תרופות להפרעת קשב וריכוז נקשרו לסיכון מוגבר לפתח גלאוקומה

במאמר המרכז על ADHD אני מציג את הגורמים הסביבתיים שלא נותנים להם חשיבות בכלל ברפואת הפארמה. אני מציג גם את השאלה העיקרית שהיא: האם זו אכן בעיה כימית נוירונית במוח או שמא במקרים רבים מאוד מדובר בכשל של מערכת החינוך בלקבל את העובדה שלרוב הילדים היא פשוט לא מתאימה ואני מציג כלים מהטבע לשיפור הקשב והריכוז.
אז המערכת לוחצת ומבקשת טיפול בבתי הספר, והרצון המאוחר יותר להצליח גם במוסדות הגבוהים מביא על פי רוב לשימוש בתרופות שמעכבות ספיגה חוזרת של דופמין ונוראפינפרין, כלומר משאירות את הנוירוטרנסמיטורים הללו ברמות קבועות במרווח הבין סינפטי של הנוירונים.

במאמר המרכז על גלאוקומה אני מציג את התופעה בהרחבה, את חשיבות השינה, גורמי סיכון אפשריים שלא מקבלים התייחסות ברפואת הפארמה ודרכים למנוע ולטפל במצב.
בעיקרון גלאוקומה היא פגיעה בזווית שבין הרשתית ללובן העין כאשר יש 4 סוגים והנפוצה ביותר היא גלאוקומה פתוחת-זווית (OAG) שהיא תהליך איטי וכרוני. וישנה גם גלאוקומה סגורת-זווית (ACG) שהיא יותר נדירה, אך מדובר בהליך שקורה יחסית מהר.

מחקר שפורסם במאי 24 בכתב העת EYE (Nature) (פתוח) , יצא לבחון את הקשר בין תרופות המיועדות לקשב וריכוז וגלאוקומה.
המחברים מציגים את הסיבות למחקר:

• התרופות הללו מבצעות את פעולתן על מערכת העצבים המרכזית על ידי עיכוב ספיגה חוזרת של דופמין ונוראפינפרין. תרופות שאמנם עושות את העבודה אך כוללות תופעות לוואי שליליות לרבות: כאבי ראש, כאבי בטן, פרכוסים, מצב רוח מדוכא, פסיכוזה, נדודי שינה, חוסר תיאבון, אנורקסיה.
• השכיחות של התרופות הללו עולה עם השנים ובכל הגילאים עם מרשם וגם בלי מרשם או לא למטרה הייעודית של התרופות הללו (NUPS). למשל דוח משנת 2005^[1] העריך כי השכיחות של NUPS הייתה עד 25% במכללות בארה"ב ושהביקורים בחדרי מיון הקשורים ל-NUPS עלו ב-156% בין השנים 2006-2011.
• התרופות הללו פועלות על מערכת העצבים המרכזית (CNS) ומעכבים את הספיגה החוזרת של נוראדרנלין ודופמין.
• מספר סיפורי מקרה הראו עירור או החמרה של גלאוקומה סגורת זוית, קאראקט ולחץ תוך עיני.

החוקרים השתמשו במסד הנתונים IQVIA PharMetrics Plus. הם בחרו חולים שקיבלו מרשם חדש לאטומוקסטין, אמפטמינים ו/או מתילפנידאט, בין השנים 2010-2020 לפני אבחון עם גלאוקומה.
שיעורי ההיארעות (IRR) של גלאוקומה בקרב משתמשי תרופות ADHD הוערכו והשוו ללא משתמשים המשתמשים ברגרסיה לוגיסטית מותנית, תוך התאמה לגורמים מבלבלים (גיל, מין, שימוש בתרופות לכאבי ראש, פרכוסים, בעיות ראיה).
בסך הכל 240,257 חולים מתוכם, 6.6% השתמשו באטומוקסטין, 33.8% השתמשו במתילפנידאט, 44.5% השתמשו באמפטמינים ו-15% השתמשו בשילוב. אותם הישוו מול קבוצת ביקורת.
הנבדקים היו במעקב במשך ממוצע של 1.8 שנים ובבסך הכל, היו 1,159 מקרים של אירועי גלאוקומה ו-4,636 מקרי ביקורת.
הממצאים הראו:

• סטרטרה/אטומיק (Atomoxetine) ואטנט (Amphetamine) – סיכון גבוה יותר לגלאוקומה סגורת זווית, פי 2.27 ופי 2.55 בהתאמה, בהשוואה ללא משתמשים.
• ריטלין/קונצרטה (Methylphenidate) – סיכון גבוה יותר לגלאוקומה פתוחת זווית פי 1.27 בהשוואה ללא משתמשים.

מחקרים נוספים שמראים קשר [1][2].

כדי להתעדכן ראשונים מוזמנים להזין דוא"ל למטה