הדברה: כך היא משבשת את המיקרוביום ופוגעת בבריאות

המיקרוביום – המפתח הנסתר לבריאותכם

גוף האדם הוא בית למערכת אקולוגית מורכבת של טריליוני מיקרואורגניזמים, בעיקר במעי – המיקרוביום. קהילה תוססת זו, הכוללת חיידקים, וירוסים ופטריות, אינה סתם אוסף אקראי של אורחים. היא פועלת כיחידה אחת בסימביוזה הדוקה עם גופנו, משפיעה על עיכול המזון (מטבוליזם), ספיגת חומרים מזינים, ויסות מערכת חיסון, ואף על תהליכים נוירו-התנהגותיים.

כאשר הרכב ואיזון המיקרוביום משתבשים – תופעה המכונה דיסביוזיס – הדבר עלול להוביל לשרשרת של תגובות שליליות המשפיעות על רווחתנו הכללית. דיסביוזיס נקשר למגוון רחב של מצבים כרוניים, החל ממחלות מעי דלקתיות, דרך סוכרת והשמנת יתר, ועד הפרעות במצב הרוח ואף סיכון מוגבר למחלות נוירולוגיות מסוימות.

האיום הנסתר: הדברה כימית וחשיפת המעי

בעידן המודרני, שבו דרישות המזון הולכות וגדלות, השימוש בהדברה כימית בחקלאות הפך לנפוץ. שאריות של חומרים אלו נותרות בקרקע, במים, באוויר, ובסופו של דבר – במזון שאנו צורכים. המעי שלנו, המשמש כמחסום הגנה ראשוני מפני פתוגנים ורעלנים, הוא גם אתר חשיפה עיקרי לחומרי הדברה אלו.
אומנם, מחקרים קודמים התמקדו בעיקר בהשפעת ההדברה על נזק חמצוני בגוף או על שינויים כלליים בהרכב חיידקי המעי. אולם, הייתה חסרה לנו הבנה עמוקה יותר: כיצד בדיוק חומרי הדברה אלו משפיעים על התפקוד המטבולי של חיידקי המעי, ומהן ההשלכות הבריאותיות המדויקות על בני האדם?

מחקר פורץ דרך שפורסם במאי 25 בכתב העת Nature Communications, תחת הכותרת: "Mapping pesticide-induced metabolic alterations in human gut bacteria", מספק לראשונה תמונה מקיפה ומפורטת של האופן שבו חומרי הדברה משפיעים על חיידקי המעי ברמה המטבולית, ומהן ההשלכות הבריאותיות הנרחבות על הפונדקאי (אנו).

החוקרים ביצעו ניתוח שיטתי של 18 חומרי הדברה נפוצים מול 17 זני חיידקי מעי אנושיים מייצגים, ובחנו את השפעתם לא רק במבחנה אלא גם במודל עכברים, כדי לאמת את ההשפעות על מערכות הגוף כולו.

ממצאים מרכזיים והשלכות בריאותיות אפשריות על בני האדם:

• פגיעה בתפקוד המטבולי של החיידקים: המחקר מצא כי חומרי הדברה משבשים באופן דרמטי את תהליכי הגדילה והתפקוד המטבולי של חיידקי המעי. הם גורמים לשינויים ב-40 מסלולים מטבוליים שונים בתוך החיידקים, כולל אלה האחראים על יצירת חומצות אמינו, ויטמינים, ונוקלאוטידים – אבני יסוד חיוניות לתא.
• ייצור מופרע של מולקולות מפתח המשפיעות על הבריאות: אחד הממצאים המדאיגים ביותר הוא השפעת ההדברה על ייצור חומרים חיוניים על ידי המיקרוביום, כגון:
  • חומצות שומן קצרות שרשרת (SCFA): מולקולות אלו, המיוצרות על ידי חיידקי מעי "טובים", ידועות כבעלות תפקיד קריטי בהפחתת דלקת, חיזוק מחסום המעי, ואף השפעה על תפקוד המוח והלב. שיבוש ייצורן עלול לערער את האיזון החיסוני והמטבולי.
  • חומצות מרה: לחומצות מרה, המשתנות על ידי חיידקי המעי, יש תפקיד חשוב בעיכול שומנים ובאיתות למערכות שונות בגוף, כולל ויסות מטבולי וחיסוני.
  • אינדולים: נגזרות של טריפטופן, בעלות השפעה אנטי-דלקתית ומגינה.
  • ליפיד A (אנדוטוקסין): חומר הדברה משפיע גם על ליפידים בממברנות החיידקים, כולל ליפיד A, שהוא רכיב של אנדוטוקסין. שינויים אלו עלולים להוביל להגברת דלקתיות מערכתית ואף לפגיעה במערכת החיסון.
• ביו-אקומולציה – סכנה מתמשכת: המחקר הראה כי חיידקי המעי יכולים לצבור בתוכם חומרי הדברה (במיוחד מזהמים מתמידים). זהו ממצא קריטי, המעיד על כך שחיידקי המעי שלנו יכולים לשמש כ"מאגרי" חומרים רעילים, ולתרום לנוכחותם הממושכת בגוף האדם.
• השפעות מערכתיות על הגוף כולו – מעבר למעי: החוקרים הוכיחו במודל עכברים כי שינויים מטבוליים אלו אינם נשארים רק במעי. מטבוליטים שהושפעו מחומרי הדברה נמצאו ברקמות שונות בגוף, כולל הריאות, הכבד ואף המוח.
  • נצפתה השפעה על מטבוליזם ליפידים במוח, מה שמרמז על קשר פוטנציאלי להשפעות נוירולוגיות.
  • חשוב מכך, השתלת חיידקי מעי מסוימים (שנבחרו בזכות עמידותם או יכולתם להתמודד עם הדברה) הצליחה למתן תהליכים דלקתיים במוח (דרך מסלול TLR4/NF-κB) ואף הגבירה את רמות ה-SCFAs והחומצות מרה המשניות בכבד ובמוח.

המשמעות עבורנו:

מחקר זה מבהיר כי ההדברה אינה משפיעה רק על הכיס של החקלאי או על הסביבה, אלא חודרת עמוק למערכות הביולוגיות שלנו. היא משבשת את תפקוד המיקרוביום, לא רק בהרכבו אלא בייצור מולקולות מפתח חיוניות, ועלולה להוביל לדלקתיות מערכתית, שינויים מטבוליים ואף השפעות על המוח. זהו קשר ישיר ומדאיג בין חשיפה סביבתית לבריאותנו.

הדברה והמיקרוביום: סיפור מתמשך של השלכות נסתרות

המחקר החדש על שיבוש מטבולי במיקרוביום על ידי הדברה מצטרף למסכת הראיות ההולכת וגדלה על השלכותיהם הבריאותיות של חומרים אלו.

הטרגדיה המתמשכת של מונסנטו והגלייפוסט: כפי שסיקרתי בהרחבה במאמר "מונסנטו – גלייפוסט – תביעות ומיקרוביום", הקשר בין גלייפוסט, הרכיב הפעיל ב-Roundup, לבין פגיעה במיקרוביום הוא עניין שהחל לצבור תאוצה משפטית ומדעית כאחד. בעוד שהממסד טען כי גלייפוסט בטוח כיוון שאינו פוגע במסלול השיקימטי בבני אדם (אלא רק בצומח), התגלה שהוא דווקא משפיע על אותו מסלול בחיידקי המיקרוביום שלנו. כפי שחשפתי, 54% מחיידקי המעי רגישים לחומר זה, מה שמוביל לבעיות במיקרוביום שעלולות להתפתח למחלות אוטואימוניות, מחלות מטבוליות, בעיות קוגניטיביות ואף להעלות סיכון לסרטן ואלצהיימר לאורך זמן.
ההליכים המשפטיים, כולל פסקי דין ענקיים נגד באייר (בעלת מונסנטו), מדגימים את ההכרה המשפטית ההולכת וגוברת בקשר זה.

אבל מונסנטו ממש לא לבד… כפי שפירטתי במאמר "מונסנטו ויתר תעשיות מדבירות – או אורגני", מאות חומרי הדברה סיסטמיים, שפותחו בעשורים האחרונים, חודרים לכל חלקי הצמח. זה אומר שבננה מקולפת או אבוקדו כבר לא מספקים הגנה מספקת. ואלה הבוחרים לקלף מפסידים את רכיבים תזונתיים חיוניים כמו סיבים, ויטמינים ונוגדי חמצון, שהם קריטיים לבריאות המיקרוביום ולמניעת מחלות.

המחקר החדש מעצים את הטיעונים שהעליתי במאמר "שימוש יתר בהדברה – נזק כלכלי, אקולוגי ובריאותי". מאמר שמציג תופעה מסוכנת כמו זו של האנטיביוטיקה (יצירת חיידקים עמידים), כך גם חומרי ההדברה יצרו עשבים עמידים (כבר מעל 250 זנים). התוצאה? שימוש יתר בהדברה – 4 מיליון טון של חומרי הדברה בשנה ברחבי העולם! זו כמות אדירה של רעלים הנשפכת לסביבה.

השלכות בריאותיות – תמונה עגומה ומחויבת לשינוי:
כל אלה יחד, משבשים את המיקרוביום, ומובילים למגוון עצום של בעיות בריאותיות, עליהן הרחבתי באריכות: אוטיזם, הפרעות קשב, פרקינסון, מחלות כליה כרוניות, מחלות ניווניות (ALS, טרשת נפוצה), דלקות פרקים, סרטן, בעיות פריון, מחלות מטבוליות, מחלות לב, דיכאון, הפרעות אנדוקריניות, לידות מוקדמות ומומים מולדים. רשימה עגומה זו היא תוצר ישיר של המזהמים שאנו חושפים את עצמנו אליהם אם במודע ואם לא במודע.

מה עושים עכשיו? הדרך למיקרוביום חסין וחקלאות בת קיימא:

הממצאים הללו, למרות שהם מדאיגים, גם טומנים בחובם תקווה. אם המיקרוביום הוא שער לחשיפה ולפגיעה, הוא גם שער להתערבות ולמניעה. טיפוח מיקרוביום בריא ועמיד, באמצעות תזונה עשירה בסיבים, פוליפנולים.

בנוסף, הבחירה במזון אורגני, ככל הניתן, ובצמצום חשיפה לחומרי הדברה במזון ובסביבה, הופכת לחשובה מתמיד לאור הראיות המצטברות על השפעתם העמוקה על המיקרוביום ועל בריאותנו הכוללת.
הוכח שוב ושוב כי תזונה אורגנית מורידה משמעותית את רמות שאריות ההדברה בגוף. יתר על כן, כפי שדוח מכון רודייל בן 40 השנה הוכיח (ינואר 2023), חקלאות אורגנית עדיפה על הקונבנציונלית – היא משביחה את האדמה, מגבירה תשואות בתנאי קיצון, רווחית יותר, דורשת פחות אנרגיה, היא מטיבה עם ערכי האדמה, מגבירה את המגוון הביולוגי (חרקים מאביקים, אורגניזמים קרקעיים חיוניים) ומשפרת את הערכים התזונתיים של המזון.

הבחירה בידינו!
נכון, חקלאות אורגנית יקרה יותר בהווה. אך זה תלוי בנו כצרכנים. על ידי הגברת הביקוש למזון אורגני, נוכל לעודד חקלאים להמיר את שדותיהם, ובכך להוזיל מחירים ולשפר את בריאות הציבור והסביבה. אם נמשיך לצרוך מזון מרוסס, ההוצאות על מחלות ארוכות טווח יעלו בהרבה על כל חיסכון. הגיע הזמן לדרוש שקיפות, אחריות ושינוי מדיניות מהותי. כפי שצויין, העולם יאשים את השמש, את הפחמן הדו חמצני, את הגנטיקה או את האנשים – אבל האשמים האמיתיים הם תאגידי הענק והמוסדות שלכודים בידיהם.

כדי להתעדכן ראשונים מוזמנים להזין דוא"ל למטה