חיידק עוזר לרפא פצעים של סוכרת

מדע הרפואה מחלק את החיידקים למועילים, פתוגניים ואופורטוניסטים. אני חולק על החלוקה הזו כל מה שקיים בטבע אין לו מטרה להזיק.
חיידקים היו פה לפנינו ויישארו אחרינו. אנחנו נחשפים מדי יום לטריליונים על גבי טריליונים של חיידקים, אמבות, פטריות ועוד 24/7/365 ואנחנו מסתדרים איתם מצוין כל זמן שלא מפריעים לאיזון הטבעי דרך סטריליות יתר ודרך תרופות כמו אנטיביוטיקה.
התפקיד שלהם הוא אקולוגי ואומר פירוק רקמות פגועות/מתות והחזרתם לאמא אדמה. זה נכון שייתכנו מצבים שחיידקים ייראו כאילו הם יוצרים את הנזק, אבל הם ממש לא עושים זאת. זה בדיוק כמו עם תפוח. כשהוא טרי הוא לא נרקב ומספיק פגיעה קטנה בו שתהליך הריקבון יתחיל. וזה לא כדי לפגוע בתפוח אלא כדי להשיבו לאדמה שמזינה את המשך קיום בעלי החיים בו. זו הבחנה מאוד חשובה להבנת טבע.
כלומר אם נשמור על עצמנו – תזונה, ניהול סטרס, תנועה, איכות שינה והמנעות ככל הניתן ממזהמים תעשייתיים – כל פצע וחבלה ישוקמו ללא בעיה.

סוכרת היא בעיה עולמית והיא קשורה גם כן לאורח החיים המודרני, המתועש, המלווה בהמון סטרס, יושבנות וכולי. כשהיא לא מנוהלת בדרכי הטבע. עם השנים כלי הדם הקטנים נפגעים ואחד הדברים שקורים לסוכרתיים הוא פצע כיבי שקשה מאוד לטפל וכשהוא מסתבך זה מוביל גם לכריתת הרגל, לנכות, לחוסר תנועה לטיפולים אנטיביוטיים ולשימור ותחזוק הבעיה – כלומר החמרה.

דוגמה נוספת יפה ניתן לראות במחקר חדש בהובלת חוקרים מבית הספר לרפואה Penn, שפורסם ביוני 24 בכתב העת Science Advances. המחקר הראה כי חיידק מסוים, Alcaligenes faecalis (A. faecalis), יכול לעזור בריפוי של פצעים שקשה לטפל בהם בקרב אנשים עם סוכרת. למעשה החוקרים גילו ש-A. faecalis, חיידק שנמצא בסוגים רבים של פצעים כרוניים, מגביר ריפוי של פצעים סוכרתיים.
החוקרים מצאו כי החיידק יכול לקדם תנועות של תאי עור החיוניות לסגירת פצעים על ידי עיכוב אנזימים המיוצרים יתר על המידה אצל אנשים עם סוכרת.
הצוות אומר שחשיפת המנגנונים מאחורי האופן שבו A. faecalis מגביר את הריפוי יכול לעזור למדענים למצוא טיפולים חדשים לפצעי סוכרת. וכמובן שאני בעד כשאדם כבר הגיע למצב הזה אבל השמירה על אורח החיים הוא החלק הדומיננטי ביותר.

החוקרים מציינים שמחקר זה מתבסס במידה רבה על המחקר הקודם שלהם, שבו סקרו את החיידקים שנמצאו בכיבים סוכרתיים בכף הרגל לאורך זמן וכיצד חיידקים אלה השפיעו על תוצאות הריפוי. הם לא ציפו לגלות שחיידק יוכל לקדם ריפוי, אבל הממצא המפתיע הזה הניע מחקרים נוספים על A. faecalis.

כדי להבין כיצד A. faecalis השפיע על הריפוי, החוקרים ערכו מספר סוגים של בדיקות עם עכברים סוכרתיים, תאי העור שלהם ודגימות עור סוכרתיות אנושיות. ראשית, הם מצאו ששימוש ב-A. faecalis בעכברים סוכרתיים, שיש להם פגמים בריפוי פצעים, הוביל להחלמה מואצת של פצעים ללא סימני זיהום. לאחר מכן, הם הציגו את A. faecalis לפצעים שגרמו לקרטינוציטים (התאים הדומיננטיים באפידרמיס שבעור, להתרבות ולנדוד כדי לסגור את הפצע יותר מאשר התאים הלא מטופלים. בנוסף, דגימות עור שנלקחו מאנשים הסובלים מסוכרת תורבו עם A. faecalis, ולאחר 10 ימים, לדגימות עם החיידק הייתה צמיחה גדולה יותר של קרטינוציטים מבחינה סטטיסטית.

בהמשך החוקרים ראו שבפצעי סוכרת של עכברים שטופלו ב-A. faecalis הופעלו גנים הקשורים להפעלה של לויקוציטים , תאי T שחיוניים בהגנה של מערכת החיסון. הם גם ראו ירידה בפעילות הגנים האחראים לפירוק קולגן, במיוחד אנזימים הנקראים מטריקס מטאלו-פרוטאינאז (MMPs). חשוב לחוקרים לציין, שכשיש יותר מדי MMPs באנשים עם סוכרת זה הוכח כמעכב ריפוי פצעים תקין. והמחקר הנוכחי הראה כי A. faecalis מאזן מחדש את ביטוי ה-MMP בפצעים, מה שמאפשר סגירת פצעים מהירה יותר.

במחקרים עתידיים הם רוצים ללמוד יותר על האופן שבו החיידק מתקשר עם תאי העור, וגם כיצד הוא מקיים אינטראקציה עם חיידקים אחרים בפצע.
https://www.pennmedicine.org/news/news-releases/2024/july/how-a-bacterium-supports-healing-of-chronic-diabetic-wounds

דרך אגב אם תעשו חיפוש בגוגל לגבי החיידק הזה תמצאו שהוא מוגדר כפתוגן.

מוזמנים לקרוא גם את המאמר: "מיקרוביום והקשר לסוכרת והשמנה" שמראה את הקשר החזק בין אורח חיים בריא – מיקרוביום – מטבוליזם תקין
וכמובן שמוזמנים לבקר במאמר המרכז על סוכרת – מניעה וטיפול.

כדי להתעדכן ראשונים מוזמנים להזין דוא"ל למטה