חלקיקי פלסטיק שנמצאו בעורקים הצוואריים נקשרו לארועים לבבים ומוחיים.

חלקיקי פלסטיק מגיעים לגוף בעיקר בבליעה, מה שיכול לכלול שתייה מבקבוקי פלסטיק או אכילת מזון עטוף בניילון. במיוחד בשילוב עם חימום, אבל לא רק. למעשה מחקר מינואר 24 בכתב העת PNAS מצא ש-1 ליטר מים מכיל בממוצע 240,000 חלקיקי פלסטיק משבעה סוגי פלסטיק – 90% ננו-פלסטיק.
חלקיקי הפלסטיק מגיעים גם דרך אכילת מוצרים מהחי אולי במיוחד דגים ופירות ים, אבל גם פרות לא מסננות פלסטיק.
המסלול השני הוא שאיפה, כאשר חלקיקי הפלסטיק הקטנים הללו נמצאים באוויר באופן נרחב, ממקורות כמו צמיגי רכב שנשחקים מהנסיעה, טקסטיל סינתטי (בגדים עשויים פוליאסטר), פירוק פסולת עיר ובית וגם דרך התנפצות גלי הים.
המסלול השלישי הוא דרך העור ותכשירים קוסמטיים, איפור, דיאודורנט, אפטר שייב, משחות שיניים, קרם הגנה ועוד.

למי שלא יודע, להלן כמה עובדות שידועות על פלסטיק:
נכון להיום מיוצרים 300-400 מיליון טונות של פלסטיק כל שנה.
אדם אוכל ושותה פלסטיק עם או בלי ידיעה כ-5 גרם בשבוע.
פלסטיק תמיד מגיע עם כימקלים מסוכנים נלווים כגון: ביספנולים, פתלטים, מעכבי בעירה, מתכות כבדות ו-PFAS.
גם מיחזור פלסטיק מזהם את העולם.
פלסטיק נמצא בכל מקום שחיפשו אותו בעולם ובגוף האדם.
פלסטיק איננו אינרטי כמו שחושבים.
אין דבר כזה פלסטיק בטוח!

במחקר שפורסם במרץ 24 בכתב העת The New England Journal of Medicine, חולים עם רובד בעורק הצוואר שבו התגלו מיקרו-פלסטיק וננו-פלסטיק היו בסיכון גבוה יותר למוות או לאירועים קרדיו-וסקולריים גדולים בהשוואה לאלו עם פלאק שבהם לא נמצאו חלקיקים.
זהו המחקר הראשון שהראה שחלקיקי פלסטיק נמצאים ברובדי אתרומה (הבסיס הפתולוגי לטרשת עורקים), אך הממצא החשוב ביותר הוא שהדבר היה קשור לסיכון גבוה מפי ארבעה לאירועים קרדיו-וסקולריים, אמר מחבר המחקר פרופ' לרפואה (סוכרת) Antonio Ceriello.

"אני מאמין שהוכחנו שפלסטיק הוא גורם סיכון חדש למחלות לב וכלי דם. ולמרות שפלסטיק אולי הקל על חיינו במובנים רבים, נראה שהמחיר שאנו משלמים עבורו הוא קיצור חיינו"

בניסוי השתתפו 304 מטופלים שעברו ניתוח להסרת רובד טרשתי ונבחנו על נוכחותם של מיקרו-פלסטיק וננו-פלסטיק. הבדיקה מצאה "חלקיקים זרים גלויים עם קצוות משוננים" בכמעט 60% מהחולים. כמויות מדידות של פוליאתילן ניילון, מיכלי מזון ושתייה, נמצאו ברקמות הפלאק של 150 אנשים במחקר. חלק מהדגימות הכילו גם כלור, המשמש לטיפול במי בריכות שחייה ובייצור של מאות מוצרי צריכה כמו נייר, צבעים, טקסטיל וחומרי הדברה. בדגימות מ-31 מטופלים נוספים היו כמויות מדידות של פוליוויניל כלוריד (PVC).
לאחר מעקב ממוצע של 34 חודשים, נמצא כי חולים שאותרו מיקרו-פלסטיק וננו-פלסטיק בתוך האתרומה היו בסיכון גבוה פי 4.5 לאירוע קצה ראשוני: אוטם שריר הלב או שבץ ומוות בהשוואה לאלו שבהם חומרים אלו לא התגלו.
Ceriello מציין שהמחקר אינו מוכיח סיבתיות, וגורמים מבלבלים אחרים שלא נמדדו יכלו לתרום לממצאים. עם זאת, הוא הוסיף כי גורמי סיכון חשובים רבים כגון סוכרת, יתר לחץ דם ודיסליפידמיה נשלטו. כמו כן הם מצאו השפעה גדולה ויש הרבה ספרות שתומכת בכך. ידוע שחלקיקי פלסטיק יכולים לחדור לתאים ולפעול ברמת המיטוכונדריה להגדלת הרדיקלים החופשיים. לייצר וליצור דלקת כרונית שהיא הבסיס לטרשת עורקים.
כמו כן קשה לדמיין שהגורמים המבלבלים שלא נמדדו יכולים להוות יחס סיכון של 4.5 ולעלייה גדולה ומדאיגה של מחלות הלב תוך 3 שנים בלבד.

Ceriello תורם מידע מעניין נוסף. כל החולים המעורבים היו בסיכון גבוה לאירועים קרדיו-וסקולריים והם טופלו בסטטינים ונוגדי קרישה, כך שהקשר בין נוכחות חלקיקי פלסטיק בפלאק ואירועים קרדיו-וסקולריים נראה בנוסף לטיפול המניעתי.
(*** לי זה דווקא נראה שהטיפול התרופתי לא כזה מונע, היו אמורים להיות עורקים ללא פלאק. אבל הם תמיד יכולים להגיד ש"ללא הטיפול המונע זה היה הרבה יותר גרוע").

"יש רק גישה אחת לטיפול בסוגיה זו, והיא להפחית את כמות הפלסטיק בסביבה"

זו צריכה להיות קריאת השכמה. זה אומר לנו שאנחנו צריכים לדאוג לגבי כמות הפלסטיק בסביבה שלנו – זה משפיע עלינו עכשיו!
https://edition.cnn.com/2024/03/06/health/nanoplastics-heart-attack-study-wellness/index.html
https://www.medscape.com/viewarticle/plastic-particles-carotid-plaques-linked-cv-events-2024a10004ge?form=fpf

*** תוספת ספטמבר 25
מחקר סקירה פורסם בספטמבר 25 בכתב העת Cardiovascular Research, מאת אותה קבוצת חוקרים, מעמיק ומחזק את ההבנה שלנו לגבי הקשר המדאיג בין חלקיקי פלסטיק זעירים (מיקרו- וננו-פלסטיק – MPs ו-NPs) לבין מחלות לב וכלי דם.

החוקרים מציינים את הדברים הבאים:

  • נוכחות בכל מקום: פלסטיק, שנחשב בעבר לחומר מהפכני, הפך למזהם בכל מקום, מתפרק לחלקיקים זעירים אלה שחודרים למערכות אקולוגיות, לשרשרת המזון, ולבסוף לגוף האדם.
  • נמצאים ברקמות אדם: מחקרים עדכניים מראים נוכחות נרחבת של מיקרו וננו-פלסטיק ברקמות אנושיות שונות, כולל הדם, השליה, המוח, הריאות, הכבד ובתוך רובדי טרשת העורקים (אתרומה).
  • עדויות קליניות ראשונות: הנתונים שלהם סיפקו את העדות הקלינית הראשונה לכך שחלקיקים אלו מצטברים בפלאק טרשתי, וכי הצטברות זו קשורה לסיכון מוגבר לאירועים קרדיו-וסקולריים חמורים. ספציפית, בחולים שעברו ניתוח בעורק הצוואר, אלה שאותרו אצלם חלקיקי פלסטיק בפלאק הראו סיכון גבוה פי 4.5 לאירועים לבביים או מוחיים בהשוואה לאלו ללא חלקיקים.
  • השפעות ביולוגיות ישירות: מעבר לכך, המחקרים הקודמים (מודלים פרה-קליניים) כבר הראו כי חלקיקי פלסטיק מקדמים תהליכים כמו דלקת, פגיעה בתפקוד כלי הדם, עקה חמצונית (oxidative stress) ומוות תאים בכלי הדם. כל אלה הם תהליכים התורמים להתפתחות טרשת עורקים ולקידום אירועים לבביים/מוחיים.
  • נשאים של חומרים רעילים: חלקיקי הפלסטיק עשויים לשמש גם כנשאים לחומרים רעילים אחרים, כמו מתכות כבדות, חומרי הדברה וקוטלי עשבים, שיכולים גם הם לפגוע במערכת הלב וכלי הדם.

ממצאים אלה פותחים שאלות מחקריות וקליניות דחופות. הם מאתגרים את התפיסה המסורתית של טרשת עורקים על ידי הצגת גורם סיכון סביבתי חדש, ומעלים שאלות יסודיות לגבי מניעה, אבחון וטיפול.
החוקרים טוענים שיש צורך להרחיב את המיקוד של רפואת הלב לכלול תחום חדש של "קרדיולוגיה סביבתית", בדומה להבנה כי זיהום אוויר (PM2.5) שכבר מזמן נקשר לתמותה קרדיו-וסקולרית.

החוקרים מציינים שלמרות שקשה להוכיח סיבתיות ישירה בבני אדם, חלקיקי הפלסטיק אינם רק "עומדים מהצד", אלא תורמים באופן פעיל לפלאק ו/או לערעור היציבות שלו, עקב השפעותיהם הדלקתיות והמזיקות על כלי הדם.

החוקרים מדגישים שבהינתן הנפוצות של פלסטיק, הטיפול בהשפעתו על הלב וכלי הדם דורש גישה כפולה: צמצום זיהום הפלסטיק בסביבה ובגוף. על ידי צמצום מהותי של ייצור הפלסטיק והזיהום, למרות שהם מציינים שהמגמות הנוכחיות אינן אופטימיות.
ולכן ככל הנראה הטיפול הנפוץ (סטטינים) יציעו רק הגנה חלקית. וייתכן ותידרש גישה רדיקלית יותר שתכלול הוצאת חלקיקי פלסטיק מהגוף, למשל על ידי הגברת הפרשתם דרך מערכת העיכול (סיבים תזונתיים, פרוביוטיקה).

לטיפול ומניעה בטרשת עורקים היכנסו.
לטיפול ומניעה בשבץ היכנסו.

ייתכן שלא ניתן להימנע ממוצרי פלסטיק לחלוטין, בשלב הזה של העולם. כן אפשר להתחיל לייצר שקיות ומיכלי פלסטיק מצמח הקנבאס.
ועד אז להפסיק עם כלי פלסטיק חד פעמיים שמהווים כ-40% מכלל הפלסטיק המיוצר בעולם ולמען האמת ניתן גם להחליף את המוצרים הרב פעמיים. יש היום להשיג כוסות, צלחות, סכום, בקבוקים מנירוסטה לכל מי שרוצה לצאת החוצה לפיקניק או מסיבה!

  • עקרונות להמנעות מירבית מחומרים אלה במיוחד בהריון, הנקה וילדות:
    • הנקה תמיד עדיפה על בקבוקים. אם בקבוק אז סיליקון 100% איכות מזון/רפואי.
    • שימוש במוצרים אורגניים/אקולוגיים מפוקחים (מזון, טיפוח, בישום, קוסמטיקה, ניקוי).
    • סננו את מי הברז (פילטרים מתחת לכיור). וכשיוצאים מהבית לקחת בבקבוקי נירוסטה.
    • להחליף מיכלי אחסון בזכוכית, חרס, נירוסטה, עץ/במבוק/קרטון. בהתאם למוצר.
    • להשתמש בביגוד ואריגים מכותנה, פשתן וקנבאס. להמנע מאריגים דוחי מים ושמן.
    • להשתמש בצעצועים מעץ, כותנה, סיליקון (איכות מזון/רפואי). אפשר ליצור צעצועים לבד.
    • לאפסן בשקיות בד/נייר את המוצרים שמגיעים עטופים בשקית.
    • המנעו מכוסות חד פעמיים במיוחד לשתיה חמה.
    • לעבור למברשות שיניים מבמבוק.
  • כדי לצמצם נזקים ולעזור לגוף להיפתר מהם:

לא נעשה זאת אז הייצור רק ילך ויגדל. ואם נמשיך במגמה הנוכחית הייצור העולמי של פלסטיק צפוי להכפיל את עצמו עד 2040 ולשלש אותו עד 2060.

היי לך.. אני משקיע שעות רבות כל יום באיתור ותרגום מאמרים כדי לספק לכולם את המידע העדכני ביותר, לבריאות טובה בדרך הטבע. וכדי שאוכל להמשיך לספק את המידע ולתחזק את האתר. כל תרומה, גדולה או קטנה תהיה לעזר רב. לתרומה נוחה ופשוטה דרך Pay Pal.

כדי להתעדכן ראשונים מוזמנים להזין דוא"ל למטה


תגובות

כתיבת תגובה

קטגוריות A:B/ א-ב