אנשים המשתמשים בקביעות בתרופות לעצירות עלולים להיות בעלי סיכון מוגבר לדמנציה – מהן החלופות?

כ -20% מהאוכלוסייה הכללית, 40% מהמבוגרים , ו -70% של תושבי בית האבות חיים עם עצירות^[1].
בבריטניה, כ- 85% מהאנשים עם עצירות מטופלים במשלשלים^[2]. מכיוון שיש משלשלים ללא מרשם, השימוש המוגבר והיומיומי הוא מגיפה בפני עצמה^[3].

יציאות תקינות נחשבות ל 1-3 יציאות ברמה יומית ללא קושי ושאינן רכות מדי.
עצירות – מצב שבו אין התרוקנות ברמה יומית או שההתרוקנות איננה מלאה, זה יכול להיות מלווה גם בצואה יבשה.
ישנם בעיקרון 4 דברים בלעדיהם או בהפחתה שלהם הסיכוי לעצירות עולה:

1. מים (הצואה מכילה יותר מ-80% מים)
2. סיבים תזונתיים שלהם משמעות כפולה, האחת היא ספיחה של מים ואיחוד המים והפסולת לכדי נפח, איתו הפריסטלטיקה של המעי תעבוד טוב יותר; השניה מזון לחיידקים הטובים של המעיים שבין היתר מייצרים סרוטונין שגם קשור לוויסות היציאות (עודף – שלשולים, חסר – עצירות). זו למשל אחת הסיבות שאנשים אם מעי רגיז חווים עצירויות ושלשולים לסירוגין ואנשים החווים דיכאון נוטים יותר לעצירויות. תפקיד נוסף לסרוטונין בהקשר למעיים קשור לעצם היותו מוליך עצבי שמשפיע על מערכת העצבים האנטרית (של המעיים).
3. ולכן חיידקים טובים הם חלק בלתי נפרד מיציאות תקינות ויש לטפח אותם.
4. תנועה. חוסר תנועה מוביל גם לתנועה מופחת של המעיים. ידוע שבישיבה או שכיבה מרובה יש יותר סיכוי לעצירות. למשל נכים בכיסא גלגלים או אנשים המאושפזים ושוכבים במיטה מספר ימים.

ישנם עוד דברים שיכולים לגרום לעצירות כמו חסרים של ברזל ומגנזיום או חסימות מעיים פיזיולוגיות, הדבקויות ודלקות, אבל אלה הם יותר תוצאה מסיבה.

המיקרוביום, כבר ידוע, משתתף בהמון תהליכים בגוף ובמגוון מערכות ומנגנונים, כאשר העיקריות הן: מערכת חיסון; מחלות מטבוליות; מחלות לב וכלי דם; מערכת העצבים ההיקפית, המוח וגוף-נפש (לרבות דמנציה).
אנחנו גם יודעים שהרבה מאוד תרופות משנות לרעה את הרכב המיקרוביום, במיוחד אנטיביוטיקה, תרופות לדיכאון וחרדות ותרופות לעצירות^[4].

נזקים אפשריים של תרופות מוצעות לעצירות

מחקר שפורסם בפברואר 2023 בג'ורנל Neurology®, כתב העת הרפואי של האקדמיה האמריקאית לנוירולוגיה העלה כי אנשים המשתמשים בקביעות בחומרים משלשלים, טיפול נפוץ לעצירות, עשויים להיות בעלי סיכון מוגבר ביותר מ-50% לפתח דמנציה מאשר אנשים שאינם משתמשים במשלשלים.
החוקרים מציינים שעצירות ושימוש בחומרים משלשלים שכיחים בקרב מבוגרים בגיל העמידה. עם זאת, שימוש קבוע במשלשלים עשוי לשנות את המיקרוביום של המעי, ואולי להשפיע על איתות עצבי מהמעי למוח או להגביר את הייצור של רעלנים במעיים שעלולים להשפיע על המוח. המחקר הזה מצא ששימוש קבוע במשלשלים ללא מרשם קשור לסיכון גבוה יותר לדמנציה, במיוחד אצל אנשים שהשתמשו במספר סוגים של משלשלים או במשלשלים אוסמוטיים (סופחים מים).

במחקר השתתפו 502,229 אנשים במסד הנתונים הביולוגי של בריטניה עם גיל ממוצע של 57 שלא סבלו מדמנציה בתחילת המחקר. מתוך קבוצה זו, 18,235 אנשים (3.6%) דיווחו על שימוש קבוע במשלשלים ללא מרשם. שימוש קבוע הוגדר כשימוש בחומר משלשל ברוב ימות השבוע במהלך החודש שלפני המחקר.
במהלך ממוצע של 10 שנים, 218 מאלה שהשתמשו באופן קבוע בחומרים משלשלים (1.3%) פיתחו דמנציה. מבין אלו שלא השתמשו באופן קבוע במשלשלים, 1,969 אנשים, (0.4%) פיתחו דמנציה.
לאחר התאמה לגורמים כמו גיל, מין, השכלה, מחלות אחרות ושימוש בתרופות והיסטוריה משפחתית של דמנציה, חוקרים גילו שלאנשים שהשתמשו באופן קבוע במשלשלים היה סיכון מוגבר של 51% לדמנציה כללית בהשוואה לאנשים שלא השתמשו באופן קבוע במשלשלים.
הסיכון לדמנציה עלה גם עם מספר סוגי המשלשלים בשימוש. עבור אנשים המשתמשים בסוג אחד של משלשלים, היה סיכון מוגבר של 28%, בהשוואה לסיכון מוגבר של 90% עבור אנשים הנוטלים שני סוגים או יותר של משלשלים. אלו שנטלו משלשלים אוסמוטיים היו בסיכון מוגבר, עם עלייה של 64% בהשוואה לאלו שלא השתמשו במשלשלים.
https://www.aan.com/PressRoom/Home/PressRelease/5048

החוקרים מסכמים שמציאת דרכים להפחית את הסיכון של אדם לדמנציה על ידי זיהוי גורמי סיכון הניתנים לשינוי היא חיונית. אמנם דרוש מחקר נוסף כדי להמשיך ולחקור את הקשר שמצא המחקר הנוכחי בין משלשלים ודמנציה. אם הממצאים שלנו יאוששו, אנשי מקצוע רפואיים יכולים לעודד אנשים לטפל בעצירות על ידי ביצוע שינויים באורח החיים כגון שתיית מים, הגדלת סיבים תזונתיים והוספת פעילות נוספת לחיי היומיום שלהם.

לפוסט המרכז על דמנציה.

מי שכבר חווה עצירות לעתים צריך יותר עזרה מרק תזונה המכילה מים וסיבים, כי המיקרוביום נפגע ולכן תיסוף של חיידקים טובים אם בכמוסות או דרך מזונות פרהביוטיים/ מותססים יהיה חלק מהפיתרון הזמני.

הקשר לתזונה ואיכותה

*** תוספת יוני 25
מחקר חתך, שפורסם ביוני 25 בכתב העת Nutrition Reviews, שופך אור על הקשר החיובי בין איכות תזונה גבוהה לבין הרגלי יציאות תקינים. המחקר ניתח נתונים מ-NHANES וכלל 11,590 משתתפים.
החוקרים בחנו את הקשר בין ציוני מדד האכילה הבריאה-2020 (HEI-2020) לבין הרגלי יציאות.

ממצאי המחקר המרכזיים:

• קשר הפוך לעצירות: נמצא קשר חזק והפוך בין ציוני HEI-2020 לבין הסיכון לעצירות. משתתפים ברבעון הגבוה ביותר של ציוני HEI-2020 (התזונה הבריאה ביותר) היו בסיכון נמוך ב48% לפתח עצירות, בהשוואה לאלו ברבעון הנמוך ביותר. ובאופן ספציפי עבור כל עלייה ביחידת ציון ב-HEI-2020, נצפתה ירידה של 22% בסיכון לעצירות.
• השפעה על בריחת צואה: ציוני HEI-2020 גבוהים יותר היו קשורים גם לסיכון מופחת לבריחת צואה (fecal incontinence).
• מרכיבי תזונה דומיננטיים: עבור עצירות, צריכת דגנים מלאים הייתה הגורם המגן הדומיננטי ביותר, ואחריה הגבלת נתרן ושומן רווי. עבור בריחת צואה, יחס חומצות השומן (יחס טוב יותר של שומנים בלתי רוויים לרוויים) תרם הכי הרבה להשפעה המגנה, ואחריו הגבלת נתרן.
• אינטראקציה עם הפרעות שינה: המחקר מצא אינטראקציה משמעותית כלומר השילוב של הפרעות שינה וציון HEI-2020 נמוך הגביר את הסיכון לעצירות ב-73.3%.

*** תוספת יולי 25 – דפוסי תזונה ועצירות כרונית.
מחקר שפורסם ביולי 25 בכתב העת Gastroenterology מחזק את ההבנה כיצד תזונה משפיעה באופן מהותי על בריאות המעיים ומניעת עצירות כרונית. מחקר רחב היקף זה, שנערך על פני שלוש קבוצות עוקבה גדולות (Nurses’ Health Study, NHSII, ו-Health Professionals Follow-up Study), כלל 95,917 מבוגרים בגילאי העמידה וקשישים, ובחן את הקשר בין דפוסי תזונה שונים לבין הסיכון לפתח עצירות כרונית לאורך זמן. עד כה, רוב הראיות לקשר בין הרגלי תזונה לעצירות התבססו על מחקרים קטנים וחד-פעמיים.

הממצאים החדשים מציגים תמונה ברורה וחד-משמעית:

• תזונה ים-תיכונית ותזונה מבוססת צומח: היצמדות ארוכת טווח לדפוסים תזונתיים אלו, המדגישים מזונות מלאים מן הצומח, נקשרה בסיכון מופחת משמעותית להתפתחות עצירות כרונית. המחקר הראה הפחתה של 16% (בתזונה הים-תיכונית) עד 20% (בתזונה מבוססת צומח) בסיכון לעצירות, בהשוואה לאלו שצרכו כמויות נמוכות יותר ממזונות אלו.
• לעומת זאת, היצמדות ארוכת טווח לדפוסים תזונתיים כמו תזונה המערבית (Western Diet) ודפוס תזונתי פרו-דלקתי (Empirical Dietary Inflammatory Pattern), המאופיינים בצריכה גבוהה של מזון אולטרה-מעובד ומזונות מעודדי דלקת, נקשרה בסיכון מוגבר לעצירות. אלה שהיו בקבוצות הצריכה הגבוהות ביותר של דפוסים אלה הראו סיכון גבוה יותר ב-22% (תזונה מערבית) עד 24% (דפוס פרו-דלקתי) לפתח עצירות.

**נקודה חשובה במיוחד שהמחקר הדגיש היא כי קשרים אלו נשמרו באופן בלתי תלוי בכמות הסיבים או צריכת המזון האולטרה-מעובד. כלומר, לא רק כמות הסיבים היא זו שמשפיעה, אלא גם ההרכב הכולל והאיכות של דפוס התזונה. החוקרים ציינו במפורש כי צריכת ירקות ואגוזים, המצויים בשפע בתזונה הים-תיכונית ובתזונה מבוססת צומח, נקשרה באופן ספציפי לירידה בסיכון לעצירות.

ממצאי מחקר פרוספקטיבי גדול זה, מספק ראיות חזקות ועדכניות התומכות בהמלצות תזונתיות לחיזוק בריאות המעיים ולמניעת עצירות כרונית. הם מדגישים שוב את החשיבות של אימוץ תזונה עשירה במזונות מלאים מן הצומח כחלק מגישה הוליסטית למניעה וטיפול בעצירות, תוך התייחסות ל"אדמה והשורשים" של בריאות הגוף כולו.

*** תוספת נובמבר 25
מחקר סקירה עדכני ומקיף שפורסם במהדורת דצמבר 25 בכתב העת בכתב העת Food Research International מבהיר סוף-סוף את המנגנונים המולקולריים והקליניים המדויקים המקשרים דפוסי תזונה ספציפיים לשיפור או החמרת עצירות. המחקר נערך מתוך ההבנה כי למרות ששימוש במשלשלים הוא נפוץ, הוא אינו מטפל בשורש הבעיה, ולכן יש חשיבות עליונה לחשיפת הדרך בה התזונה משפיעה על ציר המעי-מיקרוביום-מטבוליטים.

בניתוח מעמיק של מגוון רחב של מחקרים, מציגים החוקרים כיצד התזונה משפיעה על בריאות המעי באמצעות שלושה ערוצים עיקריים:

• שינוי הרכב המיקרוביום.
• השפעה על נוירוטרנסמיטרים (מוליכים עצביים).
• חיזוק מחסום המעי.

הממצאים העיקריים מאשרים כי דפוסים תזונתיים כמו התזונה הים-תיכונית ותזונה מבוססת צומח מפחיתים את הסיכון לעצירות דרך שינוי חיובי במיקרוביום, הגברת ריכוז של חומצות שומן קצרות שרשרת (SCFAs) והפחתת סמני דלקת כגון אינטרלויקיים IL-1β, IL-6 ופקטור נמק הגידול אלפא (TNF-𝛼) .
לעומת זאת, המחקר מצא כי תזונה עתירת שומן (High-Fat Diet), כמו זו המאפיינת את הדיאטה המערבית, קשורה לעלייה בשכיחות העצירות באמצעות שינוי לרעה בהרכב החיידקים, הפחתת זמינותו של ההורמון 5-הידרוקסיטריפטמין (5-HT) – שהוא הסרוטונין החיוני להנעת המעיים – והפחתת הפרשת מוצין (MUC), חומר הריר המגן על רירית המעי.

הדגש הקליני החזק ביותר במחקר נוגע למנגנונים הספציפיים שמופעלים על ידי תרכובות ביו-אקטיביות:

• פרוביוטיקה, פרה-ביוטיקה וסינביוטיקה שמקלות על עצירות באמצעות שיקום חוסר האיזון במיקרוביום, הגברת ייצור SCFAs ונוירוטרנסמיטרים.
• פוליסכרידים (סוגים מורכבים של סיבים) שנמצאו ככאלה שיכולים לעלות ביטוי של גנים וחלבונים החיוניים לתנועתיות ולספיגת מים במעי (כגון TRPV1 ו-AQP3), ובכך מפעילים את שריר המעי באופן ישיר ומכאני.
• פוליפנולים (הצבעים והפיגמנטים של הצומח, כדוגמת אלו שבשמן זית ופירות יער), מסייעים על ידי חיזוק שלמות מחסום המעי (Intestinal Barrier) והפחתת הדלקת המעכבת.

מסקנות החוקרים הן ברורות: תזונה וטיפול ממוקד מיקרוביום מהווים אסטרטגיה בטוחה ויעילה, כאשר הראיות מצביעות על יתרונות תלויי מינון ותלוי זמן (4 שבועות ומעלה).

ממצאי סקירה מקיפה זו מהווים אישור מדעי מוחץ לכל הראיות שלעיל, ומחזקים את הגישה לאימוץ פתרונות תזונתיים במקום משלשלים. כעת אנו יודעים כיצד תזונה איכותית פועלת כדי להפוך את הנזק: היא לא רק מוסיפה נפח ומים, אלא מפעילה גנים, משקמת מוליכים עצביים ומספקת חומצות שומן קצרות שרשרת שפועלות כדלק מניע לשריר המעי. הקשרים החדשים הללו, במיוחד הוכחת הנזק הישיר של תזונה עתירת שומן על הסרוטונין והמוצין, והשפעה הגנטית של פוליסכרידים, נותנים הצדקה מולקולרית ומדגישים שוב את החשיבות של דפוס תזונה כולל (ים-תיכוני/מבוסס צומח) על פני פתרון רכיבי בודד.

מאמר סקירה נוסף מאוקטובר 25 בכתב העת Journal of Human Nutrition and Dietetics : פסיליום, זנים פרוביוטיים מסוימים, תוספי מגנזיום אוקסיד, קיווי, לחם שיפון ומים עתירי מינרליים.

אחרי שהבנו את המשמעות של איכות המזון וכיצד היא משפיעה על בריאות המעיים באופן כללי, בואו נחבר אותם למחקרים ספציפיים על מזונות, רכיבי תזונה ותוספי תזונה לטיפול בעצירות ומניעתה.

• פירות וירקות מלאים [1][2]:
  • שזיפים (מיובשים אורגניים).
  • קיווי צהוב וירוק [1][2][3][4][5][6][7][8].
  • תאנים [1][2][3][4].
  • מנגו.
  • תמרים [1][2][3].
  • צימוקים [1].
  • סלק מבושל והמיץ שלו.
  • תותי עץ [1][2].
  • תמר סיני (Ziziphus jujuba) [1].
  • אספרגוס [1].
  • פטרוזיליה [1].
• פשתן [1][2][3][4].
• זרעי המפ [1][2].
• סיבים תזונתיים [1][2][3][4]:
  • פרהביוטיקה [1][2].
  • פסיליום [1][2][3][4][5][6].
  • קונג'אק [1].
  • גואר גאם [1].
• אלוורה [1][2][3].
• פרוביוטיקה (מיגוון זנים): L. acidophilus, B. bifidum, L. rhamnosus, L. casei, B. breve, B. infantis , L. bulgaricus, L. plantarum, B. longum, B. lactis, B. bifidum, B. animalis, [1][2][3][4][5][6][7][8][9][10][11][12][13][14][15][16][17][18][19][20][21][22].
• פעילות גופנית [1].
• עיסויים לבטן אם יש מיעוט או קושי בתנועה [1][2][3][4][5] יחד עם שמנים אתריים רוזמרין, לימון ומנטה [6].
• חסר של מגנזיום קשור לעצירות [1] ורמות גבוהות שלו יעודדו יציאות [2].
• קומפלקס ויטמיני B ובמיוחד ניאצין, חומצה פולית וכולין[1].

כדי להתעדכן ראשונים מוזמנים להזין דוא"ל למטה