוביום שלהם היו רמות גבוהות יותר של החיידק Flavonifractor נטו להיות בעלי רגישות נמוכה יותר לאינסולין.
  Mark Goodarzi, מנהל המעבדה לגנטיקה אנדוקרינית ב-Cedars-Sinai, מוביל את המחקר המתמשך הזה שעוקב אחר אנשים בסיכון לסוכרת. הוא מחפש גם את התשובה לשאלה: "האם ההבדלים במיקרוביום גרמו לסוכרת, או האם הסוכרת גרמה להבדלים במיקרוביום?
  החוקרים אספו מידע ממבוגרים לבנים שחורים ולבנים שאינם היספנים בגילאים 40-80 מאז 2018. החוקרים ניתחו נתונים מ-352 אנשים ללא סוכרת ידועה שגויסו ממערכת הבריאות של Wake Forest Baptist, צפון קרוליינה.
  משתתפי המחקר התבקשו להשתתף בשלושה ביקורים במרפאה ולאסוף דגימות צואה לפני הביקורים. החוקרים ניתחו נתונים שנאספו בביקור הראשון. הם ערכו רצף גנטי על דגימות הצואה, כדי לחקור את המיקרוביום של המשתתפים, ולחפש ספציפית אחר חיידקים שמחקרים קודמים מצאו שהם קשורים לתנגודת לאינסולין. כל משתתף גם מילא שאלון דיאטה וניגש למבחן סבילות לגלוקוז דרך הפה, אשר שימש לקביעת היכולת לעבד גלוקוז.
  החוקרים גילו של-28 אנשים היו תוצאות סבילות לגלוקוז דרך הפה שענו על הקריטריונים לסוכרת. הם גם מצאו ש-135 אנשים סבלו מטרום סוכרת.
  צוות המחקר ניתח קשרים בין 36 חיידקים המייצרים בוטיראט שנמצאו בדגימות הצואה לבין יכולתו של אדם לשמור על רמות נורמליות של אינסולין. הם שלטו בגורמים שיכולים גם לתרום לסיכון לסוכרת של אדם, כגון גיל, מין, מדד מסת הגוף וגזע. Coprococcus וחיידקים קשורים יצרו רשת של חיידקים עם השפעות מועילות על רגישות לאינסולין. למרות ש-Flavonifractor מייצר בוטיראט, הוא נקשר דווקא לתנגודת לאינסולין.
  החוקרים ממשיכים לחקור דגימות מחולים שהשתתפו במחקר זה כדי ללמוד כיצד ייצור אינסולין והרכב המיקרוביום משתנים לאורך זמן. הם גם מתכננים ללמוד כיצד תזונה עשויה להשפיע על האיזון החיידקי של המיקרוביום.

ולכן כדי לעזור לגוף לשמור על משקל תקין ולהוריד במשקל, כאשר נמצאים בהשמנת יתר ניתן להעזר בפרוביוטיקה [1][2][3] ובתזונה פרהביוטית [1][2][3][4].

בואו נחבר עכשיו את הממצאים הללו להשלכות על הפנדמיה

מוזמנים להזין דוא"ל למטה כדי להתעדכן ראשונים