מגנזיום – מחלות לב וכלי דם

מגנזיום הוא יון תוך תאי בעיקרו (98%) וזה אומר שמצד אחד רמותיו במחזור הדם לא משקפות דבר על רמותיו האמיתיות בגוף האדם ומצד שני הוא משפיע ברמת התאים של כלל המערכות בגוף. הוא למעשה קו פקטור של יותר מ-600 תגובות אנזימטיות ולכן המסקנה היחידה היא שיש לוודא שרמותיו היומיות מתאימות לכל מגדר,שכן חוסר שלו יכול להשפיע בהרבה מאוד מישורים.

סקירה שפורסמה בדצמבר 24 בכתב העת Nutrient מציגה את החשיבות של מגנזיום במניעת מחלות לב וכלי דם – טרשת עורקים, לחץ דם גבוה, אי ספיקת לב, שבץ מוחי, פרפור פרוזדורים, התקפי לב ותמותה ממחלות לב.

החוקרים מציינים שבשנת 1988 צוין לראונה המונח "חוסר מגנזיום סמוי כרוני" ושהוא די נפוץ בעולם. החוקרים מציינים שבשנת 1993 ראו לראשונה איך מחסור שכזה הגביר את סינתזת אלדוסטרון – הורמון הגורם לכליות לשמור נתרן ומים בגוף ושלאורך זמן גורם ללחץ דם גבוה. וטרומבוקסן (חומר שהטסיות מפרישות בזמן שיש דימום, כדי לגרום לעוד טסיות להגיע ובכך להעלות רמות של קרישיות ואפשרות לפגיעה בכלי הדם).
החוקרים מציינים שמתחילת שנות ה-2000 החשיבות של מגנזיום בנוגע לבריאות כלי הדם והלב הפכה ברורה יותר ויותר. ושמחקרים בבעלי חיים, בתאים ובבני אדם סיפקו מספר מנגנונים הכוללים: מעורבות בחילוף החומרים של שומנים, שליח לתאים, וויסות תעלות יונים תאיות – נשא ואיתות המעורבים בתנועת סידן, אשלגן ונתרן פנימה והחוצה מהתאים. ושכתוצאה מכך, מגנזיום הוא גורם שולט בהתכווצות שרירים חלקים, עיצבוב הלב ובטונוס כלי דם ולחץ הדם.
החוקרים מסבירים את המנגנונים:

1. חסר במגנזיום הראה קידום של דלקת- הפעלת פגוציטים (בלענים), הפעילת הקולטן NMDA, איתות NF-κB ועלייה ברמות חלבון C-reactive.
2. חסר של מגנזיום הראה עליה ברמות מיני חמצן תגובתיים (ROS), שחשובים מאוד לפעילות מטבולית של התאים ולהסתגלות גופנית המובילה לעמידות בפני נזקי חמצון באמצעות מסלולים נוגדי חמצון, אך כשהוא בעודף נוצרתעקה חמצונית על התאים ולאורך זמן זה מהיא להזדקמות מואצת.
3. מגנזיום הוא ווסת בייצור חנקן חמצני (NO) שברמות תקינות הוא חשוב במיוחד לבריאות כלי הדם – הוא מרפה שרירים חלקים, שולט בחדירות תאי האנדותל ובעל תכונות נוגדות חמצון. מחסור של מגנזיום גורם לייצור עודף של NO וכתוצאה מכך גם ייצור עודף של ROS.
4. חסר של מגנזיום הראה דיכוי של נוגדי החמצון סופראוקסיד דיסמוטאז וגלוטתיון בתוך התאים.
5. חסר של מגנזיום הראה קשר להפרעה בחילוף החומרים של השומנים בדם (בעיקר כולסטרול וטריגליצרידים).
6. חסר של מגנזיום הראה פגיעה בתפקוד האנדותל של כלי הדם, המהווה שחקן מפתח בשלבים הראשוניים ביצירת טרשת עורקים. תהליך בו מקרופאגים בולעים כולסטרול ושומנים שעברו שינוי ובכך הופכים ל"תאי קצף". תאים אלו הם המבשרים של פס השומן שיכול להתפתח לפלאק סיבי ומסובך = טרשת עורקים.
7. חסר של מגנזיום מביא לעליה של סידן תוך תאי ובכך עולים סמני דלקת, הגברת התכווצות השריר החלק בכלי דם כלומר שינוי לרעה בטונוס כלי הדם.

החוקרים מסכמים שמכיוון שמחקרים עדכניים מציגים שאחוז גבוה ( סביבות ה-50%) של האנשים בעולם סובלים מחסר סמוי של מגנזיום בגלל שהצריכה התזונתית הכוללת נמוכה מהמינון היומי המומלץ הן לנשים (255-320 מ"ג ליום) והן לגברים (330-420 מ"ג ליום). ולכן מגנזיום הוא מרכיב מזין חשוב ביותר וחסר שלו מהווה דאגה אמיתית לבריאות הציבור.
מקורות המזון הטובים ביותר על פי החוקרים הם עלים ירוקים, זרעים (חמניות, דלעת וכו), דגנים מלאים, קטניות אגוזים ושקדים.

מחקרים נוספים שמראים את הקשר הזה [1][2][3][4][5][6][7][8].

מחקרים נוספים שליקטתי בעבר עם הקשרים דומים:

• הורדת לחץ דם גבוה (מטא אנליזה) [1][2][3][4].
• אי ספיקת לב.
• שבץ מוחי (מטא-אנליזה) [1][2][3][4][5].
• פרפור פרוזדורים.
• צריכה מספקת של מגנזיום אצל אנשים שעברו התקף לב מורידה סיכון למוות מכל הסיבות.
• רעלת הריון [1].

למאמר המרכז על מגנזיום סגולתיו ומקורות נוספים ממזון היכנסו.

כדי להתעדכן ראשונים מוזמנים להזין דוא"ל למטה