שילוב שעועית 'נייבי' בתזונה של ניצולי סרטן המעי הגס (CRC) מכיל פוטנציאל להשפיע לטובה הן על בריאות המעיים והן על בריאות המארח על ידי וויסות סמנים הקשורים להשמנה ומחלות מעי, על פי מחקר של אוניברסיטת MD Anderson Cancer Center שבטקסס.
הממצאים שפורסמו בנובמבר 23 בכתב העת eBIOMedicine, ממשפחת כתבי העת The Lancet, חשפו כי משתתפי ניסוי BE GONE שהוסיפו כוס שעועית מדי יום לארוחות הרגילות שלהם ראו שינויים חיוביים במיקרוביום המעי שלהם, הקשור למניעת סרטן ולשיפור תוצאות הטיפול. השינויים כללו עלייה במגוון אלפא של החיידקים המועילים (Faecalibacterium, Eubacterium ו-Bifidobacterium) וירידה בחיידקים פתוגניים, או אופורטוניסטיים.

החוקרים מציינים שהתבוננות בשינוי במגוון המיקרוביום עם התערבות בתזונה בלבד היא נדירה, ומחקר זה מדגיש את היכולת של מזון פרה-ביוטי זמין לחולל שינויים כאלה. במהלך שמונה השבועות, חל שיפור בבריאות המעיים של המשתתפים, המסומן על ידי עלייה בחיידקים מועילים, מה שמרחיק את החיידקים המזיקים.
החוקרים מסבירים שהשמנת יתר, תזונה לקויה או בעיות במערכת העיכול עלולים לגרום להפרעות באיזון המיקרוביאלי התקין של האדם. עבור אנשים שעברו או יש להם CRC, שינויים אלה גורמים לדלקת ויכולים להשפיע על ההישרדות. גם לאחר טיפול בסרטן או הסרת פוליפים טרום סרטניים, תזונה לקויה ומיקרוביום מעיים לא מאוזן עלולות להיות השפעות שליליות על מאמצי המניעה הן למחלות לב וכלי דם והן לסרטן.
שעועית, במיוחד שעועית לבנה/ לבנה קטנה, מלאה בסיבים תומכים במעיים, חומצות אמינו וחומרים מזינים אחרים, שיכולים לעזור לחיידקים המועילים במעי הגס לפרוח, לתמוך בבריאות החיסונית ולוויסות דלקת, מסביר. למרות היותם נגישים וחסכוניים, הקטניות נמנעות לעתים קרובות על ידי אנשים עקב תופעות לוואי קלות או חריפות של מערכת העיכול, אשר ניתן להפחית על ידי הכנה נכונה וצריכה עקבית.

הניסוי האקראי BE GONE עקב אחר 48 גברים ונשים מעל גיל 30 שעמדו עם השמנה ובעלי היסטוריה של נגעי מעיים הכוללים חולים עם היסטוריה של CRC (75%) ו/או פוליפים טרום סרטניים בסיכון גבוה של המעי הגס או פי הטבעת שזוהו בקולונוסקופיה.
המשתתפים חולקו ל-2 קבוצות אקראיות שבמשך שמונה שבועות, קבוצת הביקורת המשיכה את התזונה הרגילה שלהם והקבוצה השניה (הניסוי) הוסיפו כוס יומית של שעועית לבנה אורגנית שבושלה (מפחית).
המטופלים יכלו לבחור ולהכין את ארוחותיהם בעצמם, תוך מעקב וייעוץ צמודים של דיאטנית המחקר. מדי ארבעה שבועות, המשתתפים סיפקו דגימות צואה ודם בצום כדי להעריך שינויים במיקרוביום של המעי, כמו גם מטבוליטים וסמנים של המארח. המשתתפים נחשבו לדבקים אם צרכו לפחות 80% מהשעועית במהלך תקופת ההתערבות ופעלו לפי המשטר שנקבע לפחות חמישה ימים בשבוע. המגבלות של מחקר זה כללו סלידה של חלק מהמשתתפים מצריכה מתמדת של שעועית נייב. עם זאת לא דווחו תופעות לוואי חמורות.

החוקרים מסכמים שנראה שהשעועית לא מעוררת דלקת במעיים או משפיעה ברצינות על הרגלי היציאות, וזה חיוני עבור ניצולי וחולי CRC. עם זאת, ברגע שהמשתתפים הפסיקו לאכול את השעועית, ההשפעות החיוביות דעכו במהירות, והדגישו את הצורך לחנך את המטופלים כיצד לשמור על הרגלים בריאים.

המחקר מדגיש את התפקיד הטיפולי של מזונות עשירים בפרה-ביוטיקה באופן טבעי, תוך שימת דגש נוסף על הצורך בהתאמות תזונתיות עקביות ובר-קיימא לחולי סרטן בסיכון גבוה. בשלבים הבאים, החוקרים יתמקדו במגוון רחב יותר של מזונות פרה-ביוטיים וכיצד שינויים במיקרוביום משפיעים על חולים העוברים אימונותרפיה.

אנשים בסיכון גנטי גבוה לסרטן המעי הגס מפיקים יותר מהשינויים המיטיבים באורח חייהם.

איך שומרים על מיקרוביום מגוון ובריא?
תזונה מגוונת מבוססת צומח[1] (כל הצבעים, כל הטעמים, כל המרקמים), כל המשפחות (פירות וירקות עם קליפה, דגנים מלאים, קטניות, אגוזים, שקדים, זרעים ונבטים ומונבטים) וגם בתוך המשפחות לגוון לדוגמה: ירוקים זה לא רק חסה ופטרוזיליה. זה גם מנגולד, רוקט, רוקולה, תרד, סלרי, בזיליקום, נענע ועוד ועוד. עדשים זה גם ירוק, צהוב, כתום, חום, שחור, קטניות יש עשרות סוגים. כאשר יש סייג אחד. מה שלא עושה טוב. מורידים!
דרכים נוספות לקבל לחיזוק החיידקים הטובים: סיבים תזונתיים, עמילנים עמידים ומזון מותסס: כרוב כבוש (sauerkraut)[1], קימצ'י (קוראני), טמפה (אינדונזי), נאטו ומיסו (יפני), משקה קומבוצ'ה. וכמובן התססת פירות וירקות ביתית. והמדריך הבא לדעתי הוא השלם ביותר חלק 1, חלק 2. ישנה גם הדרכה דרך סרטונים אחרי הרשמה כאן.
במקביל להמנע ממגע וצריכה של:
תרופות המשנות לרעה את הרכב המיקרוביום במיוחד אנטיביוטיקה, אבל גם נוגדות חומציות (PPI), מטפורמין, לקסטיבים, תרופות נוגדות דיכאון (SSRI), סטרואידים ונוגדי דלקת שאינם סטרואידים.
חומרי חיטוי (אנטיבקטריאליים) המכילים למשל טריקלוזן.
תכשירים המכילים משבשי אותות אנדוקריניים כגון פתלאטים ו'חומרים אורגניים מופלרים, PFAS, BPA, מעכבי בעירה, מזונות מרוססים[2][3] ואולי במיוחד גלייפוסט. וגם פלסטיק.
מזון מעובד[2][3][4][5]/ ומזון מסוכר.

*** תוספת מאי 24
beans זה לא רק שעועית. זו מילה המייצגת את מגוון הקטניות הקיימות. הם מזון פונקציונלי נפלא.

הזרעים שמגיעים לרשתות השיווק מגיעים מיובשים ולכן יש להשרות אותם במים למספר שעות תלוי בזן. ולבשל אותם. טכניקה אחרת, שאני מאוד אוהב זה להנביט אותם כי אז הם הופכים למזון פונקציונלי עתיר רכיבים תזונתיים מעבר לרמות החלבון היפות שלהם. אם זה ויטמינים, מינרלים ונוגדי חמצון. והזמינות הביולוגית אחרי הנבטה עולה בעשרות מונים.

מחקר שפורסם במאי 24 בכתב העת Frontiers in Nutrition מציג את היתרונות והחשיבות של שימוש בקטניות הן מבחינת האקולוגיה וחקלאות ברת קיימא והן מבחינת הבריאות הכללית.
החוקרים מציינים שקטניות הן מקור מצוין לוויטמינים מקבוצת B, כגון חומצה פולית, תיאמין וריבופלבין, וויטמין סי. כמו גם מינרלים, כולל אשלגן, סידן, מגנזיום, אבץ, נחושת וברזל וסיבים תזונתיים . יתר על כן, קטניות עשירות בחומצה לינולאית ואולאית, ובתרכובות ביו-אקטיביות בעלות תכונות מועילות פונקציונליות.

קטניות הן גם מקור מצוין לחלבון (20-45% ממשקלן) אמנם אינו מלא אבל ניתן להשלים חסר זה על ידי שילוב עם דגנים מלאים.

החוקרים מציגים ראיות מדעיות שתומכות ביתרונות הבריאותיים של צריכת תזונה צמחית והגדלת צריכת הקטניות: תורמות להפחתת הסיכון לתמותה בשל יתרונותיהן כנגד מחלות כרוניות מרכזיות: השמנת יתר, סוכרת, מחלות לב וכלי דם וסוגים מסוימים של סרטן. קטניות באופן כללי יכולות להפחית את הסיכון למחלות לב וכלי דם באמצעות שיפורים בלחץ הדם, פרופיל השומנים, דלקות, חילוף החומרים של הסוכר בדם ומשקל הגוף, ומציעות פתרון מבוסס מזון להפחתת הסיכון לפתח סוכרת מסוג 2, בשל יכולתן למתן את רמות הסוכר בדם לאחר הארוחות, לשפר את הרגישות לאינסולין ואת השליטה הגליקמית.

חלק מהיתרונות הבריאותיים של קטניות ניתן לייחס גם לכמות השומן הנמוכה, ולנוכחות של פחמימות מורכבות שונות: עמילן עמיד, מיצלולוז, אוליגוסכרידים, ליגנין וסיבים תזונתיים מסיסים. כאשר הפחמימות הלא ניתנות לעיכול של קטניות מגיעות למעי הגס, שם הן משמשות כ"פרה-ביוטיקה" עבור החיידקים המועילים השוכנים שם. התסיסה החיידקית מובילה להיווצרות חומצות שומן קצרות שרשרת (SCFA) שיכולות לשפר את בריאות המעי הגס על ידי קידום מיקרוביום מעיים מועיל והפחתת הסיכון לסרטן המעי הגס – בדיוק כפי המוצג במאמר הראשון שלמעלה.
החוקריםמוסיפים שהפחמימות, החלבונים והסיבים מתעכלים לאט מקטניות ולכן הם יכולים להגביר את תחושת השובע ולכן להפחית את הסיכון להשמנת יתר כפי המוצג במחקרים רבים.

היי לך.. אני משקיע שעות רבות כל יום באיתור ותרגום מאמרים כדי לספק לכולם את המידע העדכני ביותר, לבריאות טובה בדרך הטבע. וכדי שאוכל להמשיך לספק את המידע ולתחזק את האתר. כל תרומה, גדולה או קטנה תהיה לעזר רב. לתרומה נוחה ופשוטה דרך Pay Pal.

כדי להתעדכן ראשונים מוזמנים להזין דוא"ל למטה


תגובות

כתיבת תגובה

קטגוריות A:B/ א-ב