ויטמין קיי 1 מוריד סיכון לשברים בגיל השלישי

רבים האנשים ובכל הגילאים ששברו יד או רגל. על פי רוב זה קשור לתאונות כאלה ואחרות. אבל יש דברים שיכולים להשפיע על איכות העצם. זה יכול להיות קשור למחסורים תזונתיים למשל סידן ומינרלים אחרים. זה יכול להיות קשור למחסור בייצור קולגן (חלבון) וזה יכול להיות קשור גם לחוסר איזון הורמונלי, למשל כמו בגיל המעבר (אוסטאופרוזיס) אבל כפי שראינו בפוסט: "חשיפה למשבשי אותות אנדוקרינולוגיים נקשרו לירידה בצפיפות המינרלים בעצמות של נערים" זה יכול להיות קשור בחשיפה למזהמים תעשייתיים אצל זכרים צעירים.
גם לגיל יש משמעות ולא רק הורמונלית. ככל שמתבגרים, אוכלים פחות ועוסקים פחות בתנועה/ תרגילים לחיזוק השרירים והעצמות, אבל אין ספק שאצל נשים זה יותר שכיח.
שבירת עצמות, בכל גיל אבל אולי בעיקר בגילאים מאוחרים, יכולה להיות אירוע משנה חיים, כאשר שברים בירך עלולים להזיק במיוחד ולגרום לנכות, פגיעה בעצמאות וסיכון גבוה יותר לתמותה.
אני מכיר באופן אישי מישהי שחלתה בסרטן, ומאז נפלה ההדרדרות היתה מיידית ומהירה. שכן חוסר בניידות ותנועה קשור לבריאות הלב והמוח. היכולת לטייל בטבע יורדת והרבה פעמים גם שמחת החיים נפגעת.
אז המטרה של הפוסט הזה היא לתת את הבוסט להמשיך לצרוך את המזונות שחשובים לבריאות העצם ולמנוע את האפשרות לפגיעה בניידות ובשמחת החיים.

מחקר ממכון המחקר לחדשנות בתזונה ובריאות באוניברסיטת Edith Cowan University בשיתוף עם אוניברסיטת University of Western Australia, בחן את הקשר בין אשפוזים הקשורים לשברים וצריכת ויטמין K1 בכמעט 1400 נשים אוסטרליות מבוגרות לאורך תקופה של 14.5 שנים ממחקר האורך של פרת' על נשים מזדקנות.

ויטמין קיי (1,2,3)

המחקר שפורסם באוקטובר 22 בג'ורנל Food & Function מצא כי נשים שאכלו יותר מ-100 מיקרוגרם של צריכת ויטמין K1 – שווה ערך לכ-125 גרם של ירקות עלים כהים, או מנה אחת עד שתיים של ירקות – היו בסיכון נמוך ב-31% לסבול משבר כלשהו בהשוואה למשתתפים שצרכו פחות מ-60 מיקרוגרם ליום.
היו תוצאות חיוביות אפילו יותר לגבי שברים בירך, כאשר אלו שאכלו הכי הרבה ויטמין K1 הורידו את הסיכון לאשפוז כמעט בחצי (49%).
החוקרים מציינים שהתוצאות שלהם אינן תלויות בגורמים אחרים הקשורים גם הם להארעות השברים, לרבות BMI, צריכת סידן, מצב ויטמין D ומחלות נפוצות.
החוקרים מוסיפים שמחקרים בסיסיים של ויטמין K1 זיהו תפקיד קריטי בקרבוקסילציה של חלבוני העצם התלויים בויטמין K1 כגון אוסטאוקלצין, אשר מאמינים כי הוא משפר את קשיחות העצם. כמו כן ניסוי קודם של הצוות מצביע על כך שצריכת ויטמין K1 בתזונה של פחות מ-100 מיקרוגרם ליום עשויה להיות נמוכה מדי עבור הקרבוקסילציה הזו.

החוקרים מסכמים שאכילת יותר מ-100 מיקרוגרם של ויטמין K1 מדי יום היא אידיאלית ולשימחתנו מדובר בדבר שקל ליישום דרך תזונה למשל צריכת בין 75-150 גרם של ירקות כמו תרד, קייל, ברוקולי וכרוב.
https://www.ecu.edu.au/newsroom/articles/research/catch-a-break-higher-vitamin-k-intake-linked-to-lower-bone-fracture-risk-late-in-life

אלה לא המחקרים הראשונים שמציגים קשר בין ויטמין K1 לבריאות העצם למרות שבעת האחרונה נראה דווקא שמדגישים יותר את הנגזרת של K2. בפוסט: "בריחת סידן – אוסטאופרוזיס" תוכלו לראות מאמרים שאני הצגתי בנושא זה וכמובן תוכלו למצוא בו עוד דברים חשובים לבריאות העצם.

אחד הקשיים העיקריים שלי מול הרפואה הקונבנציונלית היא קשורה למוצרים המכילים ויטמין K. שכן אחד מתפקידיו העיקריים של כל סוגי ויטמין K הוא להפעיל חלבונים הממלאים תפקידים חשובים בקרישת הדם, בריאות הלב ובריאות העצם.
תרופות נוגדות קרישה ניתנות לאנשים עם סיכון למחלות לב, כלי דם ושבץ. ובמקרים אלה נוצר מצב שבו האנשים שהכי זקוקים למזונות המכילים ויטמין קיי לא יכולים לצרוך מהם בטח שלא עם תרופות שפועלות בדיכוי מנגנון ויטמין קיי כמו פלוויקס וואראפין.

אותם מזונות שמכילים ויטמין קיי במיוחד אלה מהירוקים מכילים עוד רכיבים רבים שקשורים לבריאות העצם וכלי הדם והלב למשל מגנזיום/ כלורופיל, אומגה 3, חומצה פולית (מתיל), ויטמיני B שחשובים למערכת החיסון, העצבים ולמתילציה של DNA.
הם גם נמצאו מועילים לטיפול ומניעת מחלות נוספות. מאמרים לדוגמה שאני שיתפתי:
תזונה עשירה בתרד יכולה להפחית באופן משמעותי את היווצרות גידולים במעי הגס ועוד.
עלים ירוקים נמצאו מורידים סיכון לסרטן לבלב וסרטן ערמונית.
עלים ירוקים ומזונות שמכילים חנקות מורידים סיכון למחלות כלי דם, לב ושבץ איסכמי.
ירוקים והשפעתם על המוח/קוגניציה – חיבור בין מזרח למערב.
הקשר בין פופאי והגיל השלישי – ירוקים.
עלים ירוקים מעלים רמות גלוטתיון.
עלים ירוקים מווסתים רמות צרבת וחשובים לטיפול בהליקובקטר.

כדי להתעדכן ראשונים מוזמנים להזין דוא"ל למטה