מערכת העיכול היא האדמה של כל חלקי ואיברי הגוף. היא ההזנה והיא גם קו ראשון של מערכת החיסון באתגרים הסביבתיים. כל מה שנכנס לנו לפה הוא קריטי לבריאות שלנו אם לחיוב (פירות וירקות, אגוזים, שקדים, גרעינים, דגנם מלאים, קטניות ויתר זרעים) ואם לשלילה (מעובדים, מסוכרים, מרוססים, מהונדסים). אחד הגורמים המהותיים ביותר לשלמות הזו ולאספקטים הבריאותיים הם החיידקים הנמצאים לאורך כל מערכת העיכול. החל מחלל הפה ועד לפי הטבעת. הם הולכים יד ביד עם מה שנכנס לנו לפה.
המיקרוביום, כבר ידוע, משתתף בהמון תהליכים בגוף ובמגוון מערכות ומנגנונים, כאשר העיקריות הן: מערכת חיסון; מחלות מטבוליות; מערכת העצבים ההיקפית, המוח/ גוף-נפש ומחלות לב וכלי דם.
פרביוטיקה (משפחה של סיבים תזונתיים שאינם ניתנים לעיכול), משמשת לטיפוח התיישבות של חיידקים מועילים במעיים, כלומר הם תומכים בבריאות המעיים על ידי קידום הצמיחה והפעילות של חיידקי מעיים מועילים.
הסיבים הפרהביוטיים הנחקרים ביותר הם: אינולין, פרוקטואוליגוסכרידים (FOS) הנמצאים במזונות שמקורם בצמחים כמו בצל, שום, כרישה, אספרגוס, ארטישוק ירושלמי ורגיל, חיטה, שיפון ובננות ובריכוז גבוה במיוחד בשורש העולש. גלקטואוליגוסכרידים (GOS) מקורם בעיקר בקטניות ובירקות שורש).
לאחרונה החלו לחקור יותר גם אוליגוסכרידים שבחלב אם (HMOs).
מדענים מהמרכז הרפואי של אוניברסיטת Leipzig, מכון Max Planck למדעי הקוגניציה והמוח ומרכז Helmholtz לחקר הסביבה חקרו האם וכיצד סיבים תזונתיים יכולים להשפיע הן על הרכב חיידקי המעי והן על אותות התגמול במוח ועל קבלת החלטות הקשורות למזון.
המחקר שפורסם באוקטובר 23 בכתב העת Gut מצביע על כך שצריכת פרה-ביוטיקה תזונתית במינון גבוה מובילה להפחתה בהפעלת המוח הקשורה לתגמול בתגובה לגירויים למזונות עתירי קלוריות.
The results suggest a potential link between gut health and brain function, in this case food decision-making
למחקר נבחרו 59 מבוגרים צעירים עד גיל העמידה עם עודף משקל שהקפידו על תזונה מערבית אומניבורית (אוכלי כל).
המשתתפים צרכו 30 גרם אינולין, פרה-ביוטיקה משורש עולש, מדי יום במשך 14 ימים.
במהלך הדמיית MRI פונקציונלית, הראו למשתתפים תמונות של מזון ושאלו כמה הם רוצים לאכול את הארוחות המתוארות. בעקבות ניסוי ה-MRI, הם קיבלו את המנה בעלת הדירוג הגבוה ביותר והתבקשו לצרוך אותה.
בדיקת ה-MRI חזרה על עצמה בארבע נקודות זמן, לפני ואחרי מתן פרה-ביוטיקה ולפני ואחרי שלב הפלצבו בו המשתתפים קיבלו את אותה התזונה ללא בפרה-ביוטיקה.
כמו כן נמדדו הורמונים במערכת העיכול, פרופיל סוכרים ושומנים וסמנים דלקתיים בבדיקות דם. בדיקות צואה בחנו את הרכב המיקרוביום וערכים של חומצות שומן קצרות שרשרת (SCFA).
המחקר הראה שבשלב של הסיבים היתה הפעלה פחותה של אזורים במוח הקשורים לתגמול כאשר למשתתפים הציגו מזונות עתירי קלוריות. השפעה זו לוותה בשינוי בהרכב חיידקי המעי.
החוקרים מציינים שהממצאים, שנגזרו מההדמייה, ריצוף חיידקי המעיים וניתוחים משולבים של מסלולים מטבוליים פוטנציאליים, מצביעים על כך ששינויים מיקרוביאליים פונקציונליים עשויים לעמוד בבסיס התגובה המוחית המשתנה כלפי מזון עתיר קלוריות. כלומר יש להם השפעה גם הבחירה של מה אנו אוכלים וזה יכול להיות אפקטיבי אולי במיוחד אצל אנשים עם כמיהה למזונות עתירי קלוריות (ג'אנק).
כמובן שדרושים מחקרים נוספים כדי לחקור האם טיפולים שמשנים את המיקרוביום יכולים לפתוח אפיקים חדשים לגישות פחות פולשניות למניעה וטיפול בהשמנה. החוקרים מוסיפים שהבנה טובה יותר של המנגנונים הבסיסיים של ציר המיקרוביום-מוח יכולה לסייע בפיתוח אסטרטגיות חדשות המקדמות הרגלי אכילה בריאים יותר אצל אנשים בסיכון.
מחקר המשך מתנהל כעת, הבוחן את ההשפעות של מתן פרה-ביוטיקה ארוך טווח במינון גבוה במשך שישה חודשים על התנהגות אכילה, תפקוד המוח ומשקל הגוף אצל אנשים החיים עם עודף משקל והשמנה.
למידע נוסף על השמנה ודרכים למנוע ולטפל היכנסו.
היי לך.. אני משקיע שעות רבות כל יום באיתור ותרגום מאמרים כדי לספק לכולם את המידע העדכני ביותר, לבריאות טובה בדרך הטבע. וכדי שאוכל להמשיך לספק את המידע ולתחזק את האתר. כל תרומה, גדולה או קטנה תהיה לעזר רב. לתרומה נוחה ופשוטה דרך Pay Pal.
כדי להתעדכן ראשונים מוזמנים להזין דוא"ל למטה
superfoodvegan.co.il 
כתיבת תגובה