מיני חמצן תגובתיים (ROS) – הבאלאנס הוא זה שקובע

רדיקלים חופשיים מייצרים תגובות שרשרת שעשויות לפגוע בתפקוד התאים, במיוחד כאשר אנחנו מקבלים את זה ממזהמים סביבתיים ובכמויות גדולות.
יחד עם זאת אם יש משהו שהגוף מייצר – מיני חמצן תגובתיים (ROS) – כחלק מתהליך נשימה תאי סטנדרתי ובזמן פעילות גופנית (אירובית ואנאירובית), שידועה כתורמת לאריכות ימים ומניעת מחלות מהן מתים רבים בטרם עת. אז ככל הנראה המטרה היא חיובית. רק שכמו בכל דבר בחיים שלנו שם המשחק הוא – 'באלאנס'. בדיוק כמו מים, הרכיב המכסה כ-70% מגוף האדם. נשתה מעט מדי – נזיק, נשתה יותר מדי – נזיק.

לכן צריך לשאול מדוע במהלך כל שנייה בחיינו המיטוכונדריה מייצרת ROS.
והתשובה לכך היא שזו הדרך של הגוף לעורר תגובות פיזיולוגיות מפצות והסתגלותיות. כלומר ההתאמות הללו מגדילות את הסובלנות ומגינות מפני עקה חמצונית עתידית. כלומר מסתבר ש-ROS חשוב מאוד לפעילות מטבולית של התאים ולהסתגלות גופנית המובילה לעמידות בפני נזקי חמצון באמצעות מסלולים נוגדי חמצון.
אפשר לראות את זה למשל במחקרים הבאים:

Reactive oxygen species (ROS) are well-known for playing a dual role as destructive and constructive species. Indeed, ROS are engaged in many redox-governing activities of the cells for the preservation of cellular homeostasis. However, its overproduction has been reported to result in oxidative stress, which is considered as a deleterious process, and is involved in the damage of cell structures that causes various diseased states
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC6263229/
The Good, the Bad, and the Ugly of ROS: While ROS historically have been viewed as a detrimental byproduct of normal metabolism and associated with several pathologies, recent research has revealed a more complex and beneficial role of ROS in regulating metabolism, development, and lifespan
https://www.hindawi.com/journals/omcl/2018/1941285/
Acute exercise generates excessive ROS that cause damage in the body, while regular exercise results in bodily adaptations leading to resistance against oxidative damage via antioxidant pathways
https://www.frontiersin.org/articles/10.3389/fphys.2016.00486/full

אפשר אולי גם לדמות את התהליך הזה לחשיפה לדברים הנחשבים פתוגנים בינקות/ילדות שגורמים בסופו של דבר להתפתחות טובה של מערכת החיסון הנרכשת כדי שבחשיפה עתידית התגובה תהיה טובה ומהירה. ואכן גם מחקרים מציגים את החשיבות של ROS תמיכה במערכת החיסון למשל שפגוציט (בולען) בולע חיידק, לוכד אותו בפאגוזום והורג אותו באמצעות 2 מסלולים: תלוי או בלתי תלוי בחמצן. במסלול התלוי בחמצן, צריכת החמצן על ידי הפגוציט עולה, מה שמוביל להתפרצות חמצונית וכתוצאה מכך שחרור עליה במי חמצן (H2O2) וסופראוקסיד().
כמו כן ROS ממלאים תפקיד גם בפגוציטוזיס (תהליך העיכול של מיקרואורגניזמים) שם הם מגבירים את מפלי העברת אותות תוך-תאיים בלימפוציטים T. תפקיד דומה קורה גם עם מקרופאגים.

אז מה בכל זאת הבעיה? כאשר הייצור של ROS מוגבר או שיש עוד מזהמים סביבתיים שמייצרים עקה חמצונית על התאים. תפקוד המיטוכונדריה משתבש והתא מומת בתהליך אפופטוזה. גם תהליך זה הוא טבעי ומטרתו למנוע היווצרות מוטציות. מוטציות מוגברות אכן מביאות להזדקנות מואצת, מחלות קוגניטיביות, סרטן, בעיות פריון ועוד. ואת זה אנחנו בהחלט רוצים למנוע.

אז אנחנו מבינים שמדובר באיזון. רק שמאוד קשה לנו לדעת אם אנחנו בחוסר איזון אלא בעיקר כאשר אנחנו מגיעים למצבי קיצון, כלומר כשאנחנו בתוך המחלות הללו. והמטרה העיקרית שלנו בחיים היא למנוע את הופעת מחלות אלה ולכן…
אנחנו צריכים לעשות הכל כדי להוריד את החשיפה למזהמים התעשייתיים.
אנחנו צריכים לעסוק בפעילות גופנית מתונה ברמה יומית.
והתזונה שלנו צריכה להיות 'פרפקט'. תזונה עשירה בנוגדי חמצון כמו ויטמין סי, אי, בטאקרוטן ואחרים הנמצאים בעיקר בפירות, ירקות, אגוזים, שקדים, נבטים ומונבטים. תזונה שמעלה את רמות הגלוטתיון שלנו שהוא נוגד חמצון על שיודע גם לחזר את אלה שהתחמצנו והוא גם אחד העיקריים בהגנה התוך תאית ובוויסות ROS.

*** תוספת פברואר 25
מחקר בהובלת חוקרים מניגריה שפורסם בדצמבר 24 בכתב העת Journal of Exploratory Research in Pharmacology עושה עוד קצת סדר במאזן מיני חמצן תגובתיים – נוגדי חמצון.
החוקרים מציינים שעקה חמצונית, הנגרמת מחוסר איזון בין מיני חמצן תגובתיים (ROS) לבין הגנה נוגדת חמצון, ממלא תפקיד מרכזי בהתפתחות מחלות לרבות הפרעות קרדיווסקולריות, סוכרת, מצבים ניווניים, סרטן ומחלות כבד וכליות. כל אלה הן בין הגורמים המובילים לתחלואה ותמותה ברחבי העולם.
הם מוספים שנוגדי חמצון אנזימטיים ולא אנזימטיים משמשים כהגנה העיקרית של הגוף מפני ROS, שומרים על הומאוסטזיס חיזור ומונעים נזק תאי. עם זאת, כאשר רמות ה-ROS חורגות מהיכולת של הגנה נוגדת חמצון, נוצרת אותה עקה חמצונית, התורמת לפתוגנזה של המחלה.
סקירה זו מספקת את המנגנונים שבאמצעותם אינטראקציות נוגדות חמצון-אנזים מווסתות את העקה החמצונית ואת ההשלכות שלהם על ניהול מחלות.

מנגנונים של אינטראקציה נוגדת חמצון-אנזים:

• נוגדי חמצון מקלים על נזקי חמצון באמצעות מסלולים אנזימטיים ולא אנזימטיים.
  נוגדי חמצון לא אנזימטיים כגון ויטמין C, ויטמין E, קרוטנואידים, פלבנואידים ופוליפנולים שולפים ישירות ROS או מחדשים נוגדי חמצון אנזימטיים מחומצנים.
  נוגדי חמצון אנזימטיים – כולל סופראוקסיד דיסמוטאז (SOD), קטלאז (CAT), גלוטתיון פרוקסידאז (GPx), גלוטתיון רדוקטאז (GRd) ותיורדוקסין רדוקטאז – ממלאים תפקידים מכריעים בניטרול ROS.
• יחסי הגומלין בין נוגדי חמצון ואנזימים מגבירים את היעילות של מערכת ההגנה נוגדת החמצון. לדוגמה, ויטמין C מחדש את ויטמין E, בעוד שמלטונין מגביר את פעילות ה-GPx וה-SOD, ומפחית את העקה החמצונית. באופן דומה, פלבנואידים ופוליפנולים מווסתים את הביטוי של אנזימים נוגדי חמצון, מפעילים השפעות אנטי דלקתיות וציטופרוקטטיביות.

אינטראקציות נוגדות חמצון-אנזים בפתוגנזה של מחלות לא מדבקות (NCDs)
עקה חמצונית תורמת ל-NCDsשונים באמצעות מנגנונים כגון חמצון שומנים, חמצון חלבון, נזק ל-DNA ואיתות דלקתי. הסקירה מדגישה אינטראקציות מרכזיות במחלות שונות:

• מחלות לב וכלי דם (CVDs): נוגדי חמצון כגון פלבנואידים, ויטמין C וויטמין E מגבירים את הפעילות של SOD, CAT ו-GPx, ומפחיתים נזק לכלי דם שנגרם על ידי ROS. פוליפנולים מעכבים חמצון שומנים ודלקת, ומפחיתים את הסיכון לטרשת עורקים ויתר לחץ דם.
• מחלות ניווניות עצביות (מחלת אלצהיימר ופרקינסון): נוגדי חמצון כמו רזברטרול, קואנזים Q10 וקרוטנואידים משפרים את ההישרדות הנוירונים על ידי שיפור פעילות האנזים נוגדי החמצון. SOD ו-GPx מגנים על נוירונים מנזק חמצוני, בעוד ויטמין E מפחית את רדיקלי הפרוקסיל המעורבים בניוון עצבי.
• סרטן: תאי גידול מנצלים מסלולים נוגדי חמצון כדי לשרוד תחת עקה חמצונית. בעוד נוגדי חמצון יכולים להגן על תאים נורמליים מפני נזק ל-DNA המושרה על ידי ROS, פעילות מוגזמת של אנזים נוגד חמצון בגידולים עלולה לקדם הישרדות ועמידות לטיפול. מיקוד SOD ו-GPx בתאי סרטן יכול לשפר את הרגישות לכימותרפיה.
• סוכרת: עקה חמצונית פוגעת באיתות האינסולין ותורמת לסיבוכים כגון נוירופתיה סוכרתית ונפרופתיה. פוליפנולים ופלבנואידים משפרים את הפעילות של SOD ו-CAT, משפרים את חילוף החומרים של הגלוקוז ומפחיתים את הנזק החמצוני.
• מחלות כבד וכליות: מתח חמצוני בכבד וכליות מוביל לדלקת ופיברוזיס. טיפול נוגד חמצון, כולל ויטמינים C ו-E, פלבנואידים ופוליפנולים, תומך בפעילות נוגדת חמצון אנזימטית, מפחית את התקדמות המחלה.

נוגדי חמצון תזונתיים: צריכת מזונות עשירים בפוליפנולים, פלבנואידים וויטמינים C ו-E משפרת את תפקוד האנזים נוגדי החמצון.

הבנת האינטראקציות המורכבות בין נוגדי חמצון ואנזימים חיונית לפיתוח אסטרטגיות טיפוליות יעילות. יש צורך במחקר נוסף כדי לייעל את הטיפול בנוגדי חמצון. מחקרים עתידיים צריכים להתמקד בהבהרת המנגנונים המולקולריים של ויסות נוגדי חמצון-אנזים, זיהוי מטרות טיפוליות חדשות ופיתוח גישות רפואה מדויקות המותאמות לפרופילי עקה חמצונית אינדיבידואלית.

מה עוד חשוב שיקרה? להמנע מכל המזהמים התעשייתיים

• עקרונות להמנעות מירבית מחומרים אלה במיוחד בהריון, הנקה וילדות:
  • הנקה תמיד עדיפה על בקבוקים. אם בקבוק אז סיליקון 100% איכות מזון/רפואי.
  • שימוש במוצרים אורגניים/אקולוגיים מפוקחים (מזון, טיפוח, בישום, קוסמטיקה, ניקוי).
  • סננו את מי הברז (פילטרים מתחת לכיור). וכשיוצאים מהבית לקחת בבקבוקי נירוסטה.
  • להחליף מיכלי אחסון בזכוכית, חרס, נירוסטה, עץ/במבוק/קרטון. בהתאם למוצר.
  • להשתמש בביגוד ואריגים מכותנה, פשתן וקנבאס. להמנע מאריגים דוחי מים ושמן.
  • להשתמש בצעצועים מעץ, כותנה, סיליקון (איכות מזון/רפואי). אפשר ליצור צעצועים לבד.
  • לאפסן בשקיות בד/נייר את המוצרים שמגיעים עטופים בשקית.
  • המנעו מכוסות חד פעמיים במיוחד לשתיה חמה.
  • לעבור למברשות שיניים מבמבוק.
• כדי לצמצם נזקים ולעזור לגוף להיפתר מהם:
  • פירות וירקות (אורגניים) באופן כללי, ירוקים באופן ספציפי – הרבה נוגדי חמצון.
  • ניתן לשלב עם מורינגה, ספירולינה וכלורלה, עשב שעורה וחיטה.
  • להעלות רמות של גלוטתיון.
  • להעלות רמות של אומגה 3 וויטמין די
  • פע"ג/ הזעה/ סאונה.

כדי להתעדכן ראשונים מוזמנים להזין דוא"ל למטה