תוספי מזון -E – מחלות קרדיומטבוליות, מיקרוביום ועוד

ראשית יש להבחין בין המושגים תוסף מזון ותוסף תזונה. הראשון מדבר על חומרים שמוסיפים לאוכל שקונים (מאפים, ממרחים ושאר מאכלים מעובדים) והשני מדבר על מגוון תכשירים (תמציות צמחי מרפא, כמוסות, טבליות, ויטמינים, מינרלים) שגם בתוכם ניתן במקרים רבים למצוא תוספי מזון.

באופן כללי ההמלצה היא להכין מזון לבד ולא לקנות מוכן.
נכון. זה לא תמיד נוח ולא תמיד מתאפשר.
אבל דבר אחד בטוח – לא קונים מוצר לפני שקוראים את המרכיבים שלו.
זה חשוב כדי להבין מהו החומר העיקרי ומה הבאים בתור.
זה חשוב כדי לראות האם יש קשר בין התמונה ומה שמוצג על המוצר לבין המציאות.

באירופה, בצפון אמריקה וגם בישראל, 30-60% מצריכת האנרגיה התזונתית אצל מבוגרים מגיעה ממזונות מעובדים במיוחד.
מזונות מעובדים הם מוצרים שהורידו מהם רכיבים או הוסיפו להם תוספים, המסומנים על ידי האות E ומספר לידו, ומטרתם: לצבוע, להמתיק, לשמר, לעכב חמצון, לווסת חומציות וכו'. רובם המוחלט אינם טבעיים, במקסימום מקורם מהטבע אבל תמיד מיוצרים בצורה סינטטית והם אינם נחוצים לגופנו. למעשה מספר הולך וגדל של מחקרים אפידמיולוגיים מצביעים על קשר בין רמות צריכה גבוהות יותר של מזונות מעובדים עם סיכון גבוה יותר לסוכרת, הפרעות מטבוליות אחרות וסרטן.

גם אני לא מכיר את כולם ובכל זאת כשאני נתקל במוצר עם E ו/או שם לא מזוהה אני מחפש אותו ואת תופעות הלוואי הידועות שלו. יכולים להסתכל גם בלינק כאן כדי לראות אילו מספרים כבר ידועים כבעייתיים. לא בכולם יודעים מה עלול לעשות, ואז הגישה של "אם יש ספק אז אין ספק" צריכה לבוא לידי ביטוי.
באופן כללי תמיד תהיה עדיפות לרכוש מוצרים ללא חומרים נלווים, הכי טוב זה מפוקח אורגני. כך גם יודעים שזה הכי קרוב לטרי שאפשר.

מתחלבים הם בין התוספים הנפוצים ביותר. הם מתווספים לעתים קרובות למזונות מעובדים וארוזים כגון עוגות תעשייתיות מסוימות, ביסקוויטים וקינוחים, יוגורטים, גלידות, חטיפי שוקולד, לחמים תעשייתיים, מרגרינות וארוחות מוכנות לאכילה או מוכנות לחימום. חומרים מתחלבים אלה כוללים, למשל, מונו-ודיגליצרידים של חומצות שומן, קרגיננים, עמילנים מותאמים, לציטינים, פוספטים, תאית ופקטין.
סוכנויות בטיחות ובריאות מזון כמו ה-FDA נטו לאשר תוספי מזון בהתבסס על העדויות המדעיות שהיו זמינות בזמן הערכתם. אם אכן הוערכו בכלל, שכן ארגונים ללא מטרות רווח כמו EWG שבוחנים את ההשפעות של חומרים סינטטיים נפוצים במזון ותכשירים אחרים בשימוש יומיומי, מראים שבמקרים רבים החומרים מאושרים ללא שום בדיקה.

יש כבר לא מעט מחקרים עדכניים שמראים כי חומרים מתחלבים עלולים לשבש את המיקרוביום של המעיים ולהגביר את הסיכון לדלקת והפרעה מטבולית, שעלולים להוביל לעמידות לאינסולין ולהתפתחות סוכרת.

1. מחקר שפורסם בינואר 19 בכתב העת scientific reports  בחן 2 חומרים מייצבים שכיחים E433 (פוליאוקסאתילן סורביטן מונואולאט) ו- E-466 (קרבוקסי מתיל צלולוז). הם נמצאו גורמים לנטייה לצבירת שומן, דלקת כרונית במעי הדק, פגיעה בתפקוד חיידקי המעיים הטובים, ושינויים במצבי רוח והתנהגות (חרדתיות, דכדוכים).
   להלן עוד מחקר מ-2017 המציג השפעה דומה של מתחלבים על מיקרוביום בבני אדם.
2. *** תוספת ספטמבר 23 – מחלות לב וכלי דם.
   צריכה גבוהה של מספר חומרים מתחלבים, בשימוש נרחב במזונות מעובדים תעשייתיים, המיועדים לשיפור המרקם והארכת חיי המדף, נקשרה לסיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם (CVD), כך עולה ממחקר שפורסם באוגוסט 23 בג'ורנל BMJ.
   בהתחשב שתוספי מזון אלה נמצאים בשימוש באלפי מוצרי מזון מעובדים במיוחד, לממצאים אלה יש השלכות חשובות על בריאות הציבור, אומרים החוקרים.
   לרוב הם מצורפים למזונות מעובדים וארוזים כגון מאפים, עוגות, גלידות, קינוחים, שוקולד, לחם, מרגרינה וארוחות מוכנות, כדי לשפר את המראה, הטעם, המרקם וחיי המדף שלהם. הם כוללים בין היתר 'תאית', מונו-ודיגליצרידים של חומצות שומן, עמילנים מעובדים, לציטין, פוספטים ועוד.
   במחקר הנוכחי חוקרים בצרפת יצאו להעריך את הקשר בין חשיפה לחומרים מתחלבים לבין הסיכון למחלות לב וכלי דם, כולל מחלת לב כלילית ומחלות כלי דם במוח – מצבים המשפיעים על זרימת הדם וכלי הדם בלב ובמוח.
   הממצאים שלהם מבוססים על 95,442 מבוגרים צרפתים (גיל ממוצע 43 שנים; 79% נשים) ללא היסטוריה של מחלות לב, שלקחו חלק במחקר העוקב NutriNet-Santé בין השנים 2009-2021.
   במהלך השנתיים הראשונות של המעקב, המשתתפים השלימו לפחות שלושה (ועד 21) רישומי תזונה מקוונים של 24 שעות ביממה. כל פריט מזון ומשקה שנצרך הותאם ברמת המותג לשלושה מאגרי מידע כדי לזהות את הנוכחות והמינון של כל תוסף מזון. כמו כן בוצעו בדיקות מעבדה כדי לספק נתונים כמותיים.
   המשתתפים התבקשו גם לדווח על כל אירוע CVD גדול, כגון התקף לב או שבץ, אשר אושרו על ידי ועדת מומחים לאחר עיון ברשומות הרפואיות של המשתתפים.
   מקרי מוות הקשורים ל-CVD תועדו גם באמצעות רישום המוות הלאומי הצרפתי, ומספר גורמי סיכון ידועים למחלות לב כולל גיל, מין, משקל (BMI), רמת השכלה, היסטוריה משפחתית, מצב עישון, רמות פעילות גופנית ואיכות התזונה (למשל סוכר, מלח, אנרגיה, אלכוהול) נלקחו בחשבון.
   לאחר מעקב ממוצע של 7 שנים, נמצא כי צריכה גבוהה יותר של 'תאית' (E460-E468), תאית (E460) ו-carboxymethylcellulose (E466) קשורה באופן חיובי לסיכון גבוה יותר ל-CVD ובמיוחד למחלת לב כלילית.
   צריכה גבוהה יותר של מונוגליצרידים ודיגליצרידים (E471 ו-E472) הייתה קשורה לסיכון גבוה יותר של כל התוצאות שנחקרו. בין חומרים מתחלבים אלה (E472b) היה קשור לסיכון גבוה יותר ל-CVD ומחלות כלי דם במוח, ו-E472c היה קשור לסיכון גבוה יותר ל-CVD ולמחלת לב כלילית.
   גם E339 היה קשור לסיכון מוגבר למחלת לב כלילית.
   זהו מדגם מחקרי גדול והחוקרים הצליחו להתאים למגוון רחב של גורמים בעלי פוטנציאל השפעה, תוך שימוש בנתונים מפורטים ייחודיים לפי מותג על תוספי מזון. התוצאות לא השתנו לאחר בדיקות נוספות, מה שמצביע על כך שהראיות חזקות למרות שאינן מוכיחות סיבתיות (מנגנון).תהיו בטוחים שחומרים אלה אינם היחידים שמזיקים לנו!
   בידקו בעצמכם, כי אף אחד לא יתרום לכם מידע על חומרים שעלולים להזיק ונמצאים בתוך המוצר!!!
3. *** תוספת פברואר 24 – סרטן
   במחקר שפורסם בפברואר 24 בכתב העת PLoS Medicine, החוקרים העריכו את הקשר בין צריכת חומרים מתחלבים לסיכון לסרטן בקרב משתתפי מחקר NutriNet-Santé.
   חומרים מתחלבים, הם חומרים שמטרתם לחבר בין חומרים שאין בניהם חיבור טבעי ובכך ליצור מרקם נעים. הם נפוצים במזונות מעובדים תעשייתיים במיוחד בממרחים, מעדנים, גלידות וכדומה.
   מחקרים עדכניים מראים השלכות שליליות, כגון שינויים במיקרוביום של המעי והגברת רמות הדלקת, שעלולות להעלות את הסיכון למחלות מעיים ומחלות כרוניות כגון ממאירות מחוץ למעיים.
   הצוות עקב אחר המשתתפים במשך שבע שנים והעריך את צריכת חומרים מתחלבים של תוספי מזון עבור אלה עם שלושה או יותר רישומים תזונתיים של 24 שעות במשך שבועיים במהלך השנתיים הראשונות של המעקב שלהם.
   החוקרים התאימו את פריטי המזון שנצרכו ברשומות תזונתיות ספציפיות מול שלושה מאגרי מידע כדי לקבוע נוכחות של תוספי מזון.
   מבין תוספי המזון הצוות זיהה 60 כמתחלבים. הם חילקו אותם לשמונה קבוצות: לקטילטים, פוספטים, פוליגליצרול אסטר (מונוגליצרידים ודיגליצרידים), קרגיננים, תאית, אלגינטים ועמילנים מותאמים.
   במקביל החוקרים ביקשו מהמשתתפים לדווח על אירועי בריאות בממשק מקוון, מאומת על ידי רופאים מומחים לאחר הערכת הרשומות הרפואיות של המשתתפים ואיסוף נתונים נוספים מבתי חולים ומהרופאים המטפלים שלהם בעת הצורך.
   הצוות ערך מחקר על מקרי סרטן ראשוניים שאובחנו שנתיים לאחר ההרשמה עד ה-5 באוקטובר 2021 כדי לקבוע את יחסי הסיכון עבור הקשר בין מתחלבים לסיכון לסרטן. הם התאימו את המודל לגורמים כמו גיל, מין, BMI, גובה, פעילות גופנית, מצב עישון, רמת השכלה, תיעוד תזונתי, היסטוריה משפחתית של סרטן, צריכת אנרגיה ללא אלכוהול, צריכת אלכוהול יומית, שומנים, סוכרים, נתרן, סיבים, רמות צריכה של פירות וירקות, בשר אדום ומעובד ומוצרי חלב.
   99.8% ממשתתפי המחקר צרכו מתחלב מזון אחד או יותר.
   הצוות דיווח על 2,604 מקרי סרטן חדשים במהלך שנתיים של מעקב, כולל 90 לימפומות, 110 סרטן תאי קשקש, 124 מקרי סרטן ריאות, 162 מלנומות, 207 סרטן המעי הגס, 322 סוגי סרטן הערמונית ו-750 מקרי סרטן השד.
   נמצא שצריכה מוגברת של מונוגליצרידים ודיגליצרידים (במיוחד E471) הייתה קשורה לסיכון גבוה יותר לסרטן באופן כללי (15%+), ממאירות בשד (24%+) וגידולי ערמונית (46%+).
   בנוסף, הצוות ראה קשרים עם הסיכון לסרטן השד לצריכת E-407 ולקרגינן (+30%).
   בניתוחים לפי מצב גיל המעבר, סיכונים גבוהים יותר לסרטן שד לפני גיל המעבר היו קשורים לצריכה גבוהה יותר של דיפוספטים (E450) (45%+), פקטין (E440) (55%+) ונתרן ביקרבונט (E500) (48%+).
   https://presse.inserm.fr/en/la-consommation-de-certains-additifs-alimentaires-emulsifiants-serait-associee-a-un-risque-accru-de-cancers/68077/
   מאותו מחקר צרפתי יצא גם המאמר: "מחקר מצביע על קשר בין צריכת ממתיקים מלאכותיים לבין סיכון מוגבר לסרטן".
4. *** תוספת אפריל 24 – צוות חוקרים בצרפת בחן את הקשרים בין צריכת חומרים מתחלבים לבין הסיכון לפתח סוכרת מסוג 2.
   ממצאי המחקר פורסמו באפריל 24 בכתב העת The Lancet Diabetes & Endocrinology.
   התוצאות מבוססות על ניתוח נתונים של 104,139 מבוגרים בצרפת (גיל ממוצע 43 שנים; 79% נשים) שהשתתפו במחקר NutriNet-Santé בין השנים 2009 ל-2023.
   רישומים תזונתיים הותאמו למאגרי מידע על מנת לזהות את נוכחותם וכמותם של תוספי מזון (כולל מתחלבים) במוצרים הנצרכים. כמו כן בוצעו מבחני מעבדה על מנת לספק נתונים כמותיים, מה שאפשר מדידה של חשיפה כרונית לחומרים מתחלבים אלה לאורך זמן.
   במהלך המעקב, אובחנו 1056 מקרים שלסוכרת. נלקחו בחשבון גם גורמים מבלבלים לסוכרת, כולל גיל, מין, משקל (BMI), רמת השכלה, היסטוריה משפחתית, עישון, אלכוהול ורמות פעילות גופנית, כמו גם האיכות התזונתית הכוללת של התזונה (כולל צריכת סוכר).
   לאחר מעקב ממוצע של שבע שנים, החוקרים הבחינו כי חשיפה כרונית – שהוערכה על ידי נתונים חוזרים – לחומרים מתחלבים הבאים קשורה לסיכון מוגבר לסוכרת מסוג 2:
   * קרגיננים (E407) – סיכון מוגבר ב-3% לכל תוספת של 100 מ"ג ליום.
   * טריפוטסיום פוספט (E340) – סיכון מוגבר ב-15% לכל תוספת של 500 מ"ג ליום.
   * נתרן ציטראט (E331) – סיכון מוגבר ב-4% לכל תוספת של 500 מ"ג ליום.
   * גואר מסטיק (E412) – סיכון מוגבר ב-11% לכל תוספת של 500 מ"ג ליום.
   * גומי ערבי (E414) – סיכון מוגבר ב-3% לכל תוספת של 1000 מ"ג ליום.
   * קסנטן גאם (E415) – סיכון מוגבר ב-8% לכל תוספת של 500 מ"ג ליום.
   * אסטרים של חומצת מונו-ודיאצטיל-טרטרית של מונו-ודיגליצרידים של חומצות שומן (E472e) – סיכון מוגבר ב-4% לכל תוספת של 100 מ"ג ליום.
   החוקרים מציינים שמחקר זה מהווה חקירה ראשונית של קשרים אלה, וכעת יש צורך במחקרים נוספים כדי לבסס קשרים סיבתיים. ובכל זאת הם מדגישים שמדובר במחקר מבוסס מדגם גדול עם התייחסות לגורמים מבלבלים רבים והתוצאות נשארו עקביות באמצעות ניתוחי רגישות שונים, מה שמחזק את מהימנותן.
   בהמשך צוות המחקר יבחן שינויים בסמני דם מסוימים ובמיקרוביום של המעיים הקשורים לצריכת התוספים הללו, כדי להבין טוב יותר את המנגנונים הבסיסיים. החוקרים יבחנו גם את ההשפעה הבריאותית של תערובות תוספים ואת השפעות 'הקוקטייל' הפוטנציאליות שלהן. הם גם יעבדו בשיתוף פעולה עם טוקסיקולוגים כדי לבדוק את ההשפעה של חשיפות אלו בניסויים במעבדה ובעלי חיים, כדי לאסוף טיעונים נוספים על ההקשרים הסיבתיים.
   https://presse.inserm.fr/en/the-consumption-of-certain-food-additive-emulsifiers-could-be-associated-with-the-risk-of-developing-type-2-diabetes/68334/?theme=public-health
5. *** תוספת יוני 25
   הזדקנות המעי היא תהליך טבעי המשפיע על תפקוד מערכת העיכול, אך גורמים חיצוניים, ובמיוחד תזונתיים, יכולים להאיץ אותו. תהליך זה, המכונה "הזדקנות מעיים" (Intestinal Senescence), מתבטא בירידה בשלמות מחסום המעי, עלייה בתגובות דלקתיות ושינויים במיקרוביוטה.
   מחקר שפורסם במאי 25 בכתב העת Food Research International , חקר לראשונה את ההשפעה ארוכת הטווח של פוליסורבט-80 (Polysorbate 80 – P80), מתחלב נפוץ בתעשיית המזון, הקוסמטיקה והתרופות, על הזדקנות המעיים.
   החוקרים מצאו כי צריכה ארוכת טווח של P80 מאיצה את הזדקנות המעיים בעכברים. ההשפעות השליליות של ה-P80 כללו:
   • פגיעה בשלמות מחסום המעי (Intestinal Barrier Integrity): המעי הפך "חדיר" יותר, מה שמאפשר מעבר של חומרים לא רצויים אל זרם הדם.
   • הגברת דלקתיות קלה: ה-P80 עורר תגובה דלקתית כרונית נמוכה במעיים.
   • ליפוטוקסיות (Lipotoxicity) והצטברות שומנים: צריכה כרונית של P80 הפעילה ציר ספציפי במעי (PPARα-FABP1 axis), אשר הגביר את ספיגת חומצות השומן במעי, הגביר את רעילות השומנים (ליפוטוקסיות) והוביל לעלייה בתוצרי לוואי של עקה חמצונית (oxidative stress).
     מסקנות והשלכות: ממצאים אלו מספקים תובנות חדשות וחשובות על המנגנונים שמאחורי הזדקנות המעי ומדגישים את החשיבות הקריטית של הבנת ההשפעות ארוכות הטווח של מתחלבים תזונתיים. צריכה של מזונות מעובדים המכילים תוספים כמו פוליסורבט-80 עלולה להשפיע באופן שלילי על בריאות המעי, לשבש את מחסום ההגנה שלו ולתרום לתהליכי הזדקנות מוקדמים. ייתכן שיש לכך השלכות רחבות יותר על הבריאות הכללית, בהתחשב בתפקידו המרכזי של המעי בבריאות ובמניעת דלקתיות כרונית.

E-202 אשלגן אסקורבט

• השפעות ציטוטוקסיות וגנוטוקסיות, סטיות כרומוזומים ושבירת DNA [1]
• גנוטוקסי ללימפוציטים בדם ההיקפי [1].
• נמנה בין תוספי מזון, המניעים תסמונת המעי הרגיז (IBS) [1][2].

על כל אלה… "יותר מ-2000 תוספי מזון (E) שלא נבדקו בטיחותם"

מוזמנים להזין דוא"ל למטה כדי להתעדכן ראשונים