איך קקאו יכול לתרום לבריאות מחסום המעי?

מחסום המעי הוא מבנה רב-שכבתי וסלקטיבי המאפשר ספיגת חומרי הזנה מהמעי מצד אחדומגביל את כניסתם של רעלים, פתוגנים ואנטיגנים לזרם הדם.
ישנם מספר גורמים ידועים (תזונה מעובדת/מסוכרת, תרופות, ועוד מזהמים סביבתיים), המייצרים עקה חמצונית והמשפיעים על מחסום המעי ומעוררים חדירות מעיים.

פעילות גופנית בעצימות נמוכה עד בינונית משפיעה בצורה חיובית על מערכת העיכול^[1]. הוכח כי פעילות גופנית ואימונים נמרצים מעוררים חדירות מעיים^[2][3]. למרות שאסטרטגיות תזונה מתאימות עוזרות להפחית את חדירות המעיים הנגרמת על ידי פעילות גופנית, ההשפעה של נוגדי חמצון כגון פוליפנולים על חדירות המעיים אינה נחקרת ביסודיות.

במחקר אקראי מבוקר שפורסם בספטמבר 23 בכתב העת Nutrients Journal, חוקרים מאיטליה חקרו את ההשפעה של הפוליפנולים של קקאו על חדירות המעיים הנגרמת על ידי פעילות גופנית אינטנסיבית בספורטאי כדורגל עילית.
משתתפי המחקר כללו 24 שחקני כדורגל עילית בגיל ממוצע של 17.2 (± 0.7), שעברו אימונים אינטנסיביים רגילים ו-23 ספורטאים חובבים בגיל ממוצע של 30.2 (± 4.6) שנים שעסקו בספורט מעורב מלבד כדורגל.
שלב החקירה הראשון היה מחקר חתך שבו הושוותה שלמות מחסום המעי בין שתי הקבוצות באמצעות שלושה סמנים ביולוגיים בדם ( ליפופוליסכרידים, זונולין ואוקלודין). הרמות שלהם נקבעו בקו הבסיס וביום 30.
בשלב השני, 24 ספורטאי העילית חולקו באקראי וקיבלו במשך 30 יום 40 גרם שוקולד מריר מדי יום ותזונה רגילה. קבוצת הביקורת צרכה רק תזונה רגילה.
טבליות השוקולד המריר הכילו יותר מ-85% מוצקי קקאו.
הם הכילו פוליפנולים בריכוז של 799 מיקרוגרם.

כדי להבין יותר כיצד פוליפנולים שמקורם בקקאו משפיעים קלינית על חדירות המעיים, נערכו גם מחקרים חוץ גופיים. תאי מעיים אנושיים טופלו עם פוליפנולים שמקורם בקקאו במשך שעה לפני גירוי עם ליפופוליסכרידים שמקורם ב-E.coli.
כדי להעריך נזק מחסום, זונולין נמדד בבשיטה שנקראת conditioned media, ביטוי אוקלודין זוהה באמצעות תספיג חלבון (Western blot). עקה חמצונית נקבעה על ידי מדידת הריכוז של sNOX2-dp ו-H202.
במחקר נצפו סמני חדירות מעיים גבוהים יותר באופן מובהק אצל ספורטאי העילית. נמצא גם מתאם חיובי לרמות ליפופוליסכרידים, זונולין ואוקלודין. עם זאת, בספורטאי העילית שצרכו שוקולד מריר, לא נצפה הבדל משמעותי ברמות הסמנים הללו ביום 30 לעומת קו הבסיס. יתרה מכך בקבוצה שצרכה שוקולד נצפו ערכים נמוכים משמעותית של הסמנים המעידים על חדירות יתר במעי, בהשוואה לקבוצה שלא צרכה שוקולד.

בשלב האחרון (in vitro) של המחקר, נמצא שגירוי ליפופוליסכרידים גורם לשיבוש מחסום בתאי מעי על ידי רמות זונולין מוגברות בהשוואה לתאים לא מטופלים. מה שהפחית גם את הביטוי של אנזים הנקרא 'אוקלודין' שמשתתף במניעת חדירות מחסום המעי.
עם זאת, טיפול מקדים של התאים עם פוליפנולים שמקורם בקקאו הראה שיקום של נזקי המחסום, כפי שצוין על ידי רמות מופחתות של זונולין והגברת ביטוי אוקלודין. יתרה מכך, טיפול בתאים בפוליפנולים נמצא כמפחית עקה חמצונית, עם רמות מופחתות של sNOX2-dp ו- H2O2.

קקאו נחשב גם למזון פרהביוטי = חיזוק המיקרוביום
למשל על פי מחקר שפורסם בינואר 22 בכתב העת Journal of Nutritional Biochemistry, המיקרוביום של המעי הרוויח מאכילת שוקולד מריר. צריכת השוקולד הגדילה את רמות החיידק Blauti obeum שנמצא בשפע רב יותר במיקרוביום מעיים של אנשים בריאים. אוכלוסייה זו הוכחה כמפחיתה דלקת, מחזירה את חילוף החומרים למצב בריא יותר ומדיפה אורגניזמים פתוגניים שמנסים לפלוש לגוף האדם.
מחקרים נוספים המראים קשר מיקרוביומי [1][2][3][4].

למידע נוסף על קקאו וסגולותיו היכנסו.

כדי להתעדכן ראשונים מוזמנים להזין דוא"ל למטה