תזונת פליאו והקשר לטרשת עורקים

תזונה זה אחד הדברים המשפיעים ביותר על איכות החיים שלנו!
נאכל דברים שטובים לנו – נהיה חזקים בגוף ובנפש!
נאכל דברים שאינם טובים לנו – באיזה שהוא שלב נסבול ממשהו!

אחד הדברים שמנחים אותי ביעוץ התזונתי, הוא שלכל אחד יש את המזונות שיעשו לו טוב ויש את המזונות שיעשו לו לא טוב וכדאי להיות קשובים לרחשי הגוף כדי להמנע מאלה שעושים לא טוב.
זה ברמה האישית..
אבל יש גם דברים בסיסיים שבאופן כללי ידועים כעושים טוב ושחסר שלהם משפיע על הבריאות שלנו. ולכן לחיות לפי דיאטה מסוימת לאורך זמן יכולה להוות מחסור ברכיבים שהגוף צריך אותם ולא מקבל וזה נכון לכל סוג דיאטה עם שם.

במחקר שפורסם ביולי 19 בג'ורנל הרפואי European Journal of Nutrition בדקו את תזונת הפליאו, שהבסיס שלה אומר שהגוף שלנו אמור לאכול את מה שהאדם הקדמון אכל בתקופה שלפני כניסת החקלאות, כלומר כל מה שהאדם יכול היה להשיג דרך ציד, דיג, קטיף ומהאדמה. תזונה זו כוללת בעיקר מזון מהחי (בשר, עוף ודגים), פירות וירקות ואגוזים.
בואו נצא מנקודת הנחה שהמזון מהחי הוא נקי ולא מזוהם בתרופות ורעלנים, כפי שהיה פעם, לפני כניסת התעשיה המזהמת לחיים ולאוכל שלנו ושהם יכולים להיות בעייתיים עבורנו. על כך כתבתי כאן וגם כאן

בוא נצא מנקודת הנחה שפירות וירקות יכולים לספק בתזונה הזו את הכמות הנדרשת של הויטמינים והמינרלים והסיבים התזונתיים.
בואו נתחשב גם בעובדה החיובית ביותר שלא אוכלים מזון מתועש בתזונת פלאו.
אז מה בכל זאת מצא המחקר?
2 בעיות עיקריות:
האחת היא שכמות הבשר היא דומיננטית במיוחד דבר שגורם לגוף לייצר חומר שנקרא TMAO והוא נחשד היום לביומרקר עיקרי להעלאת סיכון לטרשת עורקים, מחלות לב וכלי דם והזכרתי זאת גם כאן

הדבר השני שבעייתי בתזונה הזו הוא המחסור במגוון של הסיבים שמקורם בדגנים מלאים ובקטניות.
תזונת הפלאו נמנעת לחלוטין ממגוון זה ובאופן כללי המיקרוביום משתנה לאורך הזמן, כדי להתאים עצמו למגוון החדש ובכך נוצר מחסור ב'עמילן עמיד' (Resistant starch), שמקורו בדגנים מלאים וקטניות והוא חשוב ביותר להזנת המיקרוביום לתפקודו ולשגשוגו (וכשהמיקרוביום איננו במיטבו, הרבה דברים יכולים לקרות). ויש לו גם חשיבות באיזון רמות הסוכר בדם ומניעת מחלות מטבוליות, מחלות לב וכלי דם ומחלות קוגניטיביות.

*** תוספת נובמבר 22
במאמר שפורסם במהדורת פברואר 23 בג'ורנל The American Journal of Cardiology מציגים שאלות חשובות נוספות שיש לבחון אותן בין הימים ההם לתקופתנו אנו.
תזונה פליאוליתית היא צורה מודרנית של תזונה פרהיסטורית שבני אדם נהגו לאכול בעידן הפליאוליתי או "תקופת האבן הישנה". צריכת בשר כבד בתזונה זו יתכן ומוצדקת בהנחה שבני האדם הפליאוליתיים שרדו בעיקר על מזון המבוסס על חיות בר. עם זאת, תיאוריה זו אינה אותנטית לחלוטין, שכן מחקרים אנתרופולוגיים מצאו שבני אדם פליאוליתים אכלו לעתים קרובות מזונות צמחיים המכילים ירקות עמילניים ואפילו דגנים מלאים מבושלים.
כמו כן תוחלת החיים של האדם בעידן המודרני עלתה באופן משמעותי בהשוואה לתקופות הפרהיסטוריות. יעדי חיים מודרניים דורשים תוחלת חיים ארוכה יותר עם חוזק תפקודי חזק.
תוחלת חיים נמוכה יותר של בני אדם בעידן הפרהיסטורי יכולה להיות קשורה לגורמים רבים. הם נהגו למות מוקדם בחיים בעיקר בגלל טרפה ומחלות זיהומיות. סיבה אפשרית נוספת הייתה שיעור גבוה יותר של מוות תינוקות.
יתרה מכך, תוחלת החיים הנמוכה לא נתנה להם מספיק זמן לפתח הפרעות הקשורות לגיל ואורח חיים, כולל טרשת עורקים, מחלות קרדיומטבוליות. כלומר אולי לתקופה ההיא זה היה מתאים.
מנגד, בני אדם מודרניים חיים עם הפרעות אורח חיים רבות הנגרמות על ידי דלקת כרונית. הפרעות אלו קשורות לשיעורי תחלואה ותמותה גבוהים ברחבי העולם, במיוחד במדינות מפותחות.
ההתאמה המודרנית של התזונה הפליאוליתית, הכוללת מזונות דלי פחמימות, עתירי שומן ועתירי חלבון, היא אחד הגורמים המובילים להפרעות אורח חיים אלו. כמות גבוהה של חלבון מן החי קשורה במיוחד להפרעות אלו.
המלצות מדעיות מצביעות על כך שצריכה של 0.8 גרם חלבון לק"ג משקל גוף ליום מספיקה לאדם בוגר. חלבון זה ניתן בקלות ממזונות צמחיים, כולל קטניות, אגוזים וזרעים.
אם יש משהו שאולי יכול להיות חסר בתזונה מבוססת צומח זה ויטמין B12 (וגם זה לא בטוח), באופן כללי תזונה מבוססת צמחים מאוזנת היטב יכולה לספק את כל אבות המזון החיוניים, כולל ברזל, סידן וחומצות שומן אומגה 3.
המחברים מציינים עוד שמזונות המבוססים על בעלי חיים מכילים: sialic acid, N-glycolylneuraminic acid (Neu5Gc), trimethylamine N-oxide (TMAO), heme iron, ומוצרי גליקציה מתקדמים (AGEs). תרכובות אלו מעוררות דלקת, מתח חמצוני, חוסר איזון של מיקרוביוטה במעיים ופגיעה באנדותל (בלינקים הסברים מקיפים יותר). יחד, גורמים אלו יכולים להגביר את הסיכון למחלות קרדיומטבוליות, כולל יתר לחץ דם, דיסליפידמיה, סוכרת, השמנת יתר ומחלות עורקים כליליים לרבות שבץ.
בישול או עישון של בשר אדום בטמפרטורה גבוהה עלולים להגביר את ההשפעות המזיקות של תרכובות אלה על ידי ייצור אמינים הטרוציקליים, שהם מסרטנים מאוד ומגבירים את הסיכון לסרטן המעי הגס, הלבלב, שלפוחית ​​השתן והכליות. ארגון הבריאות העולמי הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן סיווג בשר מעובד כמסרטן ובשר אדום ככל הנראה מסרטן לבני אדם.

גורם חיוני נוסף המפריד בין מזון מן החי למזון מן הצומח הוא היעדר רכיבי תזונה בריאים. מה שלא ניתן לומר על מזונות המבוססים על בעלי חיים.
מזונות מהצומח והתנהגויות אורח חיים בריא נחשבים לאסטרטגיה התזונתית האופטימלית להפחתת הסיכון לטרשת עורקים, סוכרת, השמנת יתר ומחלות לב וכלי דם. בנוסף, על ידי הגדלת צריכת שומן חד בלתי רווי והפחתת צריכת שומן רווי, תזונה צמחית יכולה להפחית את הסיכון להזדקנות קוגניטיבית.

תזונה מבוססת צומח – הגורם המשפיע ביותר על מוות בטרם עת

תקראו גם: "תזונה מבוססת צומח – תזונת פליאו (מבוססת בשר)"

כדי להתעדכן ראשונים מוזמנים להזין דוא"ל למטה