האם חיידקי מעי ופרוביוטיקה יכולים להיות הפתרון לרעילות הנגרמת מפלסטיק ורכיבים נלווים

השימוש העולמי בפלסטיק גדל מדי שנה. פלסטיק זוהה ברוב הקטגוריות של מזון נצרך, מי שתייה וצואה אנושית. חלקיקי פלסטיק יכולים גם לעבור מאדמה לתוך מארג המזון. יתרה מכך, מיקרו וננו-פלסטיק נישאים באוויר ונמצאו כגורמים לסכנות בריאותיות לאדם לאורך דרכי הנשימה, מגירוי ועד להופעת סרטן עם חשיפה כרונית.
חלקיקים אלה, כאמור, עושים את דרכם יותר ויותר בשרשרת המזון ונספגים דרך המעיים והם עלולים להיות רעילים לבני אדם. השפעות שליליות כגון הפרעות בפלורת המעיים האף והריאות כלומר ירידה במגוון החיידקים המועילים ובעלייה במינים פרו דלקתיים, מוטגניות, ציטוטוקסיות, רעילות רבייה, רעילות עצבית ועקה חמצונית.
האופן שבו חלקיקי פוליסטירן משפיעים על תאים תלוי בגודלם ובריכוזם, משך החשיפה ובסוג האורגניזם או התאים שנחשפים לחלקיקים.

מיקרופלסטיק במוצרי צריכה יומיומיים – השפעות בריאותיות
  • עקרונות להמנעות מירבית מחומרים אלה במיוחד בהריון, הנקה וילדות:
    • הנקה תמיד עדיפה על בקבוקים. אם בקבוק אז סיליקון 100% איכות מזון/רפואי.
    • שימוש במוצרים אורגניים/אקולוגיים מפוקחים (מזון, טיפוח, בישום, קוסמטיקה, ניקוי).
    • סננו את מי הברז (פילטרים מתחת לכיור). וכשיוצאים מהבית לקחת בבקבוקי נירוסטה.
    • להחליף מיכלי אחסון בזכוכית, חרס, נירוסטה, עץ/במבוק/קרטון. בהתאם למוצר.
    • להשתמש בביגוד ואריגים מכותנה, פשתן וקנבאס. להמנע מאריגים דוחי מים ושמן.
    • להשתמש בצעצועים מעץ, כותנה, סיליקון (איכות מזון/רפואי). אפשר ליצור צעצועים לבד.
    • לאפסן בשקיות בד/נייר את המוצרים שמגיעים עטופים בשקית.
    • המנעו מכוסות חד פעמיים במיוחד לשתיה חמה.
    • לעבור למברשות שיניים מבמבוק.
  • כדי לצמצם נזקים ולעזור לגוף להיפתר מהם:

במחקר סקירה שפורסם ביולי 23 בג'ורנל Frontiers in Nutrition חוקרים מאירן ודרום אפריקה מציגים חלק מהבעיות של חשיפה לפוליסטירן לדוגמה: במערכת העצבים של עכברים, חלקיקים אלנ עשויים לשנות את רמת הנוירוטרנסמיטורים, אשר בתורם עלולים להשפיע על תגובות מתח והתנהגות. מחקר אחר מצא כי מולקולות DNA של אמור לבן (סוג של קרפיון) נפגעו מאינטראקציה ישירה בין חלקיקים ל-DNA או ייצור מוגבר של רדיקלים חופשיים. וכן מספר מחקרים שהראו שחלקיקים קרעו את קרומי התא.

החוקרים מציעים כי פרוביוטיקה עשויה להתגבר על רעילות הקשורה לננו פלסטיק (קטן מ-0.1 מיקרומטר) ולמיקרופלסטיק (קטן מ-5 מ"מ) של פוליסטירן בבני אדם.
הם מציינים שלמרות שמצאו דיווחים שונים על השפעות ההגנה של פרוביוטיקה על איברים כגון מערכת העיכול ומערכת החיסון. והיום ידוע שההשפעה שלה מתרחבת מעבר לבריאות המעיים, לבריאות כלי הדם והלב, מחלות מטבוליות, לבריאות הנפש, בריאות העיניים והעור והאמת.. למה לא.

מיקרוביום בריא: כוחה של פרוביוטיקה (חיה או מומתת) ומזונות מותססים

על פי מחברי הסקירה, ניסויים קליניים מדגישים כי פרוביוטיקה יכולה לשחזר את המגוון של המעיים והחיידקים, ובכך להפחית תופעות לוואי הנגרמות על ידי מחלות או טיפול רפואי. מחקרים אחרים מצאו כי פרוביוטיקה יכולה לשפר את תפקוד הכבד, להגן על תפקוד הכליות, לשפר את התפקוד הקוגניטיבי ואת התגובות המוטוריות בחולים עם מחלת פרקינסון ולשפר את הפוריות בחולים עם תסמונת שחלות פוליציסטיות על ידי הפחתת דלקת.

הסקירה הנוכחית גם כוללת מספר מחקרים שמצאו כי פרוביוטיקה יכולה לספוג מתכות כבדות ולהיקשר למולקולות ורעלים כמו בנזו[א]פירן, מיקוטוקסינים (רעלנים של פטריות ועובבשים) ופתלטים. במקביל, חלקם הצליחו לפרק מרכיב פלסטי נפוץ, ביספנול A (BPA). החוקרים מציגים למשל במחקר על חולדות, שפרוביוטיקה הפחיתה אפופטוזיס (מוות תאי) ונזק חמצוני שנגרם על ידי BPA ופתלטים בלבלב.
למרות שהמנגנון המדויק של האופן שבו פרוביוטיקה יכולה להגן על המערכת ההמטולוגית – מח העצם והתאים שהיא מייצרת – מההשפעות הרעילות של חלקיקי פלסטיק אינו ברור, המחברים מציעים כי פרוביוטיקה יכולה לייצר מטבוליטים ספציפיים שמניעים אותות שעוזרים לאורגניזם להגביר את החיסון שלוו/או דיכוי תגובות דלקתיות.
המחברים גם מציינים שמיקרואורגניזמים פרוביוטיים עשויים לקיים אינטראקציה עם חלקיקי פוליסטירן כדי לשנות את ההשפעות הרעילות שלהם על רקמות שונות. לדוגמה, פרוביוטיקה יכולה לחסום את ספיגת הכספית במעיים תוך הגברת ספיגת הברזל ומינרלים אחרים.

*** תוספת יולי 25 – פריצת דרך נוספת בהבנת כוחו של המיקרוביום נגד מזהמים

מעבר ליכולות המרשימות של פרוביוטיקה להתמודד עם מזהמים כמו פוליסטירן, מתכות כבדות וביספנול A, מחקר שפורסם ביולי 25 בכתב העת Nature Microbiology מביא בשורה של תקווה נוספת ומשמעותית. המחקר חושף יכולת מהפכנית של חיידקי המעי שלנו לסייע בסילוק "הכימיקלים הנצחיים" – ה-PFAS – מהגוף.

אז איך גילו את זה?
החוקרים פעלו בכמה שלבים:

זיהוי "הבולעים": הם התחילו בבדיקת עשרות זנים של חיידקי מעי אנושיים. הם חשפו אותם ל-PFAS ובדקו מה קורה. באמצעות ציוד מעבדה מיוחד, הם מדדו את כמות ה-PFAS בנוזל שבו גדלו החיידקים, וגם בתוך החיידקים עצמם. כך הם גילו שעשרות זנים, ובמיוחד חיידק נפוץ בשם Bacteroides uniformis, מסוגלים לספוח ולרכז כמויות גדולות של PFAS בתוכם. זהו תהליך אקטיבי ומהיר, שמתרחש בתוך דקות בודדות!
חשוב מכך, היכולת הזו מתרחשת ביעילות גם בריכוזים נמוכים מאוד של PFAS, בדומה לאלו שנמצאים בפועל במי שתייה מזוהמים. זה מדגיש את הפוטנציאל הקליני האמיתי של ממצא זה.

בשלב הבא כדי לבחון האם יכולת הספיחה הזו משפיעה בפועל על רמות ה-PFAS בגוף חי, ערכו החוקרים ניסויים על עכברים. הם חילקו את העכברים לקבוצות: חלקם ללא חיידקי מעי כלל, חלקם עם חיידקים אנושיים סופחי PFAS, וחלקם עם חיידקים שסופחים מעט מאוד. לאחר שחשפו את העכברים ל-PFAS, הם מדדו את רמות ה-PFAS שהופרשו בצואה. והתוצאות היו חד משמעיות: עכברים שאוכלסו בחיידקים סופחי PFAS הראו רמות גבוהות יותר באופן מובהק של PFAS שהופרשו בצואתם, בהשוואה לשתי הקבוצות האחרות. ממצא זה מוכיח כי חיידקי המעי אינם רק אוגרים את ה-PFAS, אלא גם מסייעים באופן פעיל בהוצאתם מתוך מערכת הגוף החוצה דרך מערכת העיכול. זהו מסלול פוטנציאלי ויעיל להרחקת הכימיקלים הנצחיים מגופנו.
https://www.ukri.org/news/gut-bacteria-can-remove-pfas-forever-chemicals-from-our-body/

לסיכום: ממצאים אלו מחזקים את ההבנה שהמיקרוביום שלנו הוא כלי חזק במיוחד במאבק נגד רעלנים סביבתיים – החל ממיקרופלסטיק, דרך מתכות כבדות, ועד לכימיקלים עמידים כמו PFAS. הם מציעים כיוונים חדשים לפיתוח פרוביוטיקה ייעודית או אסטרטגיות תזונתיות שיחזקו את היכולת הטבעית של גופנו להתמודד עם האתגרים הכימיים. כמו כן מכיוון שהזנים היעילים ביותר בספיחה, כמו Bacteroides uniformis, אינם מופיעים במוצרי פרוביוטיקה מסחריים נפוצים ולא הצלחתי למצוא תזונה ספציפית לזן זה אולי מלבד יין אדום ופוליפנולים שנמצאים בדובדבנים. ההמלצה המרכזית נכון להיום תהיה לחזק את המיקרוביום באופן כללי.

איך שומרים על מיקרוביום מגוון ובריא?
תזונה מגוונת מבוססת צומח[1] (כל הצבעים, כל הטעמים, כל המרקמים), כל המשפחות (פירות וירקות עם קליפה, דגנים מלאים, קטניות, אגוזים, שקדים, זרעים ונבטים ומונבטים) וגם בתוך המשפחות לגוון לדוגמה: ירוקים זה לא רק חסה ופטרוזיליה. זה גם מנגולד, רוקט, רוקולה, תרד, סלרי, בזיליקום, נענע ועוד ועוד. עדשים זה גם ירוק, צהוב, כתום, חום, שחור, קטניות יש עשרות סוגים. כאשר יש סייג אחד. מה שלא עושה טוב. מורידים!
דרכים נוספות לקבל לחיזוק החיידקים הטובים: סיבים תזונתיים, עמילנים עמידים ומזון מותסס: כרוב כבוש (sauerkraut)[1], קימצ'י (קוראני), טמפה (אינדונזי), נאטו ומיסו (יפני), משקה קומבוצ'ה. וכמובן התססת פירות וירקות ביתית. והמדריך הבא לדעתי הוא השלם ביותר חלק 1, חלק 2. ישנה גם הדרכה דרך סרטונים אחרי הרשמה כאן.
במקביל להמנע ממגע וצריכה של:
תרופות המשנות לרעה את הרכב המיקרוביום במיוחד אנטיביוטיקה, אבל גם נוגדות חומציות (PPI), מטפורמין, לקסטיבים, תרופות נוגדות דיכאון (SSRI), סטרואידים ונוגדי דלקת שאינם סטרואידים.
חומרי חיטוי (אנטיבקטריאליים) המכילים למשל טריקלוזן.
תכשירים המכילים משבשי אותות אנדוקריניים כגון פתלאטים ו'חומרים אורגניים מופלרים, PFAS, BPA, מעכבי בעירה, מזונות מרוססים[2][3] ואולי במיוחד גלייפוסט. וגם פלסטיק.
מזון מעובד[2][3][4][5]/ ומזון מסוכר.

היי לך.. אני משקיע שעות רבות כל יום באיתור ותרגום מאמרים כדי לספק לכולם את המידע העדכני ביותר, לבריאות טובה בדרך הטבע. וכדי שאוכל להמשיך לספק את המידע ולתחזק את האתר. כל תרומה, גדולה או קטנה תהיה לעזר רב. לתרומה נוחה ופשוטה דרך Pay Pal.

כדי להתעדכן ראשונים מוזמנים להזין דוא"ל למטה


תגובות

כתיבת תגובה

קטגוריות A:B/ א-ב