פוליפנולים – ציר מעי מוח ומחלות קרדיו מטבוליות

פוליפנולים: מבוא

פוליפנולים הם מטבוליטים צמחיים רבי עוצמה הידועים בתכונות נוגדות החמצון שלהם, ומציעים יתרונות בריאותיים והגנה מפני מחלות שונות. עם למעלה מ-8,000 זנים מזוהים, חומרים אלו נמצאים בכמויות רבות בפירות, ירקות, אגוזים, שקדים, גרעינים ויתר זרעי מאכל, קקאו, צמחי מרפא, תה וקפה. מלבד הוספת צבע וטעם למזונות, לפוליפנולים תפקיד מכריע בקידום הבריאות והרווחה הכללית.

אנתוציאנינים ומחלות מטבוליות (סוכרת, השמנת יתר ומחלות לב וכלי דם).
צריכת פוליפנולים אצל מתבגרים קשורה לבריאות לב וכלי דם טובה יותר.
תזונה מבוססת צומח עשירה בפלבנולים מסייעים בשמירה על לחץ דם תקין ובריאות הלב גם בסיוע המיקרוביום.
פוליפנולים עשויים להיות החוליה החסרה בוויסות תגובות דלקתיות ותגובות אוטואימוניות.
פלבונואידים (פלבונולים, פלבונים, פלבנונים, פלבנולים) והשפעתם על כאבים ודלקות.
פוליפנולים – מחלות כלי דם ולב וחיזוק מערכת החיסון.
פלבנואידים עשויים להפחית את הסיכון לתמותה עבור אנשים עם מחלת פרקינסון.
אפיגנטיקה – מתילציה – גיל ביולוגי – תזונה מבוססת צומח – בריאות הנפש.
צריכת פוליפנולים אצל מתבגרים קשורה לבריאות לב וכלי דם טובה יותר.

אחת השאלות המרכזיות שהעסיקו את עולם המחקר היא כיצד פוליפנולים מפעילים את השפעותיהם המיטיבות, לאור זמינותם הביולוגית הנמוכה. מחקרים עדכניים מספקים כעת תשובה מקיפה: השפעתם אינה תלויה רק בספיגתם הישירה למחזור הדם, אלא נובעת בעיקר משני מנגנונים עיקריים: אינטראקציה עם המיקרוביום והפעלת קולטנים תחושתיים במערכת העיכול. אינטראקציות אלה הופכות את הפוליפנולים למטבוליטים פעילים וזמינים יותר, ומסבירות את תפקידם המכריע במניעת מחלות מטבוליות, מחלות לב וכלי דם, מצבים ניווניים ועצביים.

הפוליפנולים מתחלקים לתתי קבוצות (רשימה חלקית):

• פלבנואידים:
  • פלבונולים – קוורצטין, רוטין, קאמפרול הנמצא למשל בקייל, תרד, שעועית ירוקה וברוקולי.
  • פלבונים – לוטאולין ואפיגנין.
  • פלבנונים – נרינגנין, הספרידין הנמצאים למשל בפירות הדר.
  • פלבנולים – EGCG הנמצא בתה ירוק.
  • אנתוציאנינים הנמצאים בפירות וירקות כחולים, אדומים סגולים.
  • איזופלבונים – Daidzein, Genistein הנמצאים בפולי סויה וקטניות נוספות.
  • פוליפנולים שאינם פלבנואידים: כורכומין ורזברטרול.

במשך שנים, הזמינות הביולוגית הנמוכה של הפוליפנולים, שנספגים למחזור הדם בכמויות קטנות, היוותה חידה למדע. כיום, בזכות מחקרים מתקדמים, אנו מבינים את מנגנוני הפעולה העיקריים שלהם, הממוקמים לאורך מסלול העיכול: ראשית, הם משפיעים על הרכב המיקרוביום ומשפרים אותו, מה שתורם בין היתר לייצור מוגבר של חומצות שומן קצרות שרשרת (SCFA), הידועות בחשיבותן לבריאות^[1][2]. שנית, המיקרוביום עצמו מבצע 'ביו-טרנספורמציה' – הוא מפרק את הפוליפנולים המורכבים למטבוליטים קטנים ופעילים יותר, שאותם הגוף מסוגל לספוג ביעילות. כך, ההשפעות המיטיבות של הפוליפנולים מתרחשות הן באופן ישיר במערכת העיכול והן באופן עקיף ומערכתי באמצעות המטבוליטים הללו

מיקרוביום: ציר מעי מוח

• במחקר שפורסם בפברואר 24 בכתב העת Biomolecules חוקרים מיפן ומאיטליה חקרו את האינטראקציה בין פוליפנולים לקולטנים תחושתיים במערכת העיכול. הממצאים הראו שפוליפנולים, בזכות טעמם המר והעפיץ, מפעילים קולטני טעם מר (T2R) ותעלות יונים (TRP). הפעולה הזו גורמת לתגובה עצבית המגיעה למוח, ומסבירה את השפעותיהם המיטיבות.
  המחקר מצביע על מנגנוני פעולה ספציפיים:
  • ויסות מטבולי: צריכת פוליפנולים מרים מגבירה את הפרשת הורמוני מעיים, מווסתת את רמות הגלוקוז בדם ומונעת השמנת יתר.
  • השפעה קרדיווסקולרית: עפיצות הפוליפנולים קשורה לשיפור בלחץ הדם ולהגברת הרפיית כלי דם (FMD).
  • השפעה נוירולוגית: פוליפנולים עפיצים מווסתים את ציר ההיפותלמוס-יותרת המוח-אדרנל (HPA), משפרים את מצב הרוח ותפקוד הזיכרון.
• החוקרים מסכמים כי מנגנונים אלו מייצגים צעד משמעותי בהבנת ההשפעות הבריאותיות של הפוליפנולים ויכולים לסלול את הדרך להתערבויות תזונתיות חדשניות ולחולל מהפכה בדרך שבה אנו מונעים ומטפלים במחלות
  https://www.shibaura-it.ac.jp/en/headline/detail/20240315_7070_002.html

• *** תוספת מאי 24
  מחקר שפורסם במאי 24 בכתב העת Current Developments in Nutrition, מסכם את ההשלכות הטיפוליות של פיטוכימיקלים על ציר המעי-מוח (GBA). החוקרים מצביעים על כך ששינויים במיקרוביום של המעי והסינתזה של מטבוליטים מיקרוביאליים קשורים להפרעות נוירולוגיות, כגון חרדה ודיכאון, הפרעות על הספקטרום האוטיסטי, מיגרנה, טרשת נפוצה ומחלות דמנציה ופרקינסון.
  המחקר מפרט כיצד פוליפנולים משפיעים על מערכת העצבים המרכזית דרך מטבוליטים פעילים יותר הנוצרים על ידי חיידקי המעי, אשר משפרים את חדירות מחסום דם-מוח (BBB).
  • כורכומין: למרות זמינותו הביולוגית הנמוכה, מטבוליטים חיידקיים כגון DOPAC (הקשור לדופמין) ו-Tetrahydrocurcumin פועלים ביתר יעילות. הם עשויים לסייע בשיקום המיקרוביום, לשפר תפקודי מיטוכונדריה במוח ולסייע במחלות כמו פרקינסון ודמנציה.
  • פלבנולים: חיידקי המעי מבצעים חילוף חומרים לפלבנולים ומייצרים נגזרות של arylvaleric acid ו-aryl-γ-valerolactone, אשר הוכחו כמגינים מפני מחלת אלצהיימר.
  • אלגיטנינים (ellagitannins) המצויים בפטל, אגוזי מלך ורימונים: מטבוליטים של אלגיטנינים, כגון אורוליטינים (אשר נוצרים על ידי המיקרוביום), נספגים בקלות רבה יותר ומשפרים קוגניציה ומווסתים רמות דלקת במערכת העצבים והמוח.
  • אפיגנין ולוטאולין המצויים בסלרי, ארטישוק, פטרוזיליה, כוסברה,בזיליקום אורגנו: מטבוליטים חיידקיים מהם נמצאו כמשפרים זיכרון ולמידה, מפחיתים הצטברות חלבון עמילואיד-בטא (Aβ) ומונעים ניוון עצבי. כמו גם וויסות רמות דלקת במוח, שיפור ליקוי הזיכרון, הגנה על חלבונים טרום-ופוסט-סינפטיים ומניעת זרחון של חלבון טאו, עיכוב אפופטוזיס וניוון עצבי.
  • קוורצטין: למרות זמינותו הביולוגית הנמוכה, טיפול דרך הפה בננו-חלקיקי קוורצטין שיפר משמעותית זיכרון וקוגניציה, והפחית זרחון חלבון טאו והצטברות Aβ.
  • רזברטרול: יכול לווסת את האיזון בין המעי למוח באמצעות מסלול GLP-1 (המנגנון של הזריות להרזיה) ומערכת 5-HT (סרוטונין), ובכך משפיע על מצב הרוח ומגוון המיקרוביום במעי.

השפעה על מטבוליזם (השמנה, סוכרת, כבד שומני, כלי דם ולב)

תסמונת מטבולית, מקבץ של הפרעות מטבוליות ושינויים הורמונליים. היא גורם הסיכון העיקרי למחלות לב וכלי דם. היא גורמות ל-41 מיליון מקרי מוות מדי שנה, ומהווה 74% מכלל מקרי המוות בטרם עת. סוכרת מסוג 2, שהיא אחת מהמחלות בקטגוריה זו, נובעת בעיקר מהיפרגליקמיה מתמשכת ותנגודת לאינסולין, ותזונה ממלאת תפקיד מכריע בהתפתחותה.

• *** תוספת מאי 24
  מחקר מרתק שפורסם במאי 24 בכתב העת Nutrition & Diabetes חשף כי צריכה קבועה של מזונות עשירים בפלבנואידים מספקת הגנה משמעותית מפני סוכרת מסוג 2. אנשים שצרכו שש מנות יומיות של מזונות אלו היו בסיכון נמוך ב-28% לפתח סוכרת מסוג 2, וכל מנה נוספת הפחיתה את הסיכון ב-6%. באופן ספציפי, צריכת 4 כוסות תה שחור או ירוק ביום נקשרה לירידה של 21% בסיכון, בעוד שמנה יומית של פירות יער או תפוחים הפחיתה את הסיכון ב-15% ו-12% בהתאמה.
  החוקרים מציינים שלא כל הפלבנואידים נוצרו שווים:
  • פלבונולים הראו את התועלת החזקה ביותר (סיכון נמוך ב-28%).
  • פרואנתוציאנידינים (סיכון נמוך ב-27%).
  • פלבון-3-אולים (סיכון נמוך ב-26% כל אחד).
  • אנתוציאנינים ופלבונים (סיכון נמוך ב-19% כל אחד).
• ממצאים אלו מדגישים את החשיבות של צריכת מגוון רחב של פירות וירקות. בנוסף, המחקר מצא כי פלבנואידים מסייעים ללא קשר לסיכון גנטי, עם יתרונות חזקים במיוחד עבור אנשים הנמצאים בסיכון גנטי בינוני וגבוה לסוכרת.

• מחקר שנערך על ידי חוקרים מיפן ואיטליה ופורסם במהדורת אוקטובר 24 בכתב העת Food Bioscience הוא המשך לסקירה על ציר המעי-מוח. הפעם הם ביקשו לחקור את המנגנון שבו פוליפנולים משפרים את הסבילות לגלוקוז.
  הם מצאו שפוליפנולים נקשרים לקולטני טעם מר (T2R) המתבטאים לאורך המעי ומעודדים הפרשה של הורמונים המתקשרים עם המוח, מווסתים את רמת הגלוקוז בדם ואת תחושת השובע.
  החוקרים מסבירים שהפוליפנולים מקיימים אינטראקציה עם קולטני T2R אשר אחראים לפעילות הביולוגית של פוליפנולים שנבלעים. הפעלה של קולטנים אלו מעודדת הפרשת הורמוני מעי, כגון כולציסטוקינין (CCK) ו-GLP-1 (שהוא הבסיס לתרופות כמו אוזמפיק). הורמונים אלו מגרים את הפרשת האינסולין, מווסתים את רמות הגלוקוז בדם, מסדירים את התיאבון ומשפיעים על תחושת השובע. ממצאים אלו תומכים בצריכת פוליפנולים כאסטרטגיה תזונתית יעילה להפחתת הסיכון להשמנה ולסוכרת.
  החוקרים סיכמו: "המחקר שלנו מדגיש את החשיבות של צריכה של פוליפנולים להפחתת הסיכון להשמנה ולסוכרת באמצעות ויסות רמות הסוכר בדם ווויסות התיאבון".
  https://www.shibaura-it.ac.jp/en/headline/detail/20240819

• *** תוספת נובמבר 24
  סקירה שפורסמה בנובמבר 24 בכתב העת Advances in Nutrition נועדה להעריך את השפעת פוליפנולים ואנתוציאנינים על יעדי מפתח בטיפול בסוכרת, נשאי גלוקוז, אנזים קינאז המופעל על ידי AMP וויסות הורמון אינקרטין, שהם יעדי מפתח של טיפולים מונחי דיאטה במניעה וניהול של סוכרת.. החוקרים מציינים כי הטיפול הקונבנציונלי מלווה בתופעות לוואי, וכי תרכובות טבעיות בעלות תכונות היפוגליקמיות עשויות להוות פתרון.
  הסקירה מציינת כי אנתוציאנינים נספגים במהירות, ומגיעים לזרם הדם תוך 15-60 דקות, מה שמאפשר לנהל את רמות הסוכר בדם על ידי תזמון צריכתם סביב הארוחות. החוקרים מציגים מחקרים המראים את יכולתם של רכיבים אלה לפעול במנגנונים הדומים לתרופות פרמצבטיות:
  • עיכוב האנזים Dipeptidyl Peptidase IV.
  • עידוד ייצור אינסולין דרך הפרשת GLP-1.
  • השפעה חיובית על מטבוליזם של תאי שומן, למניעת השמנה ותנגודת לאינסולין.
  • הגברת ספיגת גלוקוז ברקמות רגישות ובלתי רגישות לאינסולין.
  • ויסות רמות דלקת.

• *** תוספת דצמבר 24
  סקירה שפורסמה בדצמבר 24 בכתב העת Nutrients בחנה 281 מחקרים בהשתתפות למעלה מ-17,000 איש. התוצאות הראו שתוספי פוליפנולים שיפרו סמני סיכון קרדיווסקולריים – לחץ דם, פרופיל שומני ומדדי סוכר.
  החוקרים מפרטים את מנגנוני הפעולה:
  • השפעה ישירה: פוליפנולים פועלים כנוגדי חמצון ונוגדי דלקת עוצמתיים, ומווסתים את מנגנון ה-ROS (מיני חמצן תגובתיים), מה שמגן על תאים ורקמות.
  • השפעה עקיפה: הם משפרים את זרימת הדם על ידי העלאת פעילות אנזים המייצר חנקן חמצני (NO), מונעים חמצון של כולסטרול ובכך מגנים מפני טרשת עורקים. בנוסף, הם מווסתים את פעולת גורם השעתוק NF-κB ובכך ממזערים דלקת.
• הסקירה גם מדגישה את חשיבות הפוליפנולים בוויסות רמות הסוכר בדם, על ידי מניעת ספיגת גלוקוז למחזור הדם, הקלה על ספיגתו לתאים וגירוי אנזים קינאז והגברת פעילותם של חיידקי המעי המועילים (המיקרוביום).
  
• *** תוספת פברואר 25
  מחקר שפורסם בפברואר 25 בכתב העת Journal of Nutrition, בחן את השפעת צריכת פוליפנולים על הגנה מפני תסמונת מטבולית בקרב למעלה מ-6,000 ברזילאים. הנתונים הראו שצריכת פוליפנולים גבוהה ביותר (469 מ"ג ליום) ההפחיתה את הסיכון לפתח תסמונת מטבולית ב-23% בהשוואה לצריכה הנמוכה ביותר (177 מ"ג ליום).
  החוקרים מציינים כי כמות הפוליפנולים קשורה להפחתת הסיכון נגזרה מצריכה תזונתית כוללת ומגוונת. הם מסבירים שאחת ההשפעות המועילות היא יכולתם של הפוליפנולים לווסת את מיקרוביום המעיים, כאשר ככל שהצריכה התזונתית מגוונת יותר, כך ההשפעה על המיקרוביום טובה יותר. הניתוח הראה גם שצריכה מוגברת של תת-קבוצת פלבן-3-אולים (מיין אדום ושוקולד) קשורה לירידה של 20% בסיכון לתסמונת מטבולית.
  המחקר גם מצא שצריכה גבוהה של פוליפנולים קשורה לסיכון נמוך משמעותית למחלות קרדיומטבוליות. המשתתפים עם הצריכה הגבוהה היו בסיכון נמוך עד פי 30 מלפתח יתר לחץ דם או תנגודת לאינסולין, ובסיכון נמוך עד פי 17 לעלייה בטריגליצרידים. לדברי החוקרת הראשית, ד"ר איזבלה בנסנור, "הממצאים שלנו אינם מותירים מקום לספק: קידום תזונה עשירה בפוליפנולים יכולה להיות אסטרטגיה חשובה להפחתת הסיכון למחלות קרדיומטבוליות ולמניעת תסמונת מטבולית".
  https://agencia.fapesp.br/consumption-of-fruit-coffee-chocolate-and-wine-reduces-risk-of-metabolic-syndrome-by-up-to-23/53963

• *** תוספת מרץ 25
  סקירה שפורסמה בפברואר 25 בכתב העת Exploratory Research and Hypothesis in Medicine בוחנת את תפקידם של פלבנואידים בטיפול בסוכרת סוג 2, תוך התמקדות מיוחדת בהשפעתם על המערכת האנטרואנדוקרינית.
  הסקירה מציינת שפלבנואידים, המצויים בשפע במזונות שונים, עוברים חילוף חומרים נרחב המושפע מהמיקרוביום של המעיים.
  החוקרים מפרטים את מנגנוני הפעולה המרכזיים:
  • שיפור רגישות לאינסולין: פלבנואידים מעוררים הפרשת אינסולין ומשפרים את הרגישות אליו דרך הפעלת מסלולי איתות מרכזיים כגון (IRS-1) והפעלת אנזים (AMPK). הם גם תורמים להפחתת מוות של תאי β בלבלב כתוצאה מעקה חמצונית.
  • ויסות מטבוליזם של גלוקוז: הם מעכבים אנזימים מרכזיים בכבד המעורבים בייצור גלוקוז (גלוקוז-6-פוספטאז ו-PEPCK) ומקלים על ספיגתו ברקמות.
  • ויסות מיקרוביום המעיים: פלבנואידים משפרים את מגוון החיידקים המועילים במעיים ומעודדים יצירת חומצות שומן קצרות שרשרת (SCFAs), אשר משפרות את הרגישות לאינסולין.
  • הפעלת המערכת האנטרואנדוקרינית: פלבנואידים משפיעים על הפרשת הורמונים כמו אינקרטינים (GLP-1 ו-GIP) ועל הורמונים הקשורים לשובע (PYY ו-CCK). הם מעכבים את האנזים DPP-4, האחראי לפירוק אינקרטינים, ובכך מאריכים את פעולתם.
    מנגנוני הפעולה שלהם כוללים:

• *** תוספת מרץ 25
  סקירה שיטתית הכוללת 13 מחקרים אקראיים מבוקרים (RCTs) ו-7 מטה-אנליזות של RCTs מחמש השנים האחרונות שפורסמה במרץ 25 בכתב העת Nutrients העריכה את הפוטנציאל הטיפולי של פלבנואידים בניהול כבד שומני (NAFLD).
  החוקרים מציינים שסטאטוזיס (הצטברות שומן) בכבד היא סימן היכר של המחלה, וכי פלבנואידים יכולים לסייע בהפחתת הצטברות שומן, עקה חמצונית ודלקת.
  הסקירה מדגישה ממצאים ממחקרים שונים:
  • קוורצטין ושילוב פוליפנולים (נרינגנין, לוטאולין ואפיגנין) הראו הפחתה בתכולת השומן בכבד בחולים עם NAFLD. במחקרים ספציפיים, קוורצטין הראה ירידה גדולה יותר בנשים.
  • קטצ'ין שבתה ירוק (EGCG) הפחית את השומן בכבד ועיכב את פעילות האנזים DPP4, המקושר להתקדמות המחלה.
  • תפוזים ואיזופלבונים הראו הפחתה משמעותית בסטאטוזיס בכבד ובסיכון לפיברוזיס.
  • רכיבים כמו נרינגנין , סילימרין , הספרידין, אנתוציאנינים וגניסטאין הראו שיפור בתפקודי הכבד (רמות ALT ו-AST), ונרינגנין, לוטאולין ואפיגנין הורידו רמות חומצת שתן הקשורות לחוסר תפקוד מטבולי.
  • ההשפעה האנטי דלקתית והנוגדת חמצון הודגמה על ידי תמצית זרעי אשכוליות (GSE) אשר הפחיתה רמות של אינטרלוקין IL-6 ומלונדיאלדהיד (Malondialdehyde), והעלתה רמות של אנזימים נוגדי חמצון.
• לסיכום, המחקרים מספקים עדות לכך שתזונה עשירה בפלבנואידים יכולה לסייע בניהול NAFLD.

• *** תוספת מרץ 25
  מחקר שפורסם במרץ 25 בכתב העת Nutrition & Metabolism נועד לחקור את הקשר בין הצריכה התזונתית של רמות פלבנואידים כוללת וששת תת הקבוצות שלהם לבין הסיכון למחלת לב וכלי דם טרשת עורקים (ASCVD) בקרב מבוגרים. הניתוח כלל נתונים מ-3,841 משתתפים ומצא שצריכה גבוהה של פלבנואידים, במיוחד פלבן-3-אולים, פלבונים ופלבונולים, נמצאת בקורלציה שלילית עם הסיכון ל-ASCVD.
  הממצאים המרכזיים מהמחקר:
  • צריכה גבוהה של פלבנולים קשורה לירידה של עד 51.6% בסיכון ל-ASCVD, בעוד שצריכה גבוהה של סך הפלבנואידים קשורה לירידה של עד 34.6%.
  • השפעות ספציפיות: קשר חזק יותר נצפה בקרב נשים, מעשנים, אנשים שאינם פעילים פיזית ואנשים עם יתר לחץ דם. זה מצביע על תפקיד הפלבנואידים כנוגדי חמצון במצבי עקה גבוהים.
  • השפעה אנטי-דלקתית: המאמר חשף מתאם הפוך מובהק בין צריכת פלבנואידים לבין רמות של סמנים דלקתיים מרכזיים, כגון חלבון מגיב סי ברגישות גבוהה (hs-CRP) ויחס נויטרופילים-לימפוציטים (NLR). ככל שצריכת הפלבנואידים עלתה, רמות סמנים אלו ירדו באופן משמעותי, מה שביסס את ההשפעה האנטי-דלקתית של הפלבנואידים בהפחתת סיכון לטרשת עורקים.
  • יחס מינון-תגובה: החוקרים מציינים כי הקשר אינו לינארי, וצריכה מופרזת אינה מניבה יתרונות נוספים.
• מסקנה: החוקרים מסכמים כי הממצאים תואמים מחקרים קודמים ומחזקים את ההבנה שצריכה גבוהה של פלבנואידים קשורה לסיכון מופחת לטרשת עורקים, שבץ מוחי ומחלת לב איסכמית.
  _____

• *** תוספת אוגוסט 25
  סקירה מקיפה שפורסמה באוגוסט 25 בכתב העת Nutrients, בחנה את ההשפעות של תת-קבוצות פוליפנולים שונות ואת גורלם במערכת העיכול. המאמר מספק מידע מפורט על הזמינות הביולוגית, מנגנוני הפעולה וההשפעות הבריאותיות של תרכובות כמו כורכומינואידים, טאנינים וקומרינים, וכן על ההשפעות המטבוליות הכלליות של פוליפנולים בגוף.
  ממצאים והדגשים:
  • כורכומינואידים: תרכובות אלו, שמקורן בכורכום, בעלות זמינות ביולוגית נמוכה אך מציעות תכונות נוגדות חמצון ודלקת חזקות. מחקרים קליניים רבים הראו השפעה מובהקת שלהם במצבי סיכון שונים.
  • טאנינים: נמצאים במזונות כמו יין ותה ומשפיעים על תחושת הטעם. הם מציגים פעילות נוגדת חמצון ואף עשויים לשפר את היעילות של טיפולים קונבנציונליים במחלות שונות, כולל סרטן.
  • קומרינים: מקורם העיקרי הוא קינמון, אך ישנה דאגה לגבי רעילותם לכבד במינונים גבוהים. הם ידועים בפעילותם האנטי-דלקתית, נוגדת סרטן ונוגדת וירוסים, והנגזרת המפורסמת ביותר שלהם היא התרופה וארפארין.
• בניגוד לתפיסה הרווחת, רוב הפוליפנולים אינם נספגים בצורתם המקורית. למעשה, רק 5%-10% מהם נספגים במעי הדק, והשאר ממשיכים למעי הגס. שם, החיידקים המועילים של המיקרוביום עוברים תהליך פירוק מורכב, ומייצרים תרכובות חדשות, קטנות ויעילות יותר, המכונות מטבוליטים. תהליך טרנספורמציה זה הוא המפתח ליתרונות הבריאותיים, והוא מוביל לספיגה גבוהה יותר של חומרים אלו, ולעיתים קרובות גם להשפעות ביולוגיות חזקות יותר, כמו שיפור בריאות המעיים, הגברת ייצור חומצות שומן קצרות שרשרת (SCFAs), והפחתת דלקת.
  החוקרים מציינים ומסכמים שפוליפנולים הם נוגדי חמצון רבי עוצמה שמספקים לגוף יתרונות בריאותיים רבים בתזונה רגילה ומאוזנת. מלווה בחשש שמחקרים מסוימים בתנאי מעבדה קיצוניים (כמו בריכוזים גבוהים במיוחד יחד עם נוכחות מתכות חופשיות), הם יכולים לפעול גם כמחמצנים, מנגנון זה אינו רלוונטי לאדם בריא ואינו מהווה סיכון בעת צריכת פוליפנולים ממזון. על כן, היתרונות של הפוליפנולים כחלק מתזונה עשירה בפירות וירקות עולים על כל חשש תיאורטי.

• *** תוספת נובמבר 25 – מניעה והיפוך של פגיעה בכלי הדם הקורונריים הקטנים.
  מחקר שפורסם בנובמבר 25 בכתב העת Journal of the American Heart Association התמקד בבדיקת האם תזונה מבוססת צומח (PBD) יכולה למנוע ואף להפוך נזק קיים בכלי הדם הקורונריים הקטנים. מצב הנקרא CMD (Coronary Microvascular Dysfunction).
  מחקר זה נערך על חולדות ממין נקבה שהונדסו גנטית לפתח יתר לחץ דם, כמודל שמדמה את הנזק הקיים במחלות קרדיו מטבוליות בבני אדם, במיוחד בנשים, אצלן הבעיה שכיחה יותר. קבוצות החולדות טופלו בתזונת ביקורת או בתזונה צמחית עשירה בפיטוכימיקלים (כגון אגוזי מלך, אוכמניות וכרוב ניצנים).
  המדדים הראו כי התזונה הצמחית לא רק מנעה את התפתחות ה-CMD בקבוצות מניעה, אלא גם היפכה בהצלחה את הנזק שכבר התבסס בכלי הדם. הממצא המרכזי והדרמטי ביותר היה שהשיפור בתפקוד כלי הדם התרחש ללא שינוי בלחץ הדם הסיסטולי של החולדות. זה מצביע על כך שהיתרון התזונתי אינו תלוי בהורדת לחץ דם כללית, אלא נובע ממנגנון הגנה ישיר ברמת התא. החוקרים הראו כי ה-PBD שיקמה באופן ניכר את תפקוד תאי האנדותל (התאים המרפדים את כלי הדם) באמצעות העלאת הפעילות של אנזים eNOS (אשר אחראי לייצור החומר המרחיב כלי דם, חנקן חמצני) והפחתת עקה חמצונית ודלקת ברקמת הלב.
  ניתוח נוסף שכלל שימוש באנטיביוטיקה הראה כי השפעתה המיטיבה של התזונה הצמחית תלויה בנוכחות המיקרוביום (חיידקי המעי), מה שמחזק את ההבנה שהפוליפנולים צריכים לעבור פירוק על ידי המיקרוביום כדי להפוך למטבוליטים פעילים שנספגים ומשפיעים על הלב.
  החוקרים סיכמו כי הממצאים מצדיקים ניסויים קליניים בבני אדם לבדיקת ה-PBD ככלי טיפולי נגד CMD.
  מחקר פורץ דרך זה מספק אישור ניסויי חד-משמעי לכל הממצאים האפידמיולוגיים הקודמים שנותחו לעיל. בעוד מחקרי העוקבה הקודמים הראו קשר בין פוליפנולים ומיקרוביום לשיפור לחץ דם כללי, מחקר זה מספק את ההוכחה המנגנונית המלאה: הוא מוכיח באופן ישיר כי הפיטוכימיקלים והמטבוליטים הנגזרים מהם על ידי חיידקי המעי הם הכלים הפעילים, המסוגלים לתקן נזק קיים בכלי הדם הקטנים על ידי הפחתת דלקת ושיפור תפקוד תאי, ובכך מבסס את התזונה ככלי טיפולי בעל משמעות קלינית עצומה למניעה והיפוך של מחלות לב.
  https://news.gsu.edu/2025/11/12/study-plant-based-diet-can-prevent-reverse-form-of-heart-disease-in-animals-with-hypertension/

כדי להתעדכן ראשונים מוזמנים להזין דוא"ל למטה