מחקר רחב היקף הקושר את מסלול ה-TMAO המיקרוביאלי למחלת כליות כרונית

הכליות הן איברים דמויי שעועית. גודל כליה הוא כגודל אגרוף. הן ממוקמות קרוב למרכז הגב התחתון. הכליות הן מכונות מיחזור משוכללות, המסננות מדי יממה כ- 200 ליטר דם ומפרישות כ-2 ליטר של מים המכילים פסולת ועודפים של מינרלים כמו נתרן, אשלגן, סידן וזרחן. הכליות יודעות גם להחזיר מינרלים כשהם בחסר.
הכליות גם מפרישות הורמונים שעוזרים לווסת את לחץ הדם (רנין), הגברת ייצור כדוריות דם אדומות (אריתרופויאטין) וויסות רמות סידן בעצמות (קלציטריול = ויטמין די פעיל).
כלומר בלעדי תפקוד תקין של הכליות הכל עובד פחות טוב.

מחלת כליות כרונית היא אתגר עיקרי וצומח בבריאות הציבור הן בארה"ב והן בעולם, המשפיעה על כ-10-15% מהאוכלוסייה ברחבי העולם. זה גם גורם סיכון גבוה למחלות לב וכלי דם.

הקשר בין תזונה מערבית (מזונות מהחי, סוכר, שומן רע) למחלות לב ומיקרוביום.
מיקרוביום – כולין/ TMAO – חומרת שבץ.

מחקר שפורסם באפריל 24 בכתב העת Journal of the American Society of Nephrology בהובלת חוקרים של Cleveland Clinic וחוקרים מאוניברסיטת Tufts מראים שרמות גבוהות בדם של TMAO (trimethylamine N-oxide) מנבאות סיכון עתידי לפתח מחלת כליות כרונית לאורך זמן. הממצאים מבוססים על יותר מעשור של מחקר בראשות ד"ר Stanley Hazen.

TMAO הוא תוצר לוואי של עיכול חיידקי מעי של כולין, לציטין וחומצת אמינו ל-קרניטין, חומרים הנמצאים בשפע במיוחד במוצרים מן החי כגון בשר אדום, כבד, בשר מעובד, ביצים ומוצרי חלב. יש אותו גם במאכלים מהצומח אך ברמות נמוכות יותר.
כאשר סוגים מסוימים של חיידקים במעיים מעכלים את הרכיבים הללו, הם משחררים תרכובת בשם TMA (טרימתילאמין), שהכבד הופך ל-TMAO.

המחקר הנוכחי מדד את רמות הדם של TMAO לאורך זמן בשתי אוכלוסיות לאומיות גדולות ועקב אחר תפקוד הכליות של יותר מ-10,000 מבוגרים בארה"ב עם תפקוד כליות תקין בקו הבסיס לאורך תקופת מעקב ממוצעת של 10 שנים.
החוקרים חילקו את רמות TMAO ל-5 קבוצות והישוו את הקשר למחלות כליה.
החוקרים מצאו כי משתתפים עם רמות גבוהות של TMAO בדם היו בסיכון מוגבר להתפתחות עתידית של מחלת כליות כרונית. ככל שהרמות היו גבוהות יותר כך הסיכון עלה ב- 65%, 68%, 128% ו-124% בהשוואה לחמישון הנמוך.
רמות TMAO גבוהות יותר היו קשורות גם לקצב מהיר יותר של ירידה בתפקוד הכליות (eGFR) באנשים עם תפקוד כליות תקין או לקוי בתחילת הדרך.
קשרים אלו היו בלתי תלויים במאפיינים סוציו-דמוגרפיים, הרגלי חיים, תזונה וגורמי סיכון ידועים אחרים למחלת כליות.
החוקרים מציינים שהממצאים גם עולים בקנה אחד עם מחקרי מודל פרה-קליניים שדווחו קודם לכן, שהראו כי TMAO גורם ישיר הן לירידה בתפקוד הכליות והן לפיברוזיס (הצטלקות) של רקמות.

"הממצאים מצביעים על קשר קליני חזק להפליא בין TMAO מוגבר לבין סיכון מוגבר לפתח מחלת כליות כרונית. התוצאות הן מאנשים עם רקע אתני וסוציו-דמוגרפי מגוון שהיו להם תפקוד כליות תקין בתחילת הדרך. יחד עם הגיוון של המשתתפים התוצאות ניתנות להכללה".

המחקר הראה שרמות TMAO הן אינדיקטור חזק ואפילו חזק יותר לסיכון למחלת כליות כרונית מאשר גורמי הסיכון הידועים כמו סוכרת, יתר לחץ דם, גיל מתקדם וגזע. לכן, מציינים החוקרים, ששימוש בהתערבויות תזונתיות להורדת TMAO באוכלוסיה הכללית עשוי להיות אסטרטגיית מניעה חסכונית ובעלת סיכון נמוך להתפתחות מחלת כליות כרונית.
https://newsroom.clevelandclinic.org/2024/04/09/cleveland-clinic-tufts-university-research-ties-gut-microbial-tmao-pathway-to-chronic-kidney-disease

במאמר המרכז על מחלות כליה כרוניות, תוכלו למצוא גורמים נוספים מהם מומלץ להמנע ודרכים לחיזוק תפקודי הכליות.

היי לך.. אני משקיע שעות רבות כל יום באיתור ותרגום מאמרים כדי לספק לכולם את המידע העדכני ביותר, לבריאות טובה בדרך הטבע. וכדי שאוכל להמשיך לספק את המידע ולתחזק את האתר. כל תרומה, גדולה או קטנה תהיה לעזר רב. לתרומה נוחה ופשוטה דרך Pay Pal.

כדי להתעדכן ראשונים מוזמנים להזין דוא"ל למטה


תגובות

כתיבת תגובה

קטגוריות A:B/ א-ב