על פי הערכות סוכרת מסוג 2 (T2DM) היא מחלה הפוגעת ב-537 מיליון אנשים ברחבי העולם וצפויות לעלות לכ-783 מיליון בשנת 2045, והיא גם אחת מגורמי המוות המובילים (6.7 מיליון בשנה)[1].

לסוכרת יש השלכות רבות על איכות החיים, שכן כלי הדם הקטנים נפגעים וזה יכול להשפיע על הרבה מאוד פתולוגיות שמורידות את איכות החיים. אם זה פגיעה עצבית, אם זה בעיות ראייה ושמיעה ואם זה פגיעה קוגניטיבית. למעשה שני מצבים אלה חולקים מאפיינים פתולוגיים משותפים מסוימים כגון עמידות לאינסולין וחילוף חומרים לקוי של גלוקוז.
סוכרת מוזכרת כאחד הגורמים העיקריים לדמנציה[1][2][3][4] אבל המחקרים לא היו עקביים, כלומר היו כאלה שלא הראו קשר[5][6] מה שהעלה את השאלה האם זה הסוכרת או אולי התרופה הנפוצה ביותר לטיפול בחולי סוכרת – מטפורמין.

מחקר שפורסם במרץ 25 בכתב העת The Journal of Prevention of Alzheimer's Disease יצא לבחון את הסוגיה הזו בעזרת רנדומיזציה מנדלית מולטי משתנית (MVMR).

רנדומיזציה מנדלית (MR)
כשאנחנו רוצים להבין אם משהו באמת גורם למחלה ולא רק מופיע יחד איתה. מחקר רגיל יכול להיות מסובך בגלל כל מיני גורמים מבלבלים כמו תזונה, אורח חיים, או מצבים בריאותיים אחרים.
רנדומיזציה מנדלית היא טכניקה חכמה שמתגברת על הקושי הזה. היא בעצם משתמשת ב"קלפים גנטיים" שקיבלנו בלידה באופן אקראי.
המידע הגנטי נלקח ממאגרי מידע גנטיים ענקיים מכל העולם, המכילים דגימות של אלפי רבבות אנשים. היא מתמקדת בוריאציות גנטיות ספציפיות (פולימורפיזמים) שידועות כקשורות לשינוי ברמות של החומר שנבדק (בין היתר על התופעה במחקר הנוכחי).
מאגרים אלו כוללים נתונים גנטיים יחד עם נתונים בריאותיים (מחלות וגורמי סיכון).
איך זה יוצר חיבור סיבתי?
מכיוון שהווריאציות הגנטיות האלה מחולקות באוכלוסייה באופן אקראי (אנחנו נולדים איתן, וזה לא קשור לבחירות אורח חיים או לגורמים סביבתיים אחרים), הן משמשות כמעין "הטלת קוביות טבעית". אם וריאציה גנטית מסוימת גורמת לרמות X להיות גבוהות באופן טבעי לאורך החיים, ואנשים עם וריאציה זו מפתחים מחלה מסוימת יותר מאחרים שאין להם את הווריאציה הזו, אז סביר להסיק ש-X הוא הגורם הסיבתי למחלה, ולא משהו אחר.
זה כמו ניסוי קליני שהטבע עורך עבורנו – במקום לחלק אנשים לקבוצות אקראיות ו"להכריח" אותם לשנות את רמות ה-X שלהם.. פשוט בודקים מי נולד עם נטייה גנטית לרמות גבוהות יותר של X ומה קרה להם.

רנדומיזציה מנדלית רב-משתנית (MVMR)
מאפשרת לחוקרים לבדוק את ההשפעה הסיבתית של כמה גורמים במקביל על אותה תוצאה כדי לראות אם זה גורם אחד מתוכם, כמה מהם או השילוב ביחד. כלומר MVMR לוקחת את העוצמה של רנדומיזציה מנדלית צעד אחד קדימה, ומאפשרת להתמודד עם מורכבות העולם האמיתי שבו גורמים רבים פועלים יחד ומשפיעים זה על זה ועל הבריאות שלנו.

שיכולה להעריך הן את ההשפעות הכוללות והן את ההשפעות הבלתי תלויות של חשיפה למטפורמין ושל סוכרת סוג 2, תוך צמצום ההטיות האפשריות הקיימות במחקרים תצפיתיים. בנוסף הם השתמשו במסד הנתונים של מערכת דיווח תופעות לוואי (FAERS) של ה-FDA כדי לנתח תגובות שליליות של תרופות בעולם האמיתי הקשורות לשימוש במטפורמין.

כצעד ראשון, הם בדקו את "ההשפעות הסיבתיות הכוללות" של הרכיבים הגנטיים המנבאים סוכרת סוג 2 ואת השימוש במטפורמין על מחלת אלצהיימר ברנדומציה המנדלית (הרגילה). והם מצאו שלא סוכרת סוג 2 (OR: 1.03) ולא מטפורמין (OR: 1.05) היו קשורים להתפתחות אלצהיימר.
בשלב השני כשבדקו דרך הרנדומציה המנדלית המולטי משתנית אשר מתחשבת בהשפעה המשולבת של גורמים (סוכרת ומטפורמין) הם מצאו שסוכרת מסוג 2 עשויה להגן בצורה חזקה מפני הסיכון למחלת אלצהיימר (OR: 0.82), בעוד שמטפורמין נקשרה לסיכון גבוה יותר למחלת אלצהיימר(OR: 1.26).

כאשר הם השתמש במסד הנתונים FAERS שתרופת המטרה הייתה מטפורמין ותופעת הלוואי המטרה הייתה אלצהיימר, נמצאו דיווחים על 29 מקרים של אלצהיימר מתוך 228,254 תופעות לוואי הקשורות למטפורמין. החוקרים סוברים שמדובר בדיווח חסר, שכן מערכת FAERS מדווח בדרך כלל על תופעות לוואי קצרות טווח הניתנות לצפייה בקלות. כמו כן, יש לקחת בחשבון כי העדכון של מסגרת האבחון של עבור מחלת אלצהיימר משנת 2024 מדגיש סמנים אובייקטיביים ומוגדרים ביולוגית, תוך הכרה בכך שאנשים שהם בסדר מבחינה קוגניטיבית עם אלצהיימר בשלב מוקדם צריכים להיחשב כחלק מרצף מחלת אלצהיימר. כאשר היסטורית, הזנת המקרה למסד הנתונים של FAERS לא דרשה סמנים ביולוגיים כדי לתמוך באבחונים של אלצהיימר או ליקויים קוגניטיביים, דבר שעשוי להוריד עוד יותר את השפעת המטפורמין על אלצהיימר.

"ממצאים אלה מאתגרים הנחות קיימות ויכולים להשפיע על החלטות קליניות בנוגע לטיפול בסוכרת סוג 2 ושימוש במטפורמין בהקשר של סיכון למחלת אלצהיימר"

החוקרים מוסיפים שאם סוכרת מסוג 2 הייתה גורם סיכון ישיר למחלת אלצהיימר, אזי סביר היה להניח שלרוב חולי הסוכרת היו סימנים של פלאקים חלבוניים, דבר שאינו נתמך בראיות נוירופתולוגיות. עוד הם כותבים שניתוחי ה-MVMR שלהם מצביעה על השפעה מגנה פוטנציאלית של סוכרת סוג 2 כנגד אלצהיימר, הם משערים שזה עקב אינטראקציות מטבוליות מורכבות ומנגנוני פיצוי. כלומר יחסי הגומלין בין היפרגליקמיה, עקה חמצונית ודלקת עשויים ליצור סביבה ייחודית המשפיעה באופן שונה על בריאות הנוירונים אצל אנשים עם סוכרת סוג 2.

החוקרים חושבים שבזמן שמטפורמין מוריד את רמות הגלוקוז בדם הוא גם מפחית את אספקת הגלוקוז למערכת העצבים המרכזית, דבר שיכול להוריד את ההשפעה המגנה הזו על המוח. הם גם מזכירים מנגנון אפשרי אחר כרוך בהשפעת המטפורמין על מסלולי איתות האינסולין, החיוניים לבריאות העצבית ואת השפעתה על דיסביוזה של המעי שחשובים לוויסות תהליכים ניווניים.
זה גם עוזר להבהיר מדוע לא נצפתה השפעה משמעותית של מטפורמין על אלצהיימר במסד הנתונים של FAERS. כלומר ההשפעות המנוגדות של סוכרת סוג 2 ומטפורמין עשויות לקזז זו את זו.

"זה מדגיש את מורכבות השפעות המטפורמין על הסיכון למחלות אלצהיימר, ומעלה חששות לגבי פרופיל הבטיחות של התרופה בנוגע למחלות ניווניות של מערכת העצבים"

החוקרים אינם מתנגדי מטפורמין. בהבנה שלהם לתרופה הזו השפעה חיובית בכל הקשור לסטטוס סוכר בדם ולתנגודת אינסולין. הם רק מבקשים מחקר נוסף כדי להבהיר עוד יותר את המנגנונים הללו ולקבוע כיצד ניתן להשתמש במטפורמין בצורה אופטימלית בהקשר של אלצהיימר, תוך איזון יתרונותיו הפוטנציאליים מול תופעות לוואי.

החוקרים גם מבקשים לחקור את הקשר הדומה עם השמנה ואלצהיימר, שכן גם שם יש תוצאות לא עקביות.

למאמר המרכז על סוכרת גורמי סיכון מהם להמנע והאפשרויות הטבעיות למניעה וטיפול היכנסו.
למאמר המרכז על דמנציה גורמי סיכון מהם להמנע והאפשרויות הטבעיות למניעה וטיפול היכנסו.

היי לך.. אני משקיע שעות רבות כל יום באיתור ותרגום מאמרים כדי לספק לכולם את המידע העדכני ביותר, לבריאות טובה בדרך הטבע. וכדי שאוכל להמשיך לספק את המידע ולתחזק את האתר. כל תרומה, גדולה או קטנה תהיה לעזר רב. לתרומה נוחה ופשוטה דרך Pay Pal.

כדי להתעדכן ראשונים מוזמנים להזין דוא"ל למטה


תגובות

כתיבת תגובה

קטגוריות A:B/ א-ב