סטטינים אמורים להיות קונטרה אינדיקציה לאשכוליות ולא להיפך

מה יהיה עם תרופות?!

אחד הדברים המפחידים כשמייעצים לאדם הנוטל תרופות, זה קונטרה אינדיקציה של מזון ורכיבי מזון. למה זה מפחיד? כי אם יקרה משהו האשמה תופל על הממליץ.
ואני שואל למה לא מלמדים רופאים קונטרה אינדיקציות של תרופות עם מזון ורכיבי מזון שוואלה הרבה פעמים עוזרים לאותה הבעיה. ואז אם יקרה משהו האשמה תופל על הרופא או לפחות על התרופה, שאותה יפסיקו לתת ואת המזון ימשיכו לצרוך.

למשל סטטינים, אחת התרופות הנפוצות ביותר היום. מה היא יודעת לעשות? להוריד רמות של כולסטרול. אימת הקרדיולוגים!

• עזבו את זה שלפני 20 שנה רמות גבוהות של כולסטרול היו מעל 280 וחברות התרופות הציגו מחקרים שצריך להוריד את התחום העליון ל-200, כדי שכמה שיותר אנשים ייכנסו לרמת סיכון גבוהה.
• עזבו את זה שכולסטרול הוא חיוני להמון מערכות לרבות הורמונלית וכן ליצור ויטמין כה חשוב, ויטמין די, שאני חושב שחסר שלו קשור לכל המחלות לרבות מחלות קרדיומטבוליות (סעיף 5).
• עזבו את זה שכולסטרול גבוה הוא מסוכן אך ורק אם הוא מתחמצן על ידי רדיקלים חופשיים ואת זה ניתן למנוע די בקלות בעזרת נוגדי חמצון.
• עזבו את זה שכולסטרול מגיע רק ממוצרים מהחי ושתזונה בלבד/ פיטוסטרולים יכולים להוריד כולסטרול באם גבוה מדי.

אשכוליות מהוות קונטרה אינדיקציה לסטטינים ותרופות נוספות:

מכירים/ זוכרים את הפרסומת "אשכוליות או לא להיות" בשנות ה-80? כמה חיוניות, כמה בריאות יש באשכוליות. ועם הזמן החלו להחדיר את הפגיעה האפשרית של אשכוליות למשל כאן.

*** תוספת יולי 21 מתוך האתר של ה-FDA.
מיץ אשכוליות ואשכוליות יכולים להשפיע על אופן הפעולה של התרופות בצורה כזו שיותר מהתרופה ייכנס למחזור הדם = יותר תופעות לוואי. וזה יכול להדאיג.
מינהל המזון והתרופות האמריקני דרש שחלק מתרופות מרשם ותרופות ללא מרשם הנלקחות דרך הפה יכללו אזהרות מפני שתיית מיץ אשכוליות או אכילת אשכוליות בזמן נטילת התרופה.
ואלה הן התרופות שמוצגות כמושפעות במידה זו או אחרת ותלוית אדם מאשכוליות:

• סטטינים: (סימבסטטין) וליפיטור..
• תרופות לחץ דם גבוה: ניפדיפין (nifedipine).
• תרופות לדחיית השתלות איברים: ציקלוספורין (Neoral, Sandimmune ).
• תרופות נוגדות חרדה: בוספירון.
• קורטיקוסטרואידים המטפלים במחלת קרוהן או בקוליטיס כיבית: בודזונייד (budesonide).
• תרופות קצב לב: אמיודארון (Entocort EC, Uceris).
• אנטיהיסטמינים: פקסופנאדין (טלפסט).

לדוגמה, אם אדם שותה הרבה מיץ אשכוליות תוך כדי נטילת תרופות סטטינים מסוימות להורדת כולסטרול, יותר מדי מהתרופה עלול להישאר בגוף, להגביר את הסיכון לנזק לכבד ולשרירים שעלול להוביל לאי ספיקת כליות.
כמו כן תרופות מסוימות מתפרקות בעזרת אנזים חיוני (CYP3A4) במעי הדק. מיץ אשכוליות יכול לחסום את פעולתו של CYP3A4 במעיים, כך שבמקום לעבור חילוף חומרים, יותר מהתרופה נכנסת לדם ונשארת בגוף זמן רב יותר. התוצאה: יותר מדי תרופה בגוף. כמות CYP3A4 במעי משתנה מאדם לאדם. יש אנשים שיש להם הרבה מהאנזים הזה ואחרים רק מעט. לכן מיץ אשכוליות עשוי להשפיע באופן שונה על אנשים גם כאשר הם נוטלים את אותה תרופה.
אבל יש גם תרופות שאשכוליות עושות את ההיפך. הן יכולות לגרום לתרופת פקסופנדין (אלרגיות) לחדור לדם. במקרה של תרופה זו גם תפוזים או תפוחים, יכולים לעשות זאת ולכן בתווית התרופה רשום לא ליטול עם מיצי פירות. למה ההשפעה ההפוכה הזו קוראת? כי זה יכול להשפיע על חלבוני הובלה (טרנספורטרים) לתאים שלנו לצורך ספיגה.

אז איך בוחרים?

האם הולכים אוטומטית לפי מה שהרופא מציע? או שלומדים את הנושא לעומק ובוחרים בצורה מושכלת איך להתמודד עם הסיטואציה?

נא להכיר: פלבנואיד שנקרא נרינגנין

נרינגנין הוא פלבונואיד נוגד חמצון המצוי באשכוליות ובפירות הדר אחרים, אשר מעניק להם את טעמו המריר. נרינגנין (Naringenin) ונרינגין (Naringin) הם שני רכיבים שונים מבחינה כימית, אך קשורים באופן הדוק מאוד. האחד הוא גרסה של השני. נרינגין, שהוא המרכיב המצוי בשפע באשכולית, הוא "גליקוזיד", כלומר מולקולה גדולה שכוללת את החלק הפעיל (הנקרא נרינגנין) שמחובר למולקולת סוכר. כדי שמולקולה זו תהיה זמינה לגוף, היא צריכה לעבור תהליך המרה. התהליך מתרחש במערכת העיכול, שם חיידקי המעי מפרקים את הקשר בין הנרינגין לסוכר. בתהליך זה, נוצרת המולקולה הקטנה יותר והפעילה, נרינגנין. זוהי צורתו של הרכיב שנספגת במחזור הדם ואחראית לרוב היתרונות הבריאותיים המיוחסים לו.

שימו לב מה אומר מאמר הסקירה שפורסם בינואר 19 בכתב העת Pharmaceuticals לגבי אשכוליות ונוגד החמצון (פלבונואיד) נרינגנין.

1. מניעת חמצון שומנים (כבד שומני, סתימת עורקים).
2. מונע טרשת עורקים.
3. משפר תפקודי אנדותל ומונע לחץ דם גבוה.
4. נוגד דלקת.
5. נוגד סרטן ומתקן DNA פגום.
6. שיפור מטבוליזם של סוכר ותנגודת אינסולין (סוכרת).
7. משפר חילוף חומרים (מונע השמנה).
8. אנטי ויראלי לרבות הפטיטיס סי.
9. מסדיר פעילות מערכת חיסון.

צוין במאמר שהזמינות הביולוגית היא 15% האם זה נמוך? אם כן מדוע החשש עם הסטטינים.
האם זה מספיק? כנראה שכן.

*** תוספת אוגוסט 25
מאמר סקירה שפורסם באוגוסט 25 בכתב העת Nutrients, בחן את ההשפעות של נרינגין על הלב וכלי הדם. המאמר סקר באופן שיטתי עשרות מחקרים שפורסמו מאז שנת 2000, כולל מחקרים בתרביות תאים, במודלים של בעלי חיים וחמישה ניסויים קליניים בבני אדם. מטרתו הייתה לסכם את הממצאים המדעיים הקיימים ולזהות את המנגנונים שבאמצעותם נרינגין מעניק הגנה קרדיו-וסקולרית.

הממצאים המרכזיים מהסקירה תומכים באופן גורף בפוטנציאל של נרינגין כגורם מגן. במודלים של בעלי חיים, נרינגין שיפר משמעותית את תפקוד האנדותל, הפחית את גודל האוטם בשריר הלב לאחר איסכמיה ושמר על תפקוד הלב. מבחינה סטטיסטית, מחקרים הדגימו ירידה מובהקת ברמות כולסטרול ו-LDL, ירידה מובהקת ברמות המדדים הדלקתיים (כמו TNF-α) ועליה בפעילות נוגדי החמצון האנדוגניים (כמו SOD). בניסויים הקליניים בבני אדם, צריכת נרינגין הובילה לשיפור משמעותי בפרופיל השומנים בדם, הפחיתה את נוקשות העורקים (כפי שנמדד על ידי מהירות גל הדופק), והעלתה את רמות האדיפונקטין, הורמון המגן מפני תסמונת מטבולית.

החוקרים מדגישים בדיון כי נרינגין פועל באמצעות מנגנונים מרובים, מה שהופך אותו לסוכן פליאוטרופי (רב-מטרתי). הוא מפחית עקה חמצונית על ידי הפעלת מסלול Nrf2 (אחראי על הפעלת גנים שמייצרים אנזימים נוגדי חמצון וגורמי ניקוי רעלים), מדכא דלקת על ידי עיכוב מסלול NF-κB (משפיע על ביטוי גנים, בעיקר בתגובה לדלקת, זיהום ועקה), ומשפר את תפקוד האנדותל על ידי הגברת הזמינות הביולוגית של תחמוצת החנקן (NO). בנוסף, המאמר מצביע על כך שנרינגין מפעיל מסלולי הישרדות תאים (כגון PI3K/Akt) ומגן מפני מוות תאי מסוגים שונים, כולל אפופטוזיס ופרופטוזיס.
החוקרים טוענים שלמרות היעדר נתונים קליניים נרחבים, התיאום הסינרגטי בין כלל המנגנונים הללו, המעניק הגנה כוללת על כלי הדם ועל שריר הלב, הוא שהופך את נרינגין למרכיב בעל פוטנציאל רב.

סקירה זו מהווה אישוש מדעי חזק לתפקידו המגן של נרינגין על מערכת הלב וכלי הדם. היא מאשרת כי נרינגין הוא נוגד חמצון רב עוצמה, אנטי-דלקתי, ובעל יכולת לווסת מסלולי איתות תאיים מורכבים. תובנות אלו מבססות את נרינגין כמועמד מבטיח למניעה או טיפול משלים של מחלות קרדיו-וסקולריות.
החוקרים קוראים לעריכת ניסויים קליניים גדולים יותר בבני אדם ולבחון דרכים לשיפור הזמינות הביולוגית.

סקירה נוספת [1]

מחקרים שהנרינגנין מופיע אצלי:
מחלות לב וסרטן [2][3][4] (לבלב, שחלות). טריגליצרידים, דלקות בדרכי השתן, אנדומטריוזיס, קנדידה, פיברוזיס ריאתי, אנטי-אייג'ינג, ציר מעי-מוח ומחלות קרדיומטבוליות,

השאלה המתבקשת:

כל הדברים שנמצאו ברכיב הזה עושים עבודה במניעת כל מחלה כרונית אפשרית לרבות אלה שמציעים עבורן את הסטטינים כלומר אם לוקחים את האשכוליות ועוד פירות שמכילים את הנרינגנין, למה צריך סטטינים? במה סטטינים מועילים יותר?

ולסיום המשוואה
תופעות הלוואי האפשריות והחמורות של סטטינים לאורך השנים:

1. שימוש ארוך טווח בסטטינים עשוי לסייע בהאצת הסתיידות העורקים הכליליים (טרשת עורקים) ב-4 מנגנונים עיקריים: עיכוב סינתזת CoQ10, דילול רמות ויטמין K, הגברת רמות הדלקת ופגיעה בסלנופרוטאינים (נשאים של המינרל סלניום) החיוניים לבריאות הלב.
2. סטטינים נקשרו לסוכרת.
3. סטטינים נקשרו לסרטן בלבלב.
4. סטטינים נקשרו לסרטן מלנומה.
5. סטטינים נקשרו לסרטן הערמונית
6. סטטינים נקשרו לדמנציה.
7. סטטינים נקשרו למחלות כליה.
8. סטטינים נקשרו להפרעות שינה.
9. סטטינים נקשרו לבעיות פריון הגבר והשפעה על רמות טסטוסטרון.
10. סטטינים נקשרו ללופוס (מחלה אוטואימונית).
11. סטטינים נקשרו כאבי שרירים.
12. סטטינים נקשרו למחלת ניוון השרירים ALS.

מה אומרים? תרופות או אשכוליות?

מוזמנים להזין דוא"ל למטה כדי להתעדכן ראשונים