שחלות פוליציסטיות – גורמי סיכון ודברים למניעה וטיפול

תסמונת השחלות הפוליציסטיות (PCOS) היא מצב שבו השחלות מייצרות כמות חריגה של אנדרוגנים, הורמוני מין זכריים הנמצאים בדרך כלל בנשים בכמויות קטנות. השם תסמונת השחלות הפוליציסטיות מתאר את הציסטות הקטנות הרבות (שקיות מלאות נוזלים) שנוצרות בשחלות.

ביוץ מתרחש כאשר ביצית בוגרת משתחררת מהשחלה. אם מופרית על ידי זרע יהיה הריון ואם הביצית לא מופרית, היא נשלחת החוצה מהגוף במהלך המחזור (דימום).
במקרים מסוימים, אישה לא מייצרת מספיק מההורמונים הדרושים לביוץ. כאשר הביוץ אינו מתרחש, השחלות יכולות לפתח ציסטות קטנות רבות. ציסטות אלו מייצרות הורמונים הנקראים אנדרוגנים ולנשים עם PCOS יש לרוב רמות גבוהות של אנדרוגנים.
הסיבה המדויקת ל-PCOS אינה ברורה לרפואה. כן יודעים שלנשים רבות עם PCOS יש תנגודת לאינסולין. כשרמות האינסולין מצטברות בגוף זה מצב שעשוי לגרום לרמות אנדרוגנים גבוהות יותר. השמנת יתר ומחלות מטבוליות יכולות להיות, אם כן, גורם נוסף.
אנחנו גם יודעים שבעיות מטבוליות קשורות במיוחד לתזונה מעובדת, מסוכררת ומרוססת. ולמעשה כל דבר שמשנה מיקרוביום לרעה [2].

הסימפטומים של PCOS עשויים לכלול: מחזור לא סדיר, מחזור דל מאוד, שחלות מוגדלות, שיעור יתר, אקנה או עור שמן, התקרחות או שיער דליל, בעיו פריון, תגיות עור, כתמי עור כהים או עבים בחלק האחורי של הצוואר, בבתי השחי ומתחת לשדיים.
הטיפול הקונבנציונלי ב-PCOS תלוי במספר גורמים: גיל, כמה חמורים הסימפטומים, הבריאות הכללית ואם מתוכנן הריון, אך על פי רוב יכלול תרופות מטבוליות כמו מטפורמין ותרופות הורמונליות בטח אם מתוכנן הריון. רק חשוב לדעת את ההשלכות של הטיפולים להריון. למשל לידה מרובה (תאומים או יותר), גירוי יתר שחלתי המלווה בנפיחות בבטן וכאבי אגן.

הרפואה די מתעלמת ממזהמים סביבתיים. לא ברור מדוע, אבל כן ידוע למדע שמשבשי אותות אנדוקריניים הם גורם מוביל לכל בעיה הורמונלית הן בגברים ואולי במיוחד בנשים. לכן דברים שמומלץ להמנע מהם:

• ביספינול איי [1][2][3][4][5][6][7][8].
• PCBs, PAHs  וחומרי הדברה [1] אורגנוכלוריד [2].

דברים שנמצאו מונעים ומיטיבים עם PCOS מהם חשוב להרבות חלק ניכר מהם עוזר גם בהקשר מחלות מטבוליות ורמות דלקת גבוהות:

1. תזונה מבוססת צומח
   • רימונים [1][2].
   • פשתן [1][2][3].
2. צמחי תבלין ומרפא
   • קינמון [1][2][3][4][5].
   • כורכום [1][2][3][4][5].
   • טימוקווינון (קצח) [1][2][3].
   • חילבה [1][2][3][4].
   • תה ירוק/ קטכינים [1][2][3][4][5].
   • מורינגה [1].
   • מרווה [1][2].
   • אסטרגלוס [1].
3. חיזוק מיקרוביום [1][2].
   • סיבים תזונתיים
     מחקר מסוג מטא-אנליזה שפורסם ביוני 25 בכתב העת Frontiers in Nutrition סרק וניתח עשרות מחקרים קודמים, הקשורים לאופי המזון ובפרט התמקד ב"איכות הפחמימות" – כלומר, לא רק כמה פחמימות, אלא איזה סוג של פחמימות. עם דגש מיוחד על: סיבים תזונתיים, דגנים מלאים, אינדקס גליקמי (GI) ועומס גליקמי (GL) של המזון.
     זה מאוד חשוב לנשים עם PCOS כי הן נוטות לצרוך יותר מדי מזונות בעלי אינדקס גליקמי גבוה (שמעלים את רמת הסוכר בדם במהירות), ותזונה דלה בסיבים. זה בעייתי, כי רמות סוכר ואינסולין גבוהות באופן כרוני מחמירים את התסמינים של PCOS, כמו עמידות לאינסולין וייצור יתר של אנדרוגנים (הורמונים גבריים). לעומת זאת, תזונה עשירה בסיבים תזונתיים הוכחה כמשפרת את רגישות התאים לאינסולין, מפחיתה את התנגודת לאינסולין, ואפילו עוזרת בניהול משקל ובריאות המעיים.
     החוקרים אספו וניתחו נתונים מ-16 מחקרים קליניים מבוקרים ואקראיים (RCTs) שונים, שפורסמו בין השנים 2009-2023, וכללו אלפי נשים עם PCOS בגיל ממוצע של כ-28 שנים ו-BMI ממוצע של כ-31.9 ק"ג/מ"ר, והתערבויות התזונתיות נמשכו בין 6 שעות ל-6 חודשים.
     החוקרים בחנו את ההשפעות של דיאטות שונות על איכות הפחמימות על מגוון מדדים חשובים ב-PCOS, ביניהם:
     מטבוליזם סוכר ושומנים: רמות סוכר בדם, אינסולין, עמידות לאינסולין (HOMA-IR), כולסטרול (LDL, HDL) וטריגליצרידים.
     הורמוני מין: רמות טסטוסטרון, אינדקס אנדרוגנים חופשיים (FAI), וגלובולין קושר הורמוני מין (SHBG).
     מדדים אנתרופומטריים: משקל הגוף והיקף המותניים.
     
     ממצאים העיקריים:
     סוכר ואינסולין בדם: דיאטה עשירה בסיבים הפחיתה באופן משמעותי את רמות הסוכר בדם בצום ואת העמידות לאינסולין (HOMA-IR). זה חדשות נהדרות עבור נשים עם PCOS שסובלות מתנגודת לאינסולין.
     גם דיאטות עם אינדקס גליקמי נמוך הפחיתו באופן משמעותי את העמידות לאינסולין (HOMA-IR) ואת רמות הסוכר בצום.
     פרופיל שומנים בדם: תזונה עשירה בסיבים הפחיתה באופן משמעותי גם את רמות הכולסטרול ה"רע" (LDL) וגם את רמות הטריגליצרידים, ובנוסף, העלתה באופן משמעותי את רמות הכולסטרול ה"טוב" (HDL)! יתרון כפול לבריאות הלב. דיאטה עם אינדקס גליקמי נמוך הפחיתה באופן משמעותי את רמות ה-LDL והטריגליצרידים.
     הורמוני מין:
     דיאטה עשירה בסיבים העלתה באופן משמעותי את רמות ה-SHBG (חלבון שקושר הורמוני מין ומפחית את הזמינות הביולוגית שלהם), והפחיתה באופן משמעותי את אינדקס האנדרוגנים החופשיים (FAI), מדד לאנדרוגנים הפעילים בגוף. זה יכול לסייע בהפחתת תסמינים כמו שיעור יתר ואקנה.
     דיאטה זו הפחיתה באופן משמעותי את רמות הטסטוסטרון הכולל ואת DHEAS (אנדרוגן נוסף), אם כי יש לציין שממצאים אלו מבוססים על מספר קטן יותר של מחקרים.
     משקל גוף ומדדים אנתרופומטריים:
     תזונה עשירה בסיבים תרמה לירידה משמעותית במשקל, במיוחד בקרב נשים מעל גיל 30. דיאטה זו הפחיתה באופן משמעותי את היקף המותניים, שהוא מדד חשוב לבריאות מטבולית.
     מסקנות המחקר הזה ברורות: השקעה באיכות הפחמימות היא קריטית עבור נשים עם PCOS!הגברת צריכת סיבים תזונתיים (מפירות, ירקות, קטניות ודגנים מלאים) נראית כבעלת היתרונות הרחבים והמשמעותיים ביותר בכל התחומים – איזון סוכר, שומנים, הורמונים ואפילו ירידה במשקל
     
     מחקר נוסף [1].
   • פרוביוטיקה.
     מחקר אקראי, כפול סמיות, מבוקר פלצבו שפורסם בינואר 25 בכתב העת Nutrient בחן את ההשפעה של פרוביוטיקה מרובה זנים (B. bifidum, B. lactis, L. acidophilus, L. brevis, L. casei, L. salivarius,) על האיזון ההורמונלי של נשים עם PCOS למשל 12 שבועות. בסך הכל נכללו במחקר 50 נשים עם PCOS, שחולקו אקראית לקבוצת פלצבו, ולקבוצת פרוביוטיקה. התוצאות הפחתה בייצור TSH, אנדרוסטנדיון והורמון מחלמן (LH), הגברת גלובולין קושר הורמוני מין (SHBG) וירידה ב- BMI אצל נשים עם השמנת יתר ובמיוחד עם אינדקס אנדרוגני מוגבר (FAI).
4. נוגדי חמצון.
   • רזברטרול [1][2][3][4][5][6][7].
   • קוורצטין [1][2].
   • רוטין (גליקוזיד של קוורצטין) [1].
   • ברברין (ברבריס) [1][2][3].
   • קרוצין (זעפרן) [1].
   • סיליבינין (גדילן) [1].
   • קיו 10 [1][2][3][4] יחד עם ויטמין אי [5].
   • אסטקסנטין יכול להוריד סמנים דלקתיים ולווסת אפופטוזיס בתאי דם חד-גרעיניים (PBMCs) למשל לימפוציטים ומונוציטים שעוזרים להילחם בזיהומים ומחלות אחרות. כך עולה ממצאים קליניים שפורסמו ביולי 24 בכתב העת Journal of Cellular and Molecular Medicine בהובלת חוקרים מאיראן.
     במחקר הנוכחי שנערך בין אוקטובר 21 למאי 22, 56 חולות PCOS בגילאי 18-40 נרשמו לניסוי אקראי, כפול סמיות, מבוקר פלצבו במרפאת Omid בטהרן. במשך שמונה שבועות, הן חולקו באופן אקראי לשתי קבוצות. קבוצת ההתערבות נטלה 12 מ"ג של אסטקסנטין בעוד שקבוצת הביקורת נטלה פלצבו. רמות סמני דלקת (TNF-α, IL18, IL6 ו-CRP) נמדדו מדגימות דם שנלקחו מהמשתתפות לפני ואחרי הניסוי. החוקרים העריכו גם אם מחזורי הווסת של הנבדקות אם היו סדירים והאם קיימת תשעורת יתר (hirsutism).
     המחקר מצא ששמונה שבועות של תוספת אסטקסנטין הורידו סמנים דלקתיים מרכזיים. לדוגמה, רמות IL18 ירדו ב-27.52 ± 43.92 pg/mL בקבוצת ההתערבות עם סיום הניסוי. זו הייתה ירידה משמעותית בהשוואה לקבוצת הפלצבו, שראתה את רמות ה-IL18 שלה עולות ב-9.05 ± 22.07 pg/mL במקום זאת.
     תוספת אסטקסנטין גם הפחיתה משמעותית את הביטוי הגנטי של CHOP, ATF4, XBP1 ו-DR5 – גורמי שעתוק וחלבונים המיוצרים במספרים גבוהים יותר כאשר יש עקה על התאים ובמטרה להגן עליהם. בלעדי הויסות שלהם, התא עובר אפופטוזיס (מוות).
     לא נרשמו תופעות לוואי [2].
   • NAC (אן אצטיל ציסטאין) [1][2][3][4].
5. ויטמינים
   • ויטמין סי [1] ואי [2].
   • ויטמין די – תפקיד רגולטורי במספר תסמינים הקשורים לתסמונת השחלות הפוליציסטיות (PCOS) של מערכת הרבייה, כולל הפרעות בתפקוד הביוץ, היפראנדרוגניזם וכן תנגודת לאינסולין ותפקוד מטבולי [1][2][3][4][5][6][7][8][9].
   • פולאט (בי9) [1][2].
6. אינוזיטול/ מיואינוזיטול (כוהל סוכרי) [1][2][3][4][5][6][7].
7. מינרלים
   • מגנזיום [1][2].
   • אבץ [1][2].
   • סלניום [1].
8. אומגה 3 [1][2][3].
9. איזופלבון, פיטואסטרוגן (Genistein) סויה [1].
10. איזופלבון (puerarin) – פאורריה וקודזו [1].

*** תוספת אוקטובר 25
לאור ההתפתחויות המהירות בתחום הרפואה המותאמת אישית, החשיבות של התערבויות תזונתיות בטיפול בתסמונת שחלות פוליציסטיות (PCOS) הולכת וגוברת. תסמונת זו, שהיא הגורם המוביל לאי-פוריות נשית ומאופיינת בעמידות לאינסולין, היפראנדרוגניזם (עודף הורמונים גבריים) ודלקת כרונית, דורשת גישה טיפולית רב-מערכתית.

במסגרת זו, מטה-אנליזה מטרייה, שפורסמה באוקטובר 25 בכתב העת Frontiers in Nutrition, ניתחה באופן ביקורתי 46 סקירות מטה-אנליטיות קודמות, במטרה לבסס את הראיות לגבי היעילות הקלינית של תוספי תזונה נפוצים בקרב נשים שאובחנו ב-PCOS לפי קריטריוני רוטרדם. המחקר נערך כסקירה שיטתית שכללה מעל 30,000 משתתפות מכל רחבי העולם, והוא נערך במטרה לפתור את חוסר העקביות הקיים בספרות המקצועית.

הממצאים המרכזיים במחקר העדכני סיפקו אישוש חזק במיוחד לשני תוספים עיקריים:

1. אינוזיטול (Inositol): האינוזיטול, שהינו סוכר טבעי המעורב באיתות האינסולין בתא, הוכח כבעל השפעה חזקה על שיפור עמידות לאינסולין (HOMA-IR) ועל שיפור המאזן ההורמונלי. הטיפול באינוזיטול הראה שיפור משמעותי של 38% בשיעור ההריונות בהשוואה לפלסבו, והעלה משמעותית את רמות ה-SHBG (גלובולין קושר הורמוני מין) – חלבון חיוני הקושר את עודפי האנדרוגנים החופשיים. נתונים אלה מציגים תועלת גבוהה מאוד, אך החוקרים ציינו גם הטרוגניות גבוהה מאוד במדדים ההורמונליים, דבר המצביע על כך שההשפעה תלויה מאוד בסוג האינוזיטול ובמינון המדויק שניתן.
2. פרוביוטיקה (Probiotics): הפרוביוטיקה הציגה נתונים עקביים במיוחד בכל הקשור לשיפור המטבולי וההורמונלי. הטיפול הפרוביוטי הפחית באופן מובהק את העמידות לאינסולין (HOMA-IR), הפחית את רמות האינסולין בצום, ואת רמות הטסטוסטרון הכללי . בנוסף, נמצאה ירידה משמעותית של כ-82% במדד הדלקת CRP, לצד שיפור במדדי סטרס חמצוני (MDA), דבר המדגיש את תפקיד המעי כציר מרכזי בפתופיזיולוגיה של PCOS.
3. אומגה 3: הפחיתה משמעותית את (HOMA-IR) ואת מדדי LDL-C עם הטרוגניות נמוכה, אך לא הראתה השפעה עקבית על FSH או טסטוסטרון.
4. כורכומין: הוריד באופן מובהק את BMI HOMA-IR ואת רמות הטסטוסטרון הכללי, אך עם רמת הטרוגניות גבוהה.
5. ויטמין D: הראה השפעה חזקה על הגברת סדירות המחזור החודשי עם עקביות גבוהה. בנוסף, הוא הפחית באופן מובהק את רמות ה-LH (הורמון מבייץ). עם זאת, הנתונים המקוריים הראו כי הוא לא השפיע משמעותית על HOMA-IR או על רמות הטסטוסטרון הכללי בצורה עקבית, ודבר זה דורש התאמה של המינון ומשך הטיפול.
6. ויטמין E: נטילת ויטמין E הראתה ירידה מובהקת בעמידות לאינסולין (HOMA-IR) ובמדדי אינסולין בצום, וכן עלייה ברמות גלובולין קושר הורמוני מין (SHBG), כל זאת עם עקביות גבוהה מאוד, מה שמצביע על כך שהוא יעיל במיוחד בהיבט המטבולי.
7. מינרלים (כרום וסלניום): הניתוח המטרי על מינרלים (כרום וסלניום יחדיו) הראה ירידה בטסטוסטרון הכללי עם עקביות גבוהה וכן ירידה ב-HOMA-IR. החוקרים הדגישו שבגלל ההטרוגניות הגבוהה בין המחקרים ואי המובהקות במדדי הסוכר, שאין להסתמך רק על תוספי מינרלים לטיפול כוללני ב-PCOS.

הראיות העדכניות תואמות ומחזקות את העקרונות הבסיסיים: ראשית, חשיבות הטיפול בעמידות לאינסולין כשלב ראשון; שנית, ההכרה בציר המעי-מוח כגורם חשוב שכן הוא קשור לעמידות לאינסולין – דיסביוזיס ודלקת כרונית שמוצאת את דרכה מהמעי, משבשים את פעילות קולטני האינסולין בתאים; היפראנדרוגניזם – האופן שבו הכבד והמעי מעבדים ומסלקים הורמונים (אסטרוגנים ואנדרוגנים). עיכוב בסילוק מחמיר את המצב ההורמונלי; "מעי דולף" (Leaky Gut), הנובע מחשיפה לרעלנים סביבתיים (משבשי אותות אנדוקריניים) ומזון מעובד, מוביל לדליפת רעלנים שמעוררים את תגובת הדלקת.

כדי להתעדכן ראשונים מוזמנים להזין דוא"ל למטה