מזון מעובד – Ultra-processed – מעלה סיכון למחלות רבות מהם מתים בטרם עת

מזונות מעובדים במיוחד הם לרוב זולים יחסית, נוחים ומשווקים בכבדות, לרוב כאפשרויות בריאות. אבל מזונות אלה הם גם בדרך כלל גבוהים יותר במלח, שומן, סוכר, ומכילים תוספים מלאכותיים. טכניקות רבות פותחו לעיבוד מזון במהלך מאות השנים האחרונות כדי לשמר מזון ולשפר את טעמו. הייצור של מזונות מודרניים מעובדים תעשייתיים (UPFs) משתמש בטכניקות מכניות ופיזיקליות כמו גם שיטות כימיות כמו הידרוגנציה. הוספת חומרי טעם וחומרים משמרים מלאכותיים, חומרים מונעי התגיישות ותוספים אחרים = E-Number, המשמשים גם הם להשגת המרקם, הצבע והטעם הסופי של מוצרי מזון אלה.
טכניקות אלו מאפשרות ייצור בקנה מידה גדול של מזונות מעובדים המיוצרים בצורה מאסיבית, מה שהפך אותם לזמינים לאורך כל השנה.

אל לנו להתלהב כאשר על מוצר מוגמר מודגשים הרכיבים הטובים כמו "מועשר ב.." ויש להסתכל גם על הרכיבים המוספים ובאופן כללי עדיף להמנע מהם

קיימות מספר מערכות סיווג המשמשות לתיאור מזונות על סמך עיבודם. השימוש הנפוץ ביותר הוא NOVA, שמסווג מזונות אלה ל-4 קבוצות.

1. מזון לא מעובד או מעובד מינימלית, כגון מוצרים טריים, צוננים, מיובשים, קפואים, מותססים או מפוסטרים.
2. מרכיבים מעובדים כמו שמנים צמחיים, סוכר, מלח, חמאה או תמציות מזון אחרות שנוספו למזונות מקבוצה 1.
3. המזונות המעובדים האופייניים, כגון שימורים מלוחים, פירות יבשים מסוכרים, בשרים מלוחים, גבינות ולחם טרי. בקיצור, קבוצה 3 מתארת ​​מוצרים מקבוצה 2 שנוספו למזונות מקבוצה 1.
4. מזונות שעברו אחד או יותר מהתהליכים התעשייתיים הנ"ל. אלה עשויים להכיל מרכיבים שאינם ביתיים, חומרי טעם, חומרי צבע, ממתיקים ומתחלבים, מוצרים שהתוקף שלהם ארוך בעיקר בגלל החומרים המשמרים.
   מאכלים שמועשרים בשומן זול (סויה, קנולה ותירס), שומן טראנס ו/או נתרן ו/או סוכר, חטיפים מלוחים ומתוקים, משקאות ממותקים, גלידה, נקניק/יה, מיונז, קטשופ ועוד) וגם כאלה המוגדרים דיאטיים. איך לומר 80-90 אחוז מסך המוצרים הנמכרים בסופר.

מזונות מעובדים אלה הם בדרך כלל היגייניים, צבעוניים במיוחד כדי למשוך את העין, נוחים לאפסון, קלים לשימוש, מקבלים במות ומיקום טוב במדפים ומהונדסים בצורה כזו שנרצה לרכוש אותם שוב ושוב!!

צריכת מזונות מעובדים מהווים עד 30%, 50% וכמעט 60% מצריכת הקלוריות בצרפת, בריטניה וארצות הברית, בהתאמה.
לאחרונה, גם מדינות בעלות הכנסה נמוכה ובינונית (LMIC) הפכו להיות תלויות יותר ויותר במוצרי מזון אלו.

אלה הן המחלות שתזונה מעובדת נמצא משפיעה עליהן:

1. סרטן.
   • מחקר מפברואר 18 בכתב העת thebmj
     Results from this study support the claim that the shift in the world’s food supply to highly processed foods may partly account for increasing trends in the incidence of non-communicable diseases, including cancer.
   • *** תוספת ינואר 23
     חוקרים מבית הספר לבריאות הציבור של Imperial הפיקו את ההערכה המקיפה ביותר עד כה לגבי הקשר בין מזונות מעובדים במיוחד לבין הסיכון לפתח סרטן. הממצאים פורסמו בינואר 23 בג'ורנל eClinicalMedicine.
     המחקר הבריטי הראשון מסוגו השתמש ברישומי ביובנק בבריטניה כדי לאסוף מידע על התזונה של 200,000 משתתפים בוגרים בגיל העמידה. החוקרים עקבו אחר בריאותם של המשתתפים במשך תקופה של 10 שנים, תוך שהם בדקו את הסיכון לפתח סרטן כלשהו, כמו גם את הסיכון הספציפי לפתח 34 סוגי סרטן. הם גם בדקו את הסיכון של אנשים למות מסרטן.
     המחקר מצא שצריכה גבוהה יותר של מזונות אולטרה-מעובדים קשורה לסיכון גבוה יותר לפתח סרטן באופן כללי, ובמיוחד עם סרטן השחלות והמוח. זה היה קשור גם לסיכון מוגבר למות מסרטן, בעיקר עם סרטן השחלות והשד.
     על כל עלייה של 10% במזון אולטרה מעובד בתזונה של אדם, הייתה עלייה של 2 אחוז לסרטן בסך הכל, ועלייה של 19% לסרטן השחלות באופן ספציפי.
     כל עלייה של 10% בצריכת מזון אולטרה מעובד הייתה קשורה גם לעלייה בתמותה מסרטן בסך הכל ב-6%, לצד עלייה של 16% בסרטן השד ועלייה של 30% בסרטן השחלות.
     מחקרים קודמים של הצוות דיווחו על רמות הצריכה של מזונות אולטרה מעובדים בבריטניה, שהן הגבוהות ביותר באירופה עבור מבוגרים וילדים כאחד. הצוות גם מצא שצריכה גבוהה יותר של מזונות אולטרה מעובדים קשורה לסיכון גבוה יותר לפתח השמנת יתר וסוכרת מסוג 2 בקרב מבוגרים בבריטניה, ועלייה גדולה יותר במשקל בילדים בבריטניה החל מהילדות ועד הבגרות הצעירה.
     https://www.imperial.ac.uk/news/242892/ultra-processed-foods-linked-increased-risk-cancer/
2. מוות בטרם עת.
   • במחקר שפורסם בפברואר 2019 בג'ורנל הרפואי JAMA, שבדק 44,551 צרפתים, מצא שעלייה של 10% בשימוש במוצרים ngucsho, מעלה ב-14% את הסיכון לכל הסיבות שידועות לרפואה בהקשר למחלות מהן מוות בטרם עת.
   • מחקר ממאי 19 בכתב העת the bmj מצא שצריכה גבוהה יותר של מזונות מעובדים במיוחד (מעל 4 מנות ביום) הייתה קשורה באופן עצמאי לסיכון מוגבר של 62% למוות מכל הסיבות. עבור כל מנה נוספת של מזון מעובד במיוחד, כל התמותה גדלה ב-18%.
   • *** תוספת מאי 22
     מחקר בחן את הקשר בין מזונות מעובדים ומזונות מהחי למוות מכל סיבה שהיא.
   • *** תוספת נובמבר 22
     מחקר מברזיל נובמבר 22 בג'ורנל American Journal of Preventive Medicine בחן את ההשפעה של צריכת מזון מעובד על מוות בטרם עת. מזונות אולטרה-מעובדים אצל מבוגרים ברזילאים נעה בין 13% ל-21% מסך צריכת האנרגיה. ב- 2019 מתו בסך הכל 541,160 מבוגרים בגילאי 30-69. צריכת מזונות אולטרה-מעובדים הייתה אחראית לכ-57,000 מקרי מוות מוקדמים שהם 10.5% מכלל מקרי המוות המוקדמים.
3. מחלות לב וכלי דם (התקפי לב, שבץ מוחי, יתר לחץ דם, שומנים בדם).
   • מחקר ממאי 12 בכתב העת thebmj טוען שיש כמות הולכת וגוברת של עדויות הקושרות צריכת מזונות כאלה עם איכות תזונה ירודה, גורמי סיכון מוגברים קרדיווסקולריים (למשל, דיסליפידמיה, יתר לחץ דם), ותוצאות בריאותיות שליליות כגון השמנת יתר ותסמונת מטבולית.
   • מחקר ממאי 19 בכתב העת the bmj מצא קשר בין מזונות מעובדים למחלות לב, כלי דם ושבץ.
   • מחקר מאוגוסט 22 בג'ורנל the bmj מצא שמבוגרים עם איכות הדיאטה הנמוכה ביותר וצריכת המזון האולטרה-מעובד הגבוה ביותר היו בסיכון הגבוה ביותר למוות בטרם עת מכל הסיבות וממחלות כלי דם ולב.
   • *** תוספת יוני 25 – גם תזונה מבוססת צומח כדאי שתהיה מלאה ולא מעובדת
     מחקר חתך (בוחן את הקשרים בזמן נתון), שפורסם ביוני 25 בכתב העת Nutrients שופך אור על היבט קריטי של תזונה מבוססת צומח: לא כל המזונות הצמחיים נולדו שווים.
     המחקר, שנערך בקרב אוכלוסיית מחוז ג'ג'יאנג שבסין, מראה כיצד איכות המזונות הצמחיים הנצרכים משפיעה באופן דרמטי על הסיכון לתסמונת מטבולית (MetS), תסמונת המהווה גורם סיכון מרכזי למחלות לב, סוכרת ומצבים כרוניים אחרים.
     המחקר ניתח נתונים מ-4,695 משתתפים בוגרים בגילאי 75–35. המשתתפים מילאו שאלונים מפורטים על הרגלי התזונה שלהם במשך שלושה ימים רצופים (כולל יום סוף שבוע אחד), עברו בדיקות גופניות (כמו היקף מותניים ולחץ דם) ודגימות דם לבדיקת סמנים מטבוליים (כמו גלוקוז וטריגליצרידים).
     החוקרים סיווגו את המזונות הנצרכים ל-18 קבוצות שונות וחישבו שלושה מדדי תזונה צמחית:
     PDI (Overall Plant-based Diet Index): מדד כללי לתזונה מבוססת צומח.
     hPDI (Healthy Plant-based Diet Index): מדד לתזונה מבוססת צומח "בריאה", שנתנה ציון גבוה למזונות כמו דגנים מלאים, פירות, ירקות, אגוזים, קטניות, סויה ומוצריה, ירקות שורש ושמנים צמחיים לא מזוקקים.
     uPDI (Unhealthy Plant-based Diet Index): מדד לתזונה מבוססת צומח "לא בריאה", שנתנה ציון גבוה למזונות צמחיים מעובדים ושאינם מומלצים.
     המחקר הגדיר מזונות צמחיים לא בריאים שכוללים: דגנים מעובדים, ממתקים ומשקאות ממותקים, מזונות משומרים ומזונות מטוגנים.
     מבין המשתתפים, 23.9% אובחנו עם תסמונת מטבולית. ניתוח הנתונים לאחר התאמות לגורמים מבלבלים מצא שמשתתפים בקבוצה שצרכה את הכמות הגבוהה ביותר של מזונות צמחיים לא בריאים (uPDI) הראו סיכון גבוה ב-37% לפתח תסמונת מטבולית, בהשוואה לאלו שצרכו את הכמות הנמוכה ביותר.
     ובאופן ספציפי צריכה גבוהה של מזונות צמחיים לא בריאים נקשרה באופן משמעותי גם לסיכון מוגבר ב-41% ללחץ דם גבוה; סיכון גבוה ב-27% לרמות גלוקוז בצום גבוהות; סיכון גבוה ב-32% להשמנה בטנית.
     המחקר זיהה קשר חזק במיוחד בקרב נשים.
     החוקרים במחקר זה לא מצאו שתזונה מבוססת צומח בריאה מורידה סיכון
     לתסמונת מטבולית… לדעתם זה יכול להיות קשור להבדלים בדפוסי תזונה אזוריים, בהם צריכה כללית של מזון צמחי היא גבוהה ממילא, אך קיימת גם צריכה נרחבת של דגנים מעובדים ומזונות משומרים. מצב שעשוי להפחית את הכוח המבדיל של המדדים ה"בריאים" יותר.
     המנגנונים המקשרים כוללים תכולת סוכר ודגנים מעובדים גבוהה המובילה לתנגודת לאינסולין, תכולת שומן גבוהה התורמת להשמנה בטנית, ותכולת מלח המשפיעה על לחץ הדם.
4. מחלות מטבוליות (השמנה, סוכרת, כבד שומני).
   • בהתבסס על נתונים עבור 3,587 מתבגרים בגילאי 12-19 שהשתתפו בסקר בחינת הבריאות הלאומית והתזונה הלאומית (NHANES) בארצות הברית, חוקרים באוניברסיטת סאו פאולו (USP) בברזיל חישבו את ההשפעה של צריכת מזון מעובד אולטרה על הסיכון להשמנת יתר.
     הם חילקו את המשתתפים במחקר לשלוש קבוצות בהתאם לסך צריכה של מזון מעובד. כאשר הם השוו את אלה עם הרמה הגבוהה ביותר (64% מכלל התזונה) עם אלה עם הרמה הנמוכה ביותר (18.5%), הם מצאו סיכון מוגבר של 45% להשמנה, 52% להשמנת יתר ו- 63% להשמנת יתר באיברים הקרביים, אשר מתואמים עם התפתחות לחץ דם גבוה, מחלת עורקים כליליים, סוכרת מסוג 2, דיסליפידמיה (כולסטרול גבוה), וסיכון מוגבר למוות.
     התוצאות התפרסמו בינואר 22 בג'ורנל  Journal of the Academy of Nutrition and Dietetics .
   • *** תוספת ספטמבר 24
     מחקר, שפורסם בספטמבר 24 בכתב העת The Lancet Regional Health – Europe בשיתוף עם מומחים מאוניברסיטת קיימברידג' ואימפריאל קולג' לונדון, חקר את הקשר בין מידת עיבוד המזון לבין הסיכון לסוכרת מסוג 2, כולל אילו סוגיים גרמו לסיכון הגבוה ביותר.
     הצוות ניתח צריכת מזון מעובד (UPF) ותוצאות בריאותיות עבור 311,892 אנשים משמונה מדינות באירופה במשך 10.9 שנים בממוצע, במהלכן 14,236 אנשים פיתחו סוכרת מסוג 2.
     הם מצאו שכל עלייה של 10% בכמות המזונות המעובדים בתזונה של אדם קשורה לעלייה של 17% בסיכון לסוכרת מסוג 2.
     קבוצות ה-UPF בסיכון הגבוה ביותר היו חטיפים מלוחים, מוצרים על בסיס בעלי חיים, ארוחות מוכנות ומשקאות ממותקים בסוכר וממותקים באופן מלאכותי.
     במחקר הנוכחי, חוקרים מ-UCL ניתחו נתונים ממחקר EPIC, שחקר את הקשר בין תזונה, אורח חיים וגורמים סביבתיים, לבין שכיחות של מחלות כרוניות בלמעלה מחצי מיליון אירופאים לאורך זמן. על ​​מנת להבין טוב יותר כיצד רמת העיבוד משפיעה על הסיכון לסוכרת מסוג 2 ניתוח נוסף של הנתונים בוצע כדי להפריד את UPF לתשע תתי-קבוצות ( לחמים, ביסקוויטים ודגני בוקר; רטבים, ממרחים ותבלינים; ממתקים וקינוחים; חטיפים מלוחים; חלופות למזון מהחי על בסיס צמחי; מוצרים על בסיס בעלי חיים; מנות חמות להכנה מהירה; משקאות ממותקים באופן מלאכותי וסוכר; משקאות אלכוהוליים; מזונות אולטרה מעובדים אחרים).
     כמו כן לצד ניתוח האופן שבו אכילת UPF השפיעה על הסיכון של אדם לפתח סוכרת מסוג 2, החוקרים ביצעו מודלים חלופיים על הנתונים כדי לראות כיצד (תיאורטית), החלפת קבוצת מזון אחת של נובה באחרת תשפיע על הסיכון לסוכרת מסוג 2. התוצאות הראו שהחלפת 10% מ-UPF בתזונה ב-10% הפחיתה את הסיכון לסוכרת מסוג 2 ב-14-18%.
     ניתוח של תשע תת-קבוצות UPF הראה שחטיפים מלוחים, מוצרים על בסיס בעלי חיים, ארוחות מוכנות ומשקאות ממותקים בסוכר וממותקים מלאכותית היו קשורים בשכיחות גבוהה יותר של סוכרת מסוג 2.
     https://www.eurekalert.org/news-releases/1057973
   • *** תוספת מרץ 25
     מחקר שפורסם בפברואר 25 בכתב העת nature metabolism בהובלת חוקרים מבית החולים Tübingen מציג את תפקיד האינסולין במוח ואיך הוא מושפע מצריכת מזונות מעובדים – השמנת יתר וסוכרת.
     29 מתנדבים גברים במשקל ממוצע השתתפו במחקר וחולקו לשתי קבוצות. במשך 5 ימים ברציפות, הקבוצה הראשונה נאלצה להשלים את התזונה הרגילה שלה עם 1500 קק"ל מחטיפים מעובדים מאוד ועתירי קלוריות. הקלוריות הנוספות לא נצרכו על ידי קבוצת הביקורת. שתי הקבוצות עברו שתי בחינות נפרדות לאחר הערכה ראשונית. בדיקה אחת נערכה מיד לאחר התקופה של 5 הימים, ו-7 שבעה ימים לאחר שהקבוצה הראשונה שבה לתזונה הרגילה שלה. חוקרים השתמשו בהדמיית (MRI) כדי לבחון את תכולת השומן בכבד ואת רגישות המוח לאינסולין.
     המחקר מצא שלא רק שתכולת השומן בכבד של הקבוצה הראשונה עלתה משמעותית לאחר 5 ימים של צריכת קלוריות מוגברת. באופן מפתיע, הרגישות הנמוכה משמעותית לאינסולין במוח בהשוואה לקבוצת הביקורת נמשכה גם שבוע לאחר החזרה לתזונה רגילה. השפעה שנצפתה בעבר רק בקרב אנשים שמנים.
     החוקרים מסבירים שבמצב בריא, לאינסולין יש השפעה מדכאת תיאבון במוח. עם זאת, אצל אנשים הסובלים מהשמנה, האינסולין כבר לא מווסת את התנהגות האכילה כראוי, וכתוצאה מכך תנגודת לאינסולין. אצל משתתפי המחקר הבריאים, המוח הראה ירידה דומה ברגישות לאינסולין לאחר צריכת גבוהה לטווח קצר של מזונות מעובדים, כמו אצל אנשים עם השמנת יתר. כלומר המחקר מצא לראשונה שאפילו צריכה קצרה של מזונות מעובדים מאוד ולא בריאים גורמת לשינוי משמעותי במוחם של אנשים בריאים, שעשוי להיות הגורם הראשוני להשמנה ולסוכרת מסוג 2.
     החוקרים מסכמים ש"תגובת האינסולין של המוח מסתגלת לשינויים קצרי טווח בתזונה לפני שמתרחשת עלייה במשקל ובכך מקדמת התפתחות של השמנת יתר ומחלות משניות אחרות".
5. דמנציה.
   • *** תוספת יולי 22
     אנשים שאוכלים את הכמויות הגבוהות ביותר של מזונות מעובדים במיוחד עשויים להיות בעלי סיכון גבוה יותר לפתח דמנציה מאשר אלה שאוכלים את הכמויות הנמוכות ביותר, על פי מחקר שפורסם ביולי 2022 בג'ורנל Neurology, כתב העת הרפואי של האקדמיה האמריקאית לנוירולוגיה. חוקרים מצאו גם שהחלפת מזונות אולטרה מעובדים בתזונה של אדם במזון לא מעובד או מעובד מינימלי הייתה קשורה בסיכון נמוך יותר.
     לצורך המחקר, החוקרים זיהו 72,083 אנשים מה-Biobank של בריטניה, מאגר מידע גדול המכיל מידע בריאותי של חצי מיליון אנשים החיים בבריטניה. המשתתפים היו בני 55 ומעלה ולא סבלו מדמנציה בתחילת המחקר. עקבו אחריהם במשך 10 שנים בממוצע. עד סוף המחקר, 518 אנשים אובחנו עם דמנציה.
     במהלך המחקר, המשתתפים מילאו לפחות שני שאלונים לגבי מה שהם אכלו ושתו ביום הקודם. חוקרים קבעו כמה אוכל אולטרה מעובד אנשים אכלו על ידי חישוב הגרמים ליום והשוואתם לגרמים ליום של מזונות אחרים כדי ליצור אחוז מהתזונה היומית שלהם. לאחר מכן הם חילקו את המשתתפים לארבע קבוצות על פי אחוז הצריכה הנמוך ביותר של מזון אולטרה מעובד לגבוה ביותר.
     בממוצע, מזונות אולטרה מעובדים היוו 9% מהתזונה היומית של אנשים בקבוצה הנמוכה ביותר, כ-225 גרם ליום, לעומת 28% לאנשים בקבוצה הגבוהה ביותר, כ-814 גרם ליום.
     קבוצת המזון העיקרית שתרמה לצריכת מזון אולטרה-מעובד גבוהה הייתה משקאות, ואחריה מוצרים מתוקים ומוצרי חלב אולטרה-מעובדים.
     בקבוצה הנמוכה ביותר, 105 מתוך 18,021 האנשים פיתחו דמנציה, לעומת 150 מתוך 18,021 האנשים בקבוצה הגבוהה ביותר.
     לאחר התאמה לגיל, מגדר, היסטוריה משפחתית של דמנציה ומחלות לב וגורמים אחרים שעלולים להשפיע על הסיכון לדמנציה, החוקרים מצאו כי על כל 10% עלייה בצריכה היומית של מזונות מעובדים במיוחד, לאנשים היה סיכון גבוה ב-25% לדמנציה .
     החוקרים השתמשו גם בנתוני מחקר כדי להעריך מה יקרה אם אדם יחליף 10% מהמזונות המעובדים במיוחד במזונות לא מעובדים או מעובדים מינימליים, כמו פירות טריים, ירקות וקטניות. הם מצאו שתחלופה כזו קשורה לסיכון נמוך ב-19% לדמנציה.
     מה שמראה שגם החלפה מינימלית של 50 גרם מעובד ללא לטרי, קשור לירידה של 3% בסיכון לדמנציה.
   • *** תוספת דצמבר 22
     במחקר שפורסם בדצמבר 22 בג'ורנל JAMA Neurology ניתחו נתונים מ- 10775 משתתפים. הגיל הממוצע (SD) בקו הבסיס היה 51.6. 54.6% היו נשים, 53.1% היו לבנים, ו 56.6% היו בעלי תואר אקדמי לפחות. במהלך מעקב 6-10 שנים, נמצא שאנשים עם צריכת מזון אולטרה מעובד מעל הרבעון הראשון הראו שיעור מהיר יותר ב-28% של ירידה קוגניטיבית גלובלית וב-25% של ירידה בתפקוד ניהולי בהשוואה לאלו ברביע הראשון.
   • *** תוספת אפריל 24
     מחקר בהובלת חוקרים מאוניברסיטת USC Dornsife מציג – תזונה מערבית מעובדת עלולה לשבש את יכולת הזיכרון של של מתבגרים לאורך זמן רב.
     המחקר שפורסם במהדורת מאי בכתב העת Brain, Behavior, and Immunity מצא שהליקויים בזיכרון אצל העכברים כתוצאה מהתזונה המערבית, לא חזרו למצב הנורמטיבי גם כאשר התזונה שונתה לבריאה.
     החוקרים מסבירים שמחקר קודם שלהם הראה קשר בין תזונה לקויה ומחלת אלצהיימר. ואנשים הסובלים ממחלת אלצהיימר נוטים לסבול מרמות נמוכות יותר של נוירוטרנסמיטר הנקרא אצטילכולין החיוני לזיכרון ולתפקודים כגון למידה, קשב, עוררות ותנועת שרירים לא רצונית. הצוות תהה מה זה יכול להביע עבור אנשים צעירים שעשויים להיות בתזונה מערבית מלאה בשומן וממותקת, במיוחד במהלך גיל ההתבגרות כאשר המוח שלהם עובר התפתחות משמעותית. לכן על ידי מעקב אחר השפעת הדיאטה על רמות האצטילכולין של החולדות ובדיקות זיכרון מסוימות, הן יכלו ללמוד יותר על הקשר החשוב בין תזונה לזיכרון.
     חוקרים, אם כן, עקבו אחר רמות האצטילכולין של חולדות שחולקו ל- 2 קבוצות (תזונה שומנית וממותקת וקבוצת ביקורת) וניתחו את התגובות המוחיות שלהם במשימות הזיכרון. הצוות גם בדק את המוח של החולדות לאחר המוות לאיתור סימנים לרמות אצטילכולין מופרעות.
     מבחן הזיכרון כלל חקירת חפצים חדשים במקומות שונים. כאשר מספר ימים לאחר מכן, החוקרים הכניסו את החולדות לזירה שהייתה כמעט זהה עם תוספת של חפץ חדש אחד. החולדות בקבוצת הג'אנק' לא זכרו איזה חפץ הם ראו קודם לכן, ואיפה, בעוד אלו בקבוצת הביקורת הראו היכרות.
     החוקרים מסבירים שאיתות אצטילכולין הוא מנגנון שיעזור להם לקודד ולזכור את האירועים הללו, בדומה ל'זיכרון אפיזודי' בבני אדם המאפשר לנו לזכור אירועים מהעבר שלנו. נראה שהאות הזה לא מתרחש אצל חולדות שגדלו ואכלו את התזונה השומנית והממותקת.
     החוקרים מדגישים כי גיל ההתבגרות הוא תקופה רגישה מאוד למוח כאשר מתרחשים שינויים חשובים בהתפתחות, אבל למרבה הצער, "כמה דברים שעשויים להיות הפיכים בקלות רבה יותר במהלך הבגרות הם פחות הפיכים כשהם מתרחשים בילדות".
     https://today.usc.edu/take-it-from-the-rats-a-junk-food-diet-can-cause-long-term-damage-to-adolescent-brains/?
6. פרקינסון
   אנשים שאוכלים יותר מזונות מעובדים כמו כולל רטבים, ממרחים או תבלינים; ממתקים ארוזים; חטיפים או קינוחים; משקאות ממותקים מלאכותית או בסוכר; מוצרים מן החי; קינוחים על בסיס יוגורט או מוצרי חלב; וחטיפים מלוחים ארוזים נוטים יותר לפתח סימנים מוקדמים של מחלת פרקינסון בהשוואה לאלו שאוכלים מעט מאוד מהם, כך עולה ממחקר שפורסם בבמאי 25 בכתב העת Neurology®.
   החוקרים חיפשו סימנים למחלת פרקינסון בשלב המוקדם ביותר, שבו מתחיל ניוון עצבי, אך תסמינים אופייניים יותר של מחלת פרקינסון, כמו רעידות, בעיות שיווי משקל ותנועה איטית, טרם החלו. תסמינים מוקדמים אלה יכולים להתחיל שנים או אפילו עשרות שנים לפני תחילת התסמינים האופייניים.
   החוקרים מציינים שאכילת תזונה בריאה היא קריטית מכיוון שהיא נקשרה לסיכון נמוך יותר למחלות ניווניות עצביות לכן הבחירות התזונתיות שאנו עושים כיום יכולות להשפיע באופן משמעותי על בריאות המוח בעתיד. כמ כן ישנן עדויות הולכות וגדלות לכך שתזונה עשויה להשפיע על התפתחות מחלת פרקינסון. והמחקר הנוכחי מראה שאכילת מזון מעובד רב מדי, עשויה להאיץ סימנים מוקדמים של פרקינסון.
   המחקר כלל 42,853 אנשים בגיל ממוצע של 48 שלא סבלו ממחלת פרקינסון בתחילת המחקר. הם היו במעקב עד 26 שנים. המשתתפים עברו בדיקות רפואיות סדירות ומילאו שאלונים בריאותיים. החוקרים סקרו את התוצאות כדי לקבוע אם היו להם סימנים מוקדמים של מחלת פרקינסון, כולל הפרעת שינה מסוג (RAP), עצירות, תסמיני דיכאון, כאבי גוף, ראיית צבעים לקויה, ישנוניות מוגזמת במהלך היום ויכולת מופחתת להריח.
   המשתתפים מילאו יומן מזון כל שנתיים עד ארבע שנים, ורשמו מה אכלו ובאיזו תדירות. החוקרים בחנו מספר סוגים של מזונות מעובדים במיוחד.
   מנה אחת הייתה שוות ערך לפחית משקה מסוכרר, 30 גרם צ'יפס, פרוסה אחת של עוגה ארוזה, נקניקייה אחת או כף אחת של קטשופ.
   החוקרים חישבו כמה מזונות מעובדים במיוחד אכלו המשתתפים בממוצע ביום. הם חילקו את המשתתפים לחמש קבוצות. הקבוצה הגבוהה ביותר אכלה 11 מנות או יותר של מזון מעובד במיוחד ביום בממוצע. הקבוצה הנמוכה ביותר אכלה בממוצע פחות משלוש מנות ביום.
   לאחר התאמת גורמים כמו גיל, פעילות גופנית ועישון, החוקרים מצאו כי למשתתפים שאכלו 11 מנות או יותר של מזון מעובד במיוחד ביום היה סיכוי גבוה פי 2.5 לחוות שלושה סימנים מוקדמים או יותר של מחלת פרקינסון בהשוואה לאלו שצרכו פחות משלוש מנות ביום.
   כאשר בחנו סימנים מוקדמים בודדים של מחלת פרקינסון, החוקרים מצאו גם כי אכילת יותר מזונות מעובדים במיוחד קשורה לסיכון מוגבר כמעט לכל התסמינים מלבד עצירות.
   החוקרים מציעים לאכול פחות מזונות מעובדים ויותר מזונות מלאים ומזינים כאסטרטגיה טובה לשמירה על בריאות המוח.
7. בריאות הנפש (חרדות, דיכאון).
   • *** תוספת אוגוסט 22
     מרגישים חרדה או דכדוך? מזון מעובד יכול להיות הסיבה.
8. דיסביוזה של חיידקי מעי – IBS.
   • *** תוספת אוגוסט 22
     סקירה שפורסמה באוגוסט 22 בג'ורנל The Lancet Gastroenterology & Hepatology מתארת ​​את הקשר המכניסטי בין צריכת מזונות אולטרה מעובדים לבין מצבים רפואיים כרוניים, במיוחד אלה המערבים את המיקרוביום של המעי.
     המאמר הנוכחי בוחן את הראיות למתאם בין UPFs מודרניים למחלות כרוניות שמתווך על ידי מיקרוביוטת המעיים.
     כמעט 50% מתוך 100 המחקרים הפרוספקטיביים שנותחו במחקר הנוכחי בחנו את הקשר בין UPFs לבין תוצאות בריאות או תמותה שונות.
   • פסוריאזיס.
9. קיצור טלומרים [1][2][3][4][5].
10. פגיעה בכושר הגופני ובסיבולת אצל ילדים.
    • *** תוספת יוני 22
      צריכת מזונות מעובדים נקשרה לרמות נמוכות יותר של כושר גופני אצל ילדים.

מאמרי סקירה על מגוון בעיות בריאותיות:

• אוגוסט 22 – The trouble with ultra-processed foods.
  שבעה מחקרים הצביעו על קשר בין UPF למוות מכל סיבה שהיא, עם עלייה בסיכון מ-20% ל-60% בקטגוריית צריכת ה-UPF הגבוהה ביותר בהשוואה לנמוכה ביותר.
  חמישה מחקרים הראו סיכון מוגבר למחלה או למוות ממחלות לב וכלי דם או שבץ מוחי. ארבעה מחקרים הראו סיכון גבוה יותר לסוכרת מסוג 2, בעוד שאחד מהם דיווח על סיכון מוגבר לסוכרת הריונית. ארבעה מחקרים דיווחו על עלייה בסיכון ליתר לחץ דם של עד 30%. מחקר אחד עם סיכון לסרטן, וכמה מחקרים עם הראו קשר לעודף משקל והשמנת יתר. במקרה של השמנה, ניסויי התערבות אקראיים לקבוצות שונות לתקופות קצרות מראים כי צריכה מוגברת ממזונות מעובדים, בממוצע של 500 קלוריות ויותר ליום נקשרה לעלייה ממוצעת במשקל של 0.8 ק"ג בקבוצת UPF. לעומת זאת, דווח על ירידה במשקל ממוצעת של מעל 1 ק"ג בקבוצת המזון הלא מעובד. מחקר אחד הראה קשר לסיכון גבוה יותר למחלות מעי דלקתיות (IBD). מחקרים אחרים קשרו בין צריכת UPF לסיכון מוגבר לדיכאון, רמות שומנים חריגות, ירידה בתפקוד הכליות וניוון שומני של הכבד.
  מנגנונים רבים ניתן לייחס לעלייה במשקל ולדלקת כרונית שנצפתה בצריכת UPF גבוהה יותר.
  • האיכות התזונתית הירודה של UPFs רבים. למשל על פי מסד הנתונים של ה-French Open Food Facts, רק לאחד מכל חמישה UPFs היה ציון תזונתי גבוה. גם כאשר צריכת האנרגיה מ-UPFs סטנדרטית לצורך השוואה עם מזונות לא מעובדים, התוצאות הבריאותיות השליליות ממשיכות להראות קשר חזק, ובכך מצביעות על גורמים שמעבר להיבטים התזונתיים.
  • נוכחותם של חומרים שעלולים להיות רעילים ב-UPF, כגון: פחמימנים ארומטיים רב-טבעתיים, פוראנים, תוצרי גליקציה, שומן טראנס ואקרילאמיד.
    מזהמים אחרים כגון פתלאטים, BPA, שמנים תעשייתיים ומיקרופלסטיק עלולים לדלוף למזון מהאריזה, במיוחד כאשר המזון נשאר במגע לתקופות ארוכות.
    'ארוחות מוכנות' לאכילה לעתים דורשות חימום במיקרוגל, מה שעשוי להעלות את זליגת הביספנולים מאריזות פוליקרבונט או להגביר את היווצרות האקרילאמיד.
  • למעלה מ-300 תוספי מזון מותרים באירופה, מתוכם כמה עשויים להיות מעורבים בדלקת כרונית, בין היתר דרך השפעתם לרעה על המיקרוביום של המעי. מחקרים בולטים קבעו כי דפוסי תזונה משפיעים לרעה על פרופילי המיקרוביוטה של ​​המעיים, אשר יכולים לאחר מכן לשנות את חילוף החומרים של המארח ולקדם השמנת יתר.
  • תוספים אלו משנים את היחס בין סוגים מרכזיים של חיידקים במעיים, שבהם הם משפיעים על שכבת הרירית המגנה ועל ביטוי של מולקולות הגנה חשובות כמו β-דפנסין, וזה מעורר הצטברות אנדוטוקסינים שמובילה לאחר מכן לדלקות כרוניות ולמחלות מעיים דלקתיות.
    התוצאה היא דליפה של מוצרים חיידקיים כמו ליפופוליסכרידים (LPS) מהמעי אל המערכת המארחת. LPS מכילים מולקולה ליפיד A, שחוצה את רירית המעי. ברגע ששומני A מגיע לדם, זה יכול לעורר דלקת של רקמות מטרה שונות כמו הכבד ומרבצי שומן בגוף.
    השינוי לרעה במיקרוביום מונע גם את האפשרות לקבל יותר תוצרים חיוביים של החיידקים הטובים למשל חומצות שומן קצרות שרשרת (SCFAs) שלהן פעילות אנטי דלקתית.
    https://www.news-medical.net/news/20220810/How-ultraprocessed-foods-affect-gut-microbiome-and-health.aspx
• *** תוספת פברואר 24
  צוות בינלאומי של חוקרים מאוסטרליה, ארה"ב, צרפת ואירלנד ביצעו סקירת מטריה (סיכום ראיות ברמה גבוהה) של 45 מטה-אנליזות מ-14 מאמרי סקירה הקושרים מזונות מעובדים במיוחד עם תוצאות בריאותיות שליליות. מאמרי הסקירה פורסמו כולם בשלוש השנים האחרונות והשתתפו בהם כמעט 10 מיליון משתתפים. אף אחת מהן לא מומנה על ידי חברות העוסקות בייצור מזון אולטרה מעובד. החוקרים גם דירגו את הראיות (משכנעות, רומזות, סוגסטיות, חלשות או ללא ראיות) והעריכו את איכות הראיות (גבוהה, בינונית, נמוכה או נמוכה מאוד).
  עדויות עקביות מראות שחשיפה גבוהה יותר למזונות מעובדים במיוחד קשורה לסיכון מוגבר ל-32 תוצאות בריאותיות מזיקות, כולל סרטן, מחלות לב וריאות חמורות, סוכרת, הפרעות בריאות נפשיות ומוות מוקדם. הממצאים, שפורסמו בפברואר 24 בכתב העת BMJ, מראים שדיאטות עשירות במזון אולטרה מעובד עשויות להזיק למערכות גוף רבות ומדגישים את הצורך בצעדים דחופים המכוונים להפחית את החשיפה התזונתית למוצרים אלה ולהבין טוב יותר את המנגנונים המקשרים ביניהם לבריאות לקויה.
  החוקרים מסכמים: "ממצאים אלה תומכים במחקר מכניסטי דחוף ובפעולות בריאות הציבור השואפות למקד ולמזער את צריכת מזון אולטרה-מעובד לשיפור בריאות האוכלוסייה."
  חוקרים מברזיל מציגים במאמר מערכת מקושר שמזון מעובד במיוחד פוגע בבריאות ומקצר חיים. ומציעים מה ניתן לעשות כדי לשלוט ולהפחית את הייצור והצריכה שלהם. הם מציינים שניסוח מחדש אינו מבטל את הנזקים, והרווחיות מרתיעה את היצרנים לעבור לייצור מזון מזין, ולכן מדיניות ציבורית ופעולה בנושא מזונות מעובדים הם חיוניים. אלה כוללים תוויות מזהירות קדמיות לאריזה, הגבלת פרסום ואיסור מכירות בבתי ספר ובתי חולים או בקרבת, או כל דבר שהופך אותם לנגישים וזמינים ומנגד להציע באותם המקומות מזונות טריים זמינים ולא יקרים.
  החוקרים חושבים שהגיע הזמן שסוכנויות האו"ם, והאחראים לביאות הציבור יתייחסו למזונות מעובדים כמו לעישון סיגריות.

כל מי שתזונתו הולכת לפי כמות קלוריות ולא לפי איכות חומרי הגלם, כל מי שקונה מזונות ארוזים מראש, קלים להכנה ולצריכה, נראים טוב במיוחד ובדרך כלל זולים – פוגע בבריאות שלו ושל ילדיו!

כשרואים את כל המחקרים האלה מבינים מדוע יצא אותו מאמר ביקורת על תעשיות המזון ומדיניות הבריאות בהשלכות על סיבוכים ומוות של קוביד-19.

אבל מה שלא ברור הוא מדוע האמונים על בריאות הציבור לא מקשים במיוחד על תעשיות מזון/ יצרני מחלות

מוזמנים להזין דוא"ל למטה כדי להתעדכן ראשונים