המים בארץ (ובעולם) כבר מזמן לא ראויים לשתייה

אני חוזר שוב. המים כבר מזמן לא ראויים לשתייה!

הפועל היוצא של זה קשור לקידמה, לנוחיות, להוזלת מחירים וכביכול לבריאות הציבור. אבל איך שהוא זה תמיד נמצא מזהם ומחלה.

באיזה שהוא מקום, זיהום האוויר הוא נושא שמושך לעתים קרובות יותר את תשומת הלב שלנו, כלומר פה ושם מדברים על זה בחדשות, לכן אנחנו גם יותר מודעים בדרך כלל לסיכונים הבריאותיים שהוא מהווה. עם זאת, זיהום מים במדינות מפותחות הוא לעתים קרובות פחות גלוי, והשפעתו על בריאות האדם נחקרה פחות בהרחבה.
אני מודה שהבנה זו היא די חדשה (יחסית) גם אצלי. כלומר עד 2018 (כולל) חשבתי שהמים ראויים לשתייה. שאין על מי הברז של ישראל. כי בישראל דואגים למים איכותיים. כך חשבתי.

אדם נורמטיבי שותה בין 2 ל-3 ליטר מים ביום, בסך הכל בסביבות 1000 ליטר בשנה. יתר על כן, מים לא רק נבלעים אלא גם משמשים לפעילויות כמו רחצה ושטיפת ידיים. כתוצאה מכך, חשיפה לכימיקלים מסוימים המצויים במים יכולה להתרחש גם באמצעות שאיפה או ספיגה דרך העור.
לכן ההכרה בחשיבותו של נפח זה חיונית כאשר בוחנים מים כגורם בריאותי.

יש מספר מדינות מצומצמות שיש בהם גופים שחוקרים את הדברים למשל מכון ISGlobal שבספרד. גוף שבאמת אכפת לו והם עושים הכל כדי שהמידעים יגיעו גם לציבור. כי בסופו של הדבר אם אח שלי שהוא מהנדס מים בטוח שמי הברז ראויים לשתייה. הרוב המוחלט יחשוב כך גם כן. ואם הרוב המוחלט לא מודע, הסיכוי שדברים ישתנו מהכיוון של התאגידים המזהמים, הוא שואף לאפס וככל הנראה גם למינוס. כי התעשיות האלה מעוניינות רק בדבר אחד שהוא שניים – כסף/שליטה.

אז כשמדברים על מה מגיע למים, לא מדובר רק בתוספות שמכניסים למים כדי "לשפר" אותם. כמו הכלור שמטרתו מניעת זיהומים בקטריאליים והפלואור (עד 2014 אותו רוצים להחזיר שוב), שמונע או לא מונע עששת, אליו מתווספות מתכות כבדות מתעשיית הפוספטים (חומצה פלואורוסיליצית).

בעיקרון בכל אזור תמהיל המים הוא שונה. זה שילוב של מים מותפלים מ'מקורות' וממי בארות (תהום).
לזה מתווספים כל מיני כימיקלים, שהם תוצאה של תעשיות מזהמות בשם הקידמה, נוחיות וזולות: פלסטיק שאף פעם לא בא לבד, דלקים, מזבלות ומשרפות, שפכים עירוניים, חומרי הדברה (דשן, חקלאות, חיות), מתכות כבדות (ליתיום, עופרת, ארסן), תרופות, מזהמים סביבתיים נוספים כמו PFA's, BPA, טריכלורואתילן, ניטראטים, חומרי ניקוי, טואלטיקה ואיפור שנשטפים לביוב (ולאן מגיע הביוב? הוא נעלם?). צואה ושתן של בעלי חיים שגם הם רווים באנטיביוטיקה ותרופות לאן הולכים?
https://www.gov.il/he/departments/guides/water_pollution?chapterIndex=2

הכל נספג לאדמה ומגיע למי התהום, לנחלים ולנהרות, ואם לא ישירות אז דרך טיפול במי השופכין שמגיע לחקלאות ודרך מחזוריות המים (ים-גשם).

שימו לב למידע הבא!

שמונה חומרים נוספו לדוח חומרים מסרטנים בתאריך 23.12.21 והביאו את הרשימה הכוללת ל-256 חומרים שידועים, או צפויים באופן סביר, לגרום לסרטן בבני אדם. זהו הדו"ח ה-15 על חומרים מסרטנים, שהוא דו"ח מצטבר, שנדרש על ידי הקונגרס האמריקאי והוכן על ידי התוכנית הלאומית לרעילות (NTP) עבור מזכיר משרד הבריאות של ארה"ב (HSS).
ברור לי שיש הרבה יותר דברים מסרטנים מ-256, אבל מה שאתם הולכים לראות הוא קצת יותר ממטריד. כי אלה החומרים שנוספו לרשימה:

1. זיהום כרוני של הליקובקטר.
2. מעכב בעירה (Antimony Trioxide) שמוסף לפלסטיקים, טקסטיל ומוצרי צריכה אחרים.
3. חומצת Bromochloroacetic acid (BCA)
4. חומצת Bromodichloroacetic acid (BDCA)
5. חומצת Chlorodibromoacetic acid (CDBA)
6. חומצת Dibromoacetic acid (DBA)
7. חומצת Dichloroacetic acid (DCA)
8. חומצת Tribromoacetic acid (TBA)

על ההליקובקטר ועל מעכבי בעירה כבר כתבתי בעבר ולא ארחיב כרגע.
על 3-8 כן אתייחס…
כל מי הברז מטופלים עם כלור למטרות חיטוי. כל החומצות (3-8) שנקראות HAAs נוצרות במהלך חיטוי מים מתגובה בין חומרי החיטוי על בסיס כלור לבין חומר אורגני במי המקור.

Water treatment removes contaminants and disease-causing agents from drinking water. HAAs are formed during the disinfection of water from a reaction between the chlorine-based disinfection agents and organic matter in the source water.
https://www.nih.gov/news-events/news-releases/eight-substances-added-15th-report-carcinogens

כלומר כל מי ששותה מי ברז מטופלים בכלור (בישראל זה כולם) יכול להחשף גם לחומרים אלה. כלומר מי הברז אם לא מסוננים, בסיכוי גבוה יכילו חומרים מסרטנים אלה. כמו כן מכיוון ש-HAAs הם נדיפים וחדירים לעור, החשיפה מתרחשת לא רק על ידי בליעה אלא גם על ידי שאיפה וספיגה עורית במהלך פעילויות כגון מקלחת (במיוחד חמה), שטיפת כלים, בישול ושחיה בבריכות שחייה.

חוקרי ISGlobal מציינים שהתוצאה הבריאותית הקשורה באופן עקבי ביותר לחשיפה אנושית ל-לרכיבים אלה היא סרטן שלפוחית השתן, משקל לידה נמוך והשפעות בריאותיות על הרבייה. השפעות אלה נצפו ברמות הרבה מתחת לריכוז המרבי המותר של 100 מק"ג/ליטר.
במחקרים נוספים שלהם נמצא גם קשר ללוקמיה לימפוציטית כרונית.

*** תוספת ספטמבר 23
מלבד HAAs יש עוד תוצרי לוואי של מים מוכלרים – Trihalomethanes (THMs)^[2][1]
תוצאות ממחקר עוקבה גדול המבוסס על אוכלוסייה של 60,000 גברים ונשים במרכז שוודיה, שפורסם בספטמבר 23 בכתב העת Journal of the National Cancer Institute, מצביעות על כך שחשיפה לריכוזים גבוהים יותר של תוצרי לוואי של חיטוי במי שתייה קשורה לסיכון מוגבר לסרטן המעי הגס בגברים.
 כמה מהחומרים הללו נמצאו שעלולים לפגוע ב-DNA ולגרום לגידולים במעי הגס של מכרסמים. גם במחקרים בבני אדם קיימות אינדיקציות שחשיפה ל-THMs מגבירה את הסיכון לסרטן שלפוחית השתן/כליות ולסרטן המעי הגס.
במחקר עקבו במשך 22 שנים אחר 60,000 גברים ונשים בגיל העמידה וקשישים עם רמות שונות של תוצרי לוואי לחיטוי במי השתייה.
התוצאות מצביעות על כך שלגברים עם החשיפה הגבוהה ביותר יש סיכון מוגבר של 20% לסרטן המעי הגס בסך הכל וסיכון מוגבר של 60% לסרטן המעי הגס העולה והרוחבי בהשוואה לגברים שלא נחשפו. כל זה למרות שיצרני מי שתייה שוודים רבים משתמשים רק בכמויות קטנות של כלור בייצורם, הממצאים שנצפו היו בריכוזי THMs נמוכים יותר מאשר ברוב המחקרים הקודמים.

יחד עם העדויות ממחקרים בבעלי חיים ומחקרים אפידמיולוגיים קודמים, ממצאי המחקר החדש הזה מוסיפים תוצרי לוואי של חיטוי לרשימת גורמי הסיכון הסביבתיים האפשריים האחרים.
https://medicalxpress.com/news/2023-09-link-disinfection-byproducts-colorectal-cancer.html#google_vignette

אם מישהו חושב שאלה האמונים על בריאות הציבור יפסיקו את ההכלרה או ישימו מסננים ספציפיים לחומרים אלה, כדאי שיחשוב שוב.

כאשר מדענים בוחנים המצאות פלסטיק, הם מוצאים פלסטיק

המים שיוצאים מהברז הביתי עוברים דרך צינורות פלסטיק וגומיות לכל האורך של הצנרת ועד החיבור לפיית הברז הנקרא 'חסכמים'. הגומיות הללו מכילות חומרים נלווים כדי לשמור על האלסטיות והגמישות שלהן לאורך זמן.
על פי מחקר שפורסם בספטמבר 23 בכתב העת ACS של Environmental Science & Technology Letters תרכובות מזיקות אלו עלולות לדלוף למי השתייה.
החוקרים מסבירים שנצפה כבר ש"אבק" צמיגים יכול להעביר כימיקלים כגון: (DPG) ו-(6PPD) לתוך נתיבי מים. כימיקלים אלה זוהו גם בדגימות מי שתייה, אם כי לא היה ברור להם כיצד הגיעו לשם.
במחקר קודם שלהם הם מציינים כי מצאו שתוספי הגומי הללו יכולים להגיב עם חומרי חיטוי במי השתייה. בבדיקות המעבדה שלהם נוצרו מגוון תרכובות עם כלור (המוסף למים), שחלקן עלולות לפגוע ב-DNA.
במחקר הנוכחי הצוות רצה להעריך האם גופי האינסטלציה שעשויים מגומי יכולים לשחרר DPG ו-6PPD וליצור תוצרי לוואי עם כלור בדגימות מי שתייה.
הצוות אסף מי ברז מ-20 בניינים וזיהה תוספים פולימריים בכל דגימה. החוקרים מסבירים כי תרכובות אלו אינן מוסדרות כיום כלומר אין עליהן פיקוח ורגולציה ושהרמות שהם מדדו עשויות להיות מדאיגות, בהתבסס על תוצאות המחקר הקודם שלהם על תאים אנושיים. והדגימות מברזים עם 'חסכמים' הכילו את הכמויות הגבוהות ביותר. כל הדגימות הכילו DPG ואחד מתוצרי הלוואי המוכלרים שלו, בעוד ש-6PPD ושתי תרכובות המכילות כלור נמצאו כל אחת בפחות מחמש דגימות.
כדי לראות אם תרכובות אלו יכלו להגיע ממתקני אינסטלציה, הצוות בדק טבעות גומי ואטמים משבעה מכשירים מסחריים, לרבות 'מאווררי ברזים'חסכמים' ואטמי חיבור. בניסוי, הטבעות ישבו במים עם או בלי חומרי חיטוי מוכלרים עד שבועיים. רוב האטמים, למעט אלה המבוססים על סיליקון, שיחררו DPG ו-6PPD. בנוסף, חלקי אינסטלציה שישבו במים שטופלו בחיטוי יצרו צורות מוכלרות של DPG בכמויות שתואמות לאלו שנצפו בדגימות מי השתייה. מכיוון שחלק מאטמי הגומי של הצנרת שחררו DPG ו-6PPD, החוקרים אומרים שמי שתייה, כמו גם זיהום הצמיגים, עלולים להיות נתיב לחשיפה של בני אדם לתרכובות אלו.

https://www.acs.org/pressroom/presspacs/2023/september/rubber-plumbing-seals-can-leak-additives-into-drinking-water.html

• עקרונות להמנעות מירבית מחומרים אלה במיוחד בהריון, הנקה וילדות:
  • הנקה תמיד עדיפה על בקבוקים. אם בקבוק אז סיליקון 100% איכות מזון/רפואי.
  • שימוש במוצרים אורגניים/אקולוגיים מפוקחים (מזון, טיפוח, בישום, קוסמטיקה, ניקוי).
  • סננו את מי הברז (פילטרים מתחת לכיור). וכשיוצאים מהבית לקחת בבקבוקי נירוסטה.
  • להחליף מיכלי אחסון בזכוכית, חרס, נירוסטה, עץ/במבוק/קרטון. בהתאם למוצר.
  • להשתמש בביגוד ואריגים מכותנה, פשתן וקנבאס. להמנע מאריגים דוחי מים ושמן.
  • להשתמש בצעצועים מעץ, כותנה, סיליקון (איכות מזון/רפואי). אפשר ליצור צעצועים לבד.
  • לאפסן בשקיות בד/נייר את המוצרים שמגיעים עטופים בשקית.
  • המנעו מכוסות חד פעמיים במיוחד לשתיה חמה.
  • לעבור למברשות שיניים מבמבוק.
• כדי לצמצם נזקים ולעזור לגוף להיפתר מהם:
  • פירות וירקות (אורגניים) באופן כללי, ירוקים באופן ספציפי – הרבה נוגדי חמצון.
  • ניתן לשלב עם מורינגה, ספירולינה וכלורלה, עשב שעורה וחיטה.
  • להעלות רמות של גלוטתיון.
  • להעלות רמות של אומגה 3 וויטמין די
  • פע"ג/ הזעה/ סאונה.

אז מה אני מציע?

חשוב לי לציין שאין לי קשר למסנני מים, לא משווק אותם ולא מציע חברה זו או אחרת. אצלנו בבית, לאחר בדיקה והימצאות רמות גבוהות במיוחד של חלקיקים בחרנו באוסמוזה הפוכה. אנחנו שותים רק מים מסוננים כבר מ-2018, גם כשיוצאים מחוץ לבית. (*** ויש גם דרכים נוספות להפוך את המים למזוקקים).

האם המתקנים שמשווקים בשוק לטיהור מים מספיק טובים?

לא בטוח:

• צריך לוודא שיש מסנן משקעים לחומרים ה"כבדים" חול, מתכות, פלסטיק.
• צריך לוודא שיש מסנן שמוריד כלור וחומרי חיטוי אחרים.
• צריך לוודא שיש מסנן שסופח מתכות כבדות ותרופות.
• צריך לוודא שהמים לא עומדים, כי מים עומדים שהוצאו מהם חומרי החיטוי עתידים להזדהם (מסנן KDF)
• צריך לטפל במערכת או במכשיר לפי התקן לא פחות מאחת לשנה אחרת באיזה שהוא שלב, זה יחדור למים שאתם שותים בריכוז עצום.

איך מתחילים?
יכולים לעשות בדיקה ביתית של המים במעבדה או אצל כל מי שזו מומחיותו או לחפש מיד מתקן אוסמוזה הפוכה.

מה לעשות כשיוצאים החוצה מהבית?
לא יודע אם כדאי להסתמך על מי ברז באיזה מקום שלא יהיה אלא אם בדקו את המים והתקינו מסננים.
לכן תמיד טוב להצטייד במים שסוננו כפי שציינתי מהבית.
גם על בקבוקי מים מינרליים לא הייתי מסתמך היום, כי אף אחד לא באמת יודע כמה זמן הם שוכבים ואיפה ובאילו תנאים לפני שהגיעו לחנויות, ואילו בדיקות עשו עליהם ואם סוננו ובאילו מסננים ולא לשכוח את ענין הפלסטיק שמכיל בין היתר ביספינולים למינהם, פתלטים ומעכבי בעירה שזולגים.
*** במחקר שפורסם בינואר 24 בכתב העת PNAS חוקרים מאוניברסיטת Columbia בדקו שלושה מותגים פופולריים של מים בבקבוקים וניתחו חלקיקי פלסטיק עד לגודל של 100 ננומטר בלבד. הם זיהו 110,000 עד 370,000 שברי פלסטיק בכל ליטר, 90% מהם היו ננו-פלסטיק; השאר היו מיקרו-פלסטיק. ואם מישהו חושב שפלסטיק הוא אינרטי ולא מזיק.. זה הופרך ממזמן! (רדו לכותרת "השלכות בריאותיות של פלסטיק וחומריו הנלווים")

האם אוסמוזה הפוכה נחשבת לבריאה?
אוסמוזה הפוכה למעשה הופכת את המים למזוקקים, כלומר חסר שם גם דברים חשובים כמו מינרלים הנמצאים בעיקר במי תהום ומי מעיינות. אבל כשמחשבים נזק מול תועלת, לדעתי הבחירה הנכונה היא או להוסיף מינרלים למים עצמם או לוודא שמקבלים אותם דרך תזונה כמו ירקות שורש וזרעים (שקדים, אגוזים, גרעינים) טרום מונבטים או נבטים ומונבטים (קטניות). ואפשר גם להוסיף למים מלח כמו הימליה או קלטי (אני מעדיף את האחרון).

לאנשים שחשוב להם גם להחזיר את התכונות הפיזיקליות של המים ולאתחל אותם מחדש, כדאי גם להפוך את המים לחיים כי בטבע אנחנו אמורים לשתות מים זורמים (בתנועה) וטעונים ולא עומדים. יש כל מיני פרשנויות למים חיים. אנחנו בחרנו במי בריאה. מוזמנים להתרשם בפודקסט

כדי להתעדכן ראשונים מוזמנים להזין דוא"ל למטה