גזר – סוכרת מיקרוביום ועוד

הגזר (Daucus carota) הוא ירק שורשי מושלם. הוא פריך, טעים ומזין מאוד. והוא אחד המוצרים הראשונים שתינוקות נחשפים לאחר ההנקה יחד עם בטטה.
הצבע הכתום שלו על פי הרפואה הסינית מעיד על אלמנט האדמה שבו שכולל רת מערכת העיכול והאיברים הנלווים למשל הלבלב והטחול.
החלק הכתום שלו מעיד גם על המצאות קרוטנואידים כאשר העיקרי הוא בטא קרוטן. ממנו מיוצר ויטמין A. יחד איתו נמצא גם אלפא-קרוטן, לוטאין וליקופן (בגזרים האדומים והסגולים).
הגזר הוא גם מקור טוב לסיבים (2.4%); ויטמינים: קיי, בי קומפלקס וויטמין סי ואי (E); מינרלים: סידן, נתרן, אשלגן, נחושת ומנגן; נוגדי חמצון נוספים ממשפחת הפנולים^[1][2].

את הגזר ניתן לשלב בצורתו הטריה בסלטים ושייקים ובצורתו המאודה בכל תבשיל, החל מפשטידות, מרקים ואורז וכלה במאפים מתקתקים ומלוחים. ניתן גם לכבוש אותו (חמוצים) וכך גם להעצים את יתרונותיו למערכת העיכול על ידי חיזוק המיקרוביום.

מחקר שפורסם בדצמבר 24 בכתב העת Clinical and Translational Science בהובלת חוקרים מאוניברסיטת SDU שבדנמרק מציע שגזר יכול לשפר את הטיפול בסוכרת מסוג 2. הן בשל יכולתו לווסת את רמת הסוכר בדם והן דרך השפעתו על הרכב חיידקי המעי.

על פי הערכות סוכרת מסוג 2 פוגעת ב-537 מיליון אנשים ברחבי העולם, מצב של טרום סוכרת מוערך בכ-298 מיליון והמספרים עולים.
בדנמרק (המדינה בה עוסק המחקר הנוכחי), מספר המקרים גדל יותר מפי ארבעה מאז 1996.
הטיפול כולל שינויים תזונתיים ותרופות, אם כי אנשים רבים חווים תופעות לוואי מהתרופות הנפוצות. ועל פי ממצאי המחקר הנוכחי גזר יכול להיות דרך טבעית ופוטנציאלית נטולת תופעות לוואי להשלמת טיפולים קיימים.

החוקרים חקרו את ההשפעות של גזר במשך 16 שבועות באמצעות עכברים עם סוכרת מסוג 2. העכברים הוכנסו לדיאטה עתירת שומן כדי לחקות אורח חיים אנושי לא בריא. הם חולקו לשתי קבוצות: האחת קיבלה דיאטה בתוספת 10% אבקת גזר מיובש בהקפאה, ואילו השנייה קיבלה דיאטה ללא גזר. שתי הדיאטות היו תואמות קלוריות, מה שהבטיח שהמשתנה היחיד היה התרכובות הביו-אקטיביות בגזר. התוצאות הראו שהקבוצה שקיבלה אבקת גזר הראתה שיפור בוויסות הסוכר בדם, כפי שנמדד על ידי מבחני סבילות לגלוקוז.
החוקרים מציינים שבדיקת סבילות לגלוקוז מודדת עד כמה הגוף מווסת את רמת הסוכר בדם לאחר צריכת כמות מוגדרת של סוכר. במחקר זה, עכברים קיבלו תמיסת סוכר, ורמות הסוכר בדמם נמדדו לאורך זמן.

המחקר הראה שעכברים שצרכו גזר הפגינו איזון בריא יותר של חיידקי מעיים. בנוסף, לעכברים אלה היו יותר חיידקים המייצרים חומצות שומן קצרות שרשרת (SCFAs). מולקולות קטנות אלו נוצרות כאשר חיידקים מפרקים סיבים תזונתיים, עוזרות לווסת את חילוף החומרים האנרגטי וסוכר בדם תוך תמיכה בבריאות המעיים.

החוקרים מסביריםשגזר מכיל תרכובות ביו-אקטיביות המשפרות את יכולת התאים לספוג סוכר, ובכך מסייעות לוויסות הסוכר בדם. חומרים ביו-אקטיביים אלו, המופקים מחומצות שומן בלתי רוויות, נמצאים גם בירקות אחרים ממשפחת הגזר, כמו פטרוזיליה, סלרי וגזר לבן.

"אנו רואים בגזר מרכיב פוטנציאלי באסטרטגיות תזונתיות עתידיות לסוכרת מסוג 2"

"ירקות אחרים ממשפחת הגזר עשויים להיות בעלי תכונות דומות"

יחד עם זאת כמקובל במדע הצנוע החוקרים נזהרים ביישום ישיר של ממצאיהם על בני אדם.

הסוגיה הזו מאוד נפוצה. יחד עם זאת יש דמיון רב במיוחד בין בני אדם לעכברים. לא סתם הם המודל הנפוץ ביותר. ואם שואלים וטרינרים אילו תרופות יתנו לבעלי חיים עם סוכרת. זה אותן תרופות^[1][2][3][4].

מחקרים על עכברים – כמה נכון לגבי בני אדם?

כמו כן מציעים החוקרים לבצע ניסויים קליניים, אבל מחקרים כאלה יקרים לטענתם ולמרות זאת הם פועלים להשיג מימון חיצוני לביצוע ניסוי קליני קטן יותר עם גזר המכיל כמויות גבוהות יחסית של תרכובות ביו-אקטיביות. זה יכול לסלול את הדרך למחקרים קליניים גדולים יותר, כולל מחקרים בבעלי חיים עם תרכובות ביו-אקטיביות מטוהרות ובכך לבסס את ההשפעות המניעתיות של גזר נגד סוכרת מסוג 2.

זו באמת מחשבה שבאה ממקום טוב, אבל איזה גוף ייתן מימון למחקר על גזר כאשר הדרך היחידה להרוויח מזה היא מקסימום מכירה של תוסף. שהרי לא ניתן לייצר פטנט על מוצר טבעי, אפשר לייצר פטנט על טכנולוגיה. וכמה ירוויח המממן מתוסף של גזר? סביר שלא הרבה. אז מבחינתי תאכלו גזר כחלק מתזונה בריאה וגם לניהול סוכר.

החוקרים כן מעוניינים שאנשים יישמו את השימוש בגזר ולכן הם מזכירים ממצאים של מחקר על השפעות הגזר על סרטן המעי הגס בבני אדם שהצביעו על כך שכמות קטנה של 30-40 גרם של גזר טרי או מבושל קלות מדי יום עשויה להיות בעלת השפעות מועילות.
https://www.sdu.dk/en/om-sdu/fakulteterne/sundhedsvidenskab/nyheder-2025/guleroedder-til-behandling-af-diabetes

מחקרים דומים על גזר (+ מותסס) והשפעות קרדיומטבוליות [1][2][3][4].

האם טרי או מבושל/מאודה?
בגישה שלי. לכל צורה יש יתרונות וחסרונות ולכן גם כאן יש מקום לכל מגוון האפשרויות.
למעשה מחקר מ-2007 העריך את ההשפעה של שלוש שיטות בישול נפוצות (בישול במים, אידוי וטיגון) על תכולת פוליפנולים, קרוטנואידים, גלוקוזינולטים וחומצה אסקורבית.
הם מדדו את קיבולת נוגדי החמצון הכוללת (TAC) על ידי שלושה מבחנים אנליטיים שונים TEAC, TRAP ו-FRAP בשלושה ירקות (גזר, קישואים וברוקולי).
הם מצאו:

• שבישול במים שימר טוב יותר את תרכובות נוגדי החמצון, במיוחד קרוטנואידים, בכל הירקות שנותחו וחומצה אסקורבית בגזר ובקישואים.
• ירקות מאודים שמרו על איכות מרקם טובה יותר מאשר ירקות מבושלים.
• ירקות מטוגנים הראו את דרגת הריכוך הנמוכה ביותר, ונוגדי חמצון נשמרו פחות.
• בכל הירקות המבושלים היתה עלייה כוללת של ערכי TEAC, FRAP ו-TRAP ככל ננראה בגלל ריכוך המטריצה ​​ויכולת מיצוי מוגברת של תרכובות, שמומרות חלקית לנוגדי חמצון נוספים.

הממצאים נוגדים את התפיסה לפיה ירקות מבושלים מציעים איכות תזונתית נמוכה יותר.

אין הרבה מחקרים מדעיים על גזר (יותר על נוגדי החמצון שלו ובאופן כללי על רכיבים שגזר מכיל^[1], שצוינו למעלה. אבל יש:

• תמיכה במערכת החיסון בוויסות רמות דלקת [1].
• 30 מטא-אנליזות עם 26 תוצאות בריאותיות הקשורות לצריכת גזר: סרטן (שד, ריאות, לבלב, קיבה, שלפוחית השתם והערמונית.
  צריכת קרוטן קשורה בסיכון נמוך יותר לשברים, קטרקט הקשור לגיל, כוויות שמש, אלצהיימר, סרטן השד, סרטן ריאות, סרטן הלבלב, סרטן הקיבה, סרטן הוושט, סרטן הערמונית וסרטן הראש והצוואר (HNC). לרמות גבוהות של קרוטן בסרום קשר הפוך לתמותה מכל סיבה [1].
  • סרטן ערמונית [1].
  • סרטן הדם (לוקמיה) [1].
  • סרטן קיבה [1].
  • סרטן ריאות ולבלב [1].
  • סרטן שלפוחית השתן [1].
  • תנועתיות סרטן וגרורות [1].

מוזמנים לקרוא גם את המאמר: "קרוטנואידים – היכן נמצאים והשפעות בריאותיות" שם תמצאו את החשיבות שלהם במניעת מחלות רבות החל מסרטן, מחלות מטבוליות (סוכרת, כבד שומני), טרשת עורקים ומחלות עיניים.

כדי להתעדכן ראשונים מוזמנים להזין דוא"ל למטה