אור אדום וקרישי דם

לגוף האדם יש מנגנון קרישה שמטרתו למנוע איבוד דם מסכן חיים לאחר פציעה של כלי דם. כלומר מדובר בתהליך טבעי שכולל את מערכת החיסון, טסיות הדם וויטמין קיי וכו'.
אחד המנגנונים של מערכת החיסון במניעת זיהום מסכן חיים מתווך על ידי נויטרופילים – קבוצה של תאי דם לבנים המהווים 40-70% מסך תאי הדם הלבנים. תפקידם העיקרי הוא בליעת פתוגנים ופירוקם. מנגנון נוסף שלהם מכונה Neutrophil extracellular traps (NETs) – רשת של סיבים שמטרתה ללכוד פתוגנים ולחסל אותם. מנגנון זה מווסת גם על ידי טסיות הדם.
וכמו בכל דבר בחיים שיש ממנו עודף ולאורך זמן, גם דברים שליים יכולים לקרות. למשל חשיפה למזהמים סביבתיים שמייצרים תהליכים טרשתיים וסיכון מוגבר לקרישי דם גדולים שיכולים לסתום כלי דם של רקמות כמו לב או מוח וליצור התקף לב ושבץ מוחי בהתאמה.

אור השמש מוגדר כאור לבן המכיל בתוכו קשת של צבעים בגלי אורך שונים המבוטאים בצורה יפה בצורה של קשת. הצבעים הללו שאנו רואים הם אורכי גל (תדרים) שונים. המוח שלנו מפרש את הצבע לפי אורך הגל של האור שפוגע בעין. אורך גל שונה יתפרש לנו כצבע שונה. כאשר: כל אורכי הגל מייצרים צבע לבן. ככל שהשמש תהיה קרובה אלינו נראה את השמים בצבע כחול וככל שהיא תהיה רחוקה מאיתנו הצבע חהחה יותר כתום, אדום ולבסוף השחור של הלילה שהוא העדר אור.

לכל אורך גל יש משמעות ולבני האדם חשוב להחשף לכל אורכי הגלים האלה, שהם גם ביטוי לשעון הצירקדי שלנו. זיהום אור הוא אחת התופעות המטרידות ביותר בעידן המודרני והאור הכחול הזה הן מהמסכים והן מתאורת הלד קשור להפרעות מטבוליות ולחץ דם גבוה וגם לשבץ מוחי.
אור אדום שמסמל את השקיעה הוא דווקא נמצא עושה את ההיפך – מפחית את רמות הגלוקוז בדם על ידי שיפור תפקוד המיטוכונדריה.

גם חוקרים מאוניברסיטת Pittsburgh מבינים את המשמעות של חשיפה לאור על הבריאות שלנו במגוון מסלולים. הם שמו לב שהתקפי לב ושבץ מוחי נוטים להתרחש יותר בשעות הבוקר מאשר בלילה^[1] לכן הם תהו האם לאור יכולה להיות השפעה על קרישי הדם שמובילים למצבים אלה.

במחקר שלהם שפורסם בינואר 25 בכתב העת Journal of Thrombosis and Haemostasis הם ראו שחשיפה לאור אדום הפחיתה באופן משמעותי את היווצרות קרישי דם הן בעכברים והן בבני אדם. אור אדום היה קשור לדלקת נמוכה יותר, הפעלה מופחתת של מערכת החיסון ופחות מנגנונים מעודדי קריש דם, כגון מלכודות נויטרופילים (NETs) וייצור מוגבר של חומצות שומן, מה שמפחית את הפעלת הטסיות.

"האור שאנו נחשפים אליו יכול לשנות את התהליכים הביולוגיים שלנו ולשנות את בריאותנו. הממצאים שלנו יכולים להוביל לטיפול זול יחסית שיועיל למיליוני אנשים"

כדי לבדוק הרעיון זה, הצוות חשף עכברים ל-12 שעות של אור אדום, כחול או לבן, ולאחר מכן 12 שעות של חושך, במחזור של 72 שעות. לאחר מכן הם חיפשו הבדלים בקרישי דם בין הקבוצות.
לעכברים שנחשפו לאור אדום היו כמעט פי חמישה פחות קרישים מאשר לעכברים שנחשפו לאור כחול או לבן.
הצוות גם ניתח נתונים קיימים על יותר מ-10,000 חולים שעברו ניתוח קטרקט וקיבלו או עדשות קונבנציונליות או עדשות המסננות אור כחול, שמעבירות כ-50% פחות אור כחול. הם גילו שבתת קבוצה של חולי סרטן שקיבלו עדשות מסננות אור כחול היו בסיכון נמוך יותר לקרישי דם בהשוואה לעמיתיהם עם עדשות קונבנציונליות. מדובר בנתון בולט במיוחד על פי החוקרים מכיוון שלחולי סרטן יש פי תשעה סיכון לקרישי דם מאשר חולים שאינם סרטניים.
הצעדים הבאים שלהם יהיו להבין מדוע, מבחינה ביולוגית, זה קורה, ולבדוק אם חשיפת אנשים בסיכון גבוה לקרישי דם ליותר אור אדום גם תוריד את הסיכון הזה, כלומר הם רוצים לאשש את הממצא גם במחקר קליני. ועדין הם מציינים ש"לעומק התגלית שלנו יש פוטנציאל להפחית באופן מסיבי את מספר מקרי המוות והמוגבלות הנגרמים על ידי קרישי דם ברחבי העולם". הם גם עובדים על פיתוח משקפי אור אדום לניסויים קליניים שלהם, כדי לשלוט בכמות החשיפה לאור שהמשתתפים במחקר מקבלים ולבחון מי עשוי להפיק את המרב מהאור האדום.
https://www.upmc.com/media/news/010925-lowered-risk-of-blood-clots

המחקר הזה בשילוב המחקרים על אור כחול מציגים את החשיבות האינסופית של איזונים וניואנסים. היום האור הכחול הרבה יותר דומיננטי במציאות שלנו ולא משנה אם זה מוצדק במקרים מסוימים, כמו ביטחון שהילדים חוזרים הביתה בשלום בשעות החשיכה או סתם כי הרבה יותר נחמד לראות לאן אתה הולך כשהבית חשוך לגמרי וכדי חלילה לא למעוד ולדפוק את הראש או האצבע.

כל זה ברור. אבל גם כאן חשוב הבאלאנס כי האצבע אולי לא תידפק, אבל כלי הדם כן.
הפיתרון הוא ליצור תאורה של שקיעה – מנורות אדומות! ובזמן פעילות מסכים בלילה – משקפים שמנטרלות אור כחול. אפליקציות מובנות לא עושות זאת כמו משקפיים יעודיות.

כדי להתעדכן ראשונים מוזמנים להזין דוא"ל למטה