עד כמה אנחנו יכולים להעריך את החוזק של מערכת החיסון שלנו?

התשובה היא שאנחנו מפתיעים לטובה בזה!

המאמר הזה מכיל תובנות על הקשר בין מערכת החיסון שלנו למוח/ מחשבות ויש גם סאבטקסט לגבי הזריקות המכונות חיסון.

פרט לחמשת החושים הבסיסיים המוכרים לנו (ראייה, שמיעה, טעם, ריח ומישוש) ישנוֹ חוש נוסף – אִינְטֵרוֹסֶפְּצִיָה.
זהו התהליך של חישת אותות מהגוף כמו קצב לב, נשימה, רעב, או צורך ללכת לשירותים.
אנחנו לא שמים לב לאותות האלה כל הזמן, יותר במצבים של פחד או התרגשות גדולה כשהלב פועם בחוזקה. ואז חלקים במוח עוקבים אחרי האותות הללו כדי לשמור על תפקוד תקין של הגוף, ולהודיע כשמשהו משתנה.
עוד דוגמה, כשהמוח שם לב שכמוּת הנוזלים נמוכה, הוא יגרום להרגיש צמאים כדי שנשתה. וכשחם לנו הוא יגרום לזיעה. זה חלק מההומאסטזיס (איזון) של הגוף/מוח.

מערכת החיסון שומרת על איזון המיקרוביום – התפקיד של נוגדני IgA.
השפעת פלצבו על כאב בראי המוח.

האותות עוברים דרך אזורים דומים במוח. בעיקר באיזור שנקרא תָּלָמוּס. אחד מאזורי המפתח שאליו נשלח מידע הוא האִינְסוּלָה

מחקר של ד"ר Stephanie Dimitroff, פסיכולוגית מאוניברסיטת Konstanz, שבו השתתפו 166 אנשים בין הגילאים 18-59, בדק כיצד אנשים שקיבלו את הזריקות לקורונה העריכו את עוצמת התגובה החיסונית שלהם. התוצאות פורסמו במהדורת ספטמבר 23 בכתב העת Biological Psychology.
ההערכות העצמיות של המשתתפים הושוו למספר האמיתי של נוגדנים בדמם.
ומה הייתה התוצאה?
באופן כללי, התחזיות של המשתתפים תאמו בצורה מפתיעה את רמות הנוגדנים שלהם. קשר זה היה חזק במיוחד כאשר התגובה החיסונית לזריקה הייתה חלשה, כלומר הגוף לא היה מוגן מספיק.

ד"ר Stephanie Dimitroff , שחוקרת את הקשר בין המוח למערכת החיסון אומרת: "תקשיבו לגוף שלכם". ומוסיפה שהתפיסות העצמיות של המטופלים מספקות רמזים חשובים לגבי מצב בריאותם לכן רופאים צריכים להקשיב להם יותר.
ד"ר סטפני מסבירה שלכולנו יש תחושה לגבי הגוף שלנו והאם אנחנו מרגישים טוב, חולים או פצועים. החלק שבמוח שלנו, שנקרא אינסולה, מקבל מידע מהגוף ונותן לנו רושם בסיסי על מצבו. עד כה, ההנחה הייתה שהרושם הזה הוא כללי למדי. עם זאת, המחקר הנוכחי מציע שהמוח שלנו יכול לתפוס את מצב הגוף בצורה ספציפית יותר ממה שחשבו בעבר.

האם ייתכן שהמוח שלנו יכול להעריך את מצב המערכת החיסונית שלנו?
כמובן, אמנם המוח שלנו לא סופר נוגדנים. אבל המערכת החיסונית שלנו קשורה באופן מהותי למערכת העצבים המרכזית. מערכת החיסון מווסתת באמצעות החיבור הזה. וגם המוח שלנו מקבל מידע ממערכת החיסון.
תקשורת זו בין מערכת החיסון למערכת העצבים המרכזית היא המפתח לתחושת הרווחה או המחלה שלנו. למשל כשאנחנו מרגישים ברע, יש לנו הצטננות, התחושה הזו נגרמת בצורה די משמעותית מהתקשורת של מערכת החיסון עם מערכת העצבים המרכזית. המוח מקבל אותות שמשהו לא בסדר בגוף וגורם לתחושת המחלה כתוצאה מכך.
אותה זרימת מידע בין מערכת החיסון למערכת העצבים יכולה בדרך כלל להתרחש גם כאשר הגוף אינו חולה. זה אומר שיכול להיות שתהליך התקשורת הזה נותן לנו רושם של המערכת החיסונית שלנו גם כשאנחנו בריאים. והמחקר הנוכחי חוקר האם זה אכן המקרה.
לאחר שקיבלו המשתתפים את הזריקות לקורונה, המשתתפים במחקר הצליחו להעריך בצורה מפתיעה באיזו עוצמה מערכת החיסון שלהם ממוקמת להילחם במחלה המתאימה. זה היה נכון במיוחד עבור אנשים שפיתחו רק מעט נוגדנים. למעשה, ל-71% מהמשתתפים שלא הרגישו מוגנים היטב לאחר החיסון הייתה גם תגובה חיסונית מתחת לממוצע. הממצא הבולט ביותר שלנו הוא שאלו שחשו שלא ייצרו רמות גבוהות של נוגדנים לאחר החיסון היו נכונים לרוב בהערכתם.
לעומת זאת, משתתפים שהעריכו את התגובה החיסונית שלהם כטובה לא תמיד צדקו. עם זאת, כל אלה שהיתה להם תגובה חיסונית חזקה במיוחד דיווחו גם על תחושת הגנה טובה.
עבור ד"ר סטפני עדיין מוקדם מדי להסיק מסקנות סופיות. היא מציעה סיבות אפשריות, כולל אפקט הפלצבו. הסיבה לכך היא שהתקשורת בין המוח למערכת החיסון פועלת בשני הכיוונים. האותות מהמוח שלנו יכולים אפוא להשפיע גם על מערכת החיסון שלנו. אנשים המאמינים בתוקף בחיסון או שהם בעצם אופטימיים יכולים לפיכך למעשה לפתח הגנה חיסונית טובה יותר וגם להרגיש מוגנים יותר. לכן יתכן שהאמונה ביעילותו של חיסון היא שמשפרת את יעילותו, וזה יכול גם להסביר את הדיוק הגבוה של ההערכות העצמיות.

מתח/סטרס מאיץ את ההזדקנות של מערכת החיסון.
אופטימיות ופלצבו – פסימיות ונוצבו.
פלצבו – תרופת איןבו שיש בו המון.

ד"ר סטפני מסכמת שהתוצאות מצביעות על כך שסביר מאוד שלאנשים יש יכולת אמיתית להעריך את בריאותם. עם זאת, לא ניתן לשלול שיש שילוב של השפעות במשחק, כולל אפקט הפלצבו ו/או תחושות אופטימיות.

זה המוח והתחושות שלנו או הזריקה?

חיסונים – חובת ההוכחה על מי.

כדי להתעדכן ראשונים מוזמנים להזין דוא"ל למטה